גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דווקא עכשיו: מירי רגב מבקשת לקדם מעגנות חדשות ליאכטות

רק קומץ אזרחים מחזיק ביאכטה, אך שרת התחבורה פנתה לדרעי וביקשה ממנו באופן אישי לפעול להקמת 6 מעגנות חדשות ● המשרד להגנ"ס והחברה להגנת הטבע מזהירים מפגיעה סביבתית חסרת תקדים ● השרה גמליאל: "הקצאת שטחי חוף לטובת אוכלוסייה מצומצמת, היא עוול חברתי"

שרת התחבורה מירי רגב. "אזרחים ישראלים בעלי סירות נאלצים לכתת רגליהם ולחפש מעגנות פנויות ברחבי הים התיכון" / צילום: מארק ניימן, לע"מ
שרת התחבורה מירי רגב. "אזרחים ישראלים בעלי סירות נאלצים לכתת רגליהם ולחפש מעגנות פנויות ברחבי הים התיכון" / צילום: מארק ניימן, לע"מ

חופי ישראל הולכים ונעשים צפופים מיום ליום; בזמן שאוכלוסיית ישראל הולכת וגדלה, שטחי הטבע הפנויים הולכים ומצטמצמים. מתוך 196 קילומטרים של חוף, רק 50 ק"מ פתוחים היום לרווחת הציבור, וגם הם מצויים תחת לחץ גובר של פיתוח וצרכים אנושיים שונים, המבקשים לצמצמם.

אך כעת מתברר שמספר רשויות מקומיות, בגיבוי השרה מירי רגב, מנסות להאיץ קידום של שש מעגנות חדשות עבור כליי שיט דוגמת יאכטות, שיצמצמו עוד יותר את שטחי החוף הפנויים לכלל הציבור, לטובת 1% מהאוכלוסייה המחזיק ברישיון משיט. זאת, למרות התנגדותו של הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל והחברה להגנת הטבע הפועלת בנושא.

מי שמובילה כעת את התוכנית להקים את המעגנות החדשות, היא שרת התחבורה מירי רגב. לידי "גלובס" הגיע מכתב אישי ששלחה החודש השרה רגב לשר הפנים אריה דרעי, בו היא מבקשת ממנו לפעול לקידום מהיר של הקמת המעגנות. "אריה ידידי", כותבת רגב. "כבר בשנת 2016, המעגנות הקיימות התמלאו לחלוטין. כיום, אזרחים ישראלים בעלי סירות נאלצים לכתת רגליהם ולחפש מעגנות פנויות ברחבי הים התיכון, כאשר להערכת גורמי המקצוע מדובר על יותר מ-1,500 בעלי כלי שייט".

לפי עמדתה של רגב, קצב הגידול במספר משיטי כלי השייט הקטנים נמצא במגמת עלייה, ומעיד על גידול ניכר בעניין האוכלוסייה בספורט הימי. לדבריה, אזור הים התיכון הוא אזור שיט היאכטות המבוקש בעולם, עם מעל 750 אלף יאכטות זרות המשייטות בו, אך ישראל כמעט ואיננה חלק מאותה מפת שייט, בשל המחסור בתחנות עגינה. עוד לפי רגב, המעגנות אינן מחסום בקו החוף, אלא מהוות "שער כניסה ויציאה למרחב הימי לעשרות אלפים, למגוון פעילויות דוגמת ספורט ימי, שייט מנועי, מפרשים, צלילה, דייג ועוד", ומהוות "מוקד תעסוקה ישירה לעשרות ותעסוקה עקיפה למאות בכל אתר".

רגב מלינה במכתבה על כך שלמרות המלצות צוות התכנון - לפעול להקמתן של שש מעגנות חדשות והרחבה של מספר מעגנות נוספות, ובכך להוסיף 7,150 מקומות עגינה לכלי שיט ("מעט יותר ממחצית הביקוש הצפוי"), ראש מנהל התכנון, דלית זילבר, עצרה את הדיונים בנושא לאורך השנה האחרונה, זאת "ללא הסבר או מסמך כלשהו". לדבריה, במהלך סיורים שקיימה זילבר, התבטאה כי התוכניות לא יזכו לתמיכתה.

