גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בקשה לאישור תובענה ייצוגית בכ-50 מ' ש' נגד סלקום: שידלה דיירים להדליף פרטי התקשרות של כל הבניין שלהם

לפי הבקשה, הדייר אותו משדלת סלקום להדליף את פרטי ההתקשרות מקבל בתמורה הטבה בסכום של כ-1,000 שקל ● בשיחה שהוקלטה וצורפה כתמליל אמרה מנהלת המכירות כי "זה משהו שאנחנו עושים בכל הארץ"

מנכ"ל סלקום, אבי גבאי / צילום: כדיה לוי
מנכ"ל סלקום, אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסכום מוערך של 50 מיליון שקל הוגשה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב נגד חברת סלקום בטענה כי החברה נקטה בפרקטיקה פסולה לכאורה של שידול של דיירים בבניינים רבי קומות להדליף פרטי התקשרות של כל דיירי הבניין. לפי הנטען, סלקום עשתה זאת כדי לשלוח לכל דיירי הבניין הצעות להתחבר לסיבים האופטיים של חברת סלקום. לפי הבקשה, הדייר אותו משדלת סלקום להדליף את פרטי ההתקשרות מקבל בתמורה הטבה בסכום של כ-1,000 שקל.

על פי הבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד צביקה מצקין, בבניינים רבים בישראל נפרסה תשתית של סיבים אופטיים באמצעות מסופק חיבור לשירותי אינטרנט מהיר. בפועל, נפרסה תשתית על ידי מספר חברות במקביל, דבר שגורם לתחרות בין החברות על הספקת השירותים לדיירי הבניין.

לטענת עו"ד מצקין, "תחרות זו בין החברות הניבה טקטיקות שיווק ומכירה פסולות, הן במישור המשפטי והן במישור המוסרי-ערכי, תוך רמיסת פרטיותם של דיירי אותם בניינים, באמצעות פיתוי של מי מדיירי הבניין ושידולו להדליף לסלקום את מספרי הטלפון של דיירי הבניין, תמורת הטבה כספית הניתנת לדייר הנבחר", וכך "משכנעות המשיבות ומפתות את אותו דייר לבגוד באמונם של שכניו ולמסור לידיה את פרטי ההתקשרות של דיירי הבניין".

לטענת מצקין, מדובר ב"שוחד" של ממש הניתן על ידי סלקום לאחד מבין דיירי הבניין על מנת לקנות מידיו מידע פרטי מוגן של אזרחים תמימים. "כל זאת עושה סלקום על מנת שזו תוכל להטריד את השכנים והשכנות בהודעות ושיחות שיווקיות מבלי שהם נתנו את הסכמתם החופשית והמודעת למסירת פרטיהם האישיים לגורמים מסחריים כמו סלקום, וכל שכן שלא הסכימו כי מידע פרטי זה יודלף על מנת שגורמים מסחריים יוכלו להטריד את מנוחתם בהצעות טורדניות להצטרף לשירות".

"באותה השעה ממש, באופן מתוזמר, בליץ של הודעות שיווקיות"

לבקשת האישור צורפו תמלילי שיחות של דיירים עם נציגי חברת סלקום המוכיחים את הנטען בתובענה.

"בפרויקט מגדלי גינדי TLV בו מתגורר בני (בני איזקס התובע הייצוגי, א"ג) קיימת קבוצת וואטסאפ של בעלי הדירות. ביום 12.8.2020 קיבל בני, כמו מרבית שכניו ושכנותיו בבניין החברים בקבוצת הוואטסאפ, באותה השעה ממש, באופן מתוזמר, בליץ של הודעות שיווקיות גנריות ואחידות, שהטרידו את מנוחתם ושלוותם של השכנים והשכנות".

לפי הבקשה, בהודעות נכתב "היי זו מאי מסלקום, שוחחנו בעבר לגבי הצטרפות לאינטרנט בסיבים אופטיים. זה רלוונטי עדיין? מעוניין שנתקשר?". בקבוצת הוואטסאפ של הבניין התלוננו הדיירים על מתקפת הספאם שכללה הודעות, שיחות טלפון ואף דפיקה של דלתותיהם.

