גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

סליחה, אבל ככה לא מתנצלים: המחקרים שילמדו אתכם איך לעשות את זה נכון

מה זאת התנצלות אפקטיבית, מדוע בקשת סליחה מיוחלת משאירה אותנו לפעמים בהרגשה חמוצה ומה בני זוג באמת רוצים כשהם רבים • השאלה איך מתנצלים כמו שצריך מסעירה לא רק את הרשתות החברתיות • חמישה מחקרים עם תובנות

איך מתנצלים כמו שצריך / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
איך מתנצלים כמו שצריך / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

יום הכיפורים מתקרב, והוא שונה מקודמיו. העולם לא בדיוק יעצור ל-25 שעות, כי הוא ממילא כבר עצר במידה מסוימת. חשבונות נפש רבים נעשו בחודשים האחרונים, כך שיום הכיפורים לא היה הזמן היחיד לשקוע ברפלקסיה פילוסופית על מצבנו בעולם. אבל דווקא מנהג בקשת הסליחה הפך נושא לדיון ציבורי בשבועות האחרונים. תחילה הייתה זו ההתנצלות של רועי ארד, שהקדימה את פרסום התחקיר על יחסיו עם קטינות. אחר כך, להבדיל, באה בקשת הסליחה של נשיא המדינה על אירוח בתו בליל הסדר האחרון, במטרה לשכנע אותנו לסעוד לבד בחג. האם אלה היו בקשות סליחה מוצלחות? ומה בכלל הופך התנצלות למספקת? מתברר שלמחקר יש מה להגיד בנושא הזה.

מהי התנצלות מוצלחת: רק אל תגידו "סליחה אם נפגעת"

מחקר שנערך על ידי צוות בראשות רוי ליוויקי מאוניברסיטת אוהיו, ופורסם בכתב העת Negotiation and Conflict Management Research, ניסה למפות את המאפיינים של התנצלות יעילה. הקבוצה מצאה שישה אלמנטים כאלה, וככל שיש יותר מהם בבקשת סליחה, כך היא תהיה אפקטיבית יותר.

החוקרים הציגו ל-755 משתתפים בניסוי תרחיש שבו עובד שגה בביצוע תפקידו באופן שגרם נזק למעסיק. לחלק מהנבדקים הם הסבירו מה תכלול ההתנצלות, ולחלקם הקריאו את ההתנצלות ושאלו מה הסיכוי שהם יקבלו אותה.

התברר שהרכיב החשוב ביותר בהתנצלות הוא הכרה באחריות. לכן התנצלויות מסוג "סליחה אם נפגעת" מעוררות כנראה כל כך הרבה אנטגוניזם. הן מטילות את האחריות על הנפגע, והמילה הקטנה "אם" משאירה פתח לאפשרות שהפגיעה כלל לא התרחשה ורק דומיינה. אם אתם מעוניינים באמת להשפיע לטובה על יחסיכם עם הנפגע, החוקרים מציעים לומר במקום זאת "סליחה שפגעתי".

הרכיב השני היה הצעה לתיקון. "הנמען של ההתנצלות עשוי לומר לעצמו, 'מילים הן זולות, אין להן באמת משמעות'. אבל אם מציעים לתקן את מה שהשתבש, זו באמת קבלת אחריות, אומר לוויקי, גם אם התיקון אינו מפצה באמת על הפגיעה.

אלמנטים נוספים חשובים היו הבעת חרטה, הסבר מה השתבש, והבטחה שזה לא יקרה שוב. חלק מההתנצלויות הסתיימו בבקשה מפורשת: "תוכל לסלוח לי?". גם האלמנט הזה הוסיף לאפקטיביות, אך רק במעט.

אחד הממצאים המעניינים במחקר הזה הוא שהמרכיבים החשובים בהתנצלות אינם משתנים - בין שמדובר בהתנצלות על טעות ובין שמדובר בהתנצלות על מעשה מכוון. כצפוי, התנצלויות על טעויות התקבלו בקלות רבה יותר מאשר התנצלויות על מעשי זדון, אבל רכיבי ההתנצלות המשפיעים היו בכל מקרה קבלת אחריות, אחר כך הצעה לתיקון ואז חרטה, הסבר, הבטחה לשינוי ובקשת סליחה.