לפי המכתב של רגב, הרשויות שביקשו לקדם בשטחן מרינות לעגינה הינן: נתניה, בת ים, רשל"צ, נהריה, קריית ים, חיפה, חוף הכרמל, חדרה, ועוד. אך בשלב זה, כאמור, התוכנית העתידית דנה בקידום הקמת מרינות חדשות ב-6 רשויות - נהריה, חיפה, נתניה, חדרה, תל-אביב ובת-ים, והרחבת מעגנות נוספות.

לקראת הדיון בנושא בולנת"ע, שיתקיים מיד לאחר חג הכיפורים - ביום שלישי בבוקר, כותבת רגב לדרעי במכתב אישי לו אין מכותבים נוספים; "אבקש את מעורבותך בסיוע לקידום התמ"א והבאתה לידי מימוש במהרה. הרשויות המקומיות מצפות בכיליון עיניים לאישור התוכנית, בכדי שיוכלו לקדם תוכניות מפורטות לנושא. המצוקה רבה והצרכים ברורים, הגיעה העת לעשות. אודה לתמיכתך ועזרתך בפתרון בעיה לאומית זאת".

"הקצאת שטחי חוף לטובת אוכלוסייה מצומצמת על חשבון האוכלוסייה הכללית, היא עוול חברתי"

הבקשה של רגב פוגשת מהצד השני את המשרד להגנת הסביבה שמתנגד לנושא בשל הנזק הסביבתי הרב אותו יסבו המעגנות החדשות, ואת ארגוני הסביבה ובראשם החברה להגנת הטבע. בתקופה האחרונה, מפעילים ראשי רשויות דוגמת עיריית נתניה וחדרה לחצים בכדי לקדם את הנושא באזורם, בשל התמורה הכלכלית במרינות אלו, ולמרות הפגיעה הסביבתית והפגיעה בכלל הציבור - שלא יהנה מאותו חוף ים שיופקע לטובת המרינות. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, תומכת בעמדה המקצועית של משרדה על פני הלחץ של ראשי הרשויות ובעלי היאכטות, ומזהירה מפני הנזק הסביבתי ואובדן שטחי הים עבור הציבור.

גילה גמליאל. "לא נסכים לפגיעה בעיקרון הצדק החלוקתי והסביבתי" / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

"חשיבותו של חוף הים כשטח ציבורי פתוח מורגשת ביתר שאת בימים מאתגרים אלו. אני מתנגדת נחרצות להוספה של מעגנות חדשות אשר ישרתו ציבור מצומצם ולרוב בעל ממון ואמצעים, על חשבון הציבור הרחב והסביבה", אומרת גמליאל ל"גלובס". "לא נסכים לפגיעה בעיקרון הצדק החלוקתי והסביבתי. הקצאת שטחי חוף לטובת אוכלוסייה מצומצמת על חשבון האוכלוסייה הכללית, היא עוול חברתי".

לפי מנהל התכנון, הביקוש לכלי שייט קטנים דוגמת יאכטות בבעלות ישראלית, נמצא בקצב עלייה של 3-4%, וכן עלייה שנתית גבוהה יותר במספר בעלי רישיונות שייט (כ-1% מאוכלוסיית ישראל, כ-90 אלף איש, מחזיקים ברישיון משיט, נתון המצוי במגמת עלייה שנתית גבוהה). המחסור במקומות עגינה מגיע לכדי תפוסה של 96%, ובמעגנות מסוימות 100%. אך המחיר של הרחבת מקומות העגינה לכלי השיט הוא סביבתי וחברתי באופן מובהק, ועל כן בארגוני הסביבה ובמשרד להגנת הסביבה מזהירים כי יש לשקול היטב כל שינוי בנושא בראייה כלל חברתית וסביבתית, לטובת מרבית האוכלוסייה בישראל ולא סקטור כזה או אחר.

