גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמת מנדלבליט בשמיעת עמדה מתחרה

בין כפל תפקידיו של אביחי מנדלבליט, כיועץ משפטי וכפרקליט מדינה, להתנגדותו להשמעת עמדה משפטית אלטרנטיבית בקבינט הקורונה עובר קו ישר אחד: צמצום טווח העמדות המשפטיות בקרב הממשלה • זו כבר לא בעיה של ניגוד עניינים מובנה, זו דוגמטיות משפטית

מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד נתניהו/ צילום: רפי קוץ
מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד נתניהו/ צילום: רפי קוץ

כתבתי כאן בעבר על ניגוד העניינים המובנה שאביחי מנדלבליט נתון בו בשל כפל התפקידים שהחל לשמש בהם השנה. אלא שמה שהיה נראה לפני חמישה חודשים כאפיזודה בעייתית אך קצרה, שבמסגרתה אמור היה היועץ המשפטי לממשלה למלא, לתקופה קצובה, גם את מקומו של פרקליט המדינה, הופך אט אט להיות המציאות הקבועה והמוזרה שמדינת ישראל נאלצת להתרגל אליה.

פרקליט המדינה, המחזיק בין השאר בסמכות המסוכנת ביותר לחירותו של כל אזרח ישראלי - הגשת כתב אישום וניהול משפט פלילי נגדו - הפך להיות הגורם היחיד בממשלה שאין שום סיכוי שהיועץ המשפטי לממשלה יקבע כי נפל פגם בהחלטתו או במעשהו.

משמעות ההחלטה של מנדלבליט, בחודש מאי האחרון, למנות את עצמו לפרקליט המדינה, היא כמעט בהגדרתה - חסינות על כל החלטה היוצאת תחת ידי צמרת הפרקליטות. היא חיסול הביקורת המשפטית הפנים ממשלתית עליה. היועץ הרי לא ייצא נגד האינטרסים המקצועיים של הגוף שאותו הוא מוביל בעצמו כפרקליט.
וכמו בבדיחה הישנה גם העניין הזה מוביל לשתי בשורות, אחת טובה ואחת רעה.

הבשורה הטובה היא שמאז מאי הפרקליטות מעולם לא טעתה. הבשורה הרעה היא שזה לא נובע משיפור כלשהו שנעשה בעבודתה. זה עניין מבני. היא לא טועה בהגדרה. את נציב הביקורת עליה - הפרקליטות לא סופרת, ואת היועץ המשפטי לממשלה הצליחה הפרקליטות להפוך לפני חמישה חודשים למי שעומד בראשה. והציניקנים יאמרו: למי שעובד אצלה. כך או כך כנראה שלא ממנו תצמח הביקורת על הפרקליטות. וגם לא הישועה. אלא שהבעיה אינה מסתכמת בניגוד העניינים המובנה של מנדלבליט. גם לא בזה שהפך לפרמננטי.

געגועיי לעוזי חיטמן ול"חלום עליכם"

לעתים אני מצטער שעוזי חיטמן נפטר זה מכבר, וכך איבדתי לנצח את ההזדמנות להשתתף בתוכנית "חלום עליכם" שדאגה להגשים את חלומותיהם של צופיה הצעירים. אם חיטמן והפורמט היו עדיין בחיים הייתי מבקש להגשים חלום מתוק שאני נושא בקרבי כבר מאז ראשית מאי: לשבת באחת מהישיבות השבועיות שפרקליט המדינה מקיים, בימים אלה, עם היועץ המשפטי לממשלה. הייתי נותן כמעט הכול כדי להסתופף לי בפינת אולם הישיבות בקומה 2 של הבניין הישן בצלאח א-דין ולהביט מן הצד בסיעור המוחות של שני הענקים האלה; בגיצים המשפטיים הניתזים מהם; במחלוקת לשם שמיים שהם מנהלים ביניהם ובוודאי מחשמלת את החדר.

כמה הייתי מוכן לתת כדי לראות במו עיניי את הדיון העשיר שהשניים מנהלים תוך העלאת החד גיסא והאידך גיסא בכל השאלות הציבוריות שעוברות להכרעתם. בכל זאת, לא בכל יום זוכה אדם לראות כיצד נפתר בפועל המתח המובנה בין תפקיד היועץ המשפטי לתפקיד פרקליט המדינה. בין הראייה הצרה של האינטרס הציבורי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בניהול המשפט הפלילי, שעליו מופקד פרקליט המדינה, אביחי מנדלבליט, ובין הראייה הרחבה יותר של האינטרס הציבורי, שעליו מופקד היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט אביחי.

אלא שחיטמן נפטר. וחלום עליכם גם היא נגוזה. וכל שנותר לי היא האמונה, האולי תמימה משהו, שריבוי הדעות הזה עדיין מתקיים איפה שהוא. שנקודות המבט השונות והסותרות האלה, שמשרד המשפטים אמור להכיל את שתיהן, ושיש חשיבות עליונה מבחינת הציבור להשמעתן - עדיין נשמעות. שמישהו במשרד המשפטים עדיין זוכר שכציבור אנחנו מעוניינים במורכבות הזו. לא במונוליטיות משפטית, אלא בתחרות משפטית בריאה בין גישות שונות.

"כוונה פרובוקטיבית ומיותרת"

אלא שאיני בטוח שהמורכבות הזו מתקיימת. לא בעניין היחסים שבין הייעוץ לפרקליטות, ולא באופן כללי יותר. מיום ליום נראה שמשרד המשפטים נוטה להעריך פחות ופחות הצבה של אלטרנטיבות רעיוניות. והנה השבוע זכינו לגלות עוד טפח ממידת החשיבות שהיועץ המשפטי מייחס לשיח מרובה דעות. ביום שלישי פנה מנדלבליט למזכיר הממשלה במכתב כעוס שבו הבהיר כי הוא מתנגד לעצם השתתפותו של ד"ר אביעד בקשי (מומחה למשפט חוקתי ומנהלי מפורום קהלת) בישיבת קבינט הקורונה שאליה הוזמן על ידי השר אוחנה.