עיסוק של לוויקי בבקשת סליחה היה חלק מפרויקט גדול יותר שלו, שבו ניסה לבחון כיצד משיבים אמון שנשבר, לצורך יישוב סכסוכים. כאשר בונים אמון מחדש, בקשת הסליחה היא רק אחד הדברים שמשפיעים על הסיכוי לפיוס אמיתי. הנפגע מביא בחשבון שאלות כמו מה הייתה דעתו המקורית על הפוגע, עד כמה חזקה הייתה מערכת היחסים ביניהם עד כה ומה הסיכוי שהפגיעה תחזור על עצמה.

כאשר מדובר בפגיעה קלה יחסית, הפיוס תלוי במיוחד ביכולת להראות שהיא לא תחזור. כאשר הפגיעה כבדה, הנפגע עסוק פחות בשאלה אם היא תחזור כי גם הפעם היחידה הייתה כנראה מספיק גרועה. הרכיב המשמעותי ביותר במקרה הזה הוא מה דעתו הקודמת על הפוגע ועל מערכת היחסים ביניהם. האם הוא חושב שהפוגע הוא אדם טוב? האם עשה בשבילנו דברים טובים והקריב עבורנו בעבר? מהבחינה הזו, האמון מתבסס על "קופה מלאה", שהפרה אחת אינה מרוקנת אותה, אך הפרה חוזרת או התנהלות בעייתית ממושכת עשויות לעשות זאת.

למה נשאר טעם מר: נפגעים מצפים להקלה, אבל היא לא מגיעה

אנשים שנפגעו מעוולות קטנות כגדולות מצפים להתנצלות. הם מאמינים שהיא תעזור להם להתגבר; שאם רק יראו בעיני הפוגע את ההבנה שהוא פגע, הם יוכלו להפסיק את הקול בראש שלהם שצורח "איך יכלת לעשות את זה?!". אלא שלעתים קרובות, בקשת הסליחה לא באמת מביאה את ההקלה המיוחלת.

מחקר שהוביל פרופ' דיוויד דה קרמר מאוניברסיטת ארסמוס, הולנד, ופורסם בכתב העת Psychological Science, בחן את סוגיית ההתנצלות אגב המשבר הפיננסי של 2008-2009. כזכור, פרקטיקות חשבונאיות בעייתיות שביצעו בנקים וחברות פיננסיות אחרות ביודעין הובילו לקריסתם ולאובדן של סכומי כסף אדירים עבור הלקוחות. כתוצאה מכך, נוצר מיתון במשק שהשפיע על רבים שכלל לא היו קשורים ישירות לבנקים הללו, אך הושפעו ממעשיהם.

מנהלי בנקים בשימוע בפני הוועדה שחקרה את משבר 2008. ההתנצלות של חלקם לא סיפקה את הנפגעים / צילום: Jason Reed, רויטרס

"הבנקים לא רצו להתנצל. הם חששו שזה ייצור להם חבות משפטית, והאמת היא שהאנשים הספציפיים בבנקים שמהם נדרשה ההתנצלות לא ממש הרגישו אשמים", כתב דה קרמר בהודעה לעיתונות שתיארה את המחקר. "עם זאת, הציבור חשב שהם אשמים". בסופו של דבר, חלק מהמנהלים התנצלו, אבל הנפגעים כלל לא הרגישו טוב יותר, אף שהם קיבלו את ההתנצלות שדרשו.

האירוע סיקרן את דה קרמר והוא החליט לשחזר אותו בניסוי. מתנדבים קיבלו תקציב של 10 אירו, והיו צריכים לנהל אותם באופן שיתופי עם גורם שעמו תקשרו דרך מחשב. אולם כאשר הגיע תורו של השותף לנהל את הכסף, הוא לקח את רובו לעצמו. המניפולציה הזאת נועדה ליצור תחושה של חוסר הוגנות אצל הנבדק - ולאורך שנים של מחקרי מעבדה היא אכן מצליחה בכך.

