גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

החלטות הממשלה משקפות את הוויכוח הפוליטי יותר משהן נוגעות לקורונה

ההתחלה דווקא נראתה טוב - דיונים ענייניים, אבל עם הזמן הכול התיישר, כרגיל, לפי הקווים הפוליטיים ● המשוואה של הפגנות - תפילות השתלטה על השיח ופרופ' גמזו כמעט שלא נשמע ● בינתיים זה עושה טוב לפוליטיקאים שמתנגדים להחלטות הממשלה

אריה דרעי ובנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן-הארץ
אריה דרעי ובנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן-הארץ

תסכול עמוק אפף את בכירי הכלכלה הישראלית, ובראשם שר האוצר ישראל כ"ץ ונגיד בנק ישראל אמיר ירון, ביום שאחרי ישיבת הממשלה הלילית שבה אושר מתווה הסגר המחמיר. את המחיר, הם אמרו ביום שאחרי למקורביהם, ישלם הציבור הישראלי כולו.

הצעתם להוביל לפעילות של 50% מהמשק הפרטי גם במסגרת החמרת הסגר נדחתה בשל המשוואה שיצר שר המשפטים אבי ניסנקורן, לפיה אם סוגרים - סוגרים הכול, ללא החרגות. נתניהו עצמו מיהר ליישר קו כדי להכריע. ממשלת האחדות שנולדה רק לצורך אחד - הטיפול בקורונה, כשלה שוב. הפופוליזם ניצח.

בשבוע האחרון קיים קבינט הקורונה לא פחות מ-15 שעות דיון על מתווה הסגר הרצוי, ישיבת הממשלה הלילית ארכה לא פחות מחמש שעות, אי אפשר לומר שדיון לא התקיים שם, רק שפעם אחר פעם הוא נגרר לשוליים: הפגנות או תפילות מה חשוב יותר, את מה נגביל פחות. בתחילת הדיון בממשלה היה ניתן אפילו לכנות אותו רציני ומעמיק, ולראיה, התומכים והמתנגדים לא התחלקו לפי מפלגות האם. השר אסף זמיר הצביע נגד התקנות המגבילות התקהלות, השרים כ"ץ ועמיר פרץ נגד הסגר המחמיר ושמולי, פרקש ויזהר שי -נגד התקנות כולן יחד.

הפגנות ותפילות השתלטו על הדיון 

אולם באישון ליל, כשהדיון חזר ועסק שוב ושוב בהגבלת ההפגנות כן או לא אל מול קיום התפילות בחגי תשרי, עבר נתניהו לנהל את הישיבה בצעקות ובדפיקות על השולחן: "אני מבטל את הזכות להפגין? תפגינו בקפסולות. אסור לנו לדון בזה? אני לא מקבל את זה".

לשרים הכלכליים לא נותר אלא לאחוז את ראשם אל מול ההובלה הזו של בכירי כחול לבן והליכוד לצד נתניהו לסגר כללי במשק, הכול בשם אי פגיעה בחופש ההפגנה המקודש בבלפור וחיזוק הפייק משוואה תפילות = הפגנות.

נתניהו חשף את נקודת החולשה שלו מול ההפגנות בימים האחרונים. ההתעסקות שלו ושל שרי הליכוד במפגינים הפכה מוגזמת והפרה את האיזון בין טפל לעיקר. אך ככל הנראה לא מהות ההפגנות היא שהעבירה אותו על דעתו, שכן שרי הממשלה הקודמת כבר שמעו ממנו בעבר עד כמה ההפגנות דווקא משרתות אותו. הם עוד זוכרים כמה הוא עצמו נמנע מלהגביל אותן בסגר הקודם.

זו רמת התחלואה העולה והמסר הציבורי לפיו המגפה חמורה אבל יש דברים חשובים יותר (הפגנות, שווקים או תפילות), שלא איפשרו את עצירת ההתקהלויות וההדבקות שבסופן. הפגנה כן ואומן לא? הפגנה או מסיבה? לנבחרי הציבור לא הייתה תשובה לכך והתרופפות המשמעת נרשמה באחוזים גבוהים של נדבקים ומתים.

געגועים לממשלה צרה ויעילה

שרי כחול לבן התיישרו לסנטימנט הציבורי (כך חשבו), לפיו הציבור לא יעמוד בהגבלת ההפגנות, אבל כן יעמוד בסגירת המשק וההפגנות ביחד. סקר חדשות 12 שפורסם השבוע, לפיו 70% ממצביעי השמאל תומכים בהגבלת ההפגנות, מלמד עד כמה טעו בני גנץ ואנשיו בהבנת הלך הרוח בציבור ואיך הם ייחסו חשיבות מוגברת לקולות המפגינים, שספק אם יתמכו בהם בבחירות הבאות.

המשוואה שהייתה צריכה להיות לעלות לדיון בממשלה הייתה צריכה להיות בהירה יותר: עצירת ההדבקה על ידי הקטנת התקהלויות והמשק יתנהל בהתאם. אילו רק הייתה שם קצת פחות פוליטיקה וקצת יותר מהות.

ממשלת האחדות, גם אחרי שעברה את סף 100 ימי החסד, לא מצליחה להתגבר על החשדנות המובנית בין אנשיה. מימין ומשמאל מתנהלים שם כאילו הם עדיין בעיצומה של מערכת בחירות, או לכל הפחות בדרך לאחת כזו שיכולה להתרגש עליהם במפתיע.

קשה לנהל כך מדינה, כל שכן מדינה במשבר בריאותי חמור. אם יש מי שרוצה להתענג במעט על הגעגוע לממשלת מעבר צרה ואחידה (גם אם לא מאוחדת) יכול לעשות זאת כשהוא רואה את הדרך שבה מנהלת הממשלה הנוכחית את מיגור המגיפה. הדיונים שהתקיימו גם אז באישון ליל נחתכו לבסוף עם הכרעות, מסיבות עיתונאים והנחיות ברורות.

מה שהציבור הישראלי מקבל היום זה את סך הריבים שמאחורי הקלעים ופחות את ההחלטות שהוא צריך להישמע להן.

קולו של גמזו נדם בדיונים

בלט בהיעדרו פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו. פיזית הוא נכח בדיונים, אך קולו כמעט לא נשמע. שרי כחול לבן והליכוד סיפרו בבוקר שאחרי, שנראה שגמזו נמוג ברקע, מבין שהוא כבר לא יוכל להושיע את ישראל מהמצב שהיא נקלעה אליו, ולכן לא הצליח להביע בישיבה עמדה חד משמעית  בעד או נגד הסגר ואיזה מגבלות. השרים שנשאו אליו עיניים נדרשו לבחון מחדש את ההחלטות שהובאו בפניהם בלעדיו. "הוא מבין כמה המצב קשה וכמה יהיה קשה לו להציל את המצב כפי שחשב לעשות", אמר אחד משרי כחול לבן. ימיו בתפקיד נראים ספורים.

במהלך ישיבת הממשלה נרשמו שני אירועים מכוננים. מצד אחד השר דרעי נקרא להסביר את המתווה לכלל השרים, כולל הסבר נדרש לתפילות היהודים בחגי תשרי. מנגד, נאומו ומכתבו של השר יזהר שי, שיעמוד עוד בבסיס ועדת חקירה שתקום לימים לבדיקת ניהול המשבר.

דרעי הסביר לשרים את חשיבותו של יום הכיפורים לציבור הרחב במדינה - דתי ומסורתי כאחד, את האופן שבו חוגגים בשגרה את שמחת בית השואבה, שמחת תורה והקבלת פני רבו בהמון רב ואת המשמעות של ההחלטה לעצור הכול בשל התחלואה הגוברת.

המחיר הנפשי שישלם ציבור רחב הוא גדול, אמר דרעי לשרים, ולמרות זאת הוא ורבני המגזר החרדי והדתי יקראו לקיים את התפילות באוויר הפתוח ובקפסולות מצומצמות. השארת בתי הכנסת פתוחים ביום כיפור תהיה יותר סנטימנטלית, להראות שבמדינת היהודים לא סוגרים בתי כנסת ביום הקדוש. תפילות המוניות כבר לא יירשמו השנה ובטח לא מעמד תקיעת שופר במוצאי יום כיפור, שאליו נוהרים דתיים וחילוניים כאחד ומצטופפים בדוחק רב כדי לשמוע את הקול המבשר על סוף הצום.

מ"מ המפכ"ל ניצב מוטי כהן הבהיר בישיבה כי אין בכוונתו לשלוח שוטרים אל תוך בתי הכנסת, לספור מתפללים ולגרש עודפים. המתווה שהציג דרעי קיבל את תמיכת רוב שרי כחול לבן.

המתנגדים צוברים נקודות בציבור

מנגד, השר אסף זמיר וכן יזהר שי במכתבו ביקשו סימטריות - "אין שום הסבר הגיוני כשמשאירים בתי כנסת פתוחים (ביום כיפור) וסוגרים דברים אחרים", כתב שי והוסיף כי לא יוכל להסביר את ההחלטה להגביל הפגנות בחוק.

הוא ציין גם כי דיוני קבינט הקורונה הסתיימו ללא הכרעה, ושזו התקבלה לבסוף בהרכב מצומצם של נתניהו, דרעי, אוחנה ואשכנזי. הוא רק שכח לציין שההכרעה אושרה לבסוף כנדרש גם בממשלה, ברוב אצבעות.

אחרי הסגר הזה תיוולד מערכת פוליטית שלא הכרנו. גיבוריה יהיו כל מי שהפגינו מעט ביקורת נוכח קבלת ההחלטות התמוהה של הממשלה לכל אורך הדרך: יו"ר ועדת קורונה יפעת שאשא ביטון, יו"ר ימינה נפתלי בנט ועכשיו הצטרף אליהם גם השר יזהר שי.

המנדטים בסקרים האחרונים כבר מראים לאן נושבת הרוח ואת הדרישה הציבורית של מיליון מצביעים ויותר למנהיגות אחרת. בהינתן המצב הפוליטי המקרטע של ממשלת האחדות על כל חלקיה לצד הטיפול הכושל בקורונה הם ייהנו מפריחה שהיא סך כל חוסר האמון של הציבור בנבחריה הנוכחיים. 

עוד כתבות

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Vernon Yuen/Nexpher Images

דיווח: אינטל יוצאת לסבב פיטורים נוסף ברחבי העולם

לפי דיווח בביזנס אינסיידר, אינטל פתחה בסבב פיטורים נוסף, הפעם בחטיבת מערכות המידע שלה ברחבי העולם ● החברה לא מסרה כמה עובדים יפוטרו, אך מתחילת השנה הצטמצם כוח-האדם הגלובלי שלה בכ-4,000 עובדים ● הפיטורים הם חלק מתוכנית ההתייעלות שמוביל המנכ"ל ליפ-בו טאן ● בשלב הנוכחי טרם נמסר כמה עובדים בישראל יושפעו מהסבב הנוכחי

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

ביל אקמן / צילום: Reuters

ביל אקמן נגד דירקטוריון אנבידיה: "התנהלות מזעזעת"

משקיע-העל מחריף את הטון נגד דירקטוריון אנבידיה שמיהר לשלול את חזרתו של ג'נסן הואנג לתפקיד המנכ"ל, עוד לפני שהבדיקה בעניינו הסתיימה ● אקמן גם משרטט את הדרך שלדעתו יכולה לאפשר את חזרתו של המנכ"ל היוצא

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

ד''ר אריק יוז, ראש הפיתוח והמחקר הגלובלי בטבע והמנהל הרפואי הראשי / צילום: באדיבות טבע

פרישה מפתיעה: המנהל הרפואי של טבע קיבל הצעה אחרת ועוזב באופן מיידי

ד"ר אריק יוז כיהן בתפקיד ב-4 השנים האחרונות ורק בשבוע שעבר הציג את ההתקדמות של טבע בתחום המו"פ במסגרת כנס בניו יורק ● המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס: "יוז משאיר את טבע בעמדה חזקה לקראת הפרק הבא"

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.3 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

2,800 איש הפכו הלילה למיליונרים. בדולרים

לפי הערכה שפורסמה ברויטרס, אלפי עובדים בהווה ובעבר של אנתרופיק שהונפקה הלילה מחזיקים בתגמול מנייתי שכבר הבשיל ושווה לפחות מיליון דולר לאדם לפני מס ● בחברה הציעו בעבר מניות גם למועמדים לתפקידים אדמיניסטרטיביים ● כמה מההון הזה אפשר לממש כבר ביום המסחר הראשון?

מניות טק / צילום: Shutterstock

לראשונה זה 20 שנה: שפל בשיעור ההחזקה של מנהלי קרנות במניות טק

סקר מנהלי הקרנות של בנק אוף אמריקה מציג ירידה היסטורית בחשיפה למניות הטכנולוגיה, לצד חששות גוברים מהשקעות היתר ב–AI וממשבר חוב בענף ● עם זאת, רק 3% צופים מיתון, החזקות המזומן בשפל והמשקיעים מחפשים הזדמנויות במקומות אחרים

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים