גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסגר לא יעבור בכנסת: נתניהו מנסה להעביר תקנות שעת חירום

ועדת החוקה דנה במהלך הלילה בתיקונים לחוק הקורונה הגדול אך לא הצליחה להגיע להסכמות ובמקום זה החלו צעקות בין חברי הקואליציה לאופוזיציה ● לכן, נתניהו מנסה לכנס את הממשלה (טלפונית) כדי להעביר תקנות שעת חירום אך נתקל בהתנגדות מחברי כחול לבן

רה"מ בנימין נתניהו / צילום: via Pool , רויטרס
רה"מ בנימין נתניהו / צילום: via Pool , רויטרס

ראש הממשלה נתניהו מנסה לכנס את הממשלה (טלפונית) כדי להעביר תקנות שעת חירום, כך שניתן יהיה להטיל את המגבלות על המשק, אותן המגבלות שהוא אינו מצליח להעביר בחקיקה בכנסת בשעות האחרונות. בכחול לבן אומרים ל"גלובס": "לא מתכוונים לתת לזה יד. הכוונה של נתניהו היא לאשר מצב חירום כדי להגביל את ההפגנות".

נגמר הדיון בוועדת החוקה: יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר נעל את הישיבה ואמר: "הוואקום שנוצר בעקבות אי העברת החוק הוא מסוכן מאוד, חוסר הוודאות שהציבור נקלע אליו לא יתרום דבר וחצי דבר לשיטוח התחלואה הגואה, ומפחיד לחשוב שעלולים לשלם על כך בחיי אדם".

המשמעות היא שהחוק לא יבוא לאישור לקריאה שנייה ושלישית, ולא ניתן יהיה להחמיר את הסגר הקיים במיוחד לא את נושא ההפגנות וההתקהלויות שעמד במוקדם הדיונים בימים האחרונים.

אתמול הצליח שר האוצר ישראל כ"ץ להחריג מתוך תקנות הסגר החדשות, סוגים רבים של עסקים במשק הישראלי. למעשה, ההבדל בין הסגר שהוטל לפני ראש השנה לבין הסגר לקראת יום כיפור, הלך והצטמצם, כך שנושא ההפגנות נשאר כמעט ההבדל היחיד.

שר הבטחון ח"כ בני גנץ אמר היום לחברי הכנסת של כחול לבן: "לא נאפשר הפעלת תקנות לשעת חירום נגד הפגנות ההחלטה על הסגר המחמיר נועדה לבלום את המגיפה ולא לחסום את ההפגנות או התפילות. אנחנו נמשיך לקדם במסגרת הכללים הדמוקרטיים את את החקיקה הכוללת, ונמנע שימוש בתקנות לשעת חירום שממוקדות רק בהפגנות, תפילות או כל סוגיה אחרת". 

בתוך כך מפגיני הדגלים השחורים נעים במחאות ברחבי הארץ בשעות הבוקר של יום שישי. לדבריהם: "לא צריך להיות אפידימיולוג כדי להבין שהצרה בישראל היא לא המגיפה אלא הניהול הכושל של בנימין נתניהו. המחדלים העצומים שלו עולים למשק הישראלי 35 מיליארד ש"ח. המחאה נגדו תימשך כי אזרחי המדינה לא יוותרו לעולם על הרצון לחיים טובים".

יצויין שלפני כעשרה ימים הודיעו בתנועת הדגלים השחורים שהם משעים ההשתתפות במחאת בבלפור בלבד, אך ממשיכים להפגין בגשרים ובדרכים, באמצעים אחרים, וזאת בשל הסגר הכללי ועליית שיעור התחלואה.

זוהר: "מלחמת יום כיפור השנייה בפתח"; לפיד: ""כל מה שמעניין את ראש הממשלה זה כן הפגנות, לא הפגנות"

בעקבות ההתפתחויות הללו, שר הבריאות יולי (יואל) אדלשטיין החליט להביא לאישור הממשלה תקנות לשעת חירום שיהיה בכוחן להגביל התקהלות עד לחקיקת החוק בכנסת שבוע הבא. זאת בהסתמך על חוות דעת רפואית הקובעת כי חלה סכנה בהתקהלות ועקב העובדה כי מלאכת החקיקה לא תסתיים היום.