אביעד בקשי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

כוונת חלק מהשרים לשמוע את עמדתו המשפטית של בקשי במהלך הדיון, וזאת כדי לדון עמו בחוות דעתו שעל פיה הממשלה מחזיקה בסמכות להגביל את ההפגנות, לא זכתה לאהדה רבה אצל היועץ. למעשה, עצם האפשרות להשמעת עמדה משפטית אלטרנטיבית שאינה שלו ושהתבקשה להישמע שלא באמצעותו (רחמנא ליצלן), הוכתרה על ידי מנדלבליט כלא פחות מאשר "פרובוקטיבית ומיותרת".

אלא שחייבים לומר שהבעיה שמתגלה כאן אינה הפרובוקציה של השרים, אלא המונוליטיזציה שמנדלבליט מבקש לכפות על השיח איתם. בהתנגדותו לחשיפתה של הממשלה לעמדות משפטיות שונות משלו, וההתייחסות אליהן כאילו היו נגיף קטלני, מדרדר מנדלבליט את המערכת הציבורית והופך אותה לכזו המסוגלת לסבול קול אחד ויחיד. קולו שלו.

המונוליטיות הזו שהייעוץ המשפטי כופה על השיח המשפטי בממשלה לא התחילה השבוע, אבל היא בהחלט רשמה בו שפל נוסף. היא מבקשת לתחום את גבולות השיח בממשלה באופן צר המזכיר את ריבוי דעות המתקיים בישיבתם השבועית של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה מאז מאי. כאן וכאן יש רק עמדה משפטית אחת שראויה להישמע.

מלחמות הטוויטר, אריות וזבובים

מאז שנות ה-90, בחסות פסיקת בית המשפט, השתלט הייעוץ המשפטי על ייצוג הממשלה בבתי המשפט. ברצותו מייצג היועץ המשפטי את עמדת הממשלה, וברצותו מייצג היועץ המשפטי עמדה אחרת, שראוי היה לה, כך לפחות לפי דעתו, כי תהיה עמדת הממשלה. העניין הזה מוביל, לא פעם, להשתקת קולה האותנטי של הממשלה בבתי המשפט המנהליים. למעשה, הממשלה כלל אינה רשאית, על פי הפסיקה, להציג לבתי המשפט כל עמדה אחרת השונה מזו של היועץ. נבהיר שוב: עורך דינה של הממשלה הוא שכופה עליה הצגת עמדה שאיתה כלל אינה מזדהה.

המצב האבסורדי הזה הופך את השיטה הישראלית ליוצאת דופן ביחס לכל מה שמקובל בעולם בתחום הזה. יש מדינות שהפכו את הייעוץ המשפטי שלהן למונופול בתחום הייצוג בבתי המשפט, אך באותה שעה חייבו את הייעוץ המשפטי שלהן לייצג את עמדת הממשלה באופן אותנטי. ויש מדינות שבהן לא חייב הייעוץ המשפטי לממשלה לייצג את עמדת הממשלה באופן אותנטי, אך גם אין לו מונופול על הייצוג, והממשלה רשאית להביא את עמדתה בפני בית המשפט באמצעות עורך דין חיצוני. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה לייעוץ המשפטי יש מונופול על ייצוג המדינה ובאותה שעה בדיוק אין לו חובה לייצגה באופן אותנטי.

הבעיה הזו קיימת בישראל זה שנים. אלא שההתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה לכך שהממשלה תשמע את עמדתו של משפטן חיצוני השונה מעמדתו שלו, כפי שקרה השבוע, היא שלב נוסף במונוליטיות שהוא כופה על הממשלה. כעת זו לא רק מונוליטיות שהוא כופה עליה ביחס לעמדתה שתוצג לבית המשפט; מעתה הוא גם אינו מוכן שבמסגרת דיון ממשלתי מקדים תישמע דעה אחרת של משפטן חיצוני העשוי לאתגר את עמדתו. הרי הוא עוד עשוי לשכנע. ומה אז?

שרי הליכוד לא אהבו את העמדה הזו, אבל כמו תמיד הם קיבלו אותה. אולטימטום קטן מצד כחול לבן, ששריה הבהירו, בעקבות עמדת היועץ, שהם ובקשי לא יהיו באותו החדר, הספיק לליכוד לקפל את דגל ההתנגדות לכפיית עמדתו של היועץ עליהם. בקשי, איך לא, נותר מחוץ לחדר הוועדה. ושוב התגלה מה הדלק שמניע את גלגלי הייעוץ המשפטי לממשלה המסיג פעם אחר פעם את גבולה של הרשות המבצעת. עליבותם של שרי הממשלה.

פעם אחר פעם נלחמים השרים כנגד הרחבת הסמכויות של היועץ כאריות. אלא שהמלחמה הזו מתרחשת בעיקר בטוויטר. בכל הנוגע לסוגיה המעשית הם נופלים פעם ועוד פעם כזבובים. למעשה במופע הזה שחוזר על עצמו מתגנב לליבי, בכל פעם, אותו החשד. שאולי הם בכלל ויתרו מראש. שאולי הם כלל אינם מוכנים לאתגר הפוליטי והאינטלקטואלי הנדרש מהם. שייתכן שהם מדקלמים שורות בתפקיד שהם חושבים שמעניק להם נקודות. אבל יכול מאוד להיות, ואסור לשלול את האפשרות הזו, שאין להם מושג מה הוא באמת אומר. 

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"