גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין כל קשר בין האיסור על הפגנות לבין הקורונה

ביום שבו נקבל על עצמנו את האיסור על ההפגנה ונסכים לרעיון שהממשלה או הכנסת יכולה למנוע מאיתנו להביע את זעקתנו אל מול מחדלי הממשלה  - ישראל כבר לא תהיה דימוקרטיה

הפגנה בירושלים, החודש / צילום: Oded Balilty, Associated Press
הפגנה בירושלים, החודש / צילום: Oded Balilty, Associated Press

קשה להשתחרר מהרושם שקיים חלק נרחב בציבור הישראלי שתומך דווקא בביטול ההפגנות בעת הזו. זו שעה של משבר בריאותי חמור, כך הטענה, ולצורך ההתמודדות עם אותו משבר נכון יהיה לבטל כל התקהלות המונית המונעת את ההתגברות על וירוס הקורונה. על פניו, דרישה זו נשמעת נכונה; אולם לאמיתו של דבר, אין שגויה (ואף מסוכנת) ממנה.

בבסיס הדרישה עומדים שני נימוקים שונים. הראשון, הוא הנימוק הבריאותי. התקהלויות מביאות להדבקה, מכאן שההפגנות בהן לא מקפידים על "ריחוק חברתי" מונעות את ההתגברות על משבר הקורונה. נימוק זה, הגם שהגיוני בצידו, איננו נתמך בנתונים. לא הממשלה; ולא הגורמים המקצועיים הציגו לציבור נתונים אמפיריים התומכים בכך (אילו היו - היו מוצגים). מעבר לכך, דווקא העובדה שהפגנות נערכות במרחב הפתוח הוצג כגורם שממתן הדבקות בהפגנות. למעשה, גם אם מקבלים את העובדה שתתכן הדבקה בהפגנות - עדיין אין המשמעות מובילה למסקנה שיש לאסור אותן. ישנם אמצעים נוספים - מידתיים יותר - שיוכלו להפחית את סכנת ההידבקות. למשל, אכיפה של חובת עטיית מסכות או אכיפה של "ריחוק חברתי", ולא סגירה במכלאות שמבצעת משטרת ישראל באותן הפגנות; אפשרות הגיונית נגזרת יכולה הייתה להיות האפשרות של "הפגנה רכובה" - קרי, של הפגנה ברכבים, שיכולה הייתה לאזן בין חשיבות ההפגנות לבין הדרישה לריחוק חברתי. העובדה שהצעה זו כלל לא נדונה היא נורת אזהרה אדומה בוהקת שהמניע מאחורי האיסור על הפגנות אינו כלל בריאותי.

עניין זה מוביל לנימוק השני, שאיננו אמפירי אלא עקרוני. זהו נימוק "הסולידריות החברתית". ביסודו הטענה - כמו שדורשים לסגור את הפעילות המשקית בכללותה, וכמו שדורשים להימנע מהתקהלויות בתפילות, הסולידריות החברתית מחייבת ש"כולנו נהיה בסירה אחת". זהו זמן של מצוקה לאומית - ועל כולנו יחד - "לשלם את המחיר".

קשה להתעלם מהרומנטיות של טענה זו, שמזכירה לנו ימים אבודים של אחדות לאומית. קשה להתעלם מכך אפילו כאשר נזכרים כיצד היא באה לאוויר העולם - במשא ומתן פוליטי שבו ניסו לשכנע את המפלגות החרדיות להסכים לדרישת האיסור על ההתקהלויות בתפילות בכך שיאסרו גם התקהלויות בהפגנות. השר ליצמן אף התפטר בעקבות כך. וגם אם שוכחים כנגד מי וכנגד מה מתקיימות היום ההפגנות. אולם גם טענה זו שגויה עד היסוד.

הפגנה חייבת להיות ציבורית

בואו נקבל את ההנחה שחופש הדת והפולחן וחופש הביטוי והמחאה הן זכויות שוות - "אופקיות" בעגה המשפטית. בואו נסכים שהתפילות וההפגנות הן חשובות באותה מידה. האחת מייצגת את היסוד היהודי של מדינת ישראל; האחרת את יסודה הדמוקרטי. עדיין - יש ביניהן הבדל אחד יסודי ומהותי בכל הקשור באופן מיוחד ל"התקהלויות".

