האם בג"ץ יוביל לשינוי במתווה התעופה שכולל יותר מדי סימני שאלה? ישראייר הגישה עתירה בה היא מבקשת לאפשר את המשך מכירת כרטיסי הטיסה למדינות ירוקות בטיסות קיימות.
העתירה מגיעה בעקבות מתווה התעופה, לפיו יכולים לצאת מישראל רק מי שרכשו כרטיסי טיסה עד 25 בספטמבר בשעה 14:00. יש מי שכבר הגדיר מתווה זה כמפלה (בין אזרחים שיוכלו לצאת מהארץ כי הספיקו לרכוש כרטיס טיסה, ובין אלה שלא). זהו מתווה שכבר יצר פתח ל"תמרון" שיאפשר מכירת כרטיסים עם תאריך "תקין" אותו הנוסעים עשויים להידרש להציג במידה ויישאלו בדרך לשדה התעופה.
אם לא די בכך, גם שוק יד שנייה של כרטיסים שנרכשו במועד כבר פועל: נוסעים שמחזיקים בכרטיס שנרכש לפני 25 בספטמבר מציעים כרטיסים למכירה למדינות ירוקות - כאשר הרוכשים יוכלו לשנות את שם הנוסע בהתאם לתנאי הכרטיס (ובעלות נוספת לפיכך).
זמן קצר לאחר שהמתווה נכנס לתוקף, ישראייר עצרה את מכירת הכרטיסים לטיסות המתוכננות. גם לטיסות אל על שאמורות להתקיים בתחילת חודש אוקטובר - לא ניתן לרכוש כרטיסים במערכות ההזמנות.
תמצית טענותיה של ישראייר, שמשקפות את הבעיות שעמן מתמודדים כל העוסקים בענף (שמחכים בקוצר רוח לראות האם בית המשפט ימצא לנכון לשנות את המתווה, אולם לא נוקטים במהלכים דומים בעצמם בכדי להגביר את הלחץ), מתייחסות למספר סעיפים. הראשון שבהם הוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לפיו כל אדם חופשי לצאת מישראל. תקנות התעופה, המגבילות את היציאה רק למי שהספיק לרכוש כרטיס עד למועד הנקוב, פוגעות בחוק יסוד זה. במשרד התחבורה אמנם מאפשרים למנכ"ל המשרד להתיר נסיעה לחריגים אולם כל האזרחים - כולל אלה שמחזיקים באזרחות נוספת - לא רשאים לצאת מהמדינה.
עוד טוענת ישראייר כי האיסור אינו עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 4 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020, הקובע שהממשלה יכולה להתקין תקנות המגבילות שהייה במרחב הציבורי "אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון, והכול רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות האמורות, לאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק".
לפיכך, האיסור על טיסה מחוץ לישראל בתקופת הסגר, אם כרטיס הטיסה נרכש אחרי 25 בספטמבר, אינו דרוש למניעת הדבקה ולמניעת התפשטות הנגיף כאשר מדובר בטיסה למדינות ירוקות. אפשר להודות שיותר בעייתי להישאר בארץ, למרות כל המגבלות שהוטלו בתקופת הסגר, מאשר לשהות במדינה ירוקה.
"נזק ישיר של מעל 2 מיליון דולר"
זאת ועוד, לפי הודעת ישראייר "האיסור הוא גם לא במידה הדרושה. ניתן היה לאסור פתיחת טיסות נוספות בתקופת הסגר, אבל לאפשר למלא את הטיסות היוצאות, שאמורות להחזיר גם את הנוסעים שיוצאים ורוצים לחזור לישראל". לפי החברה, "לא נשקלה די הצורך הפגיעה בישראייר נוכח האיסור, הגורמת לנזק ישיר של מעל 2 מיליון דולר.
לבסוף טוענת החברה הישראלית היחידה שלא הפסיקה טיסותיה בחודשים האחרונים כי "הפגיעה בחופש העיסוק של ישראייר היא בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק, המחייב כי הפגיעה תהיה לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. האיסור על רכישת כרטיסים, בניגוד לאיסור על הוספת טיסות יוצאות בתקופת הסגר, פוגע בישראייר במידה העולה על הנדרש".
בארגון התעופה יאט"א לא נתקלו במתווה תעופה דומה במדינות אחרות. עוד לפני הגשת העתירה, מנכ"ל הארגון בישראל קובי זוסמן פנה לשרת התחבורה מירי רגב באשר ל"סוגיית קביעת מועד כרטוס כרטיסי הטיסה כקריטריון לאישור טיסה מישראל או אליה".
