ניר קלקשטיין / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
"אני הולך לעשות משהו לא כל כך פייר", כתב המיליארדר ניר קלקשטיין בחשבונות LinkedIn וטוויטר שלו. "ב-14 בספטמבר נתתי תחזית מה יקרה עד 23 בספטמבר מבחינת כמות חולים קשים מאושפזים. [חזיתי] שנגיע למעל 600 חולים קשים אם מסתכלים על ממוצע שבעה ימים אחורה, ובמקסימום קרוב ל-700 חולים קשים. היום 23 בספטמבר. ממוצע: 625. מקסימום ב-21.9: 669.
"הדבר הלא פייר הוא כמובן שאם הייתי ממש טועה, מן הסתם לא הייתי מפרסם זאת. אנצל את האמון לכאורה שנוצר כדי לתת פרדיקציה לכמות החולים הקשים המקסימלית בגל הזה. להערכתי, בניגוד לתחזיות האימים של מספר מדענים, נגיע 'רק' למקסימום של 800 חולים קשים מאושפזים בו זמנית, ומאותו רגע המספרים יתחילו לרדת. זה יקרה בעוד כעשרה ימים".
קלקשטיין, שמפזר את תחזיותיו ברשתות החברתיות אך מסרב בעקביות להתראיין לתקשורת, הוא אחד המיליארדרים הסודיים של ישראל. הוא הקים את חברת האלגו-טריידינג פיינל והיה המוח מאחורי טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלה, וכך עשה את הונו. לפי השמועות, החברה סירבה לרכישה בהיקף של 4 מיליארד שקל ב-2014, והרוויחה יותר ממיליארד שקל ב-2018. היא מעסיקה 170 עובדים אנושיים, נוסף על מערכות הבינה המלאכותית שלה.
גם מממן וגם חוקר
מאז 2009, השנה שבה החל קלקשטיין לרשום רווחים אישיים מפיינל, הוא החל לעסוק גם בתחום הרפואה. הוא היה ממייסדי חברת מדיאל ארליסיין, שפיתחה אלגוריתם לזיהוי מוקדם של סרטן במעי הגס, על בסיס הבדיקות השגרתיות המבוצעות בקופות החולים. מנהלי החברה, אך לא קלקשטיין עצמו, התראיינו לראשונה ב"גלובס" בשנה שעברה. מדיאל ארליסיין צמחה מתוך חברת מדיאל מחקר, המציעה שירותי בינה מלאכותית לחברות ולארגוני בריאות.
לצד הפעילות שהקים למטרות רווח, קלקשטיין ייסד ב-2019 את KI Institute, המכון הישראלי לבינה מלאכותית יישומית בתחומי הרפואה. קלקשטיין לא רק ייסד את המכון מכספו, הוא גם מציג את עצמו באתר המכון כחוקר הבכיר שלו.
לפי האתר, המכון של קלקשטיין מתעניין היום בעיקר במחקר בתחום הקורונה ובחקר ההשפעות של סגנון חיים על הבריאות. הוא גם מנדב כמה פרטים על עצמו וכותב שבזמנו הפנוי הוא נווט נלהב וגולש גלים, שמאמין ש"כאב הוא בלתי נמנע אך סבל הוא בחירה", ושואף להפחית סבל באמצעות בודהיזם וטכניקות מיינדפולנס. נדיר למצוא בישראל מכון מחקר במימון פרטי, ודאי של אדם אחד, שהוא גם המממן וגם החוקר.
מנכ"ל המכון הוא פיני עקיבא, חוקר ביולוגיה חישובית בכיר שעבד קודם לכן בחברת קומפיוג'ן, במרכז לחקר חישובי של הסרטן בבית החולים שיבא ובמדיאל מחקר.
המכון של קלקשטיין משתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לגזור תובנות רפואיות המיועדות להתפרסם בכתבי עת אקדמיים או כדוחות עצמיים של המכון. בימים אלה, לדוגמה, חוקר המכון את סימני האזהרה וגורמי הסיכון להידרדרות אצל חולי קורונה.
המחקר הזה כבר אישרר את הגורמים המוכרים, כמו מחלות כליות, מחלות לב, לחץ דם גבוה והשמנה, אך הוסיף משתנים כמו דיכאון, הפרעות קוגניטיביות ומחלות נוירולוגיות. עם זאת, המחקר לא מצא עדות לכך שעישון או מחלות ריאה קודמות הן גורם סיכון להידרדרות.
לצד המחקר הזה, המכון גם מנסה כיום למפות את כל הסימפטומים של הקורונה, במטרה לזהות חולים מוקדם יותר. הוא עושה זאת באמצעות ניתוח מידע המגיע מרשומות רפואיות אמיתיות שעברו התממה, כלומר, אנונימיזציה. לעתים קרובות, המכון משתף פעולה עם קופת החולים מכבי.
מכון KI גם עורך מחקרים שאינם קשורים לקורונה, כמו ניבוי של דיכאון אחרי לידה וזיהוי מוקדם של בעיות התפתחותיות אצל ילדים.
מוניטין של גאון
מלבד מאמרים ודוחות רשמיים, קלקשטיין חולק את הניבויים שלו לגבי התפתחות המגפה ברשתות החברתיות. אלה ניבויים של אדם שעומדים לרשותו מאגרי מידע רשמיים גדולים, כוח חישוב רב ואלגוריתמים שפותחו על ידי טובי המומחים בתחום. לקלקשטיין עצמו יש מוניטין של גאון בראייה קדימה.
השבוע הוא הצטרף לדיון על החרפת ההגבלות של הממשלה. כך הוא כתב: "ישנו דיון על החרפת המגבלות. אני רוצה בפוסט זה להציע דווקא להיות יותר חכמים; ביום שישי החל הסגר ולכן אני מעריך כי כמות הנדבקים פחתה (בגלל הסגר). מכאן כל הפרמטרים של התחלואה יתחילו לרדת בהשהיה מתאימה: ירידה בכמות המאומתים תוך שבעה ימים ובכמות החולים הקשים עוד 14 ימים. לכן כמות החולים הקשים החדשים המקסימלית שנגיע אליה בגל הזה כבר נקבעה ואינה תלויה בשאלה אם יחמירו או לא יחמירו את המגבלות, כל עוד R קטן מ-1".
"אז איזה מגבלות כדאי לשים? את הכי קוסט-אפקטיביות. ככל שהמגבלות יותר חמורות, R יותר קטן, קצב הירידה יותר משמעותי, ולכן ייקח פחות זמן לרדת בכמות החולים לרמה נתונה. אולם מצד שני הנזק מהמגבלות הללו יותר גדול מהקשבה למומחים בבריאות הציבור, אני מאמין שסגירה פרונטלית של בתי ספר מעל כיתה ד' וסגירת התקהלויות גדולות בתוך מבנה, תוך הקפדה על מסכות בתוך מבנה, יכולה להביא את R ל-0.9 (לעומת R, לתחושתי, 0.75 במצב הסגר היום)".
ביום רביעי כתב: "הפגנות וחתונות - הפגנה גדולה מתבצעת פעם בשבוע. כל שבוע נדבקים לכל היותר 150 אנשים בהפגנה, זניח ברמה של מדינה. כנ"ל לגבי חתונות ואירועים דתיים, שמתבצעים במחתרת. נניח אפילו שבכל ערב יש 50 חתונות או אירועים אחרים של 150 אנשים, ונניח במתאר הזה אפילו שהסיכוי להידבק גבוה יותר והוא 2%, כי יש פחות הקפדה על מסכות וכי אוכלים. הרי כל ערב נדבקים 112 אנשים, שוב זניח ברמת התחלואה הנוכחית. ראש השנה - כולנו משוכנעים שכל התחמונים והרמאויות של האנשים גרמו להדבקה המונית. אבל מדובר באירוע חד פעמי, שבשל העובדה שהיה סגר, וחלק גדול מהאנשים גם לא תחמן, לא מאוד שונה מארוחת שבת רגילה מבחינת כמות המפגשים. לכן לא מכאן נדבקים.
"לאירועים האלה, במיוחד לאלה שעוברים על המגבלות, יש כמובן אפקט חינוכי שלילי, סוג של חוסר סולידריות וחוסר ערבות הדדית, אבל הם, במצב היום, לא משפיעים באמת על R בצורה משמעותית. אז מה כן משפיע - אירועים שמתקיימים כל יום, ועל ידי כמות גדולה של אנשים. לימודים, עבודה, קניות ובילויים, תפילות קבועות ועוד. מכאן אני כן אופטימי לגבי הצלחת הסגר בהורדת התחלואה".
ב-31 באוגוסט, ערב פתיחת שנת הלימודים, כתב: "התחלואה בשיא. בכל המגזרים R גדול מ-1, עוד לפני פתיחת שנת הלימודים. לצערי, ברמזור של מדינת ישראל יש רק ערים אדומות וכתומות. כל עיר שלא נראית אדומה או כתומה, זו הטיה סטטיסטית של הדרך שבה מגדירים צבע. חייבים לדעתי לבצע פעולות מניעה במיידית".
לא יחיד בזירה
שני גורמים נוספים נמצאים היום בחזית המאבק בקורונה באמצעות בינה מלאכותית: פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן וחברת דיאגנוסטיק רובוטיקס של ד"ר קירה רדינסקי.
המעורבות של סגל בפיתוח שאלון לציבור זיכתה אותו בגישה למידע רפואי של משרד הבריאות, והוא מפרסם מעת לעת ניבויים לגבי המשך המגפה. כמו קלנסקי, סגל טען לאחרונה שמספר החולים הקשים שנראה בשבועות הקרובים כבר נקבע ועומד על כ-800, אך הוא מעריך שהמספר הזה עוד יעלה עד לכ-900 לפני שיירד, וזאת בתרחיש האופטימי שבו מתקיים סגר אפקטיבי. סגל טען גם שייתוספו 600 נפטרים בחודש הקרוב, על פי מספרי התחלואה הקיימים. מעבר לכך קשה לנבא, כי אין לדעת מה בדיוק יהיו צעדי הסגר הנוספים שיוחלטו בתקופה הקרובה, כמה זמן הם יימשכו ומה תהיה רמת ההיענות והאכיפה.
חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס, הפעילה גם היא בתחום הזה, גויסה על ידי משרד הבריאות כדי לנתח את שאלוני החולים ולהשתמש בהם ובמידע נוסף כדי לנבא מוקדי הדבקה.
ביולי האחרון אמרה רדינסקי שהירידה בתחלואה בגל השני הובילה את הישראלים להשקיע פחות בשאלונים היומיים, ולכן הניבוי היה מאתגר יותר. תיאורטית, ניבויי החברה אמורים להיות פקטור בקביעת הסטטוס של ערים מסוימות בפרויקט הרמזור, אבל מאז יולי אין מידע רב על האופן שבו משפיעה באמת החברה על החלטות משרד הבריאות.
סגל וקלקשטיין עובדים לעתים יחד והמחקר שעסק בסיכוני ההידרדרות נערך על ידיהם במשותף. לפי תחומי העניין ההיסטוריים של קלקשטיין, אפשר להניח שהוא יתמקד בהמשך בעיקר בניבוי התפתחות המחלה, דפוסי ההידרדרות ומניעתה.
ניר קלקשטיין
בוגר הטכניון, בעל תואר בהנדסת חשמל ● עם סיום לימודיו החל לפתח אלגוריתם למסחר וב-2001 היה בין מייסדי פיינל, מחברות האלגו-טריידינג המצליחות בעולם ● לפי שמועות, הוא סירב לאקזיט של של 4 מיליארד דולר בחברה ● ב-2009 החליט להביא את הידע שצבר בביג דאטה לעולם הרפואה ● הוא הקים את מדיאל מחקר וב-2013 את מדיאל ארליסיין, שפיתחה כלי תומך קבלת החלטות ברפואה ● היום הוא מתמקד ביישומי ביג דאטה לרפואה במסגרת מכון IK שהקים
התחזיות של קלקשטיין
על תחזית החולים הקשים, 23.9:
"להערכתי, בניגוד לתחזיות האימים של מספר מדענים, נגיע 'רק' למקסימום של 800 חולים קשים מאושפזים בו זמנית, ומאותו רגע המספרים יתחילו לרדת. זה יקרה בעוד כעשרה ימים"
על חתונות והפגנות, יום רביעי 22.9:
"נניח אפילו שבכל ערב יש 50 חתונות או אירועים אחרים של 150 אנשים, ונניח במתאר הזה אפילו שהסיכוי להידבק גבוה יותר והוא 2%, כי יש פחות הקפדה על מסכות וכי אוכלים. הרי כל ערב נדבקים 112 אנשים, שוב זניח ברמת התחלואה הנוכחית"
על הסגר, 21.9:
"מכאן כל הפרמטרים של התחלואה יתחילו לרדת בהשהיה מתאימה: ירידה בכמות המאומתים תוך שבעה ימים ובכמות החולים הקשים עוד 14 ימים. לכן כמות החולים הקשים החדשים המקסימלית שנגיע אליה בגל הזה כבר נקבעה ואינה תלויה בשאלה אם יחמירו או לא יחמירו את המגבלות"
על פתיחת שנת הלימודים, 31.8:
"התחלואה בשיא. בכל המגזרים R גדול מ-1, עוד לפני פתיחת שנת הלימודים. לצערי, ברמזור של מדינת ישראל יש רק ערים אדומות וכתומות. כל עיר שלא נראית אדומה או כתומה, זו הטיה סטטיסטית של הדרך שבה מגדירים צבע. חייבים לדעתי לבצע פעולות מניעה במיידית"