תפילה כידוע יכולה להיעשות באופן אישי ופרטי, היא מתקיימת בין אדם למקום. אפשר להתפלל גם בבית, גם אם בציבור עדיף. אולם, הפגנה היא אירוע ציבורי בהגדרתו. אין סוג כזה של הפגנה "פרטית". היא לא מתקיימת בבית פנימה - כל מהותה היא לעורר שיח. הפגנה שמתרחשת הרחק מעין הציבור איננה אלא "עץ הנופל ביער" - ואם איש לא שמע, האם כלל נפל?

במילים אחרות, לעניין "ההתקהלות" - התפילה שונה מן ההפגנה; קיים ביניהן הבדל רלוונטי, שמאפשר את האיסור על התפילות בימים אלו; אבל אינו יכול להצדיק איסור על הפגנות. האיסור להתקהל מביא לפגיעה מסוימת בזכות התפילה; אבל הוא הורג לחלוטין את החופש להפגין.

עד כאן מדוע השוואת האיסור בין תפילות להפגנות הוא שגוי, אך מדוע הוא מסוכן?

הוא מסוכן מסיבה הפשוטה - משום שביום שבו נקבל על עצמנו את האיסור על ההפגנה, ולו רק כרעיון תיאורטי, ולו רק לתקופה מוגבלת ומסוימת; ביום שבו נסכים לרעיון שהממשלה או הכנסת יכולה למנוע מאיתנו - העם, הציבור; מימין ומשמאל; דתיים וחילוניים; יהודים וערבים - להביע את זעקתנו אל מול מחדלי הממשלה או את הביקורת שיש לנו כלפיה - ישראל כבר איננה דמוקרטיה. ואם על כך לא שווה להפגין - אז מה עוד נותר? 

הכותב הוא ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון

עוד כתבות

המטא–וורס בעידן הנוכחי / איור: Shutterstock

בין הפיזי לדיגיטלי: החסמים המרכזיים של המטא-וורס בעידן הנוכחי

כדי שנוכל להגיע לחוויה שמרגישה אמיתית לחלוטין במטא-וורס נדרשת לא מעט התקדמות ברמה הטכנולוגית והחברתית, ונדרש גם שיתוף-פעולה בין כל שחקניות הטק הגדולות – שמשקיעות בכך תקציבי ענק ● המהפכה הבאה של האינטרנט, כתבה רביעית ואחרונה בסדרה

מייסדי טיילורמד, שרוליק דבורסקי ואדם סיטון / צילום: שלומי יוסף

טיילורמד רוכשת את המתחרה האמריקאית Vivor ומתמקמת בראש תחום התמיכה הפיננסים למטופלים

טיילורמד תשלם לבעלי המניות של Vivor סכום שלא פורסם ● מהחברה נמסר כי "מיזוג החברות עתיד להאיץ את הפיתוח של פתרונות חדשניים ובכך לסייע בהפחתת עלות הטיפול בחולים ושיפור הביצועים הפיננסיים של ספקי שירותי בריאות" ● בעקבות הרכישה, TailorMed פותחת משרד בפורטלנד, בנוסף לפעילות הקיימת שלה בחוף המזרחי של ארה"ב

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: יונתן זיידל, פלאש 90

זינוק של 130% ב-9 חודשים: הראל רשמה רווח של כמעט מיליארד שקל

ההון העצמי של קבוצת הביטוח והפיננסים חצה את רף ה-8 מיליארד שקל והיא תחלק דיבידנד של 100 מיליון שקל, לאחר שכבר חילקה לאחרונה דיבידנד בסך 257 מיליון שקל • הרווח ברבעון השלישי הסתכם ב-380 מיליון שקל, קיטון של 22 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

ירידות באסיה; מנכ"ל מודרנה מעריך: החיסון יהיה פחות יעיל מול אומיקרון

האנג סנג מאבד 2%, ניקיי נחלש ב-1.6% ● הירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט מעמיקות ● התשואות על האג"ח של הממשל האמריקאי יורדות ● יציבות בשוק הקריפטו ● היום יפורסמו נתוני האינפלציה באיחוד האירופי

עו''ד כרמית שחיבר / צילום: אור גרין

ארגון פרילנסרים חדש יוצא לדרך: האם הפעם זה יעבוד?