אדלשטיין: "מול עיניי נמצאת לפני הכל בריאות הציבור. לא אאפשר סיכון חיי אדם בהתקהלויות בכלל ולא בהפגנות ולא בבתי הכנסת".

יולי אדלשטיין / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

תגובות רבות מימין ומשמאל הגיעו בעקבות המאורעות:  יו"ר הקואליציה מיקי זוהר אמר "‏לאור התנהלות האופוזיציה שמאפשרת הפגנות, מלחמת יום כיפור השנייה בפתח. התפשטות הנגיף תהיה חסרת תקדים". מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר ש"כל מה שמעניין את ראש הממשלה זה כן הפגנות, לא הפגנות. יש פה חיים של אנשים! אני יושב פה בפנים בחדר הוועדה נאבקים על זה שילדים עם צרכים מיוחדים, יהיו להם הסעות כדי שהם יוכלו להגיע לבית של ההורים ולהוסטלים שלהם, ושעסקים יפתחו ושאנשים לא יפשטו את הרגל, ושתהיה פרנסה לאנשים. אבל הממשלה המטורללת הזו וראש הממשלה בראשה, כל מה שמעניין אותם זה כן הפגנות, לא הפגנות. יש פה חיים של אנשים!". 

מהליכוד נמסר: " החוק ממילא לא יכל לעבור היום בכנסת עם 4000 הסתייגויות של האופוזיציה שמתנהלת בחוסר אחריות בשעת חירום לאומית. זה קורה בשל האובססיביה של האופוזיציה לאפשר את פסטיבל ה"הפגנות".

"כיוון שלא ניתן להשלים את חקיקת החוק עד יום שלישי, הליכוד הציע תקנות לשעת חירום לימים ספורים כדי למנוע הפגנות המוניות שיגרמו לציבור לא לכבד את הסגר ובכך לסכן חיי אדם רבים.

"בשעת חירום לאומית זו אין מקום לפוליטיקה קטנה. אף שההפגנות רק מסייעות לליכוד מבחינה פוליטית, הן מסכנות את בריאות הציבור ולכן יש להפסיק אותן.

אנו קוראים לכחול לבן וליועמ"ש לגלות אחריות ולאשר מייד את תקנות החירום כדי להציל את חייהם של ישראלים רבים".

דיונים מליל אמש עד הצהריים שלא הובילו לשום מקום

ועדת החוקה דנה במהלך הלילה בתיקונים לחוק הקורונה הגדול במטרה להביא את החוק המאפשר את החרפת ההגבלות בסגר לאישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. הסגר היה צפוי להיכנס לתוקף בתוך שעות ספורות אך נראה שהדבר לא ייצא לפועל. 

במקביל, במהלך הלילה עבדו במשרד האוצר על תיקון התקנות הנוגעות לפתיחת העסקים והחרגת חלקים במשק מהסגר. בין היתר הוחלט על הגבלת עובדי התעשייה הביטחונית למתכונת של 60% ולהגביל את העובדים במגזר הציבורי למתכונת של מצב חירום. בנוסף יותר לעובד להיכנס למקום עבודתו לצורך תחזוקה שוטפת או לצורך מתן שירות חיוני ללקוח. כמו כן מפעלים שיוגדרו חיוניים יוכלו להמשיך לעבוד במתכונת התו הסגול.

עוד יותר לקיים את שוק ארבעת המינים תחת הכותרת "מכירת מוצרים לחגי תשרי". יורשו לעבוד פקחי שמורות הטבע, שירותי בריאות, אופטיקה ופארמה, רשויות ניקוז והרשות לניירות ערך וכל נותן שירות פיננסי. כמו כן הוצע לאפשר לבתי עסק לממכר מזון להישאר פתוחים במתכונת משלוחים. בתי עסק שיישארו פתוחים מכוח החוק יחוייבו לעול במתכונת התו הסגול. כל אותן החרגות אושרו הבוקר בממשלה והובאו לועדת החוקה. 

