הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף
שוק הנפקות האקוויטי הראשוני (IPO) בבורסה בתל אביב בוער זה כמה חודשים, וכעת נראה כי הוא נמצא בנקודת רתיחה חדשה, עם יותר מעשר חברות הנמצאות בשלבים מתקדמים יחסית של התהליך - מגיבוש טיוטות תשקיף ועד פרסומן, לקראת הנפקה.
נוסף על חברות אלה, שככל הידוע שואפות להספיק לבצע את ההנפקה עוד לפני סיומה של שנת 2020, מתחממות על הקווים חברות נוספות במספר דו-ספרתי, המבקשות גם הן לרכוב על גל ההנפקות הראשוניות בשוק ההון המקומי, ולבצע גיוס הון תוך זמן קצר יחסית. זאת לפני שהסנטימנט בשוק, או טעמי המשקיעים, ישתנו.
מדובר בעיקר בחברות מתחומי הטכנולוגיה והאנרגיה המתחדשת - שניים מתחומי הפעילות שהפכו לחביבי המשקיעים בעת משבר הקורונה, בזכות העמידות הגבוהה שהפגינה פעילותן ופוטנציאל הצמיחה הגלום בהן, אשר במקרים רבים במבט קדימה אף נראה כי גדל בעקבות המשבר.
פעיל ותיק בשוק החיתום אמר היום, כי "אני לא זוכר התנפלות כזו על השוק ב-20 השנים האחרונות, גם בתקופות הטובות. הטרנד העיקרי כיום הוא של חברות אנרגיה מתחדשת וחברות טכנולוגיה, בזכות העמידות והביצועים שאותן חברות הפגינו במשבר".
לדבריו, "במקום מסוים יש גם קצת חשש מכך שלא כל החברות יתומחרו בהתאם לשוויין האמיתי, בעיקר בשותפויות המו"פ, שעד היום בתור מבנה לא התאימו לשוק, שלא ידע לתמחר את האירועים המתרחשים בחברות הבנות".
בשלב מתקדם: אלמדה ואאורה ריט
בין החברות העומדות על הפרק, השתיים המתקדמות ביותר בשלבי הנפקתן הן שותפות הביומד אלמדה ונצ'רס (Almeda ventures) שמוביל צחי סולטן, יו"ר דיסקונט קפיטל חיתום, וקרן הנדל"ן אאורה ריט, של חברת אאורה שבשליטת המנכ"ל יעקב אטרקצ'י - שתיהן כבר לאחר פרסום טיוטות תשקיף ציבוריות.
מלבדן, לא מעט שמות נוספים עלו לכותרות בתקופה האחרונה כמועמדות וכחברות המקדמות מהלכים לקראת הנפקת מניות ראשונית, ובהן כאמור בולטת הדומיננטיות של חברות הטכנולוגיה והאנרגיה הנקייה.
בין השמות הבולטים בענפים אלה, סולאיר (Solaer) ונופר, הפועלות בתחומי האנרגיה המתחדשת, לצידה של יצרנית הרובוטים לניקוי פאנלים סולאריים אקופיה, שבין בעליה שאול שני וליאון ויהודית רקנאטי.
ליאון רקנאטי נמנה גם עם בעלי מניות חברת הטכנולוגיה אקווריוס מנועים (Aquarius Engines), המפתחת מנועים חסכוניים ויעילים, ואשר גם היא מקדמת את הנפקת מניותיה, ועוד בין חברות הטכנולוגיה הבולטות העומדות על הפרק בקשר להנפקת אקוויטי ראשונית נמנית הייקון (Highcon), שבין משקיעיה בני לנדא וקרן JVP של אראל מרגלית.
לנדא הוא גם היזם המוביל את חברת ג'נסל (GenCell), העוסקת בפיתוח מוצרים לשם הפקת אנרגיה נקייה וזולה, שפועלת גם היא לגיוס הון ראשוני בבורסה בתל אביב בזמן הקרוב.
עוד חברות הבוחנות אפשרות לגיוס הון בבורסה כבר בתקופה הקרובה - חברת האשראי הצרכני בלנדר (Blender) של משפחת אביב, ככל הנראה בדרך של הנפקה ללא תשקיף, וכן בפיננסים בוחנת אפשרות של הנפקת הון ציבורית חברת הביטוח ווישור (weSure).
מי שעלתה לכותרות מוקדם יותר השבוע היא חברת פולירם תעשיות פלסטיק, שבשליטת קרן פימי בראשות ישי דוידי, הבוחנת את הנפקת מניות החברה הבת לפי שווי של כמיליארד שקל, באמצעות מכירת חלק מההחזקות שלה (65%).