הארגון, שסיסמתו היא "חופשי זה (לא) לגמרי לבד", מבטיח לקדם זכויות באמצעות חקיקה (דוגמת זכויות בביטוח לאומי למקרה של מחלה, פציעה, דמי לידה וכיוצא באלה), ובאמצעות שיפור המצב מול רשויות המס ● וגם: מעבדת החדשנות של מאסטרקארד ו-Enel X בבאר שבע נחנכה ● אירועים ומינויים

סמדר ברבר צדיק / צילום: רמי זרנגר

מ-150 אלף ל-50 אלף: הבינלאומי מפחית את סכום הכניסה לייעוץ השקעות

רף הכניסה הגבוה בכל הבנקים היווה עד עכשיו חסם בפני לקוחות עם עשרות אלפי שקלים בודדים • הייעוץ ייעשה הן באמצעות מרכזי הייעוץ של הבנק והן באמצעות מערכת דיגיטלית

יצחק אברכהן, מנכ''ל שופרסל / צילום: איל יצהר

"התייעלות ושיפור בתנאי הסחר" הקפיצו את הרווחיות הגולמית של שופרסל למרות ירידה בהכנסות

חזרת המשק לשגרה וצמצום הגבלות הקורונה, הובילו לירידה של 3.6% בהכנסות הרבעון השלישי של רשת המזון המובילה, אך היא ידעה לפצות על כך ולהציג גידול ברווחיות הגולמית ● בכירי החברה נמנעו מלהתראיין בשל חקירת רשות התחרות בחשד להסדר כובל

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: עינת לברון

הפניקס ברווחי שיא: רווח של 1.6 מיליארד שקל ב-9 החודשים הראשונים של השנה

קבוצת הביטוח והפיננסים רשמה רווח של 404 מיליון שקל ברבעון השלישי, בין היתר בשל רווח של 90 מיליון שקל ממכירת רשת הדיור המוגן 'עד 120' • התשואה על ההון בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמדה על 25.1% וברבעון השלישי על 19.5% • תחלק דיבידנד של 200 מיליון שקל

הראל גילאון - מנכל / צילום: תמר מצפי

"אנשים מחפשים את האינפלציה במזון, אך היא באה לידי ביטוי בעיקר בשוק המניות"

הראל גילאון מנכ"ל אופנהיימר ישראל סבור כי הווריאנט החדש לא צפוי להביא לאסקלציה בשוק המניות: "העולם נמצא במקום אחר מהמקום שבו היה במרץ 2020"

דודו מזרחי, מנכ''ל בזק / צילום: אייל מרגולין

דוחות בזק: השקעה גדולה בפריסת סיבים, ירידה ברווחי הפעילות הקווית

ההכנסות המאוחדות של הקבוצה הסתכמו ברבעון השלישי ב-2.14 מיליארד שקל - ירידה של כ-1.7% בהשוואה לאשתקד ● הרווח הנקי הסתכם בכ-295 מיליון שקל ● ההכנסה הממוצעת ממנויי אינטרנט, פלאפון ויס עלתה קלות, ההכנסות מציוד קצה צנחו

רמי לוי / צילום: תמר מצפי

למרות רבעון חלש לרמי לוי: הרווח הנקי זינק ב-33% מתחילת השנה

רשת שיווק השקמה מייחסת את הירידה הרבעונית בהכנסות וברווחים למיעוט ימי העבודה ולהעמקת מבצעי חגי תשרי ● מינואר עד ספטמבר רשמה רווח נקי של 150 מיליון שקל ● רמי לוי על הירידה ברווח הגולמי: "העברנו חלק מהרווח לטובת הלקוח"

כוסות קפה חד-פעמיות / צילום: איל יצהר

מצאו את הפירצה: כך ממוסמס המס על כוסות קפה חד-פעמיות

המס על כלים חד-פעמיים בדרך לריכוך משמעותי: לאור בקשת המסעדנים, ועדת הכספים תדון היום (ג') בהפחתת המס על כוסות נייר המצופות בפלסטיק ● לפי הפשרה שהושגה, כוסות הנייר ימוסו לפי שיעור הפלסטיק שבהן, מה שעשוי להפוך את שיעור המס לזניח ● בארגון אדם טבע ודין מתנגדים: "הוועדה תסרס את החוק; ייצור כוסות נייר אחראי לכריתת 15% מהעצים בעולם מדי שנה"