לדבריו, "מעבר לעובדה שמועד הכרטוס בפועל כפי שנקבע אינו מצביע בהכרח על מועד ביצוע ההזמנה שיכול להיות הרבה לפני כן, קטיעת שרשרת ההזמנות תביא בהכרח לירידה משמעותית בכמות הנוסעים באופן שקרוב לוודאי (ומעבר לכל הקשיים הקיימים ממילא) יגרום להפסקת הפעלתן של הטיסות האזרחיות לישראל או ממנה. כתוצאה מכך, גם אותם נוסעים שרכשו את כרטיסי הטיסה טרם המועד שנקבע (בין אם מדובר בכאלה שיוצאים לישראל או כאלה האמורים לשוב אליה) ייפגעו ולמעשה יוותרו ללא פתרון".
זוסמן סבור ש"ניתן למצוא פתרונות חליפיים מידתיים אחרים אשר יעמידו תנאים מינימליים סבירים שיאפשרו את המשך הטיסות, ומאידך יאפשרו התמודדות עם נגיף הקורונה, מדיניות האיחוד האירופי היא רק דוגמה אחת לכך".
"תפוסה של פחות מ-60% היא תפוסה הפסדית"
בעתירה, שהגישו בשם ישראייר עורכי הדין רועי בלכר וגיא זאבי ממשרד קריספין רובינשטיין בלכר ושות', תוהה ישראייר לא רק בדבר אותו איסור על ישראלים לצאת מהארץ אם לא רכשו כרטיס טיסה עד 25 בספטמבר, אלא גם "מדוע לא ייבחנו חלופות פוגעניות פחות שיעלו בקנה אחד עם הוראות חוק היסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק".
ישראייר מפרטת את הנזק שנגרם לה כמי שמפעילה טיסות למדינות הירוקות מהן אין חובת בידוד לנוחתים בישראל, תוך שהיא מדגישה כי היא חידשה את פעילותה בהסתמך על מודל פתיחת השמיים שהוצג בחודש אוגוסט. יתרה מכך - לא ברור עד מתי תקפות התקנות שסוגרות את השמיים חלקית - המועד הנקוב במסמכים שלהן הוא 1 באוקטובר, מועד זה צפוי להתארך עד 11 באוקטובר, וכעת לפי אמירות הממשלה הסגר עצמו עשוי להתארך מעבר לכך.
ישראייר מפרטת את הנזק העצום שייגרם לה כאשר חלק מהמקומות על טיסות שנקבעו עוד לפני ההנחיות היו אמורים להימכר לאחר המועד שקבעה הממשלה, "כתוצאה מכך אין הצדקה או כדאיות כלכלית להוציא את הטיסות שאושרו כשהן ריקות כמעט לגמרי מנוסעים שכן הותרת הטיסות תביא לעלויות כלכליות כבדות הכרוכות בכיסוי עלויות הטיסות היוצאות כמעט ריקות".
לשם המחשבה מפרטת החברה טיסות עתידיות ואת שיעורי התפוסה "שנגדעו" בעקבות ההחלטה ומכך שהנוסעים ממתינים עם ההזמנות שלהם לרגע האחרון: שיעור התפוסה בטיסות שיועדו ל-27.9 עד ל-3.10 עמד על 85%, ואילו נכון לעכשיו אחרי שעצרה את ההזמנות, שיעור התפוסה בטיסות שמיועדות לחול המועד, עמד על 29% ובשבוע שלאחר מכן על 5%. "כל מי שבקיא מעט בתחום התעופה יודע כי תפוסה של פחות מ-60% היא תפוסה הפסדית".
עוד מזכירה החברה כי ממילא כל מי שמגיע לטיסה בנתב"ג נדרש להציג ממצאי בדיקת קורונה עדכניים (בהתאם למדיניות של מדינות רבות) לצד בדיקות חום והצהרות בריאות - בהתייחס למטרה לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה שאינה ברורה בהקשר של היוצאים מישראל, מדינה אדומה בכל המדדים.
"זהו אחד מאותם מקרים נדירים שבהם לא מתקיים מבחן הקשר הרציונלי", נטען לגבי התקנה "הנמהרת והשרירותית שהתקבלה ללא בחינה מינימלית של העובדות והנתונים, וגם משום כך דינה להיפסל". עוד ביקשו כי בית המשפט ידון בבקשה בדחיפות לאור לוח הזמנים הצפוף.