שיא של 17 חברות ב-2017
בהנחה שרוב תוכניות ההנפקה ייצאו לפועל כמתוכנן, גם אם לא של כל החברות המוזכרות, נראה כי מספר ההנפקות של השנה הנוכחית בדרכו לשבור את השיא של העשור האחרון, שנרשם ב-2017, אז הונפקו 17 חברות חדשות (דומה למספר של 2010).
עוד טרם יציאתן לפועל של שלל ההנפקות העומדות כעת על הפרק, תריסר חברות שהשלימו בהצלחה הנפקות ראשוניות של מניותיהן בת"א מתחילת השנה גייסו יחד יותר מ-2 מיליארד שקל, וכבר עברו את מספר הנפקות ה-IPO ב-2019, שהייתה שנה עם תנאי רקע נוחים בהרבה להנפקות מבחינת המתרחש בשוק.
גיוסי ההון הראשוניים המרובים והמוצלחים שנעשו עד כה, עיקרם מאז חודש יוני, בולטים במיוחד על רקע חוסר היציבות הקיצוני שאפיין את המסחר בשווקים עד לאחרונה. התפשטות וירוס הקורונה גררה מוקדם יותר השנה את שוקי ההון לטלטלה עזה, שממנה התאושש השוק המקומי באופן חלקי בלבד, כך שמדד הדגל בתל אביב, ת"א 35, מציג מתחילת השנה ועד כה צלילה של יותר מ-20% בערכו.
מול מדד ת"א 35 בולטים הביצועים החיוביים של המניות החדשות שהונפקו, שמרביתן הניבו למשקיעים בהן תשואות חיוביות, חלקן אף בשיעורים דו-ספרתיים ואף למעלה מכך.
שיטת ההצעה הלא אחידה משתלטת
חלק ניכר מהצלחת בציר ההנפקות של 2020, גם בעת הגיוס וגם לאחר תחילת המסחר בהן, טמון בשינוי שיטת ההנפקה, שבאמצעותה נעשו מרבית גיוסי ההון השנה. שיטת ההנפקה ההולכת והופכת דומיננטית יותר ויותר עם ההתקדמות בזמן היא בדרך של "הצעה לא אחידה", וזאת על חשבון דרך ההנפקה המסורתית של מכרז, שבאמצעותה בוצעו יתר ההנפקות השנה.
בדרך הנפקה של הצעה לא אחידה בונים חתמי ההנפקה "ספר הזמנות" (Book Building), בדרך כלל מול מספר מצומצם יחסית של משקיעים מוסדיים, שלכל אחד מהם מתבצעת הקצאה של נתח מהמניות, לאחר שהצדדים סיכמו מראש על המחיר בהנפקה.
זאת לעומת הנפקה בשיטת המכרז (הצעה אחידה), שהייתה שיטת ההנפקות היחידה בישראל עד לפני שנים אחדות, ושבמסגרתה מתקיים מכרז שבו כל משקיע יכול להציע הצעות לרכישת מניות בדרך של הצעת מחיר, וההצעה הגבוהה מקבלת את מרבית הסחורה, בעוד שהצעה נמוכה נשארת "בחוץ".
הנפקה בדרך של הצעה לא אחידה מגדילה את הוודאות להשלמת ההנפקה בהצלחה, באמצעות מחיר מוסכם מראש על שני הצדדים המעורבים בה - החברה והמשקיעים - לאחר מו"מ המתנהל ביניהם.
ביצועי המניות בטווח הזמן הקצר שלאחר ההנפקה (עד חודש) עשויים להגביר את רצון המשקיעים לקחת חלק בהנפקות שכאלה בעתיד. גם הריביות הנמוכות מאוד באפיקי האג"ח השונים, והחיפוש אחר אלטרנטיבות השקעה, בעיקר מצד גופים מוסדיים, תומכות בהתעוררות השוק הראשוני בת"א.
גורם בשוק החיתום הסביר, כי "הכיוון החיובי תפס תאוצה בעיקר בזכות שינוי שיטת המכרז בהנפקות, שמאוד תומך בחברות המגיעות כעת לבורסה. כשחברה מוכרת את הסחורה שלה ל-4-5 גופים מוסדיים בולטים, ואין מי שימכור את הנייר אחר כך בשוק, אז הוא יהיה חייב לעלות עם תחילת המסחר בו".