ישראל כ"ץ אמר על אישור התקנות בממשלה: "מברך על כך שקבינט הקורנה אישר את הנוסח החדש של תקנות הקורונה שהגשתי .השינוי בין הנוסח החדש לכוונה המקורית יאפשר לעשרות אלפי מפעלים ועסקים נוספים להמשיך ולפעול גם בתקופת הסגר ועד ליציאה מהמשבר הבריאותי . הסגר החונק עליו הוחלט בישיבת הממשלה שלשום, נגדו הצבעתי, היה עלול להביא לפגיעה חסרת תקנה בעסקים רבים, ולכן פעלתי אתמול להביא לשינוי הנדרש".

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

"אי אפשר לאשר הצעת חוק המפנה לתקנות שאינן קיימות"

מאחר שהתקנות לא הובאו לאישור הוועדה בזמן, התעוררה הלילה סערה בדיון ועדת החוקה לתיקוני חוק הקורונה הגדול. חברי האופוזיציה דרשו להפסיק את הדיון עד שלא יובאו התקנות להגבלת מקומות העבודה אולם יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר הכריע כי הקראת סעיפי החוק תימשך "מתוך תקווה שהתקנות יגיעו במהלכה, בהסתכלות הכוללת ומתוך הנחה שלא הוטעינו בוועדה".

הסערה פרצה במהלך הדיון שנמשך גם כעת ברציפות משעות הערב אתמול, לאחר שעו"ד אפרת פרוקצ'יה, סגנית יועמ"ש משרד האוצר אמרה כי "התקנות להגבלת מקומות עבודה לא יובאו להצבעה בוועדת החוקה בשל החריג של מצב החירום- כאשר יש דחיפות מיחדת מתאפשר לממשלה לאשר תקנות שייכנסו לתוקף מידי".

לדבריה, "יש עליה דרמטית בנדבקים וכלכלית עדיף שהסגר יהיה כמה שניתן בחופשה מהעבודה החל משישי, כדי לנצל כמה שיותר את התקופה שאנשים בכל מקרה לא מגיעים לעבודה. אם כבר מגיעים לסגר כל יום חשוב. שינינו את ההגבלה על התפוסה במקומות עבודה מ-30% ל-0% אך כל החריגים נותרו. ברירת המחדל היא שעובדים לא יוכלו להגיע לעבודה. במרץ-אפריל המשק יכול היה להגיע לעבודה בתפוסה של 30% עם חריגים שפורטו במגזרים שחשבנו שיש חשיבות למשק שיהיו פתוחים: מזון, חקלאות, תאגידי מים וחשמל ועוד. החריגים נבנו כך שהם מצמצמים למינימום את ההדבקה".

יועמ"ש הוועדה ד"ר עו"ד גור בליי אמר לה כי "אי אפשר לאשר את הצעת החוק המפנה לתקנות שאינן קיימות. החוק אומר שאפשר לאשר מצב חירום מיוחד כשאחד פרמטרים הוא תקנות מגבלות עבודה כך שכל עוד לא אושר הנוסח המעודכן והמשק פתוח זה לא עומד ברף המצדיק סגר טוטאלי והכרזה על מצב מיוחד. על הוועדה לקבל את התקנות כדי להתרשם האם הן מצדיקות מצב מיוחד. לא ברור מה הנסיבות המיוחדות המצדיקות שימוש בחריג הדחיפות שעליו דיברנו בחוק המסגרת כמשהו בלתי צפוי".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) יצא גם הוא נגד התמהמהות הממשלה ואמר "זה הסבר מאולץ של הממשלה, כאשר כל היום ידענו שהתקנות לא יגיעו וב-4 לפנות בוקר אתם מודיעים שאתם משתמשים בסעיף החריג. עד שנסיים עם החוק כבר ייכנס הסגר. אתם לא רוצים להביא את התקנות לוועדת החוקה, מה גם שיודעים שיש חילוקי דעות בקואליציה בעניין. כל הכוונה היא למנוע את ההפגנות. לא נסכים שיוצג משהו שלא אושר בממשלה. אני מבקש חוו"ד של יועמ"ש הוועדה על אישור חוק בלא שהתקנות המלאות לפנינו".

יו"ר הקואליציה מיקי זוהר הגיע הבוקר לוועדת חוקה כדי לבקש מחברי האופוזיציה להתגייס כדי להעביר את החוק בזמן. זוהר אמר: "אני קורא לחברי האופוזיציה לגלות אחריות נוכח המגיפה. אתמול קברנו יותר מ-60 בני אדם".

