גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע שוק ההון מעדיף את הטווח הקצר על פני הארוך?

האם ההשקעה לטווח ארוך מתה? לשינויים שהתחוללו בשנים האחרונות בדפוסי השקעתם של המשקיעים האמריקאים, יש יותר מסיבה אחת

רצפת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: רויטרס
רצפת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: רויטרס

במשך שנים רבות שלטה בכיפת השווקים הפיננסיים התיאוריה של שוק משוכלל, שוק יעיל, שוק רציונלי. ואולם, מחקרים שנערכו ב-20 השנים האחרונות הראו שאין זה בדיוק כך - ובעיקר, שהחלטות השקעה (ולא רק) שאנחנו מקבלים, לוקות בעודף של התנהגות אמוציונלית, ולעתים קרובות באי-רציונליות.

אחרי שורה של מחקרים שנעשו, ובכלל זה של הפרופ' הישראלי פרופ' דניאל כהנמן (שערך את מחקריו יחד עם פרופ' עמוס טברסקי), חתן פרס נובל בכלכלה, התבררה עוצמת ההשפעה של הגורמים הפסיכולוגיים על התנהגותם של המשקיעים. בעידן של טכנולוגיה חדשנית ושל אינטרנט זמין למשקיעים, ההשפעה רק גברה. המחקרים האלה יצרו דיסציפלינה חדשה, המכונה "כלכלה התנהגותית".

מאמר שפורסם לפני כמה שנים ב"ניו-יורק טיימס", פרי עטו של גרצ'ן מורגנסון, הוכתר בכותרת "מותה של ההשקעה לטווח ארוך". הכותב מתבסס על מחקר שנעשה על ידי חברת סנפורד ברנסטיין, והוא הצביע על כך שבשנת 1990, 46% מכלל המניות הרשומות למסחר בבורסת ניו יורק, החליפו ידיים במהלך השנה, ואילו ב-1999 השיעור הזה קפץ כבר ל-79%. המצב היה חמור הרבה יותר בבורסת נאסד"ק, שמארחת את מרבית מניות חברות הטכנולוגיה המלהיבות את הציבור, שם השיעור ב-1990 עמד על 88%, והוא נסק ל-200% ב-1999. אכן, תחלופה מהירה ביותר.

מה שנגזר מזה הוא שתקופת ההחזקה האופיינית למשקיעים במניות ב-1990 הייתה כשנתיים, ושבשנת 1999, עשור לאחר מכן, היא כבר ירדה ל-8 חודשים. ובאשר לתקופת ההחזקה של המשקיעים בקרנות הנאמנות - זו התקצרה באותו פרק זמן בקצב מהיר יותר, מ-11 שנים ל-4 שנים, ועדיין מדובר בתקופת החזקה לא קצרה.

יתרה מכך, כבר לפני כ-20 שנה, ב-1999, תקופת ההחזקה הממוצעת ב-50 המניות הסחירות ביותר בנאסד"ק עמדה על 3 שבועות בלבד - פועל יוצא של הטירוף שאחז אז במשקיעים, רגע לפני הנפילה הגדולה, עם התפוצצות בועת הדוט-קום. מאז 1999 התקצרה תקופת ההחזקה אף הרבה הרבה יותר. כל זה עומד בניגוד גמור לאופן שבו התנהלו הדברים בעבר היותר רחוק.

הגישה של באפט יוצאת דופן

בראשית/אמצע המאה ה-20, היה זה מקובל מאוד אצל משקיעים אמריקאים לרכוש מניות ולהחזיק בהן שנות דור. יתר על כן, מניות שנרכשו על ידי אב או אם המשפחה, עברו בירושה לילדיהם ומהם לנכדיהם. אלה היו בעיקר מניות של חברות מ"אריות" התעשייה האמריקאית - מה שמכונה כיום "הכלכלה הישנה", עם דגש על חברות ערך שמחלקות דיבידנדים באופן קבוע.