לי קא-שינג איש עסקים סיני / צילום: איל יצהר

פרטנר: הסיבוב החלומי של המשקיעה הזרה, הכישלון של הטייקונים המקומיים

ההשקעה במניות השליטה בחברת התקשורת הישראלית פרטנר "הפילה" בעבר את אילן בן דב ואת חיים סבן ● לעומתם, האצ'יסון מהונג קונג לא רק שרשמה אקזיט מרשים על השקעתה בפרטנר, אלא גם מחזירה לעצמה כעת את מלוא המימון שהעמידה בזמנו לרוכשי השליטה

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

העיתונאי אילן ליאור מונה לראש מחלקת החדשות של גלי צה"ל

ליאור, שיחליף בתפקיד את אמיר איבגי, שימש בשנים האחרונות כעורך הראשי של מהדורת "השבוע" ב"כאן 11" וערך תוכניות רדיו מובילות ● את שירותו הצבאי עשה בגל"צ ככתב ולאחר מכן צבר ניסיון כעורך וכמגיש תוכניות אקטואליה, יומנים ומהדורות חדשות

טל הראל-מתתיהו, ראש מטה המפקח על הבנקים / צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל חשף: 10,000 בקשות ניוד במערכת המעבר בין הבנקים

בפיקוח על הבנקים הביעו שביעות רצון באשר למספר המשתמשים במערכת לניוד בקליק מאז נכנסה לפעולה בחודש ספטמבר ● ראש מטה המפקח על הבנקים, טל הראל-מתתיהו: יש אינדיקציות שלקוחות ביקשו לעזוב והבנק הקיים הציע להם הצעת ערך טובה יותר, כך שהם ביטלו את בקשת המעבר

שרת התחבורה מרב מיכאלי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

מיכאלי התניעה את האוטובוס מוקדם מדי? בקואליציה עוד אין הסכמות

שרת התחבורה פרסמה תקנות שיאפשרו הפעלת תחבורה שיתופית בשבת ● עם זאת, ליברמן אמר לגלובס כי "אי אפשר לקדם באופן חד צדדי דבר כה מהפכני"

יו''ר תע''א הנבחר, עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף

הנפקת תע"א שוב נדחית: האם עמיר פרץ יביא אותה לבורסה?

מינויו של השר לשעבר עמיר פרץ ליו"ר אמור להסיר חסמים ועיכובים רבים, שאחד החשובים שבהם הוא הוויכוח בין משרד המשפטים לשאר הגורמים על הסרת החיסיון המתחייב בהנפקה ועל ההגבלות הקשורות לרוכשי המניות

משפט נתניהו, 22.11, בית המשפט המחוזי בירושלים / צילום: אורן בן חקון

ניר חפץ מעיד: נתניהו השמיע בפניי מסרים מאיימים כלפי מוזס

ביום הרביעי לעדותו, ניר חפץ סיפר על החלטתו לחתום על הסכם עד המדינה: "הופעלו עליי לחצים כבדים, החלטתי שאני מנתק את שיקול-הדעת העצמאי שלי ועושה מה שאומר לי עורך הדין" ● על יחסי נתניהו-מוזס אמר: "נתניהו אמר שכל מה שקורה זה ארנון מוזס; הייתה איבה וחוסר אמון ברמות הכי גבוהות שיש"

אבידן על צמצום סניפי הבנקים: "המערכת הבנקאית חייבת לגלות רגישות וחמלה"

בכנס הפיקוח על הבנקים, המפקח על הבנקים יאיר אבידן התייחס למתח המובנה בין הפעילות הדיגיטלית לבין העלייה בתוחלת החיים וההיבטים האתניים, וקרא למערכת הבנקאית לגלות תשומת-לב לצורכי הלקוחות ● שלח גם מסר בנוגע לרפורמת הבנקאות הפתוחה: "יש שיאמרו שלא השקל, הדולר או המטבע הקריפטוגרפי הם המטבע העיקרי, אלא המידע"

ארז חלפון, יו''ר קצא''א / צילום: קצא''א

דיון סוער בכנסת על הסכמי קצא"א: "חברה שהיא עבריינית סביבתית סדרתית"

לתדהמת חברי הכנסת, בדיון שנערך היום במשכן, טענו בקצא"א שהגדלת שינוע הנפט תשפר את מיומנות החברה בטיפול במכליות ובכך יקטן הסיכוי לתקלות ● עוד לפי החברה, ב-2020 נחתם הסכם בהיקפי שינוע גדולים מאלו שסוכמו מול איחוד האמירויות, למשך שנה ● ח"כ אלון טל: "מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע"