טל אוחנה, ראש עיריית ירוחם / צילום: שלומי יוסף, גלובס
ראשת המועצה המקומית ירוחם, טל אוחנה, קוראת למנהיגים מקומיים לקבל אחריות ולא לחכות שממשלת ישראל ומשרד הבריאות יתעשתו ויטפלו בהתפרצויות הקורונה. העיר ירוחם הוגדרה כאדומה בין 8 בספטמבר ל-18 בספטמבר, ערב ראש השנה. מספר החולים בעיר טיפס ל-100 איש והגרף העירוני הראה את השיא של ההדבקות בעיר ב-13 בספטמבר.
אוחנה, ראשת העיר בשנתיים האחרונות, הבינה יום אחר פתיחת שנת הלימודים את חומרת הבעיה, לאחר שהתגלו שלושה מקרי הדבקה בתוך שכבת לימודים אחת בבית הספר התיכון הגדול ביותר בעיר. באותו הלילה, בחצות, אוחנה הורתה לסגור את בית הספר באופן מיידי, על כל שכבות הלימוד - מכיתה ז׳ ועד י"ב. 400 תלמידים, 60 מורים ואנשי צוות נשלחו כולם הביתה באופן מיידי.
"אף שההנחיות היו לסגירה רק של הקפסולות ורק בתוך שכבה ספציפית, החלטתי בחצות לסגור את הכול", אומרת אוחנה, שסיפרה ל"גלובס" שלא הסתפקה בכך. "הוריתי לסגור מיידית את כל הפעילות הבלתי פורמלית בעיר. חוגים, מוזיקה, ספורט, מתנ"סים, אמנות, תנועות נוער. וגם הורינו לסגור את כל פעילות התרבות, אחרי שבאוגוסט עשינו פסטיבל עירוני, בהשתתפות אלף איש ואמנים כמו נסרין קדרי, פסטיבל קולנוע וסבא טוביה. האירועים היו בחוץ, בקפסולות, עם רישום ובדיקות, כי אנחנו גם מאמינים שאפשר לחיות חיים מלאים לצד הנגיף".
את הסיפור של ירוחם צריך ללמד בכל הארץ. בזכות סגירת בית הספר זמן קצר אחרי פתיחת שנת הלימודים, אוחנה קטעה את שרשראות ההדבקה. בדיעבד, שני מורים מבתי הספר נדבקו וחלו, אולם מאז הגיעה העיר לסוף חודש ספטמבר ומספר החולים ירד
מ-100 ל-44 והעיר הפכה לירוקה.
מה עשיתם בעיר בתקופה הזו עם המסחר והתעשייה?
"מפעלי התעשייה הם חיוניים, ויש שם הקפדה יתרה על הכללים. אנשים עובדים במשמרות, בקפסולות, בריחוק. אין במפעלים מגעים מזדמנים. אז הם ממשיכים כרגיל. לא הטלתי מגבלות נוספות על פעילות מסחרית, אבל ייצרתי בעיר יותר אכיפה. פקחים שלנו הסתובבו במרכז המסחרי, בדואר, בשוק. המשטרה נתנה קנסות והפקחים העירוניים הגבירו מודעות".
הייתה התמרמרות בעיר על עצירת פעילות החוגים?
"היה קושי מסוים עם ענף הספורט, כי העונה רק נפתחה. אבל אני הייתי מאוד ברורה. היה ויכוח גם בחדר הכושר העירוני. אני התעקשתי. בדיעבד הייתה שרשרת הדבקה בתוך חדר הכושר. מזל שסגרנו. חדרי הכושר הפרטיים סגרו רק עם תחילת הסגר המדינתי לפני ראש השנה".
מה עם החנויות?
"החנויות כרגע בסגר. מי שיכול לעבוד עם משלוחים, אני מקווה שימשיך עם משלוחים. משלוחי מזון, משלוחי כלי בית, משלוחי מכולת, משלוחי בגדים. זה אפשרי".
איך קיבלת את ההחלטה לסגור בתי כנסת?
"ראשית אני חייבת להגיד שיש לנו רב ראשי לעיר, יצחק שלו, שהוא אדם מדהים ואחראי. לא יכולתי לעשות את זה בלעדיו. שלו פעל באומץ נדיר, גם בגל הראשון שנפל על פסח וגם בגל הנוכחי. הוא פנה בכתב לכל הגבאים בבתי הכנסת והתקשר אישית לכל אחד מהם וביקש מהם להיות אחראים כלפי המתפללים. הרי הגבאים לא יכולים לעמוד מול המתפללים שמגיעים. זה קשה.