מגדלי גינדי TLV./ צילום: באדיבות גינדי

בעקבות כך מנכ"ל חברת גינדי אבי זמיר שלח מכתב התראה למנכ"ל סלקום אבי גבאי ובו הוא ציין את ההתנהלות הפסולה של סלקום, והדגיש את סימני השאלה שהתעוררו בדבר אופן השגת פרטיהם האישיים של דיירי מגדלי גינדי TLV.

"אני סמוך ובטוח כי פנייתי אליך, כעומד בראש חברה מהמובילות במשק, תוביל הן להפסקה של הפעילות המשווק מול הדיירים והן לביצוע בירור פנימי ומעמיק אצלכם ואצל המשווק שמטרתו להבין כיצד פרטיהם האישיים של כ-800 דיירים הגיעו לידכם".

לפי הבקשה, בעקבות פניית מנכ"ל גינדי התנצלה סלקום על הטעות כביכול, והודיעה כי הנהלים יחודדו והתחייבה שלא להמשיך בפעולות השיווק למגדלי גינדי TLV וכן התחייבה לחדול ממשלוח הודעות ספאם. אלא שסלקום המשיכה בפעולות השיווק האגרסיביות. בעקבות כך, מנהל ממחלקת השיווק של סלקום שב והתנצל. "לאחר בדיקה ותחקיר שבוצעו, אני יכול להבין את הכעס של הדיירים ושוב להתנצל בשמי ובשם סלקום. הנחיה חוזרת ירדה לכלל העובדים בנושא זה".

"כל מה שאני צריכה כדי להביא לך את ההטבה הזו, זה הכי פשוט בעולם. בסך הכל צילומי מסך של הטלפונים של האנשים בקבוצה"

אלא שלפי הנטען בבקשה, מדובר בטיוח שיטה של ממש. "כעולה משיחותיו של ניר עם סלקום, התנצלותה של סלקום שווה כמו בפעם הראשונה, כך גם בפעם השניה, כקליפת השום, שכן טקטיקה פסולה זו של סלקום להשגת מידע אישי של דיירים באופן בלתי חוקי, באמצעות שידולו של דייר בבניין לצלם את מספרי הטלפון של הדיירים החברים בקבוצת הוואטסאפ, המשיכה להתקיים באופן נרחב אף לאחר התנצלות זו, לגבי בניינים אחרים רבים ברחבי מדינת ישראל".

המבקשים טוענים כי חשיפת השיטה של הדלפה מבפנים התגלתה לאחר שהתברר לדיירים כי דיירים שאינם חברים בקבוצת הוואטסאפ של הבניין אינם מקבלים את הודעות הספאם. כאשר התובע הייצוגי התקשר לסלקום וביקש לדעת כיצד קיבלה החברה את כלל המספרים ושלחה את כל ההודעות בדיוק באותו זמן, השיבה הנציגה כי מדובר במידע שנמצא אצל מחלקת תשתיות של סלקום וכן שמדובר במידע במצוי במערכת המידע של סלקום.

לפי הנטען, גם לאחר דרישה חוזרת ונשנית לחשוף כיצד התקבלו המספרים, השיבה הנציגה כי "אני אומרת עוד פעם, המידע שיש לנו זה מערכת מידע של סלקום. זה לא משהו שאני יכולה להגיד לך מאיפה, אני בעצמי לא יודעת".

כחודש לאחר משלוח הודעות הספאם, פנתה מנהלת מכירות בסלקום בשם רות שמעונוב, והציעה לו הנחה בחיבור לאינטרנט תמורת הדלפת מספרי הטלפון של הדיירים. "תראה, אני יכולה לעשות איתך עסקה. היא תהיה מאוד מאוד משתלמת לך, והיא גם עוזרת לי. וההצעה שאני יכולה להציע לדייר אחד בבניין... בעיקרון אני יכולה לתת לך הטבה סופר שווה, זו הטבה של 119 ₪ למשך שנה... קוראים לזה הטבת ועד. בדרך כלל אנחנו מציעים את זה לועד של הבניין. אני לא מכירה את הועד שלכם... עכשיו תראה כל מה שאני צריכה כדי להביא לך את ההטבה הזו, זה הכי פשוט בעולם. בסך הכל צילומי מסך של הטלפונים של האנשים בקבוצה. ולמה? אני בעצם יוצרת איתם קשר".