לפי המשרד להגנת הסביבה, המחיר הציבורי, הסביבתי והכלכלי הוא גדול: בין השאר, מציעה התוכנית הקמה של 5-7 מעגנות גדולות חדשות, כאשר כל מעגנה כזו כרוכה בתפיסת שטח חופי וימי ניכר, בין 500-700 מטרים לכל מעגנה. מעגנה היא מתקן תשתית בעל טביעת רגל סביבתית ואקולוגית משמעותית ביותר, ו"יש להימנע מראש מלהקים אותן, ואף למנוע את הצורך העתידי במימון ציבורי לצמצום השפעת המפגעים שהן מייצרות, כגון הקמת שוברי גלים מיותרים". לפי המשרד להגנת הסביבה, יש לתת עדיפות לשימוש של חוף רחצה ושטח פתוח, ולבחון פתרונות בנושא החינוך הימי במסגרת המעגנות הקיימת, ולא במעגנות גדולות הפוגעות בצורה משמעותית בחופים.

יאכטות. כל מעגנה כזו כרוכה בתפיסת שטח חופי וימי ניכר, בין 500-700 מטרים לכל מעגנה / צילום: שאטרסוק

לפי חישוב שערכה החברה להגנת הטבע, בעוד שבימי קום המדינה היו כ-30 ס"מ חוף לתושב, הרי שכיום יש 1.7 ס"מ לתושב. העמדה הסביבתית מבקשת לפעול מתוך הפנמה והבנה של שטחה המצומצם של ישראל וחופיה, והתחשבות בצרכי 99% מהאוכלוסייה בישראל, שאיננה מחזיקה ביאכטות. בעוד שמעגנה מהווה שימוש בלתי הפיך בקרקע, על הרשויות להפנים כי לא ניתן יהיה לספק את הביקוש העתידי, גם לא בתחום החינוך הימי. במסגרת אותה תמ"א שתדון ביום שלישי הקרוב בולנת"ע, חשוב לציין, לא חושב כלל בכמה יעלה הביקוש לחופים עבור שימושים ציבוריים שאינם שיט, מה שמציב בעמדת נחיתות את צרכיו של הציבור הרחב.

בכלל המקרים, אומרים במשרד להגנת הסביבה, יש לתת מענה רק במקומות בהם אין פגיעה בחופי רחצה מוכרזים, ויש פגיעה מינימלית בחופי רחצה פוטנציאליים עתידים ובחופים טבעיים. לפי עמדת המשרד כפי שהוצגה בשנה שעברה, ניתן לכל היותר לבחון הקמה של מעגנה נוספת אחת במרחב השרון ובמרחב הצפון בלבד, תוך הכרה בכך שמדובר גם במקרים אלו בפגיעה בערכי טבע ובתוספות נלוות מזיקות לסביבה דוגמת שוברי גלים. אך כעת השרה גמליאל, כאמור, מתנגדת באופן נחרץ להקמת מעגנות חדשות, שהיוו כאמור פשרה על חשבון הסביבה וכלל הציבור.

"להקמת מעגנות חדשות עלולות להיות השלכות חמורות"

רגב מפנה בדבריה לכך שבמדינות אחרות ברחבי הים התיכון, הורחבו או קמו בשנים האחרונות מעגנות רבות, מה שמציג את ישראל בפיגור מאחורי מקבילותיה. ואמנם, ישראל איננה מדינות אירופה; היא מדינה קטנה מאוד, בה השטח מוגבל והאוכלוסייה צומחת בקצב משמעותי - בשונה מאירופה, ורק נתח קטן מחופיה אכן פנוי עבור הציבור הרחב. יתר על כן, לפי המשרד להגנת הסביבה, תחזית הגידול לביקוש לכלי שייט תיירותיים בישראל 'מוגזמת', שכן "ישראל אינה יעד אטרקטיבי לתיירות יאכטות, שכן אין בה איים, מפרצים ומפרצונים כפי שימצאו התיירים ביוון, טורקיה וכו'".

"בימים אלה ממש, כשהקורונה פוגעת בבריאות ובכלכלה של כולנו, המדינה מקדמת הקמת שש מרינות חדשות וגדולות, בעלות הנאמדת בכ-100 מיליון דולר לכל אחת ובסה"כ חצי מיליארד דולר מהכיס של כל אחד ואחת מאיתנו", אומרים בחברה להגנת הטבע. "תכנית זו סותרת את העיקרון המרכזי בתמ"א 1 לפיו 'חוף הים הינו נחלת הכלל' ומציגה פיתוח שבו רבים ייפגעו ומעטים ייהנו ממשאב השייך לכלל הציבור".

