גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה נטפליקס שכחה לספר לנו בסרט החדש והמדובר על הרשתות החברתיות

הסרט "The Social Dilemma" דן בבעיות אמיתיות שיצרו פייסבוק, טוויטר ודומותיהן, אך הוא מציג תמונה חד צדדית ומתעלם מאסטרטגיות ושיטות פעולה דומות שבהן נוקטת נטפליקס עצמה ● זהירות, ספוילרים

צילום מתוך הסרט ‘מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית’. מתעלם במופגן ממנהלי החברות הגדולות  / צילום: נטפליקס
צילום מתוך הסרט ‘מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית’. מתעלם במופגן ממנהלי החברות הגדולות / צילום: נטפליקס

בשנים האחרונות יש התפכחות מהגישה החיובית כלפי הרשתות החברתיות - הן לא רק מאפשרות לאוכלוסיות שונות ואנשים שונים להשמיע את קולם ויוצרות דמוקרטיזציה לשיח, אלא גם אוספות מידע על המשתמשים, האלגוריתמים שלהן גורמים להקצנת השיח ולהפצת פייק ניוז, והמודל שלהן מבוסס על הגדלת הנוכחות של המשתמשים בהן, גם במחיר של התמכרות.

הסרט The Social Dilemma (בעברית: 'מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית') עוסק בכל אלו. הסרט מז'אנר הדרמה התיעודית, שמופץ בנטפליקס ונחשב לתוכן מקורי שלה, מבוסס על ראיונות, אך מלווה אותו עלילה דמיונית על משפחה שמנסה לגמול את אחד מילדיה מהרשתות החברתיות. הילד נקרע בין המאמצים הללו לבין האלגוריתם, שאופן פעילותו, כוחו ויכולת השכנוע שלו מומחשים בסרט על ידי שלושה אנשים שמנהלים ביניהם דיון איך להחזיר אותו לפייסבוק. רוצים לנחש מי ניצח?

חלק גדול מהשיח בסרט מוכר וידוע לרבים, אך בכל זאת הוא מצליח להשאיר חותם על הצופים. יש לכך כמה סיבות שעוד נגיע אליהן, אבל אחד מהיתרונות של הסרט הוא בזהות הדוברים שמתראיינים בו - רבים מהם עבדו באותן חברות בעייתיות, לדבריהם, בסיליקון ואלי.

יש שם מעצב בכיר בגוגל שעבד על הג'ימייל, עובד לשעבר בפייסבוק שהיה בצוות שפיתח את כפתור הלייק, עובד לשעבר ביוטיוב שהיה אחראי על מנוע ההמלצות שלה, משקיע בפייסבוק בתחילת דרכה, ורבים שהיו מהעובדים הראשונים בחברות כמו אינסטגרם ואחרות. אלו מכירים מקרוב את צורת החשיבה בסיליקון ואלי, את שיטות הפעולה וגם את הכוונות המקוריות של אותם מפתחים, לפני שהדברים החלו להשתבש.

הבעיות בסרט הן אמיתיות וחשובות, והדיון עליהן צריך לצאת מהאתרים הטכנולוגיים והעסקיים, מכיוון שהן גובות מחיר חברתי אמיתי. אולם נראה כי מבחינת היוצרים מדובר בניסיון לייצר תנועת נגד, ולא צריך להתייחס אליו כעבודה עיתונאית מאוזנת. למעשה, מהסרט עולות כמה שאלות מהותיות.

לאן נעלמה המורכבות?

אחת התמות המרכזיות בסרט היא שהרשתות החברתיות גורמות להקצנה של השיח. במקביל לכך, הוא מציג עמדה חד צדדית, משטיח את השיח כדי להגיע לציבור הרחב, ובדרך מונע דיון רציני על הבעיות עצמן וגם על הפתרונות האפשריים. בסיום הסרט הצופה עלול להרגיש כי העולם אבוד. זאת, אגב, עמדה לגיטימית, ובטוח אנשים סברו כך גם כשילדיהם ישבו שעות ארוכות מול הטלוויזיה, ועוד בלי יכולת לבחור במה לצפות. אולם האם באמת צריך להרים ידיים? האם אין מה לעשות?

יותר מכך, מה סבורים אלו שמובילים את הרשתות החברתיות היום? מה סבור צוקרברג? כדי לקיים שיח רציני צריך לכל הפחות להציג את טיעוניהם. מארק צוקרברג, למשל, מאמין שדווקא פייסבוק יכולה להיות חלק מהפתרון, כי יש לה את המשאבים לעשות זאת (בניגוד לטוויטר, למשל, שמשאביה מצומצמים יותר). צוקרברג גם סבור כי יש להטיל רגולציה, מכיוון שאינו רוצה להיות זה שקובע את ההגדרות, ואז לספוג על כך ביקורת.

מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press

לפייסבוק היו שלל הזדמנויות לתקן את הבעיות שלה במהלך הדרך. לפי תחקיר של "וול סטריט ג'ורנל", היא גנזה תחקיר פנימי שמוכיח כי הפלטפורמה שלה מקצינה את השיח, כדי לא לשנות את האלגוריתם ובכך לצמצם את הנוכחות של משתמשים ברשת החברתית.

נראה גם שפייסבוק קלטה באיחור את ההשפעות והסכנות שיש ברשת החברתית. לכן לא חייבים להאמין לכנות הצהרותיו של צוקרברג, אך אי אפשר שלא להציג אותן ואת המאמצים שבפייסבוק כן עושים בימים אלו. לאחר מכן יהיה ניתן לנהל דיון האם פייסבוק ואחרות מסוגלות לשנות את המצב, האם הן רוצות, ומה הרגולטורים צריכים לעשות.

הרובוטים על הגדרות

צריך להעריך את יוצרי הסרט על הניסיון להסביר לצופים מונחים טכנולוגיים מורכבים כמו "למידת מכונה" (האופן שבו אלגוריתם של בינה מלאכותית משתכלל באופן עצמאי). זאת אינה משימה פשוטה. אולם כדי לפשט את ההסברים, היוצרים הציגו מצב לפיו הרשתות החברתיות מתנהלות באופן בעייתי יותר בהשוואה לחברות טכנולוגיה אחרות.

אלגוריתמים ובינה מלאכותית נמצאים בלב של פיתוחים טכנולוגיים רבים, וישולבו עוד יותר בעתיד. אלו מסוגלים להשתכלל ולהתפתח באמצעות מידע ונתונים חדשים שמוזנים אליהם. למען האמת, מגיע מצב שבו עבודת האלגוריתמים היא מעין קופסה שחורה - אתה יודע מה נכנס אליהם ואתה יודע מה ההחלטות שהתקבלו, אך מתקשה להבין מה הסיבה לכך. בהקשר של רשתות חברתיות, קשה למשל להסביר למה האלגוריתם סינן פוסטים מסוימים והשאיר אחרים.

הדבר נכון לגבי כל אלגוריתם באשר הוא, וזאת בעצם אחת הבעיות של בינה מלאכותית - לפחות בינתיים, כשהשימוש בטכנולוגיה הזו נמצא יחסית בחיתוליו. צריך להיות מאוד חשדניים כלפיה, להבין איפה היא משכפלת בעיות מהעולם האמיתי (נגיד הטיות מגדריות או אפליה), וללמוד איך ניתן להטמיע את האלגוריתמים באחריות, גם אם המשמעות היא לבצע תהליכים איטיים יותר. עם זאת, להציג מצב כאילו ה"רובוטים על הגדרות" זה אקט דמגוגי ואנטי-חדשני.

הבעיות של נטפליקס

בסרט מתעלמים כמעט לגמרי מהאנשים שמאחורי הבעיות, ובראשם המנהלים של אותן חברות. הפתרונות שמציגים המרואיינים בסרט הם לא לשתף פעולה עם הרשתות החברתיות והאלגוריתם שלהן - לא להיכנס אליהן, לא להיענות להמלצות שלהן וכו'. למעשה נראה שהם הרימו ידיים לגבי האפשרות שניתן לתקן את המצב, או שאפשר לעשות את הדברים אחרת. אנשים פרטיים יכולים אמנם לבחור שלא "ליפול" לרשתות החברתיות כדי להגן על עצמם, אבל הפתרון החברתי לא יכול להיות מושתת רק על ההתנהגות של אנשים פרטיים.