הנבדקים חולקו לשתי קבוצות. בקבוצה אחת זכו הנדבקים להתנצלות על ההתנהלות הלא הוגנת הזאת של השותף, ובקבוצה השנייה הם רק התבקשו לדמיין את ההתנצלות. לאחר מכן הם נשאלו איך ההתנצלות גרמה להם להרגיש. מי שדמיינו את ההתנצלות טענו שהיא שיפרה את הרגשתם, אך מי ששמעו את ההתנצלות באמת כמעט לא חשו בשינוי. דה קרמר מעריך שההשפעה של ההתנצלות על צד שלישי, שאיננו הנפגע אלא צופה באירועים מן הצד, תהיה גדולה יותר מאשר על הנפגע עצמו. הצד השלישי מדמיין שההתנצלות מפייסת את הנפגע, ולכן גם הוא שופט את הצד הפוגע פחות לחומרה. לכן ערך הראווה של התנצלות גבוה יותר מערך הפיוס שלה. גם דה קרמר מסכים שכאשר להתנצלות מתלווים מעשי כפרה, עשוי להיות לה ערך רב יותר.

ייתכן שאחת הסיבות לכך שבקשת סליחה היא אירוע שמשאיר טעם מר היא העובדה שהיא משחזרת את יחסי הכוחות בזמן הפגיעה.

מתי להתנצל: קודם תנו להיפגע כמו שצריך

מחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology, בהובלת ד"ר גילי פרידמן מאוניברסיטת דרטמאות' בניו המפשיר, ארה"ב (היום בקולג' סיינט מארי במרילנד), מגלה שהתנצלות שבאה במקביל למעשה שפירושו דחייה חברתית עלול רק להגביר את תחושת הדחייה.

"רוב האנשים יודעים מתי תגובתם לדבר מסוים תתפרש כדחייה חברתית של מישהו. הם רוצים להפחית את הפגיעה ולכן מתנצלים - אך עלולה להיות לכך השפעה הפוכה", אומרת פרידמן. הנפגע למעשה נדרש לעבור את תהליך הסליחה עוד לפני שתהליך הפגיעה הושלם, והוא עלול לכעוס על כך שאפילו לא ניתנה להם ההזדמנות להיפגע כמו שצריך.

39% מהנבדקים במחקר של פרידמן אמרו שהם מתנצלים כאשר הם נוקטים צעד שעלול להיחוות כדחייה חברתית, למשל אם שותף מהעבר רוצה להיפגש איתם והם לא מעוניינים או שהוא חלילה מציע לחזור להיות שותפים.

בחלק אחר של המחקר, נבדקים הגיעו למעבדה והתבקשו לבצע כמה משימות קבוצתיות, אך הקבוצה התעלמה מהם ולא אפשרה להם להשפיע. הנבדקים שנדחו התבקשו להחליט כמה פלפל חריף הם רוצים לשים במנות האוכל של חברי הקבוצה האחרים - נקמה פשוטה וברורה, במיוחד לאור העובדה שהובהר לנבדקים שחברי הקבוצה ממש לא אוהבים מזון חריף. נבדקים שנדחו חברתית העמיסו פלפל חריף על המנות בכל זאת, וככל שהדחייה החברתית הוגשה עם יותר התנצלות, כך המנות הוגשו עם יותר חריף.

לדברי פרידמן, הנורמות החברתיות דוחקות אותנו לסלוח למי שמתנצל בפנינו, אבל זה קשה אם אנחנו לא חושבים שההתנצלות היא כנה או שעדיין לא עיבדנו את הפגיעה. "יכול להיות שלמרות שההתנצלות לא משפרת את ההרגשה של הנפגע, אולי היא משפרת את ההרגשה של הפוגע", היא אומרת. "נצטרך לעשות מחקר המשך כדי לראות באילו נסיבות אנשים שדוחים חברתית אחרים מנסחים את ההתנצלות באופן שמגן על הנדחה ובאילו נסיבות הן ינסחו אותה באופן שמגן על עצמם".

מה בני זוג רוצים: לא סליחה, אלא ויתור על כוח

הרעיון שמעמד הסליחה הוא גם מעמד שבו נקבעים או מאושררים יחסי כוח חוזר שוב במחקר שהוביל פרופ' קית' סנפורד מאוניברסיטת ביילור, בזוגות שנמצאים בקונפליקט. "כאשר זוגות רבים ומציגים זה לזה את האופן שבו נפגעו בקשר, הם לא מצפים לבקשת סליחה. הם אומרים - אני רוצה שתוותר על הכוח שלך בתחום הזה", אומר סנפורד. מה זה אומר לוותר על כוח? למשל, לתת לבן הזוג לקבל החלטות עצמאיות בתחומים שונים, להכיר בחולשות שלך, להביע כבוד במילה ובמעשה, וגם להיות מוכן להתפשר. המחקר פורסם בכתב העת Journal of social and clinical psychology.

סנפורד טוען כי שתי הפגיעות המובילות במערכת יחסים, הן "איום נתפס", שבו אדם מרגיש שהסטטוס שלו או הצרכים שלו מאוימים בתוך מערכת היחסים, ו"הזנחה נתפסת", כלומר תחושה שלבן הזוג לא מספיק אכפת מהקשר. בניסוי שערך, הוא תשאל 455 זוגות נשואים החווים קונפליקטים קלים או קונפליקטים מורכבים, והם התבקשו לומר מה הם בעצם צריכים מבני זוגם.

החוקרים זיהו שישה סוגים של צרכים עיקריים שעלו מדבריהם של בני הזוג המתוסכלים. הצורך המוביל היה ויתור על כוח לטובת בן הזוג הנפגע. עוד דבר שביקשו בני הזוג במקום בקשת סליחה הוא להראות שהם מושקעים בקשר, למשל על ידי חשיפת רגשות אינטימיים והקשבה לצד השני, שותפות במשימות הבית וביצוע פעילויות משותפות. הצורך השלישי היה פתרון קונפליקטים באופן בונה ולא מתוך מתקפה. הצורך הרביעי - תקשורת רבה יותר. החמישי - להביע יותר חיבה, ורק במקום השישי הופיעו דרישות לבקשת סליחה על פגיעות קודמות.

סטנפורד הדגים מה קורה לאדם שנפגע, למשל, מביקורת. "אותו אדם קודם כול מרגיש שהסטטוס שלו בתוך הקשר מאוים. אולי מתחת לזה עומדות דאגות לגבי אובדן סטטוס באופן כללי. כשזה קורה, אנחנו קודם כול רוצים שזה ייפסק. שזה לא יקרה יותר, ולא לעסוק בזה יותר. קניית פרחים יכולה לעזור אם הדאגה בקשר היא מהזנחה, אבל לא תועיל הרבה אם המריבה קשורה לפגיעה בצרכים ממשיים או לפגיעה בסטטוס".

 איך יושפע פסק הדין: חבר המושבעים אוהב נאשמים שמתנצלים

הרעיון שלפיו התנצלות לא כל כך מועילה לנפגע אבל עשויה לשנות לטובה את דעתו של צד שלישי מוצא תמיכה במחקר שנערך בזירה המשפטית. בכתב העת Contemporary Accounting Research בחנו החוקרים פרופ' ריק ווארן מאוניברסיטת סינסינטי ופרופ' רוברט קורנל מאוניברסיטת אוקלהומה כיצד מגיבים מושבעים בבתי המשפט האמריקאים להתנצלויות של רואי חשבון שהורשעו בעבירות רשלנות. הם מצאו כי התנצלות או הסבר בגוף ראשון של השתלשלות האירועים הם שני גורמים שמובילים לעונש ממוצע קל יותר. ההתנצלויות הועילו גם כשלא הייתה בהן הכרה באחריות.

"נראה כי תיאור השתלשלות העניינים מנקודת מבטו של הנאשם, בעיקר כשמדובר בסוגיית רשלנות ולא במעילה מכוונת, מעלים את הסיכוי שהמושבע יחשוב שההחלטות שהתקבלו והצעדים שננקטו אכן נראו לאותו נאשם הגיוניים באותו זמן. בקשת הסליחה כנראה גורמת למושבע להרגיש שהנאשם כבר משלם מחובו ברגשות לא נעימים, ולכן מפחיתה את הדחף לגרום לו להרגיש רע עוד יותר, כנקמה חברתית", כתבו החוקרים.

בבתי משפט בארה"ב, אפשר להתנצל בלי להודות באשמה, וההתנצלות אינה יכולה לשמש כראיה. על פי החוקרים, ההתנצלות מועילה גם כשאין בה הודאה באשמה, ולכן כדאי לנאשמים להשתמש בה - אין לה עלות בפועל.

לדברי החוקרים, "עורכי דין רבים חוששים להעמיד את הלקוחות שלהם על דוכן העדים, אך אנחנו חושבים שרוב הלקוחות יכולים ליהנות מההזדמנות להשתמש בכלי ההתנצלות והסבר בגוף ראשון".

6 מרכיבים במתכון להתנצלות טובה

1. הכרה באחריות
2. הצעה לתיקון של מה שהשתבש
3. הבעת חרטה
4. הסבר על מה שהשתבש
5. הבטחה שזה לא יקרה שוב
6. בקשה מפורשת: "תוכל לסלוח לי?"

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

סעד חריג בגין איחור במסירת דירות: אלפי שקלים עוד לפני שהתביעה התבררה

בית משפט השלום בהרצליה נקט צעד חריג וחסר תקדים, כשנתן צו עשה זמני לתשלום פיצוי סטטוטורי שוטף בסכום מצטבר של אלפי שקלים על איחור במסירת דירות בפרויקט התחדשות עירונית בפתח תקווה - וזאת עוד בטרם התבררה התביעה לגופה וניתן פסק דין

אייל גפני / צילום: אוהד רומנו

הבנקים המסורתיים אומרים ללקוח: "עזוב אותי באמא שלך"

מנכ"ל וואן זירו אייל גפני מתייחס לראשונה בפודקאסט "כוחות השוק" לדיווחים על כוונת פרופ' אמנון שעשוע להיפרד מהמיזם שהקים: "יותר מעניין שהרבה גופים רציניים רוצים להשקיע בנו" ● הוא מסביר איך מצדיקים שווי של מעל מיליארד שקל לבנק שעדיין מפסיד, למה הוא בטוח שכניסת ענקית הפינטק רבולוט היא בשורה טובה עבורו, ומדוע האיטלקים סגרו את הדלת ● וגם: התחרות מול בתי ההשקעות

רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקוה. הכניס את האפליקציה אחרי רצח זלקה / צילום: צילום מסך פייסבוק

בחשד לשוחד: שימוע לפני כתב אישום לראש עיריית פתח תקווה

פרקליט המדינה החליט לזמן לשימוע את ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג, מנכ"ל העירייה ושמונה חשודים נוספים, בחשד לעבירות שוחד, מרמה, זיוף ועבירות מס ● לפי החשד, גרינברג קיבל טובות הנאה בשווי של יותר ממיליון שקל במהלך קמפיין הבחירות ב-2018, בתמורה לקידום אינטרסים במסגרת תפקידו הציבור ● ב"כ גרינברג: "כופר מכל וכל. יזים את החשדות בשימוע"

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

הוא יחזור? קריאות להשבת מנכ"ל אנבידיה לתפקידו

שתי קרנות שהחזיקו בסוף יוני במניות אנבידיה בשווי 2.13 מיליארד דולר מבקשות מהדירקטוריון להימנע ממינוי מנכ"ל קבוע לפני שיתבררו העובדות • במקביל, אילון מאסק הצטרף לעצומה הקוראת להחזיר את המייסד לתפקיד ● כמה כבר חתמו עליה?

תחנת הכוח רוטנברג, אשקלון / צילום: יוסי ליאון, חברת החשמל

הוועדה המקומית אשקלון ניסתה לגבות 117 מיליון שקל. היא תשלם 50 אלף שקל

ועדת הערר מחוז דרום ביטלה דרישה של עיריית אשקלון מחברת החשמל לתשלום היטל השבחה בסך 117.3 מיליון שקל בעקבות הסבת תחנת הכוח רוטנברג מפחם לגז ● נקבע כי התוכניות אינן מצדיקות גביית היטל וכי לא הוכחה עלייה בשווי התחנה או ברווחיות החברה ● בעקבות התנהלות הוועדה המקומית והשומה חסרת הבסיס, היא חויבה לשלם לחברת החשמל 50 אלף שקל הוצאות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Go Nakamura/Pool Photo via AP

דיווח: מנכ"ל אנבידיה מנסה לחזור לתפקידו ימים ספורים לאחר שהתפטר

לפי הפייננשל טיימס, מייסד ענקית השבבים דן עם מקורביו באפשרות לשוב לתפקיד, במקביל לכך שבכירים בעמק הסיליקון מפעילים לחץ על הדירקטוריון להחזירו ● אילון מאסק ומנכ"ל Epic Games הצטרפו לקריאה פומבית להשבתו, ומשקיעים גדולים דורשים להשאיר את האפשרות על השולחן ● מנגד, בממשל האמריקאי נשמעים קולות הקוראים לשינוי בהנהלת החברה

תלמידי ישיבות / אילוסטרציה: איל יצהר

עתירה לבג"ץ: לעצור את מימון הרשויות המקומיות לישיבות

תנועת "ישראל חופשית" טוענת כי רשויות מקומיות רבות ממשיכות להעביר מאות מיליוני שקלים לישיבות וכוללים למרות פסיקת בג"ץ שניתנה לפני כשנתיים וחצי, אשר קבעה כי אין לאפשר מימון למשתמטים ולמוסדות שבהם לומדים משתמטים, באמצעות סבסוד מעונות יום, הטבות מס ושורה ארוכה של ערוצי מימון ציבורי נוספים

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

המניה הלוהטת בעולם בחצי מחיר: שאלנו את המומחים האם כדאי לקנות אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?

יוני אסיא, מייסד ומנכ''ל איטורו / צילום: יח''צ eToro

איטורו נערכת לפיטורים רחבים בישראל. כל הפרטים

חברת הפינטק הישראלית איטורו, המפעילה פלטפורמה למסחר ולהשקעות בשוק ההון, נערכת לפיטורי עשרות עובדים ● בינואר השנה פיטרה החברה כ-7% מהעובדים שלה

דירת הפנטהאוז ברחוב התבור באור יהודה / צילום: תמונה פרטית

פנטהאוז ענק נמכר בחצי מיליון שקל פחות מהמצופה

דירת פנטהאוז בת 5 חדרים, בשטח 173 מ"ר עם שתי מרפסות, נמכרה תמורת 4.1 מיליון שקל ● המחיר נמוך יחסית לדירות מיוחדות שנמכרו במחצית הראשונה של השנה

נדב בלילה / צילום: רמי זרנגר

כ-400 מיליון שקל לקרקע: נדב בלילה וקבוצת AWZ Global מקדמים פארק שבבים באשקלון

נדב ב. לוגיסטיקה חתמה על הסכם עם קבוצת AWZ Global בהובלת המייסד והמנכ״ל ירון אשכנזי, שבה שותף הרמטכ״ל לשעבר אביב כוכבי ● הקרקע תירכש מרמ״י בפטור ממכרז ● ההשקעה המתוכננת ברכישת הקרקע ובהקמת המבנים היא כ-1.5 מיליארד שקל, ובטכנולוגיה ובציוד כ-3.5 מיליארד שקל נוספים

שבתאי אדלרסברג, אורן הולצמן, עופר דרוקר / צילום: תמר מצפי, יח''צ, ענבל מרמרי

דוחות משופרים לצד ספקנות האנליסטים: רכבת ההרים של אודיטי טק בוול סטריט נמשכת

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● המנכ"ל אדלרסברג רוכש מניות ומאותת על אמון, בזמן שהמניה משלימה זינוק שבועי של 15.5% ● נקסן עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון השלישי ורווח ה-EBITDA קפץ ב-22% ● וגם: הדוחות של אודיטי טק מציגים שיפור הדרגתי ועקיפה של התחזיות, אך האנליסטים נותרים זהירים וג'פריס מוריד את מחיר היעד ל-20 דולר

טוויסטינג / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קרן ההשתלמות שלכם הציגה תשואה שלילית באוקטובר - אלא אם אתם בגוף הזה

חודש אוקטובר המאכזב בבורסות: מור בלט כיחיד שסיים בירוק בקרנות ההשתלמות הכלליות, בעוד חסכון צמוד S&P 500 סיפק מחסה מפני הנפילות בזכות הזינוק בדולר ● מנהלי ההשקעות מזהירים מפני אי-ודאות פוליטית ואתגרים תקציביים המעיבים על השוק המקומי

אילוסטרציה: Shutterstock

מדוחות אנבידיה להנפקת הענק: 5 אירועים שיטלטלו את השווקים השבוע

אחרי שבוע סוער בוול סטריט, המשקיעים נערכים לשני מבחנים דרמטיים לתעשיית הבינה המלאכותית: דוחות ראשונים של אנבידיה בעידן שאחרי ג’נסן הואנג, והנפקת אנתרופיק לפי שווי שעשוי להגיע ל-1.2 טריליון דולר • ולא רק הם - אלה האירועים שכדאי להכיר לקראת השבוע החדש בשווקי העולם

תומר אליהו / צילום: פרטי

הסטודנט לרפואה שפרש כדי ללמד תכנון פיננסי: "הכסף נועד לשרת אותנו בעתיד"

תומר אליהו נחשף למשבר כלכלי בגיל 3, שחידד אצלו תובנה לגבי החשיבות של ידע פיננסי ● הוא מקדיש לכך את כל מרצו, עם חברה לחינוך פיננסי למשפחות וספר על השקעות ● את תשואת התיק שלו הוא לא חושף, כי לא כך מודדים הצלחה לדעתו ● המשקיעים החדשים

דונלד טראמפ אחרי בחירות האמצע. ערערו את היסודות / צילום: Reuters, Eric Lee

התלות האמיתית של ישראל בארה"ב אינה כספית - ועלולה להיעלם

בחירות האמצע הוכיחו שהמעמד הייחודי שקיבלה ישראל בוושינגטון מאז מלחמת יום הכיפורים התערער ● ההישענות על נשק וחימושים אמריקאיים, שיתוף הפעולה בתוכניות ביטחוניות - מכיפת ברזל ועד חץ, ההשקעות הפרטיות של עשרות מיליארדי דולרים לשנה והנכסים שאי אפשר לתמחר - כמו הווטו במועצת הביטחון באו"ם - מעידים עד כמה מסוכן הקרע הזה

מה צפוי במדד המחירים לצרכן? / צילום: Shutterstock

האינפלציה באוקטובר - הנמוכה ביותר מזה 5.5 שנים. מחירי הדירות ממשיכים לרדת

הלמ"ס מפרסמת את נתוני אוקטובר: המדד ירד ב-0.1% והאינפלציה השנתית התמתנה ל-1.1% - השפל הנמוך מאז 2021 • צניחה חדה בעלויות הטיסות והנסיעות לחו"ל דחפה את המדד כלפי מטה ● שוק השכירות ממשיך ללחוץ עם זינוק של 5.5% לשוכרים חדשים, אך מחירי הדירות בבעלות ממשיכים לרדת ● ברקע: היחלשות השקל והתשואות בעולם לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל

מחירי הדירות בירידה / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות יורדים בכל הארץ חוץ מבחיפה. זו הסיבה

מי שיושבים על הגדר וממתינים לירידת מחירי הדירות מקבלים בינתיים חיזוק: המחירים ירדו בכ־2% בתשעת החודשים האחרונים והעסקאות בשפל, כך לפי נתוני הלמ"ס ● הדירות החדשות מובילות את הירידות, למרות מבצעי המימון של הקבלנים, וגם המחיר הממוצע של דירה ירד • בשוק השכירות, לעומת זאת, שוכרים חדשים משלמים 5.5% יותר מקודמיהם

המניות שיפלו מחר בת"א והסקטור שיעמוד למבחן

עונת הדוחות בת"א תצבור תאוצה עם תוצאות הבנקים הגדולים שעל פי הערכות יהיו נמוכות מבעבר • מניות טאואר ופאלו אלטו חוזרות בפער שלילי ● נתוני האינפלציה בישראל מחזירים לשולחן אפשרות להורדת ריבית ● שני אירועים קריטיים יעמידו למבחן את וול סטריט: דוחות אנבידיה והנפקת הענק של אנת'רופיק • וגם: חברת המחקר שטוענת שמניית אפל הפכה לחוף מבטחים ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים / צילום: אילן בשור

בבנק הפועלים נפגשו עם קרנות גידור בלונדון וחזרו עם מסר: בתרחיש הזה הדולר יירד ל־3 שקלים

בסבב שיחות שערך הבנק עם משקיעים זרים, עלו שני סיכונים שמטרידים אותם יותר מכול • ויש שאלה אחת שחזרה כמעט בכל פגישה - והיא קשורה לגדי איזנקוט