בהקשר זה, נוסיף כי המשקיע האגדי וורן באפט, ששורשי השקעותיו נעוצות עוד במחצית השנייה של המאה ה-20, הינו חסיד ההשקעה ארוכת טווח, בסגנון Buy & Hold, והוא כיום מהווה בהחלט תופעה יוצאת דופן, גם אם, כמובן, לא יחידה. אין זה גם מקרה שבאפט ידוע כמי שמתנזר ממניות חלום וממרבית המניות של חברות הטכנולוגיה החדשניות, למעט בשנה האחרונה - אפל.

מדוע שוק ההון האמריקאי עבר ממודל של השקעה לטווח ארוך להשקעה לטווחים קצרים מאוד? והרי, הרבה מאוד מחקרים מצביעים דווקא על עדיפות ההשקעה לטווח ארוך על פני הטווח הקצר במונחי תשואה. נביא דוגמא אחת קטנה מני רבות.

במחקר שנערך בשנות ה-90 על ידי פרופ' ברד ברבר וטרנס אודין, הם בדקו והשוו בין התשואות שהשיגו עשרות אלפי משקיעים שפעלו דרך ברוקר שהציע עמלות נמוכות. חלקם פעלו בתדירות גבוהה, וחלקם פעלו בתדירות נמוכה. הפער בתשואה נטו היה 18.5% לעומת 11.4% לטובת אלה שפעלו בתדירות נמוכה.

הפער המובהק הזה נבע, בין השאר, ממיסוי גבוה יותר על רווחים לטווח קצר, שמומשו בתוך פחות משנה, מאשר על רווחים שמומשו בפרקי זמן ארוכים יותר. חלק אחר מהסיבה לפער נבע מעלויות המסחר הגבוהות יותר בשל ריבוי פעולות, וחלק נבע גם מחולשות אנושיות. מתברר, באופן לא מפתיע, שמשקיעים מעדיפים למכור מניות שיש עליהן רווח מאשר מניות שהם הפסידו בהן, והם "נתקעים" עם המניות הפחות טובות.

אם זה כך, מדוע עבר שוק ההון ממודל של השקעה לטווח ארוך, להעדפה של השקעה לטווח קצר? והרי, היינו מצפים בדיוק להיפך. במידה רבה, התופעה הזו היא חלק מתופעה הרבה יותר רחבה שנוגעת לכל חיינו. "תרבות האינסטנט", הצורך בגירויים, הצורך בהשגת סיפוקים מהירים, כל אלה השתלטו על חיינו. מעבר לכך, יש שורה של גורמים שכמעט כולם נעוצים במהפכה הטכנולוגית.

ראשית, אופי השוק השתנה. יש כיום הרבה יותר משקל לחברות הטכנולוגיה מאשר בעבר. מהירות השינויים שחלים בתעשייה הטכנולוגית הרבה יותר גדולה מאשר בחברות המסורתיות. חברות קמות וחברות נופלות, חברות צומחות במהירות וחברות דועכות במהירות, חברות עונות על ציפיות המשקיעים - וחברות מאכזבות אותם. עובדות אלה לכשעצמן מחייבות לא פעם שינויי פוזיציה בתדירות גבוהה מצד המשקיעים.

שנית, החדשנות הטכנולוגית, ובעיקר צמיחתו של האינטרנט, משפיעה בעוד כמה אופנים, ובאותו כיוון. האינטרנט מנגיש לנו כמשקיעים שפע של מידע ו"בזמן אמת". האינטרנט גם מאפשר לנו להגיב בזמן אמת ב"לחיצת כפתור". המידע הזה, שהוא לא תמיד מדויק או מלא, מהווה טריגר למשקיעים להגיב באופן מיידי, בדרך כלל באופן לא מושכל, אלא אמוציונלי ומוטעה.

גם שמועות ושתילת ידיעות כוזבות באינטרנט עושים את שלהם. הדוגמא האופיינית ביותר היא זו של סחרני היום. אלה האחרונים הם "עבדי האדרנלין", והצירוף של שוק המניות והאינטרנט מעניק להם את זה - ובשפע. זה התחיל בארה"ב סביב 1999-1998, כאשר אנשים שהיו ערב פרישה לפנסיה, וגם צעירים יותר, נטשו את עבודתם והתמסרו לניהול השקעות יומיומי ותוך-יומי מחדר העבודה שלהם בביתם, בתקווה להתעשרות מהירה - מה שנגמר, כצפוי, רע מאוד.

הגרסה העכשווית של המסחר מהבית היא זו של הדור החדש של "משקיעים" שנולד עם הקורונה. דור של עשרות מיליוני אנשים שפוטרו מעבודתם או שנשלחו לחל"ת, ופיתחו "תחביב" של קניית מניות ומכירתן בתוך פרק זמן קצר. דפוס הפעולה האופייני להם הוא רכישה של מניות רק כי הן ירדו בשיעור תלול מאוד והן "זולות", ו/או רכישה דווקא של מניות שעולות חזק - מניות "מומנטום", ובעיקר מניות שנהנות מסגר הקורונה.

האלגוריתם מאפיל על המסחר האנושי

והיבט נוסף: הטכנולוגיה המתקדמת ייצרה גם תוכנות לפעילות בשוק המניות שמבוססות על אלגוריתמים שפותחו לצורך זה, והנוכחות שלהם במסחר היא גדולה מאוד ומאפילה על הפעילות האנושית. יש להן, למכונות, יתרון עצום במהירות התגובה שלהן לעומת בני אנוש, והן תופסות כיום, לפי הערכות, כ-80% ממחזורי העסקאות בשוקי המניות בארה"ב - וכנראה, כ-50% בישראל.

אותה טכנולוגיה חדשנית גם תרמה רבות להפחתה דרמטית בעמלות שנגבות על ביצוע עסקאות - מה שמקל מאוד על ריבוי עסקאות ושינויים תכופים בפוזיציות בעלויות נמוכות מאוד. גם הגידול הדרמטי במכשירים מחקי מדד/ETF, הן במספר המוצרים, הן בגיוון שלהם, ובעיקר בהיקף הנכסים שלהם, גורם בהגדרה לריבוי פעולות - פחות באופן ישיר מצד המשקיעים, ויותר, באופן אוטומטי ומתבקש, מצד מנהלי המוצרים האלה, שמונעים על ידי הכספים שנכנסים או יוצאים מהם על בסיס יומי ותוך-יומי.

עם זאת, צריך להתייחס לנתונים האלה בזהירות, שכן בכל הקשור בארה"ב, המכונות השתלטו על המסחר ודחקו את בני האנוש. בדיקה של רמת הפעילות של משקיעי הריטייל האנושיים הייתה מראה, מן הסתם, שאמנם הנטייה להשקיע לטווחים קצרים אכן גברה מאוד בהשוואה לעבר, בגין כל הסיבות שמניתי בטור זה, אבל לא במידה שמשתקפת מהנתונים שהבאנו.

זה מה שקרה למשקיע האמריקאי ולדפוסי ההשקעה שלו לאורך זמן. ומה עם המשקיע הישראלי? על כך בטור הבא. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ ייפגשו בבית הלבן ביום שני הבא

דיווח: הנשיא טראמפ יחתום על הוראה שתקל את הסנקציות הכלכליות על סוריה ● דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט ז"ל, חושף: חמאס חקר את איציק בשבי בחשד שהוא טייס ● דובר צה"ל בהודעת פינוי לתושבי שכונות במרחב העיר עזה וג'באליה ● מקורות דיפלומטיים לעיתון "אל-אח'באר" הלבנוני: קהיר מאמינה כי סימני "פריצת דרך" במו"מ להפסקת האש בעזה "נראים באופק" ● 50 חטופים - 633 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

נתניהו: "נפתחו הרבה הזדמנויות - לחלץ את החטופים ולהכריע את חמאס ואפשרויות אזוריות רחבות"

סמל ישראל נתן רוזנפלד, נהרג בפיצוץ בתוך מבנה בג'באליה, האירוע מתוחקר ● שב"כ סיכל תשתית חמאס בחברון, מהגדולות שנחשפו בשנים האחרונות ● צה"ל יגיע בימים הקרובים לשליטה ב-75% משטחי הרצועה, הרמטכ"ל יציג היום לקבינט: אנו מגיעים ליעדים שהגדרתם לנו ● 632 ימים למלחמה 50 חטופים בעזה • עדכונים שוטפים

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap

המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות

על רקע קשריה ההדוקים עם ישראל, מוצאת את עצמה אזרבייג'ן מטרה לחשדות של טהרן בשיתופי-פעולה ביטחוניים עם ישראל בזמן המלחמה, לרבות תנועות של מל"טים על גבול איראן ● באקו מכחישה, אבל המשטר האיראני דורש הסברים - והמתיחות האזורית מתגברת

אודי בן שימול, מנכ''ל סודקסו ישראל, בחנות נוחות בחברת מגדל. פותחים גם סופרמרקטים / צילום: יח''צ

חמישה סניפים כבר נפתחו בתע"א: הסופרים מגיעים למקומות העבודה

סודקסו ישראל החלה להפעיל סופרמרקטים וחנויות נוחות במקומות עבודה גדולים - כולל חמישה סניפים בתעשייה אווירית, בשטח שמגיע עד ל-250 מ"ר לחנות ● המנכ"ל: "הביקוש מהשטח גובר"

''הזמן הכי טוב לקנות''. פוסט על OST בקבוצת הנוכלים בוואטסאפ / צילום: צילום מסך

ההונאה הושלמה: מטא גררה רגליים, המניה הסינית קרסה - והמתחזים ברחו עם הכסף

קבוצות וואטסאפ "אקסקלוסיביות", הבטחות לתשואות חלומיות והתחזות לדמויות מפתח בשוק ההון: כך פעלה התרמית סביב מניית OST הסינית - שהתרסקה והשאירה אלפי משקיעים בעולם עם הפסדים כבדים ● איך תגנו על עצמכם בזמן שמטא מתקשה לבלום את התופעה?

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

עלות היירוטים האמריקאים במלחמה: כמעט מיליארד דולר

לפי דיווח שהתפרסם, עולה כי במשך 12 ימי המלחמה, ארה"ב שיגרה כ־15%-20% מכלל מיירטי מערכת THAAD בעולם לעבר הטילים הבליסטיים האיראניים, בסך כולל של יותר מ־800 מיליון דולר ● מזכירות ההגנה האמריקאית הציגה בשבוע שעבר את בקשת התקציב שלה לשנה הפיסקלית 2026, שעומדת על כ־961.6 מיליארד דולר

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות, ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● לפני מספר חודשים, החוק כבר תוקן כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בעקבות חשיפת גלובס: דרישה לדיון בוועדת הכספים בנושא מצוקת השוכרים והמשכירים

חברי הכנסת נאור שירי וולדימיר בליאק מבקשים דיון דחוף בנושא הסדרת הפיצויים לשוכרים ולמשכירים עקב הטילים מאיראן ● בבקשה נכתב כי "בעלי הדירות נמצאים במצב בעייתי, הם נותרים עם נכס שאינו ראוי למגורים ושאינו מניב הכנסה"

גילעד אלטשולר ויוסי לוי / צילום: איל יצהר, יח''צ

אלטשולר שחם מאבד לקוחות, והשווי נחתך. ומי בית ההשקעות הצומח שמככב?