יוזמות למחיקת פייסבוק ואחרות לא שרטו את החברות האלו, ושינוי משמעותי צריך להגיע מכיוונים אחרים. לצד הטכנולוגיה, בסרט מתייחסים גם לדבר שמניע את החברות האלו - הרצון למקסם את ההכנסות שלהן. במילים אחרות, האנשים כפופים למערכת הקפיטליסטית, ולכן אין שום סיכוי שיובילו לשינוי.

זה נכון, למרות שזה מתעלם מהטווח הארוך, ומתנועת הנגד שיכולה לקום (לפחות כפי שחושבים חלק מהמרואיינים בסרט). כך או כך, לא צריך לעשות להם הנחות. ואגב, נכון שהרשתות החברתיות מקצינות את השיח, אבל גם למנהיגים שמפיצים פייק ניוז בלי לחשוב פעמיים, ומגייסים כך תמיכה, יש אחריות.

מי צריך להיות אחראי

באחד המשפטים האחרונים בסרט, על רקע הכתוביות, אומר אחד המרואיינים: "לעולם לא להיכנס לסרטון ש'יוטיוב' המליצה עליו. תמיד לבחור, זו דרך נוספת להילחם". זמן קצר לאחר מכן עלו על המסך המלצות של נטפליקס לתכנים אחרים שמתאימים לנו.

כמו יוטיוב, גם נטפליקס לומדת להכיר אותנו, ואנחנו עוזרים לה בכך. למעשה, נטפליקס נוקטת באסטרטגיות ובשיטות פעולה דומות לאלו של החברות שבהן עוסק הסרט. נכון, לא מדובר ברשת חברתית, אך גם יוטיוב לא ממש נופלת תחת ההגדרה הזאת.

נטפליקס כבר הוכיחה שהיא מסוגלת ליצור סדרה מצליחה באמצעות ניתוח של הרגלי הצפייה של המשתמשים. הדוגמה הקלאסית היא "בית הקלפים", אחת הסדרות הבולטות שלה, שמבוססת על גרסה בריטית. כשהציעו לנטפליקס לעשות גרסה אמריקאית, הם גילו שמי שאהב את הגרסה הבריטית אהב גם סרטים בכיכובו של קווין ספייסי וכן של הבמאי דיוויד פינצ'ר. ההחלטה להשקיע 100 מיליון דולר בסדרה הוכיחה את עצמה. מאז, נטפליקס קיבלה אינסוף החלטות שמבוססות על הדאטה שהיא אוספת.

לנטפליקס אמנם אין מידע משלים, כפי שיש לחברות אחרות - גיל ומגדר, תחומי עניין, הרגלי צריכה - ופעילותה גם לא מבוססת על הכנסות מפרסום. אולם יש לה היכרות מאוד טובה עם הצופה, ואפשרות לנתח כל צעד שהוא עושה - מה הוא מחפש, אלו תכנים הוא אוהב, מתי הוא הפסיק לצפות, מתי הוא מעדיף תכנים ארוכים ומתי קצרים.

לכך צריך להוסיף נכס שלאחרות אין: לתכנים שלה יש מוניטין של מקצועיות. זה הופך את היכולת שלה להשפיע על הצופה לחסרת תקדים. אם נטפליקס רוצה לקדם סרט פרו-טראמפ, אין לה בעיה לעשות זאת, ובכך להשפיע על דעת הקהל.

כדי להמחיש את הכוח שלה, אפשר לזרוק לאוויר רעיון קונספירטיבי - אולי הסרט הזה, שנטפליקס דוחפת בכל הכוח, נועד כדי לקדם שיח על שימוש בעייתי בטכנולוגיה שנטפליקס אינה נכללת בו. האם בטווח הארוך זה באמת ייטיב עם החברה? תלוי את מי שואלים, אבל זה לא ממש משנה - לחברה יש כוח אדיר בידיים. ההתעלמות ממנה בסרט, בוודאי כשהוא מופץ על גבי הפלטפורמה שלה, מוכיחה כשלעצמה את הכוח שלה. האם נטפליקס הייתה מסכימה להפיץ סרט שמבקר אותה? אין לכך תשובה.

עוד כתבות

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדות למונייד": המניה מזנקת אחרי הדוחות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

גם מחיר כלכלי ואישי: הדילמה של טראמפ בדרך למלחמה רחבה

ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● עדכונים שוטפים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

על רק המתיחות הגאופוליטית - החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.8% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה