גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיליארדר האלגו-טריידינג ומלחמתו בקורונה: מייסד פיינל מציג - טוויסט בעלילה

אחרי שהפך את חברת האלגו-טריידינג פיינל לאחת המצליחות בעולם, הקים ניר קלקשטיין כמה חברות ביג דאטה בתחום הבריאות ● עכשיו הוא מתמקד במיפוי תסמיני הקורונה דרך מכון מחקר שייסד ● כך עבר היזם המסתורי ממסחר בשוק ההון לניבוי תחלואה

ניר קלקשטיין / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
ניר קלקשטיין / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

"אני הולך לעשות משהו לא כל כך פייר", כתב המיליארדר ניר קלקשטיין בחשבונות LinkedIn וטוויטר שלו. "ב-14 בספטמבר נתתי תחזית מה יקרה עד 23 בספטמבר מבחינת כמות חולים קשים מאושפזים. [חזיתי] שנגיע למעל 600 חולים קשים אם מסתכלים על ממוצע שבעה ימים אחורה, ובמקסימום קרוב ל-700 חולים קשים. היום 23 בספטמבר. ממוצע: 625. מקסימום ב-21.9: 669.

"הדבר הלא פייר הוא כמובן שאם הייתי ממש טועה, מן הסתם לא הייתי מפרסם זאת. אנצל את האמון לכאורה שנוצר כדי לתת פרדיקציה לכמות החולים הקשים המקסימלית בגל הזה. להערכתי, בניגוד לתחזיות האימים של מספר מדענים, נגיע 'רק' למקסימום של 800 חולים קשים מאושפזים בו זמנית, ומאותו רגע המספרים יתחילו לרדת. זה יקרה בעוד כעשרה ימים".

קלקשטיין, שמפזר את תחזיותיו ברשתות החברתיות אך מסרב בעקביות להתראיין לתקשורת, הוא אחד המיליארדרים הסודיים של ישראל. הוא הקים את חברת האלגו-טריידינג פיינל והיה המוח מאחורי טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלה, וכך עשה את הונו. לפי השמועות, החברה סירבה לרכישה בהיקף של 4 מיליארד שקל ב-2014, והרוויחה יותר ממיליארד שקל ב-2018. היא מעסיקה 170 עובדים אנושיים, נוסף על מערכות הבינה המלאכותית שלה.

גם מממן וגם חוקר

מאז 2009, השנה שבה החל קלקשטיין לרשום רווחים אישיים מפיינל, הוא החל לעסוק גם בתחום הרפואה. הוא היה ממייסדי חברת מדיאל ארליסיין, שפיתחה אלגוריתם לזיהוי מוקדם של סרטן במעי הגס, על בסיס הבדיקות השגרתיות המבוצעות בקופות החולים. מנהלי החברה, אך לא קלקשטיין עצמו, התראיינו לראשונה ב"גלובס" בשנה שעברה. מדיאל ארליסיין צמחה מתוך חברת מדיאל מחקר, המציעה שירותי בינה מלאכותית לחברות ולארגוני בריאות.

לצד הפעילות שהקים למטרות רווח, קלקשטיין ייסד ב-2019 את KI Institute, המכון הישראלי לבינה מלאכותית יישומית בתחומי הרפואה. קלקשטיין לא רק ייסד את המכון מכספו, הוא גם מציג את עצמו באתר המכון כחוקר הבכיר שלו.

לפי האתר, המכון של קלקשטיין מתעניין היום בעיקר במחקר בתחום הקורונה ובחקר ההשפעות של סגנון חיים על הבריאות. הוא גם מנדב כמה פרטים על עצמו וכותב שבזמנו הפנוי הוא נווט נלהב וגולש גלים, שמאמין ש"כאב הוא בלתי נמנע אך סבל הוא בחירה", ושואף להפחית סבל באמצעות בודהיזם וטכניקות מיינדפולנס. נדיר למצוא בישראל מכון מחקר במימון פרטי, ודאי של אדם אחד, שהוא גם המממן וגם החוקר.
מנכ"ל המכון הוא פיני עקיבא, חוקר ביולוגיה חישובית בכיר שעבד קודם לכן בחברת קומפיוג'ן, במרכז לחקר חישובי של הסרטן בבית החולים שיבא ובמדיאל מחקר.

המכון של קלקשטיין משתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לגזור תובנות רפואיות המיועדות להתפרסם בכתבי עת אקדמיים או כדוחות עצמיים של המכון. בימים אלה, לדוגמה, חוקר המכון את סימני האזהרה וגורמי הסיכון להידרדרות אצל חולי קורונה.

המחקר הזה כבר אישרר את הגורמים המוכרים, כמו מחלות כליות, מחלות לב, לחץ דם גבוה והשמנה, אך הוסיף משתנים כמו דיכאון, הפרעות קוגניטיביות ומחלות נוירולוגיות. עם זאת, המחקר לא מצא עדות לכך שעישון או מחלות ריאה קודמות הן גורם סיכון להידרדרות.

לצד המחקר הזה, המכון גם מנסה כיום למפות את כל הסימפטומים של הקורונה, במטרה לזהות חולים מוקדם יותר. הוא עושה זאת באמצעות ניתוח מידע המגיע מרשומות רפואיות אמיתיות שעברו התממה, כלומר, אנונימיזציה. לעתים קרובות, המכון משתף פעולה עם קופת החולים מכבי.

מכון KI גם עורך מחקרים שאינם קשורים לקורונה, כמו ניבוי של דיכאון אחרי לידה וזיהוי מוקדם של בעיות התפתחותיות אצל ילדים.

מוניטין של גאון

מלבד מאמרים ודוחות רשמיים, קלקשטיין חולק את הניבויים שלו לגבי התפתחות המגפה ברשתות החברתיות. אלה ניבויים של אדם שעומדים לרשותו מאגרי מידע רשמיים גדולים, כוח חישוב רב ואלגוריתמים שפותחו על ידי טובי המומחים בתחום. לקלקשטיין עצמו יש מוניטין של גאון בראייה קדימה.

השבוע הוא הצטרף לדיון על החרפת ההגבלות של הממשלה. כך הוא כתב: "ישנו דיון על החרפת המגבלות. אני רוצה בפוסט זה להציע דווקא להיות יותר חכמים; ביום שישי החל הסגר ולכן אני מעריך כי כמות הנדבקים פחתה (בגלל הסגר). מכאן כל הפרמטרים של התחלואה יתחילו לרדת בהשהיה מתאימה: ירידה בכמות המאומתים תוך שבעה ימים ובכמות החולים הקשים עוד 14 ימים. לכן כמות החולים הקשים החדשים המקסימלית שנגיע אליה בגל הזה כבר נקבעה ואינה תלויה בשאלה אם יחמירו או לא יחמירו את המגבלות, כל עוד R קטן מ-1".

בדיקות קורונה בדרייב אין, תל אביב. "מקסימום 800 חולים קשים בגל הזה" / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

"אז איזה מגבלות כדאי לשים? את הכי קוסט-אפקטיביות. ככל שהמגבלות יותר חמורות, R יותר קטן, קצב הירידה יותר משמעותי, ולכן ייקח פחות זמן לרדת בכמות החולים לרמה נתונה. אולם מצד שני הנזק מהמגבלות הללו יותר גדול מהקשבה למומחים בבריאות הציבור, אני מאמין שסגירה פרונטלית של בתי ספר מעל כיתה ד' וסגירת התקהלויות גדולות בתוך מבנה, תוך הקפדה על מסכות בתוך מבנה, יכולה להביא את R ל-0.9 (לעומת R, לתחושתי, 0.75 במצב הסגר היום)".

ביום רביעי כתב: "הפגנות וחתונות - הפגנה גדולה מתבצעת פעם בשבוע. כל שבוע נדבקים לכל היותר 150 אנשים בהפגנה, זניח ברמה של מדינה. כנ"ל לגבי חתונות ואירועים דתיים, שמתבצעים במחתרת. נניח אפילו שבכל ערב יש 50 חתונות או אירועים אחרים של 150 אנשים, ונניח במתאר הזה אפילו שהסיכוי להידבק גבוה יותר והוא 2%, כי יש פחות הקפדה על מסכות וכי אוכלים. הרי כל ערב נדבקים 112 אנשים, שוב זניח ברמת התחלואה הנוכחית. ראש השנה - כולנו משוכנעים שכל התחמונים והרמאויות של האנשים גרמו להדבקה המונית. אבל מדובר באירוע חד פעמי, שבשל העובדה שהיה סגר, וחלק גדול מהאנשים גם לא תחמן, לא מאוד שונה מארוחת שבת רגילה מבחינת כמות המפגשים. לכן לא מכאן נדבקים.

"לאירועים האלה, במיוחד לאלה שעוברים על המגבלות, יש כמובן אפקט חינוכי שלילי, סוג של חוסר סולידריות וחוסר ערבות הדדית, אבל הם, במצב היום, לא משפיעים באמת על R בצורה משמעותית. אז מה כן משפיע - אירועים שמתקיימים כל יום, ועל ידי כמות גדולה של אנשים. לימודים, עבודה, קניות ובילויים, תפילות קבועות ועוד. מכאן אני כן אופטימי לגבי הצלחת הסגר בהורדת התחלואה".

ב-31 באוגוסט, ערב פתיחת שנת הלימודים, כתב: "התחלואה בשיא. בכל המגזרים R גדול מ-1, עוד לפני פתיחת שנת הלימודים. לצערי, ברמזור של מדינת ישראל יש רק ערים אדומות וכתומות. כל עיר שלא נראית אדומה או כתומה, זו הטיה סטטיסטית של הדרך שבה מגדירים צבע. חייבים לדעתי לבצע פעולות מניעה במיידית".

לא יחיד בזירה

שני גורמים נוספים נמצאים היום בחזית המאבק בקורונה באמצעות בינה מלאכותית: פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן וחברת דיאגנוסטיק רובוטיקס של ד"ר קירה רדינסקי.
המעורבות של סגל בפיתוח שאלון לציבור זיכתה אותו בגישה למידע רפואי של משרד הבריאות, והוא מפרסם מעת לעת ניבויים לגבי המשך המגפה. כמו קלנסקי, סגל טען לאחרונה שמספר החולים הקשים שנראה בשבועות הקרובים כבר נקבע ועומד על כ-800, אך הוא מעריך שהמספר הזה עוד יעלה עד לכ-900 לפני שיירד, וזאת בתרחיש האופטימי שבו מתקיים סגר אפקטיבי. סגל טען גם שייתוספו 600 נפטרים בחודש הקרוב, על פי מספרי התחלואה הקיימים. מעבר לכך קשה לנבא, כי אין לדעת מה בדיוק יהיו צעדי הסגר הנוספים שיוחלטו בתקופה הקרובה, כמה זמן הם יימשכו ומה תהיה רמת ההיענות והאכיפה.

חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס, הפעילה גם היא בתחום הזה, גויסה על ידי משרד הבריאות כדי לנתח את שאלוני החולים ולהשתמש בהם ובמידע נוסף כדי לנבא מוקדי הדבקה.
ביולי האחרון אמרה רדינסקי שהירידה בתחלואה בגל השני הובילה את הישראלים להשקיע פחות בשאלונים היומיים, ולכן הניבוי היה מאתגר יותר. תיאורטית, ניבויי החברה אמורים להיות פקטור בקביעת הסטטוס של ערים מסוימות בפרויקט הרמזור, אבל מאז יולי אין מידע רב על האופן שבו משפיעה באמת החברה על החלטות משרד הבריאות.

סגל וקלקשטיין עובדים לעתים יחד והמחקר שעסק בסיכוני ההידרדרות נערך על ידיהם במשותף. לפי תחומי העניין ההיסטוריים של קלקשטיין, אפשר להניח שהוא יתמקד בהמשך בעיקר בניבוי התפתחות המחלה, דפוסי ההידרדרות ומניעתה. 

ניר קלקשטיין

בוגר הטכניון, בעל תואר בהנדסת חשמל ● עם סיום לימודיו החל לפתח אלגוריתם למסחר וב-2001 היה בין מייסדי פיינל, מחברות האלגו-טריידינג המצליחות בעולם ● לפי שמועות, הוא סירב לאקזיט של של 4 מיליארד דולר בחברה ● ב-2009 החליט להביא את הידע שצבר בביג דאטה לעולם הרפואה ● הוא הקים את מדיאל מחקר וב-2013 את מדיאל ארליסיין, שפיתחה כלי תומך קבלת החלטות ברפואה ● היום הוא מתמקד ביישומי ביג דאטה לרפואה במסגרת מכון IK שהקים

התחזיות של קלקשטיין

על תחזית החולים הקשים, 23.9:

"להערכתי, בניגוד לתחזיות האימים של מספר מדענים, נגיע 'רק' למקסימום של 800 חולים קשים מאושפזים בו זמנית, ומאותו רגע המספרים יתחילו לרדת. זה יקרה בעוד כעשרה ימים"

על חתונות והפגנות, יום רביעי 22.9:

"נניח אפילו שבכל ערב יש 50 חתונות או אירועים אחרים של 150 אנשים, ונניח במתאר הזה אפילו שהסיכוי להידבק גבוה יותר והוא 2%, כי יש פחות הקפדה על מסכות וכי אוכלים. הרי כל ערב נדבקים 112 אנשים, שוב זניח ברמת התחלואה הנוכחית"

על הסגר, 21.9:

"מכאן כל הפרמטרים של התחלואה יתחילו לרדת בהשהיה מתאימה: ירידה בכמות המאומתים תוך שבעה ימים ובכמות החולים הקשים עוד 14 ימים. לכן כמות החולים הקשים החדשים המקסימלית שנגיע אליה בגל הזה כבר נקבעה ואינה תלויה בשאלה אם יחמירו או לא יחמירו את המגבלות"

על פתיחת שנת הלימודים, 31.8:

"התחלואה בשיא. בכל המגזרים R גדול מ-1, עוד לפני פתיחת שנת הלימודים. לצערי, ברמזור של מדינת ישראל יש רק ערים אדומות וכתומות. כל עיר שלא נראית אדומה או כתומה, זו הטיה סטטיסטית של הדרך שבה מגדירים צבע. חייבים לדעתי לבצע פעולות מניעה במיידית"

עוד כתבות

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

האזהרה של הרמטכ"ל לדרג המדיני: "לקיים דיון מבצעי בהקדם"

החודש הרגיש בצל ההיערכות לאיראן, והחשש: תוצת זירה נוספת בזמן רמדאן ● הסבב השני של השיחות יחודש היום, הנשיא: "אהיה מעורב" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"