מאבטח בסניף בנק לאומי. בבנקים מסבירים כי הם ממשיכים לעבוד ויש להם הוצאות / צילום: שלומי יוסף, גלובס
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי בנק לאומי פעל בניגוד לחוק והפר סודיות בנקאית. זאת, כאשר הטיל צו עיקול על חשבון משותף של זוג קשישים ובנם, עו"ד דורון אפיק, ומסר פרטים סודיים על החשבון לגרושתו של הבן במסגרת סכסוך גירושין. עוד קבע בית המשפט כי הבנק לא היה רשאי לבצע עיקול על החשבון המשותף ולחשוף מידע שאינו נדרש מפורשות בצו העיקול של הוצאה לפועל. כמו כן, נקבע כי הבנק פעל בחוסר תום לב כשנידב פרטים באשר לחשבון המשותף, שבאופן ברור כלל לא חל עליו צו העיקול.
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ניתנה בקשר לסכסוך גירושין שבמסגרתו פתחה האישה תיק הוצאה לפועל למחרת מתן החלטה בבית המשפט לענייני משפחה. האישה שכנעה את רשמת ההוצאה לפועל להוציא במעמד צד אחד עיקולים על חשבונותיו של בעלה לשעבר, עו"ד אפיק. הרשמת קבעה בהחלטתה כי העיקול לא חל על חשבונות עו"ש או על חשבונות משותפים. זאת, מאחר שטרם נמסרה אזהרה על הליך העיקול לבעל.
הבעל, עו"ד אפיק, שכלל לא ידע על ההליך בהוצאה לפועל, גילה על הוצאת צו העיקול, כשגרושתו הגישה לבית משפט השלום בתל אביב מידע סודי וחסוי על חשבון הבנק של הוריו, שבו הוא היה רשום כבעלים נוסף עשרות שנים. זאת, למרות שעובדת היותו בעלים נוסף הייתה נסתרת.
עו"ד אפיק פנה לבנק לאומי בדרישה להסיר את העיקול מעל החשבון המשותף עם הוריו, ובסופו של דבר ביטל הבנק את העיקול. הבנק טען כי מדובר בתקלה טכנית שטופלה, וכי העיקול נרשם בשוגג.
הזכות לפרטיות וחובת סודיות
עו"ד אפיק והוריו הגישו תביעה נגד בנק לאומי לבית המשפט השלום בת"א וטענו שהבנק במעשהו ביצע נגדם מספר עוולות, בהן פגיעה בפרטיותם והפרת חובת הסודיות הבנקאית. זאת, כאשר במענה לצו העיקול, מסר הבנק לגרושתו של עו"ד אפיק כי קיים חשבון משותף לו ולהוריו וכי יש בו כספים.
הבנק טען בתגובה כי נוכח קבלת צו העיקול מההוצאה לפועל הוא פעל כמתחייב בדין, קיים את ההחלטה על הטלת העיקול, ומסר על כך הודעה לגרושתו של עו"ד אפיק. ההודעה, ציין הבנק, כללה התייחסות לפירוט "נכסי החייב (עו"ד אפיק, א' ג') המצויים בחזקת הבנק", לרבות החשבון המשותף שלו עם הוריו.
הבנק ציין כי "לא זו בלבד שהבנק היה חייב לפי דין לתת הודעה זו, אלא שרשמת ההוצאה לפועל אף חזרה וקבעה שהעיקול יחול על הכספים בחשבון המשותף, גם לאחר דיון בבקשת עו"ד אפיק והוריו לביטול העיקול". לאור זאת טען הבנק כי אין כל בסיס לטענה שפגע בפרטיותם של עו"ד אפיק והוריו, או שהפר את חובת הסודיות שהוא חב בה כלפיהם. לדבריו, לתביעתם אין כל בסיס.
"הבנק פעל באופן סביר"
שופט בית המשפט השלום בתל אביב, אילן רונן, דחה את התביעה של עו"ד אפיק והוריו. זאת, חרף קביעתו שהבנק אכן הפר את חובת הסודיות כלפיהם. לדברי השופט אילן, "למרות שצו העיקול סויג כך שלא יחול על חשבון משותף, לא ניתן להלין על הבנק, על שמסר בתגובתו לצו העיקול מענה מפורט, המציין את קיומו של חשבון משותף לעו"ד אפיק עם הוריו ואף את קיום כספים בחשבון".
השופט אילן הבהיר כי מסירת מענה מפורט במצב שכזה הגנה על הבנק מחשיפה לטענה כי עו"ד אפיק הבריח כספים לחשבון המשותף שלו עם הוריו. לדברי ביהמ"ש, ההודעה של הבנק על קיומו של החשבון המשותף ועל קיום כספים בו "עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי שמקנה במצבים אלו את הבכורה לשאיפה לסייע לנושה (גרושתו של עו"ד אפיק) להיפרע מחובותיו על פני זכות חייב (עו"ד אפיק) לפרטיות.
