גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בקשה לאישור תובענה ייצוגית בכ-50 מ' ש' נגד סלקום: שידלה דיירים להדליף פרטי התקשרות של כל הבניין שלהם

לפי הבקשה, הדייר אותו משדלת סלקום להדליף את פרטי ההתקשרות מקבל בתמורה הטבה בסכום של כ-1,000 שקל ● בשיחה שהוקלטה וצורפה כתמליל אמרה מנהלת המכירות כי "זה משהו שאנחנו עושים בכל הארץ"

מנכ"ל סלקום, אבי גבאי / צילום: כדיה לוי
מנכ"ל סלקום, אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסכום מוערך של 50 מיליון שקל הוגשה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב נגד חברת סלקום בטענה כי החברה נקטה בפרקטיקה פסולה לכאורה של שידול של דיירים בבניינים רבי קומות להדליף פרטי התקשרות של כל דיירי הבניין. לפי הנטען, סלקום עשתה זאת כדי לשלוח לכל דיירי הבניין הצעות להתחבר לסיבים האופטיים של חברת סלקום. לפי הבקשה, הדייר אותו משדלת סלקום להדליף את פרטי ההתקשרות מקבל בתמורה הטבה בסכום של כ-1,000 שקל.

על פי הבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד צביקה מצקין, בבניינים רבים בישראל נפרסה תשתית של סיבים אופטיים באמצעות מסופק חיבור לשירותי אינטרנט מהיר. בפועל, נפרסה תשתית על ידי מספר חברות במקביל, דבר שגורם לתחרות בין החברות על הספקת השירותים לדיירי הבניין.

לטענת עו"ד מצקין, "תחרות זו בין החברות הניבה טקטיקות שיווק ומכירה פסולות, הן במישור המשפטי והן במישור המוסרי-ערכי, תוך רמיסת פרטיותם של דיירי אותם בניינים, באמצעות פיתוי של מי מדיירי הבניין ושידולו להדליף לסלקום את מספרי הטלפון של דיירי הבניין, תמורת הטבה כספית הניתנת לדייר הנבחר", וכך "משכנעות המשיבות ומפתות את אותו דייר לבגוד באמונם של שכניו ולמסור לידיה את פרטי ההתקשרות של דיירי הבניין".

לטענת מצקין, מדובר ב"שוחד" של ממש הניתן על ידי סלקום לאחד מבין דיירי הבניין על מנת לקנות מידיו מידע פרטי מוגן של אזרחים תמימים. "כל זאת עושה סלקום על מנת שזו תוכל להטריד את השכנים והשכנות בהודעות ושיחות שיווקיות מבלי שהם נתנו את הסכמתם החופשית והמודעת למסירת פרטיהם האישיים לגורמים מסחריים כמו סלקום, וכל שכן שלא הסכימו כי מידע פרטי זה יודלף על מנת שגורמים מסחריים יוכלו להטריד את מנוחתם בהצעות טורדניות להצטרף לשירות".

"באותה השעה ממש, באופן מתוזמר, בליץ של הודעות שיווקיות"

לבקשת האישור צורפו תמלילי שיחות של דיירים עם נציגי חברת סלקום המוכיחים את הנטען בתובענה.

"בפרויקט מגדלי גינדי TLV בו מתגורר בני (בני איזקס התובע הייצוגי, א"ג) קיימת קבוצת וואטסאפ של בעלי הדירות. ביום 12.8.2020 קיבל בני, כמו מרבית שכניו ושכנותיו בבניין החברים בקבוצת הוואטסאפ, באותה השעה ממש, באופן מתוזמר, בליץ של הודעות שיווקיות גנריות ואחידות, שהטרידו את מנוחתם ושלוותם של השכנים והשכנות".

לפי הבקשה, בהודעות נכתב "היי זו מאי מסלקום, שוחחנו בעבר לגבי הצטרפות לאינטרנט בסיבים אופטיים. זה רלוונטי עדיין? מעוניין שנתקשר?". בקבוצת הוואטסאפ של הבניין התלוננו הדיירים על מתקפת הספאם שכללה הודעות, שיחות טלפון ואף דפיקה של דלתותיהם.

מגדלי גינדי TLV./ צילום: באדיבות גינדי

בעקבות כך מנכ"ל חברת גינדי אבי זמיר שלח מכתב התראה למנכ"ל סלקום אבי גבאי ובו הוא ציין את ההתנהלות הפסולה של סלקום, והדגיש את סימני השאלה שהתעוררו בדבר אופן השגת פרטיהם האישיים של דיירי מגדלי גינדי TLV.