בתגובה, חברי האופוזיציה קראו כנגדו: "אנחנו אשמים באימפוטנציה שלכם? לא נעזור לכם לעשות שטויות". ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו אף התלונן על זוהר ומידת האחריות שלו ואמר: "יו"ר קואליציה של 72 ח"כים. יוחזר דוד ביטן לאלתר". ח"כ קרעי מהליכוד השיב לדבריו של אבידר ואמר: "תתבייש לך, קח אחריות. אני מאחל לכם שתימחקו מהמפה הפוליטית בבחירות הקרובות. אתם אנרכיסטים".

עוד כתבות

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

היזם שרוצה להתחיל את מהפכת הבריאות בהקמת רשת של מומחי תזונה

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

אכזבה בים השחור: מה הפיל את מניית ניו-מד במסחר?

ירידה חדה נרשמה ביחידת ההשתתפות של ניו מד, הנמצאת בשליטת קבוצת דלק ומקווה לתוצאות טובות יותר בקידוח הבא שמתוכנן בשטח הזיכיון

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איליה סוצקבר / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

בכיר בחברה של איליה סוצקבר בישראל עוזב לסטארט־אפ חדש

עזיבה נוספת במרכז הפיתוח של SSI בתל אביב: שחר פפיני, מהמהנדסים הבכירים בחברה של איליה סוצקבר, פרש ומצטרף כ־CTO לסטארט־אפ Attestable AI, שגייס כ־20 מיליון דולר עוד לפני השקת מוצר

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה צפויה לאשר: שדה תעופה בינלאומי יוקם בציקלג שבנגב

לאחר שנים של מחלוקות, הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון את הקמת שדה התעופה הבינלאומי המשלים הראשון בישראל ● ההכרעה התקבלה בדיון שקיים ראש הממשלה עם שרת התחבורה ובכירים נוספים, חרף הסתייגויות מקצועיות וביקורת בענף התעופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; הנאסד"ק נפל בכ-1.5%, AMD צללה

המשקיעים המשיכו לברוח ממניות התוכנה בעקבות הפיתוחים החדשים שהשיקה חברת ה-AI אנתרופיק ● AMD צללה בכ-16% בעקבות תחזית שאכזבה את המשקיעים ● המתיחות בין ארה"ב ואיראן הכבידה על השווקים, מחירי הנפט קפצו ● החולשה בשוק העבודה האמריקאי נמשכת: מדד התעסוקה של ADP פספס את התחזיות ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 73 אלף דולר ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אלפאבית

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

שואבי אבק של דייסון / צילום: Shutterstock

פוקס קיבלה את הזיכיון הבלעדי להפצה ושיווק מוצרי דייסון בישראל

עפ"י הודעת פוקס, תקופת ההסכם עם דייסון נקבעה לחמש שנים ● עוד נמסר כי בהמשך השנה תפתח פוקס חנות ייעודית למותג במתחם ביג גלילות ● מדובר בעסקה ראשונה שמכניסה את הקבוצה, בבעלותו של הראל ויזל, לתחום האלקטרוניקה ומוצרי החשמל

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

הקרקע בת"א הופקעה מזוג מבוגר ללא פיצוי. ביהמ"ש פסק להם כ-6 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי הטענה של עיריית תל אביב לגבי היעדר זכויות של זוג מבוגרים במקרקעין, נטענה בחוסר תום לב ומוטב שלא הייתה מועלית ● בית המשפט: "הרשויות לא יכולות להתנהג כיזם פרטי השוקל שיקולי רווח בלבד בהפקעה קניין"

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

הסכם ממון / צילום: Shutterstock

מחיר הבגידה: הודעת הוואטסאפ שעלתה לגרוש בפנטהאוז

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה במחוזי תל אביב ובמחוזי חיפה מחדדים את גבולות שיתוף הרכוש בין בני זוג ● מתי מסר כתוב ייחשב להתחייבות מחייבת, מתי בן זוג יוכר כ"חלש" לצורך חלוקה לא שוויונית – ומה המשקל שניתן לסיוע כלכלי של הורים

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?