תלוש משכורת / צילום: תמר מצפי
השכר הממוצע למשרת שכיר במשק עמד בחודש יולי על 11,651 שקל, כך מדווחת היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בנתון דומה לממוצע השכר בחודשים מאי ויוני וגבוה בכ-7% מהשכר הממוצע בחודש מרץ ערב משבר הקורונה. ואולם העלייה בנתוני השכר הממוצע אינה מעידה על עלייתה בשכרם של העובדים, אלא נובעת מהפסקת עבודתם של כחצי מיליון שכירים כתוצאה ממשבר הקורונה. בלמ"ס מציינים כי שכרם של מרבית העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות המשבר, היה נמוך מהממוצע - ובעקבות כך עלה השכר הממוצע במשק.
"בחודשי מגפת הקורונה יש לשים לב כי העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו מעבודתם וקיבלו דמי אבטלה, הם עובדים ששכרם נמוך מהממוצע ולכן הייתה עלייה בשכר הממוצע. כמו כן, יש לשים לב כי העלייה בשכר בממוצע למשרת שכיר בחודש יוני נובעת כתוצאה מתשלום דמי הבראה" מציינים בלמ"ס.
מספר משרות השכיר במשק בחודש יולי גדל בכ-33 אלף בלבד לעומת חודש יוני והתייצב על רמה הנמוכה ב-9.1% ממספר המשרות ביוני 2019. להשוואה, בחודש יוני נרשם גידול של כ-380 אלף משרות השכיר במשק.
בלמ"ס מציינים כי לאחר צניחה של 28.4% במספר השכירים במשק במהלך הסגר הראשון בחודש אפריל, נרשמה התאוששות בחודשים מאי-יוני, אולם העלייה במספר המשרות התמתנה ביולי ונתונים חלקיים מצביעים כי גם באוגוסט לא צפוי שינוי במספר המשרות לעומת יולי.
עובדי ההייטק בישראל השתכרו ביולי שכר ממוצע של 24,288 שקל למשרת שכר, עלייה מזערית לעומת השכר בחודש יוני שעמד על 24,318 שקל. על-פי נתוני הלמ"ס מועסקים בישראל 322,700 שכירים בענף ההייטק, ומספרם גדל ב-0.6% לעומת חודש יוני.
מפילוח נתוני השכר לפי מגזר עולה כי השכירים בסקטור הפיננסי השתכרו ביולי 20,864 שקל לחודש בממוצע, השכירים בסקטור הפרטי לא כולל חברות פיננסיות השתכרו 12,357, בסקטור הממשלתי עמד השכר הממוצע למשרת שכיר על 11,745 שקל ובמוסדות ללא כוונת רווח על 6,742 שקל לחודש בממוצע.
שוק העבודה התחיל להתאושש, האבטלה ירדה במעט - ואז הגיע סגר מס' 2
הלמ"ס פירסמה גם את נתוני האבטלה למחצית הראשונה של חודש ספטמבר, מתוך סקר כוח האדם שערכה. מהנתונים עולה כי לפני תחילת הסגר שוק העבודה היה מצוי במגמת התאוששות קלה. כך למשל, שיעור האבטלה הבסיסי, שאינו כולל עובדים שבחל"ת ואנשים שאינם מחפשים עבודה, ירד ל-5.8%, קצת פחות מאשר בשבועיים האחרונים של אוגוסט אז עמד על 6%. בנוסף, גם שיעור מחוסרי העבודה שכולל את מי שנמצא בחל"ת ירד מ-10.4% במחצית השנייה של אוגוסט לרמה של 9.7%, שהם כ-390 אלף איש.
בשורה התחתונה, על-פי נתוני הלמ"ס, במחצית הראשונה של ספטמבר היו בישראל כ-471 אלף מחוסרי עבודה (11.5%) בסך הכול - 12 אלף איש פחות לעומת המחצית השנייה של אוגוסט. נתון זה כולל גם אנשים שאינם נכללים בכוח העבודה ולא חיפשו עבודה בארבעת השבועות שקדמו לעריכת הסקר.
אלא שהמספרים הללו אינם משקפים את מצבו של שוק העבודה בישראל כיום. ערב הסגר במשרד האוצר העריכו כי בעקבותיו יתווספו כ-200 אלף דורשי עבודה חדשים, ונראה שהתחזית הקודרת הזו מתממשת במהירות.
בעוד שבלמ"ס מודדים את מצבו של שוק העבודה בישראל אחת לשבועיים, בשירות התעסוקה מפרסמים מדי יום את מספר דורשי העבודה. נדגיש כי לשני הגופים שיטות מדידה שונות ולכן יש פערים במספרים, אך המגמה השלילית ברורה.
על פי שירות התעסוקה, מאז 17.9, יום לפני ערב ראש השנה וכניסת ההגבלות, נרשמו בשירות 188,221 דורשי עבודה - מהם 171,536 עקב יציאה לחל"ת ו-16,685 מסיבות אחרות. כיום רשומים בשירות התעסוקה 918,784 דורשי עבודה, מהם 580,913 בחל"ת.