לפי החברה להגנת הטבע, מרינה מכחידה את המערכת האקולוגית ברצועת החוף בה היא נבנית, כולל פגיעה קשה באתרי הטלה של צבי ים. זאת ועוד, הקמת מרינה כרוכה גם בהקמת שוברי גלים מצפון או מדרום לה, כדי להגן על חופים אלה מפני בליה והרס, שהם תופעת הלוואי של הקמת המרינה. אלא ששוברי גלים אלה גורמים לכיסוי מסיבי ונרחב בחול של רצועת הים הסמוכה לחוף, אשר בחלק נכבד מחופי ישראל מכילה סלעי חוף שהם בית גידול ימי עשיר במיוחד.

ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה, אגב כך, לא לבד; רק לפני חודשיים הזהיר מבקר המדינה מפני השלכות חמורות של הקמת מרינות חדשות. בפרק דוח הביקורת העוסק במצוקים, כתב המבקר כי "להקמת מעגנות חדשות או הרחבת מעגנות קיימות לאורך חופי הים התיכון בישראל עלולות להיות השלכות חמורות - הן עלולות להצר את החופים, וכך להגביר את הפגיעה במצוקים, לפגוע בהגנות הפיזיות המתוכננות על המצוק ולהוריד לטמיון את ההשקעות הגדולות של המדינה ושל הרשויות המקומיות בתכנון הגנות אלו ובהקמתן". אך הנושא, כאמור, מצוי לפתחו של מנהל התכנון שיידרש להכריע בקרוב כיצד לנהל את חופי ישראל והטבע המצוי תחת לחץ הולך וגובר.

משרד התחבורה: "המחסור במעגנות פוגע קשות בתיירות הנכנסת של ישראל"

ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "מינהל התכנון פועל רבות לשימור החופים, שהולכים ומתמעטים וקבע שהם נחלת הכלל, למען הציבור הרחב. כמו בנושא החופים, כך גם בעניין המעגנות, אנו נשמע את כלל הגורמים המעורבים והשיקולים השונים, לרבות טובת הציבור הרחב והשפעת הקמת מעגנות על החברה בישראל, בטרם קבלת החלטה בנושא".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הנושא יעלה לדיון ביום שלישי הקרוב בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), וכלל עמדות הצדדים יוצגו שם. חברי הוועדה, שמורכבת מנציגי משרד הממשלה, השלטון המקומי והגופים המייצגים, יקשיבו ויבחנו את השינויים הנדרשים בתכנית, בהתאם לכך. הדיון הוא דיון מקדים לדיון שיתקיים במועצה הארצית לתכנון ובנייה".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "תכנית המתאר הארצית למעגנות נועדה לשדרג תוכניות שנקבעו לפני כ-40 שנה. מדובר בהקמתם של מספר מעגנות נוספות והרחבתם של מעגנות קיימות, במקומות שניתן. מעגנות הינן מתקנים לאומיים שמדינה מחויבת לפתח. המעגנות בישראל מתאימות כיום לקיבולת כלי השייט, המשתמשים במעגנות, שלפני עשור ויותר. אין מדובר במתקנים לעשירים. המעגנות המשמשות את כלל הציבור, הן לעגינה, לבילוי, לספורט ולתיירות. מעגנות אלה משמשות בנוסף לקידום הספורט הימי לנוער בתנועות כגון צופי ים ומועדונים אחרים, שחשיבות החינוך הימי בהם אינה מוטלת בספק.

"כיום יש חוסר של 2000 מקומות עגינה, הגורם להחזיק את כלי שייט ישראליים במעגנות זרות כמו קפריסין, טורקיה ויוון דבר הפוגע בכלכלה הישראלית. בנוסף לכך, תיירים רבים המגיעים לישראל, בשייט מנועים מלהגיע לישראל עקב חוסר במקומות עגינה, דבר הפוגע קשות בתיירות הנכנסת של ישראל.

"בהיבטי בטחון, למעגנות באיזור הצפון והדרום חשיבות בטחונית בכל הנוגע לשמירה על הביטחון השוטף של מדינת ישראל עגינת ספינות חיל הים בקרבת הגבולות מקצרת טווחים וחוסכת כסף רב בפעילות הבט"ש. כך גם לגבי תחנות השיטור הימי של משטרת ישראל, בכל הקשור לביטחון האזרחי לאורך חופי המדינה".

עוד כתבות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?