"הפעם, מיד בראשית ספטמבר, הזמנתי את כל גבאי בתי הכנסת, ביחד עם הרב הראשי לשיחה אצלי. אמרתי להם: ׳אני מבינה שאתם מתקשים לאכוף את ההנחיות. אני רוצה להקל עליכם, ולבקש שפשוט תסגרו את בתי הכנסת׳. כבר בשבת, 12 בספטמבר, שבת לפני ראש השנה, כולם התפללו בחוץ. בתי הכנסת היו סגורים בראש השנה וגם ביום כיפור".
מספקים מחשבים - ומחברים לזום
בירוחם כ-12 אלף תושבים. 70% מתושבי ירוחם הם דתיים, חרדים או מסורתיים, הנוהגים לבקר בבתי הכנסת בחגים. פחות משבועיים לפני ראש השנה, אוחנה הבינה שתפילות החגים יהיו המבחן של ירוחם. ושעליה לספק לציבור הרחב פתרון מיידי.
אוחנה החליטה שמחוץ לכל בית כנסת היא תקים צילייה, תביא כיסאות פלסטיק ותסדר תאורה ומחזורי תפילה.
היא פנתה לבסיסים הקרובים לירוחם וביקשה לשאול ציליות גדולות. בהמשך הרחיבה את מעגל הפניות, והגיעה עד לבסיסי צה"ל באזור רמלה. כולם נענו וסיפקו לה ציליות בהשאלה.
"זה לא תנאים כמו בתוך בתי הכנסת. אלה תנאי שדה ומדובר במתפללים רבים שהם מבוגרים ובוודאי ביום כיפור בחוץ, בחום", אומרת אוחנה. "המטרה הייתה להגיד להם, חברים, לא נוותר על תפילה אבל נעשה הכול לפי הנחיות, במניין".
אבל כיצד שכנעת את הציבור שיש חשש כבד בתוך בתי הכנסת?
"באופן יזום. פרסמתי פוסטים בפייסבוק העוקבים אחרי כל חולה. רציתי לייצר לציבור של ירוחם תודעה, שההחמרה שלי עם בתי הספר והחוגים היא לא סתם והיא לא מספיקה. זה הכניס את כולם לכוננות. עשינו ׳חומה ומגדל׳. תוך לילה אחד הקמנו 46 מתחמי תפילה חיצוניים. אחרי שעשינו זאת, משרד הפנים הוציא הנחיה, כמה ימים לפני יום כיפור, והקצה 25 מיליון שקל, 1,000 שקל לכל בית כנסת, כדי לממן ציליות".
מה יהיה אחרי שמחת תורה?
"הקמנו מערך עירוני, שמסתכל על המצב של אחרי הסגר. יש לנו משלט חינוך. הנחת העבודה שלי היא שהילדים מכיתה ד׳ ומעלה נמצאים בבתים עם חינוך מרחוק עד יוני 2021. הבנו שפונקציות החינוך של המועצה לא רלוונטיות להתמודדות ושאי אפשר להטיל את כל האחריות כרגע על בתי הספר".
אוחנה מספרת שגייסה תרומות ייעודיות מקרן מנדל, אלביט ותורמים אחרים ורכשה 300 מחשבים לילדים בבתים בהם אין אפילו מחשב אחד. חלקם חולקו כבר ואחרים יחולקו אחרי החג. ׳משלט החינוך׳ בעירייה פתח מרכזייה לטיפול בשאלות וקשיים של תושבים בהתחברות לזום. יושבים שם אנשי מפתח טכניים והם משיבים לשאלות ואף מגיעים לכל בית שבו לא מצליחים להשתמש במערכות. אגף החינוך בעירייה מקבל מדי יום דיווח על איכות הלמידה בכל כיתה, מה היה היקף הלמידה, מי עשה מפגשים בזום ומי לא.
"אנחנו מפתחים מערך שלם של שירותים, עם תמיכה רגשית להורים, לתלמידים. למשל, בגני הילדים ההנחיה היא לעשות זום מדי יום עם הצוות החינוכי. אני הבנתי שהנחיית זום, כל יום 20 דקות, זה לא מספק. התחלנו לייצר לילדים בגן 'מפגש' זום בתחנת כיבוי אש, בתחנת המשטרה, במד"א. לספר לילדים מי נוהג באמבולנס. אני מפתחת את התוכנית, שתהיה רלוונטית לכל שכבת גיל".
אני שומעת ראשי ערים שמציעים לעצור מעבר של תושבים מערים אדומות לירוקות.