השופט אילן הוסיף וכתב כי " כאשר בנק מקבל צו עיקול, ויש לו ספק באשר למידע שהוא חייב לפרוש במענה לצו העיקול, אין לבוא עימו חשבון אם לשם הזהירות בחר למסור מידע בהיקף סביר. אם נמסר לבנק צו עיקול נגד חייב שהוא לקוח שלו, והבנק בתגובתו מפרט את קיומם של חשבונות משותפים לחייב ולאחרים, אפילו צו העיקול אינו חל עליהם, לא ניתן לומר שבכך פעל הבנק שלא בתום לב ושלא באופן סביר. נוכח נימוקים אלו נמצא שאין בסיס לטענה לפגיעה בפרטיות התובעים".
"הבנק פעל בניגוד לצו"
עו"ד אפיק והוריו ערערו על החלטת בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בת"א. השופטת שרה דותן קיבלה את הערעור ביחס לפגיעה בפרטיות והפרת חובת הסודיות הבנקאית. דותן מתחה ביקורת על פסק הדין של השופט אילן שדחה את התביעה על סמך הטענה כי לבנק היה ספק אם צו העיקול חל אף על חשבונות משותפים. זאת, חרף העובדה שהבנק כלל לא העלה טענה כזו. "ניתן לקבוע כי הגרסה שבית משפט השלום אימץ הינה גרסה שלישית, שאין לה ביסוס ראייתי, וממילא לא התייחסו אליה הצדדים", קבעה.
בנוסף, קבעה דותן כי הבנק פעל בניגוד מוחלט ללשונו של צו העיקול, שבו נקבע מפורשות כי הוא לא יחול על חשבונות משותפים. "אין בלשון צו העיקול כדי לעורר ספק בדבר אופן ביצועו. לשון צו העיקול מחריגה במפורש חשבונות משותפים", קבעה השופטת דותן, "ולפיכך אינני שותפה למסקנתו של בית משפט השלום, שמדובר בצו עיקול שעורר ספק אצל הבנק". משום כך, הסיקה דותן, כי לא הייתה חובה חוקית לבנק לחשוף את החשבון המשותף של עו"ד אפיק והוריו.
השופטת דותן התייחסה גם עקרונית לשאלה אם על הבנק לנדב מידע במקרה של ספק בנוגע לפרשנות צו עיקול. לדבריה, היא איננה חולקת על " פרשנות בית משפט השלום, שבמקרים שבהם יש לבנק ספק אשר למידע שהוא חייב לפרוש במענה לצו העיקול, אין לבוא עימו חשבון אם לשם הזהירות בחר למסור מידע בהיקף סביר". אולם היא ציינה כי בית המשפט השלום טעה ביישום העקרון. "מרחב הסבירות במקרה של ספק הוא פנייה להבהרה ללשכת ההוצאה לפועל, או לחילופין - פנייה לבעל החשבון למתן הבהרה או יידוע מקדים (על מסירת המידע, א' ג')", קבעה.
בסופו של דבר החליטה דותן להפוך את החלטת בית המשפט השלום. אולם פסקה פיצוי נמוך של 5,000 שקלים לכל תובע.
בנק לאומי: "מדובר בתקלה ספציפית ביחס לרישום העיקול"
מבנק לאומי נמסר בתגובה: "פסק הדין, שקיבל באופן חלקי את טענות המערער, ניתן על יסוד תקלה ספציפית של הבנק ביחס לרישום העיקול. הבנק מקפיד בעניין רישום עיקולים קלה כבחמורה, ואין בתקלה נקודתית הזו כדי להעיד על אופן התנהלות הבנק".
עו"ד דורון אפיק שהינו גם אחד משלושת התובעים וגם המייצג בתיק, מסר בתגובה: "אני חושב שהפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי נמוך ביותר ויוצר תמריץ לבנק לאומי להמשיך ולהפר סודיות בנקאית של לקוחות.
"מדובר בחשבון של זוג קשישים שמנהלים חשבון בבנק במשך עשרות רבות של שנים ומצאו עצמם יום אחד עם עיקול על החשבונות שלהם, כשהגרושה של הבן מקבלת מידע סודי ופרטי על החשבון.
"מן הראוי היה שהבנק יתנצל בפני הקשישים ויפצה אותם בסכום הולם במקום להתעמר בהם במשך שנים, ומצער שזו הייתה התנהלות הבנק גם לאחר גילוי הטעות. אני מקווה שהבנק ישכיל כעת, כחלק מהמחויבות החברתית שלו, לפצות את הזוג, גם מעבר לסכום הפיצוי שנפסק".