"אני סמוך ובטוח כי פנייתי אליך, כעומד בראש חברה מהמובילות במשק, תוביל הן להפסקה של הפעילות המשווק מול הדיירים והן לביצוע בירור פנימי ומעמיק אצלכם ואצל המשווק שמטרתו להבין כיצד פרטיהם האישיים של כ-800 דיירים הגיעו לידכם".

לפי הבקשה, בעקבות פניית מנכ"ל גינדי התנצלה סלקום על הטעות כביכול, והודיעה כי הנהלים יחודדו והתחייבה שלא להמשיך בפעולות השיווק למגדלי גינדי TLV וכן התחייבה לחדול ממשלוח הודעות ספאם. אלא שסלקום המשיכה בפעולות השיווק האגרסיביות. בעקבות כך, מנהל ממחלקת השיווק של סלקום שב והתנצל. "לאחר בדיקה ותחקיר שבוצעו, אני יכול להבין את הכעס של הדיירים ושוב להתנצל בשמי ובשם סלקום. הנחיה חוזרת ירדה לכלל העובדים בנושא זה".

"כל מה שאני צריכה כדי להביא לך את ההטבה הזו, זה הכי פשוט בעולם. בסך הכל צילומי מסך של הטלפונים של האנשים בקבוצה"

אלא שלפי הנטען בבקשה, מדובר בטיוח שיטה של ממש. "כעולה משיחותיו של ניר עם סלקום, התנצלותה של סלקום שווה כמו בפעם הראשונה, כך גם בפעם השניה, כקליפת השום, שכן טקטיקה פסולה זו של סלקום להשגת מידע אישי של דיירים באופן בלתי חוקי, באמצעות שידולו של דייר בבניין לצלם את מספרי הטלפון של הדיירים החברים בקבוצת הוואטסאפ, המשיכה להתקיים באופן נרחב אף לאחר התנצלות זו, לגבי בניינים אחרים רבים ברחבי מדינת ישראל".

המבקשים טוענים כי חשיפת השיטה של הדלפה מבפנים התגלתה לאחר שהתברר לדיירים כי דיירים שאינם חברים בקבוצת הוואטסאפ של הבניין אינם מקבלים את הודעות הספאם. כאשר התובע הייצוגי התקשר לסלקום וביקש לדעת כיצד קיבלה החברה את כלל המספרים ושלחה את כל ההודעות בדיוק באותו זמן, השיבה הנציגה כי מדובר במידע שנמצא אצל מחלקת תשתיות של סלקום וכן שמדובר במידע במצוי במערכת המידע של סלקום.

לפי הנטען, גם לאחר דרישה חוזרת ונשנית לחשוף כיצד התקבלו המספרים, השיבה הנציגה כי "אני אומרת עוד פעם, המידע שיש לנו זה מערכת מידע של סלקום. זה לא משהו שאני יכולה להגיד לך מאיפה, אני בעצמי לא יודעת".

כחודש לאחר משלוח הודעות הספאם, פנתה מנהלת מכירות בסלקום בשם רות שמעונוב, והציעה לו הנחה בחיבור לאינטרנט תמורת הדלפת מספרי הטלפון של הדיירים. "תראה, אני יכולה לעשות איתך עסקה. היא תהיה מאוד מאוד משתלמת לך, והיא גם עוזרת לי. וההצעה שאני יכולה להציע לדייר אחד בבניין... בעיקרון אני יכולה לתת לך הטבה סופר שווה, זו הטבה של 119 ₪ למשך שנה... קוראים לזה הטבת ועד. בדרך כלל אנחנו מציעים את זה לועד של הבניין. אני לא מכירה את הועד שלכם... עכשיו תראה כל מה שאני צריכה כדי להביא לך את ההטבה הזו, זה הכי פשוט בעולם. בסך הכל צילומי מסך של הטלפונים של האנשים בקבוצה. ולמה? אני בעצם יוצרת איתם קשר".

מנהלת המכירות הוסיפה ואמרה כי היא "כמובן לא אומרת להם מאיפה קיבלתי את המספרים. זה דאטות של סלקום מבחינתם", והוסיפה כי "ככה זה עובד".

"זה פרקטיקה שמאוד נהוגה במיוחד בכל מה שקשור לפריסה של הסיבים"

בשיחה שהוקלטה וצורפה כתמליל לתובענה הייצוגית, אמרה מנהלת המכירות שמעונוב כי "זה משהו שאנחנו עושים בכל הארץ. כל יום אני מדברת עם אנשים, שולחים לי, אני מראה לך את הגלריה שלי מלאה בצילומי מסך... זה פרקטיקה שמאוד נהוגה במיוחד בכל מה שקשור לפריסה של הסיבים", והוסיפה כי זה נהוג בחברה ואף בחברות אחרות. "מלא, מלא, בערימות".

לדברי שמעונוב בשיחה נוספת "יש מחלקה שלמה שמטפלת בזיכויים של ועד, יש אפילו חוזה של הטבות ועד, חוזה של סלקום. זה משהו שעושים את זה כולם. כל מי שעובד בסלקום בסיבים האופטיים.

כאשר הדייר שאל אם לא מדובר בפרקטיקה בעייתית, השיבה מנהלת המכירות "לא, לא, לא. אין בזה שום בעיה. שום, שום, שום בעיה. אם היה בזה משהו בעייתי, אתה יודע, חברה גדולה כמו סלקום לא הייתה מכניסה את עצמה למקום שיכול לעשות צרות בסופו של יום".

הפרו את חוק הפרטיות

עו"ד מצקין טוען בבקשה לאישור התביעה כייצוגית כי במעשיהן חברת סלקום וכן חברת ריל טיים הפועלת כמשווקת עבור סלקום, הפרו את חוק הגנת הפרטיות, זאת כיוון שמספרו האישי של אדם הוא מידע פרטי מוגן. לטענת מצקין, יש לחייבן גם בגין פעולות השידול לאור חוק השליחות וסעיף 12 לפקודת הנזיקין. עוד נטען כי התנהלותן של סלקום וריל טיים מפרה אף את האיסור הקבוע בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן האוסר הטעיית הצרכן במהלך ניהול משא ומתן להספקת שירות או מוצר. זאת בכך שהן מסתירות מהלקוחות הפוטנציאליים כי שכנם הוא שהדליף להן את מספרי הטלפון של דיירי הבניין.

התובענה הייצוגית מבקשת גם לתבוע בשם קבוצת "הדיירים הסוררים" שהדליפו את מספרי הטלפונים של שכניהם לבניינים. "סלקום ושלוחיה יצרו חזות של הסכם לגיטימי בינה לבין הדייר המדליף". על פי הנטען, נציגי סלקום משדלים את הדיירים להדליף תוך יצירת מצג שווא כי מדובר בפרקטיקה תקינה לאחר היוועצות בעורך דין, וכי אין בכך כל בעיה.

בסופו של דבר, מתבקש בית המשפט המחוזי בתל אביב לקבוע כי שיטת השידול והפיתוי איננה חוקית; שצילומי המסך המודלפים מפרים את דיני הפרטיות; לאסור על התחקות ובילוש אחר מספרי הטלפון וכן להשמיד את כל צילומי המסך ולמחוק פרטים אישיים אלו מכל מאגר מידע. זאת לצד בקשה לחייב את סלקום וריל טיים בפיצוי של 50 מיליון שקל לחברי הקבוצה.

מסלקום נמסר כי "התביעה טרם התקבלה בסלקום". (57922-09-20).

*** גילוי מלא: בא-כוח התובע הייצוגי, עו"ד צביקה מצקין, מייצג לאחרונה את הח"מ בעניין אישי שאין לו זיקה להליך נשוא הכתבה.

עוד כתבות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

ההיסטוריה מלמדת: איך יגיבו מדינות אופ"ק לדרמה הונצואלית בשוק הנפט?

ונצואלה מחזיקה בקרוב לחמישית מעתודות הנפט בעולם, אבל סנקציות אמריקאיות והיעדר תשתיות הביאו לקריסה בהפקתו ● אומנם למדינות אופ"ק אין אינטרס להגדיל את הייצור, אך מקרי עבר מלמדים ששינויי משטר יכולים לגרום לחלק מחברות בקרטל הנפט לסטות מה"משמעת הקואליציונית"

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

משקיעי הריטייל בת"א איבדו פחד: "שלוש שנים של עליות חדות מייצרות פומו"

התשואות הגבוהות בשוק המניות הובילו לעלייה בתחושת הביטחון של משקיעים חסרי ניסיון, שטרם חוו משבר משמעותי בשווקים, וירידה בחשש שלהם מהפסדים ● מנהלים בשוק מזהירים מפני "מצב שבו הרבה מאוד אנשים מאבדים את כל כספם כתוצאה מטעויות של חוסר הבנה"

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

מניית אלביט הגיעה לשיא, אבל הסיפור של השבוע שייך לאחרת

שורה של עסקאות גדולות דוחפות את מניות החברות הביטחוניות בת"א לגבהים חדשים: אלביט חצתה היום לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל, ונקסט ויז'ן כבר עוקפת חברות ותיקות וגדולות כמו ניו־מד ו־ICL ● המניות הביטחוניות בעולם בראלי מתחילת השבוע, בעקבות ההשתלטות האמריקאית על ונצואלה ואיומי טראמפ להשתלט על גרינלנד

מפעל כתר / צילום: יח''צ כתר

וילאר מתרחבת: רוכשת 4 מתחמי תעשייה בכרמיאל וביקנעם ב־520 מיליון שקל

הקרקעות שייכות לסמי סגול, לשעבר בעל השליטה של כתר פלסטיק שנמכרה בשנת 2016 לידי קרן ההשקעות הבינלאומית BC Partners ● את הרכישה תממן וילאר באמצעות יתרות המזומנים ברשותה ובאמצעות הנפקת אגרות חוב ו/או מימון בנקאי

חברת היילו / צילום: איל יצהר

חברת השבבים הישראלית היילו מפטרת כ-10% מהעובדים

לחברה יש כ-300 עובדים ● מהיילו נמסר כי הפיטורים מתרחשים בשל ההחלטה "להרחיב את פעילותה לתחומי הרובוטיקה וה-Physical AI"

שירה תם / צילום: באדיבות רמ''י

מסתמן: שירה תם, מנהלת חטיבת שמירה על הקרקע ברמ"י, תמונה למ"מ המנכ"ל עד למינוי הקבע

ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל החדש, במקום ינקי קוינט, טרם החלה את עבודתה, ושירה תם צפויה לשמש בתפקיד עד שהמנכ"ל החדש ייכנס לתפקידו ● מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן סירב להתמנות למ"מ, כדי שלא לחסום את סיכוייו להתמנות למנכ"ל הקבוע

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

פרמיית הסיכון נחתכה, וגם המפרציות הצטרפו להנפקת החוב של ישראל

החשב הכללי סיים את הגיוס הבינלאומי האחרון לקדנציה עם 6 מיליארד דולר וביקושים חזקים המעידים על אמון המשקיעים, כולל ממדינות המפרץ ● עם זאת, למרות הירידה במרווחים לעומת שיא המלחמה, ישראל עדיין משלמת פרמיית סיכון גבוהה ביחס למדינות מקבילות

שלג בברלין, השבוע / צילום: אסף אוני

גל הקור האירופי מחריף: מצבי חירום, תאונות ברחוב וביטולי טיסות

שורת מדינות באירופה הכריזו היום על מצבי חירום בדרגות משתנות בשל מטחי שלג כבדים וטמפרטורות שצנחו הרבה מתחת לאפס ● בהולנד תנועת הרכבת משובשת, ובשדה התעופה סכיפהול נרשמים עיכובים משמעותיים ● בברלין הצטברות הקרח על המדרכות מעוררת ביקורת על העירייה ועל חוסר התפקוד שלה

טאבלט S11 של סמסונג, ואייפד air. מחיר ממוצע הוא 1,000-2,000 שקל, היקרים עולים כ־4,000 שקל / צילום: יח''צ

מה צריך לדעת לפני שקונים טאבלט חדש?

בין אם בשביל עבודה, לימודים או שימוש ביתי לילדים, לא מעט צרכנים שומרים נאמנות לטאבלטים ● הדברים שאליהם כדאי לשים לב ברכישה תלויים בסוג השימוש, וכוללים בין היתר את גודל המסך, הרזולוציה, מערכת ההפעלה והסוללה

המשלחת הזרה שמבקרת בישראל כדי לבחון רכש ביטחוני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משלחת יפנית מבקרת בישראל כדי "לבחון מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות בינה מלאכותית וסייבר", ראש ממשלת אוסטרליה מקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח סידני, ובבריטניה דורשים שהקצין שמנע מאוהדי מכבי להגיע למשחק כדורגל יתפטר • כותרות העיתונים בעולם

חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock

קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

הפרויקט, בהובלת חתן פרס נובל לרפואה ארדם פטפוטיאן, קיבל לאחרונה מענק של 14 מיליון דולר כדי ליצור אטלס הממפה את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית ● המחקר שהוזנח במשך שנים זוכה עכשיו לעדנה מחודשת ועשוי להוביל לטיפולים חדשים בכאב כרוני ודיכאון

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

"חל בה מהפך תודעתי": סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום תשוחרר מהכלא

ועדת השחרורים קבעה כי סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, שריצתה 4 שנות מאסר, תשוחרר בימים הקרובים בניכוי שליש ● קירשנבאום הורשעה בעבירות של שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ושימוש במרמה על מנת להתחמק מתשלומי מס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בת"א; המניות הבטחוניות זינקו, מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4% ● אלביט חצתה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל ● דוניץ צונחת במעל 9% ● מחירי הנפט ירדו בעקבות הצהרת טראמפ על יבוא נפט מונצואלה בהיקף של מיליארדי דולרים ● מחר יתקיים מסחר רגיל עד שעות הצהריים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מובילאיי נפלה ב-8%, אנבידיה ב-2%

הנשיא טראמפ קרא להגדיל את תקציב הביטחון המתוכנן של ארה"ב ל-2027 לטריליון וחצי דולר - המניות הביטחוניות מזנקות ● אנבידיה מחייבת לקוחות סינים בתשלום מלא מראש  על שבבי הבינה המלאכותית H200 שלה  ● אלפאבית עקפה את אפל בשווי שוק והיא החברה השנייה הגדולה בוול סטריט

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● משקיעים רבים גילו לאחרונה ששנה פנטסטית בתל אביב הניבה להם תשואה מביכה ● איך זה קרה? בחסות רפורמה של רשות שוק ההון שהתיימרה לעשות סדר, ובפועל יצרה בלבול וחוסר ודאות ● התוצאה: משקיעים חשבו שהשקיעו במסלולים בארץ, וגילו שנותרו מחוץ לחגיגה ● רשות שוק ההון: "יישום והשלכות הרפורמה בבחינה"

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

ועדת המינויים אישרה את המינוי של מהרן פרוזנפר לתפקיד ראש אגף התקציבים

מינויו של מהרן פרוזנפר לתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אושר על ידי ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה ● סמוטריץ' צפוי להביא את מינויו לאישור הממשלה בזמן הקרוב

חמישה פסקי דין שכל דייר ומשכיר חייבים להכיר / צילום: Shutterstock

בתי המשפט משרטטים מחדש את היחסים בין שוכר למשכיר

פיגומים במרפסת חתכו את שכר הדירה בחצי, והכניסה לנכס הפכה לחוזה מחייב גם ללא חתימה פיזית ● בתי המשפט קובעים מחדש את היחסים בין 3 מיליון שוכרים בישראל לבין בעלי הדירות שלהם - מתי השופט יגן על השוכר, ומתי דווקא על בעל הבית?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

40 חברות נדל"ן דורשות מהמדינה להכיר בהוצאות פיתוח לצורכי מע"מ

החברות התובעות - בהן י.ח דמרי, שי חי יזמות, עמרם אברהם, בובליל נכסים, אבו מגורים ועוד – טוענות כי על רשות המסים להכיר בתשלומי מע"מ בגין הוצאות פיתוח בהיקף של כ-1.57 מיליארד שקל במכרזים של רמ"י

סכסוכי שכנים / איור: ליאב צברי

סכסוכי שכנים: בין התנגדות לגיטימית להתנגדות קטנונית ומזיקה לבנייה

אדם שרצה לממש זכויות בנייה על גג נתקל בסירוב של שכנו לאפשר לקבלן להציב פיגומים ברכוש המשותף בבניין - לאחר שכבר קיבל את הסכמתו לבנייה ● הוא הגיש תביעה, ופסק הדין התייחס למונח "שימוש סביר" ולזכותם של התובעים לבנות

פרסומת למבצע של שיכון ובינוי / צילום: פרטי

החופשה בתאילנד היא הכסף הקטן: מה באמת ירוויחו רוכשי הדירות של שיכון ובינוי

הלחץ על חברות הבנייה נמשך, ונראה שתנאי המימון הגמישים כבר לא מספיקים כדי למשוך את הקונים ● כמה שווה מכלול ההטבות שמציעה שיכון ובינוי בפרויקטים שלה באור יהודה ובהוד השרון? ● מאחורי המבצעים, מדור חדש