עד לא מזמן אף אחד לא דמיין שזה יקרה: שווי חברת הגמל של מור עקף את זה של אלטשולר שחם ● ברקע: הנטישה ההמונית של לקוחות אלטשולר, שמצטברת ליותר מ־100 מיליארד שקל, והצטמקות רווחיו ● במקביל, מור מככב בטבלת התשואות וצומח מהר בהכנסות וברווחים

מבנה בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי, נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בן זוגה ● שופטת העליון יעל וילנר קבעה כי התנהגות הזוג לאורך השנים, מלמדת על הסכמה ביניהם לשתף גם את הנכס שהיה רשום רק על שם האישה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

חנות של רשת סבון / צילום: יח''צ-דן לב

קבוצת גולף נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת מרבית הפעילות של רשת סבון

גולף דיווחה כי היא מעוניינת לרכוש את פעילות ההפצה, הפעלת החנויות ואתר האינטרנט של סבון ● במקביל, סבון עדכנה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של מו"מ למכירת מפעל הייצור שלה הממוקם בקריית גת ● אם המפעל לא יימכר, הוא מתוכנן להיסגר בעוד שנה

אלי שגיב, מנכ''ל לוריאל ישראל / צילום: גדי סיארה

בהיקף של 100 מיליון אירו: לוריאל משיקה תוכנית עולמית בנושא חדשנות

קבוצת לוריאל משיקה תוכנית האצה עולמית לחדשנות בת-קיימא בהיקף של 100 מיליון אירו על פני חמש שנים ● האקזיטים של שלוש חברות הייטק הפכו לאחרונה לתרומה של 1.2 מיליון שקל לארגונים ועמותות, באמצעות קרן תמורה ● לאור הנזק שנגרם בבאר שבע מהטילים, ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד האמריקאי גייס תרומה של כ-10 מיליון שקל עבור שורת מיזמי חירום לסיוע לתושבים ● אירועים ומינויים

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

"כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: קרן הפנסיה הנורבגית הודיעה כי לא תשקיע עוד בחברות טינסקרופ ואושקוש, פרטים חדשים על חיסול מדעני הגרעין האיראנים, וגרמניה מקימה עם ישראל "כיפת סייבר" ● כותרות העיתונים בעולם

צילומים: ענת לברון, איל יצהר, שלומי יוסף, תמר מצפי, טלי בוגדנובסקי

פי 3 בשנה: מאחורי התשואה הפנטסטית של מניות הביטוח בת"א

מדד ת"א ביטוח קפץ היום ביותר מ-5% בבורסת ת"א בהובלת מניית מגדל ● בין הסיבות לזינוק: החברות לא צפויות להיפגע מהמלחמה עם איראן, הדוחות הטובים מהרבעון הראשון ורוח גבית מהביצועים החזקים של הבורסה המקומית ● ואיזו חברה מובילה בתשואה בשנה האחרונה?

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

השקעה של עשרות מיליוני דולרים: תוכנית החדשנות שמשיקה טבע

ענקית התרופות טבע משיקה תוכנית חדשנות לסטארט-אפים, במסגרתה יושקו אתגרים פעמיים בשנה, שיעסקו בשילוב חדשנות בתחומי הפעילות של החברה ● דוגמה לאתגר: טכנולוגיות משלימות או חלופיות לניסויים בבעלי חיים

התרסקות מניית OST, איבדה 93% ביום / צילום: Shutterstock

הונאה על הונאה: אחרי שגרמו להפסדים עצומים, הם מציעים "פיצוי"

נוכלים ברשתות החברתיות הצליחו לגרום למשקיעים ישראלים לרכוש מניה סינית - ואז מכרו את מניותיהם ברווח עתק כשהגיעה לשיא ● כעת הם חוזרים עם הצעה "לפצות" את הקורבנות באמצעות הונאה חדשה ● אלו הסימנים שכדאי להכיר כדי לא ליפול בפח

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית

ההייטק הישראלי מגייס מיליארדים - אבל הפער בין הדוחות עלול לחשוף גם תרגילים תדמיתיים: בין 2.7 ל-6 מיליארד דולר גויסו ברבעון, תלוי איך ואת מי סופרים ● הדומה בשני הדוחות - סייבר, AI ותוכנה ארגונית ממשיכים להוביל את המגמה