לאחר שבחרו שלא להצטרף למתווה של הבנקים לדחיית החזרי הלוואות בשל הסגר השני שקורה בשל משבר הקורונה המתמשך, שלוש חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל ומקס מסכמות עם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל על מתווה ייעודי להן לדחיית החזרים בהלוואות צרכניות בהיקף של עד 100 אלף שקל. במסגרת זו דנים הפיקוח וכל אחת מהחברות, בנפרד, על מתווה שבמסגרתו מדיניות וולנטרית שכל חברה נוקטת בעצמה כלפי לקוחות שלה שפונים אליה תהיה אחידה לכל השלוש. לפי שעה הצדדים טרם הגיעו לסיכום על מתווה אחיד כאמור, כשככל הידוע מדובר על שלבים מתקדמים של מגעים לקראת הסכמה על מתווה אחיד שאולי אף תושג כבר בשעות הקרובות .
דבר המגעים למתווה דחיית החזרים מוסכם שיכלול את חברות כרטיסי האשראי פורסם יום לאחר שפורסם מתווה אחיד לבנקים, שככל הידוע חברות כרטיסי האשראי בחרו שלא לקחת בו חלק - למרות שדבר זה הוצע להן על ידי בנק ישראל. בחברות כרטיסי האשראי ובבנק ישראל מזהים מאפיינים שונים של חברות כרטיסי האשראי ביחס לבנקים ולכן מקיימים עתה מגעים למתווה מוסכם ייעודי, כאמור.
כיצד יראה המתווה האחיד לדחיית הלוואות בחברות כרטיסי האשראי?
כך, על פי ההסכם המתהווה - והלא סופי עדיין - בעוד שבבנקים מדובר על דחייה של 6 חודשים, שבהלוואות צרכניות שלא לדיור אף יכולה להתארך בעוד 3 חודשים לסך הכל 9 חודשים, הרי שאצל חברות כרטיסי האשראי מדובר ככל הנראה בתקופת דחייה קצרה יותר, של 3 חודשים כשלחברות תינתן הזכות להחליט פרטנית אם הן מאריכות בעוד 3 חודשים.
ככל הנראה ההסכם הנרקם כולל גם הסכמות שלפיהן הדחייה היא ללא עמלה ובריבית הנקובה בהלוואה המקורית, כשהתקופה להגשת בקשה לדחייה היא עד סוף השנה כשרק הלקוחות ששילמו כנדרש את ההלוואה (ללא הפרה) יהיו זכאים לדחייה. פריסת ההלוואות לאחר תום תקופת הדחייה תהיה לפי "יכולות טכניות" של החברות.
בסוף הרבעון השני השנה עמד היקף תיק האשראי של שלוש חברות כרטיסי האשראי עמד על 17.3 מיליארד שקל, כש-86% מהסכום נזקפים לאשראי ללקוחות פרטיים, והיתרה לבתי עסק. בנטרול אשראי לרכישת רכבים (תיק שהולך וקטן) תיק האשראי הצרכני "לכל מטרה" של חברות כרטיסי האשראי עומד על 13.6 מיליארד שקל.
מבחינת חברות כרטיסי האשראי מדובר במנוע צמיחה משמעותי עבור שלוש החברות, שמשקיעות משאבים רבים לצמוח בו, אך בהיקף מזערי ביחס להיקפי האשראי של הבנקים. עם זאת, בשל משבר הקורונה היקף תיק האשראי של חברות כרטיסי האשראי הצטמק בכ-4% ברבעון השני, דבר שרומז על כך שכל שלוש החברות שמו רגל על דוושת הברקס בפעילות מתן האשראי החדש.
הלינקג' הקיים בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי קרה מוקדם יותר השנה גם ביחס לקרנות הסיוע בערבות המדינה שבתחילה היו פתוחות רק לבנקים. חברות כרטיסי האשראי הביעו תרעומת ודרשו גם הן לקבל מכסות בקרנות בערבות המדינה. זה קרה. ואולם, לא כל חברות כרטיסי האשראי עשו בזה שימוש.
על כל פנים, חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ומקס הפכו בשנה שעברה לחברות עצמאיות שמתחרות במערכת הבנקאית, וזאת בעוד שכאל נותרה בבעלות הבנקים דיסקונט (בעל השליטה בה) והבינלאומי. שלוש החברות האלה מפוקחות כמו הבנקים אצל הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל, בעוד שיתר גופי האשראי החוץ בנקאי מפוקחים על ידי רשות שוק ההון.
כבר בגל הראשון הוצע לחברות כרטיסי האשראי להצטרף למתווה עם הבנקים. כבר אז אמרו בחברות כרטיסי האשראי כי יש צורך בדחיית החזרים ללקוחות, אבל היה לחברות סייג שלפיו אין צורך בדחייה גורפת לכל הלקוחות ושיש לקוחות עם רמות סיכון כה גבוהה שאין מקום לאפשר להם דחייה - אלא אולי עדיף להביא אותם למקום שבו יחזירו אשראי עתה ולא ירחיבו את החוב שלהם. עם זאת, הן מבחינת חברות כרטיסי האשראי והבנקים מדובר בפיתרון שיכול לסייע לחלק גדול מהקהל. בימים האחרונים הנושא שב לראש סדר היום, עם הכניסה לסגר השני. כך, בצל המתווה שסוכם עם הבנקים נעשתה בקשה מבנק ישראל לחברות כרטיסי האשראי שיהיה מתווה אחיד גם עם חברות כרטיסי האשראי.
כך או כך, המתווה השלישי לדחיית החזרי הלוואות שבנק ישראל סיכם עם הבנקים, ושפורסם אתמול, נועד לתת חלון זמנים ללווים שנקלעו לקשיים תזרימיים ניכרים בעקבות משבר הקורונה. המתווה הראשון סוכם כבר בתחילת מאי, לאחר כמה הטבות פרטניות שבהן נקטו בנקים מיוזמתם. באמצע יולי פורסם מתווה נוסף שמשמעותו הייתה הארכת תקופת הדחייה המוסכמת, שבמסגרתה הציבור רשאי לבקש דחייה בהחזרי ההלוואות ללא שזה ייחשב כחדלות פירעון. כאמור, אתמול פורסם עוד מתווה אחיד ומוסכם לכל הבנקים, שלישי במספר.
חלק ניכר מהציבור ביקש לדחות החזרים, בכמעט 740 אלף הלוואות, כשבמסגרת זו נדחו עד כה תשלומי החזר בהיקף כולל של כ-9.5 מיליארד שקל. עם זאת, בחלוף הזמן קטן מספר הלקוחות שדוחים החזרים, כשעדיין יש ציבור ניכר שנזקק לדחיית ההחזרים - דבר שמלמד על פגיעה אדירה ביכולת ההחזר של ישראלים רבים, ושעלול לבשר על זינוק בחדלויות הפירעון במשק ביום שאחרי סוף תקופת דחיית ההחזרים.
על כל פנים, לדחייה של החזרים יש משמעות כלכלית ניכרת. אמנם אין עמלות בגין דחיית החזרים, אבל, ההחזרים לבנקים לא קטנים או מבוטלים אלא רק נדחים וישולמו במלואם, כולל צבירת ריבית נוספת על הריבית שלא שולמה לבנק במועדה. על כן, אין לראות בדחייה כמתנה אלא כחלופה שיש לה מחיר, כמו לקיחת הלוואה חדשה מהבנק, ולפיכך יש לבחון את עלותה מול תועלתה לפני שמבצעים דחייה כאמור.