"הייתי סוגרת את המעבר בין ערים. למעשה כבר עשיתי את זה, בסגר הראשון. שמעתי שלקראת פסח עומדים להגיע אנשים מחוץ לעיר לחג ולא חיכיתי לממשלה להודעה על סגר, אלא פשוט הצבתי מחסומי בטון גדולים בכניסה לעיר עם מתנדבים וסגרתי את העיר, על דעתי. אמרו לי, ׳תהיה לך בעיה עם הממשלה׳. גם הרב רביץ בטלז סטון עשה זאת, וגם בכפר קאסם ועוד טובים ורבים הבינו שאנחנו ראשי הערים לוקחים 100 אחוז אחריות על המצב".
ומה את אומרת על הסגירה שעשה כרמל שאמה הכהן בין רמת גן לבני ברק?
"ביקרו אותו כי הוא הפך את זה לחרדים מול חילונים. לא הייתה מהות בהחלטה שלו. אבל לסגור ערים עד שהן יהיו ירוקות, זה נכון. צריך לעשות זאת באופן לא פופוליסטי".
תלמידי הישיבה יירדו מהאוטובוס ישר לבדיקת קורונה
השבוע חוזרים צעירים מישיבות גבוהות וישיבות הסדר לבתי הוריהם, לתקופת בין הזמנים, איך את מתמודדת עם זה?
"יש כ-50 צעירים שאמורים לחזור להורים בירוחם. קודם כול צריך לדאוג להם לתחבורה לחזרה הביתה. הם יירדו פה מן האוטובוס וילכו מיד לבדיקת קורונה, שהעירייה מממנת. עד לקבלת התוצאה הם בבידוד בביתי. דיברתי עם כל משפחה לוודא שיש את התנאים לבידוד בבית. כל ההורים חתמו על מסמך שהם מתחייבים שהילד יהיה בבידוד, אם מישהו מהם ייצא חיובי, הוא מיד יוצא מן הבית ויועבר למלונית".
הבנו שבירוחם הקמת מערך אפידימיולוגי עירוני, בלי להמתין למשרד הבריאות.
"עשינו את זה כבר בגל הראשון וזה ממשיך להיות פעיל. יש לי כאן בעיר שני רופאים בכירים, ד"ר אלי רוזנברג מנהל מחלקת קורונה בבית חולים סורוקה, והשני, ד"ר נדב אייזנר, מומחה בתחום המעבדות. שני הרופאים הם דתיים שומרי שבת כמוני. אבל בהתייעצות עם שניהם, ביצענו את החקירות האפידמיולוגית בלי להמתין למשרד הבריאות.
"בגל הראשון עשיתי זאת בעצמי. היו מעט חולים, תחקרתי איפה הם היו והתקשרתי לכל מי שהיה במגע. בשבתות, הלכתי ברגל לבתים של אנשים להודיע להם. חיללתי את כל השבתות. אם מדובר באנשים שגרים רחוק, שלחתי את העובד הבדואי שיש לי בעירייה, גוי של שבת. אם מדובר באנשים חרדים, גם שלחתי להם גוי של שבת שיודיע להם. המטרה הייתה לאתר כמה שיותר מהר את המגעים ועם מי הם נפגשו ולהכניס את כולם לבידוד, גם בשבת וחג. וגם לתת תמיכה סוציאלית, לכל מי שאין לו תנאי בידוד.
"אני אישה דתייה, אבל הסיפור של הקורונה, זה בכל שעה. אני חושבת שבתוך הכאוס, זה נסך שליטה ואולי יש לנו מעט נחת, כי התוצאות שלנו בספטמבר הן בסדר. וצריך להדגיש, יש פה גם קהילה שנשמעה להוראות. הם לא היו חייבים, וההישג הוא של רב העיר, שהחליט לא להקשיב להנהגה הארצית של הרבנים ולשמוע לרחשי ליבו".
טל אוחנה
בת 34, מתגוררת בירוחם, רווקה וראשת המועצה המקומית ● בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ותואר שני במדיניות ציבורית ● בשנת 2010 נבחרה לכהן כחברת המועצה המקומית ירוחם ושימשה כסגנית ראש המועצה מיכאל ביטון, וכמחזיקת תיק החינוך המקומי
כללי אוחנה להשתלטות על המגפה
● סגירת העיר לביקורים חיצוניים
● סגירת בית ספר שלם אחרי גילוי חולה מאומת
● עצירת פעילויות חינוך בלתי פורמלי
●סגירת בתי כנסת והיערכות לתפילות בחוץ
● הקמת מערך עירוני לקטיעת שרשראות הדבקה