מחלקת קורונה בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה / צילום: Oded Balilty, Associated Press
כשבועיים לתוך הסגר השני, צוות האוניברסיטה העברית והדסה המנטר את התחלואה בישראל מניח על שולחן הקבינט דוח פסימי: הסגר לא מראה השפעה ניכרת. הירידה הנמוכה במוביליות מאז תחילת הסגר הנוכחי וביחס לסגר הראשון, מצביעה על יעילות נמוכה יחסית של הסגר. ישנו קושי באכיפה, האוכלוסייה איננה ממהרת להיענות להנחיות - והתחלואה ממשיכה להתפשט בישראל. לפי החוקרים, ייתכן שחוסר היעילות (של הסגר) נובע מהדבקה בבית, אך כך או כך - ישנו צורך ודאי בהארכה של הסגר לשם קבלת אפקט מספק.
יתר על כן, נכון לשעה זו, ישנה עלייה מהירה במספר החולים במצב בינוני וקשה (וכך גם במספר המונשמים), ואין זיהוי של האטה משמעותית בחולים הללו. לפי הדוח, מספר החולים במצב קשה יאמיר לכדי יותר מ-1,000 חולים עד ה-8 באוקטובר, בזמן שכבר עכשיו מאושפזים יותר מ-800 חולים במצב קשה ברחבי הארץ. מקדם ההכפלה של התחלואה הקשה עומד על 1.04, כלומר, מספר החולים במצב קשה המגיעים לבית חולים ביום גבוה לעיתים מהיום שקדם לו בכ-4% בממוצע.
הגעה למקדם הדבקה יומי (R) של 0.9, תאפשר דיכוי ההתפרצות הנוכחית בזמן של כ-3 שבועות. כיום, מקדם ההדבקה נע בין 1 ל-1.07, ולפי מודל העברית והדסה, באם הסגר יתבצע באופן אפקטיבי, מקדם ההדבקה עשוי לרדת כשבועיים-שלושה לאחר שמחת תורה.
בנוסף, הוסבר כי ניכרת במהלך השבועיים האחרונים עלייה גבוהה באחוז הנפטרים מתוך המאושפזים במצב בינוני וקשה. בין היתר, עולה האפשרות כי תמותה מוגברת זו נובעת מירידה בביצועי מערכת הבריאות זאת עקב העומס הרב שנוצר בבתי החולים ועל הצוות הרפואי או שייתכן שהחולים מגיעים מאוחר לבתי החולים או שהמשאבים המצויים בבתי החולים אינם מספיקים להישרדותם של החולים.
במקביל, בימים אלו בודקים המומחים מדוע חלה ירידה ניכרת במספר ימי האשפוז של מי שנפטר מקורונה במהלך חודש ספטמבר. בדוח החוקרים הראו כי ממוצע הימים עד תמותה מהמחלה ירד מ-15 לכ-11 ימים במהלך תחילת ספטמבר. "מדובר באינדיקטור לירידה אפשרית ביכולת ההשרדה של מערכת הבריאות", מבהירים החוקרים.
חזרה לשגרה בהתאם למתווה רמזור מהודק
איך תראה החזרה לשגרה לפי מומחי העברית? על מנת לאפשר ייצוב שגרת חיים גם בזמן ההתפרצות, אפשר לפי החוקרים לשקול חזרה של מערכת חינוך בכיתות נמוכות בלבד, באזורים שאינם אדומים, בקפסולות ותוך הפרדת סגל. אך החזרה לשגרה ופתיחת המשק, עם זאת, תתבצע באופן מדורג גיאוגרפית, לפי מתווה רמזור מהודק, ואירועים רבי משתתפים יוגבלו לזמן ארוך ולא ישולבו במתווה החזרה לשגרה. המעבר בין השלבים השונים, יבוסס על שילוב פרמטרים דוגמת אחוז בדיקות חיוביים לפי אזורים, מקדם ההכפלה, מספר המאותרים ביום, מספר המוקדים האדומים, ותפקוד המערך האפידמיולוגי.
המומחים החתומים על הדוח החדש הם פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה.
15% מהנבדקים חיוביים
מספר חולי הקורונה בישראל ממשיך לטפס; לפי משרד הבריאות, למרות מיעוט הבדיקות שבוצעו אתמול (כ-32 אלף בדיקות, כמחצית מהבדיקות שבוצעו בחלק מהימים בשבוע שעבר), 15% מהנבדקים אותרו כחיוביים, ובכך נוספו 4,949 מאומתי קורונה לסך המאומתים. עד כה, נפטרו מהמגפה 1,528 בני אדם.
מספר המאושפזים במצב קשה מוסיף להיות גבוה - 810 חולים במצב קשה וקריטי. 284 בני אדם מאושפזים במצב בינוני, ובסך הכל מטופלים בבתי החולים 1,558 בני אדם עם קורונה במצבים שונים, 203 מתוכם מחוברים למכונת הנשמה. מספר אנשי הצוות המצויים בבידוד בשל חשיפה לחולה מאומת או תחלואת קורונה פחת מעט, ועומד על 3,769 אנשי צוות לעומת יותר מ-4,000 אתמול.
התחלואה מפושטת ברחבי הארץ, אך במשרד הבריאות מודאגים מאחוזי התחלואה הגבוהים במיוחד בחברה החרדית. בתדרוך שקיים היום מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי לתקשורת החרדית, אמר כי החברה החרדית מהווה 34% מסך התחלואה בארץ. אתמול, למשל, מספר מאומתים באוכלוסייה החרדית הגיע לכמעט 1,700 איש - מתוך 4,950 חיוביים. בזמן ששיעור הבדיקות החיוביות הארצי הוא כ-15%, אצל החרדים השיעור גבוה בהרבה - 28%. לפי לוי, כמעט אחד מכל שלושה נבדקים בחברה החרדית נגוע בקורונה - כפול מהמגזר הכללי.