מנהלת המכירות הוסיפה ואמרה כי היא "כמובן לא אומרת להם מאיפה קיבלתי את המספרים. זה דאטות של סלקום מבחינתם", והוסיפה כי "ככה זה עובד".

"זה פרקטיקה שמאוד נהוגה במיוחד בכל מה שקשור לפריסה של הסיבים"

בשיחה שהוקלטה וצורפה כתמליל לתובענה הייצוגית, אמרה מנהלת המכירות שמעונוב כי "זה משהו שאנחנו עושים בכל הארץ. כל יום אני מדברת עם אנשים, שולחים לי, אני מראה לך את הגלריה שלי מלאה בצילומי מסך... זה פרקטיקה שמאוד נהוגה במיוחד בכל מה שקשור לפריסה של הסיבים", והוסיפה כי זה נהוג בחברה ואף בחברות אחרות. "מלא, מלא, בערימות".

לדברי שמעונוב בשיחה נוספת "יש מחלקה שלמה שמטפלת בזיכויים של ועד, יש אפילו חוזה של הטבות ועד, חוזה של סלקום. זה משהו שעושים את זה כולם. כל מי שעובד בסלקום בסיבים האופטיים.

כאשר הדייר שאל אם לא מדובר בפרקטיקה בעייתית, השיבה מנהלת המכירות "לא, לא, לא. אין בזה שום בעיה. שום, שום, שום בעיה. אם היה בזה משהו בעייתי, אתה יודע, חברה גדולה כמו סלקום לא הייתה מכניסה את עצמה למקום שיכול לעשות צרות בסופו של יום".

הפרו את חוק הפרטיות

עו"ד מצקין טוען בבקשה לאישור התביעה כייצוגית כי במעשיהן חברת סלקום וכן חברת ריל טיים הפועלת כמשווקת עבור סלקום, הפרו את חוק הגנת הפרטיות, זאת כיוון שמספרו האישי של אדם הוא מידע פרטי מוגן. לטענת מצקין, יש לחייבן גם בגין פעולות השידול לאור חוק השליחות וסעיף 12 לפקודת הנזיקין. עוד נטען כי התנהלותן של סלקום וריל טיים מפרה אף את האיסור הקבוע בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן האוסר הטעיית הצרכן במהלך ניהול משא ומתן להספקת שירות או מוצר. זאת בכך שהן מסתירות מהלקוחות הפוטנציאליים כי שכנם הוא שהדליף להן את מספרי הטלפון של דיירי הבניין.

התובענה הייצוגית מבקשת גם לתבוע בשם קבוצת "הדיירים הסוררים" שהדליפו את מספרי הטלפונים של שכניהם לבניינים. "סלקום ושלוחיה יצרו חזות של הסכם לגיטימי בינה לבין הדייר המדליף". על פי הנטען, נציגי סלקום משדלים את הדיירים להדליף תוך יצירת מצג שווא כי מדובר בפרקטיקה תקינה לאחר היוועצות בעורך דין, וכי אין בכך כל בעיה.

בסופו של דבר, מתבקש בית המשפט המחוזי בתל אביב לקבוע כי שיטת השידול והפיתוי איננה חוקית; שצילומי המסך המודלפים מפרים את דיני הפרטיות; לאסור על התחקות ובילוש אחר מספרי הטלפון וכן להשמיד את כל צילומי המסך ולמחוק פרטים אישיים אלו מכל מאגר מידע. זאת לצד בקשה לחייב את סלקום וריל טיים בפיצוי של 50 מיליון שקל לחברי הקבוצה.

מסלקום נמסר כי "התביעה טרם התקבלה בסלקום". (57922-09-20).

*** גילוי מלא: בא-כוח התובע הייצוגי, עו"ד צביקה מצקין, מייצג לאחרונה את הח"מ בעניין אישי שאין לו זיקה להליך נשוא הכתבה.

עוד כתבות

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?