ישראלים מבלים על חוף הים בתל אביב, החודש / צילום: Amir Cohen, רויטרס
חודש ספטמבר האחרון היה החם ביותר באזורים רבים בארץ מאז החלו מדידות הטמפרטורה, כך לפי השירות המטאורולוגי. ספטמבר היה חם מהממוצע במידה ניכרת, ושבר שיאים לא רק בממוצע החודשי - בחלקו הראשון של החודש שרר גל חום ששבר שיאים הן בערכי הטמפרטורה שנמדדו בו והן בהמשכו.
ספטמבר השנה היה חם יותר מחודשי הקיץ המרכזיים יולי ואוגוסט. זהו דבר יוצא דופן, וב-70 השנים האחרונות התרחש עוד פעם אחת בלבד, בקיץ 1986. באופן כללי, מדובר בחודש הרביעי החם ביותר שנמדד בישראל ב-70 השנה האחרונות בהשוואה לכלל חודשי העבר, כאשר לפניו מדורגים אוגוסט 2010, אוגוסט 2015 ויולי 2017.
בהרים ובפנים הארץ הטמפרטורות בספטמבר בשעות היום היו גבוהות מהממוצע (1995 עד 2009) ב-3.0 עד 4.5 מעלות צלזיוס (מ"צ) ובמספר מקומות אף ב-5 מ"צ ויותר. במישור החוף הטמפרטורות ביום היו גבוהות מהממוצע ב-2 עד 3 מ"צ. בשעות הלילה הטמפרטורות ברוב חלקי הארץ עלו על הממוצע ב-2.5 עד 4.0 מ"צ. במישור החוף ובשפלה ספטמבר 2015 היה חם יותר או דומה בשעות היום.
מהשוואה שערכו בשירות המטאורולוגי לחודש ספטמבר בשנים עברו, עולה שבהרים ובפנים הארץ זהו ספטמבר החם ביותר מתחילת המדידות הן ביום והן בלילה והוא שובר את השיא הקודם (שנקבע בספטמבר 2015) בשיעור ניכר. במישור החוף ובשפלה, ספטמבר 2020 שובר את השיא של טמפרטורת המינימום, אולם בהתייחס לטמפרטורת המקסימום, ספטמבר 2015 היה חם יותר מספטמבר הנוכחי או דומה לו.
גל החום הגדול
כמעט כל הימים בחודש ספטמבר היו חמים מהממוצע, ובמיוחד בלט גל חום שהיה בחלקו הראשון של החודש. לאחר גל חום בסוף אוגוסט, חלה התקררות ביומיים הראשונים של ספטמבר, אולם עדיין היה חם מהרגיל, וב-3 בחודש חלה התחממות ניכרת והחל לשרור גל חום ארוך שנמשך עד סוף העשרת השנייה של החודש.
שיאו של גל החום היה בתחילתו, ב-3 עד ה-5 בחודש אז נמדדו ערכים קיצוניים, בחלקם שוברי שיאים, לא רק לספטמבר אלא לכל השנה. הטמפרטורה הגבוהה ביותר נמדדה באילת, 48.9 מ"צ (ב-4.9), וזוהי הטמפרטורה הגבוהה ביותר לכל השנה בתחנה זו מתחילת המדידות בה לפני יותר מ-70 שנה. בכפר בלום (47.0 מ"צ) ובאיילת השחר (46.6 מ"צ) נשברו גם כן ערכי השיא המוחלטים לכל השנה. בירושלים גבעת רם נשבר ב-3.9 שיא של 118 שנים עם 41.2 מ"צ, לעומת 41.1 שנמדדו בשיא הקודם מ-1902. למחרת, ב-4/9, נמדדו 41.1 מ"צ. לפי השירות המטאורולוגי, מדובר באירוע קיצוני ונדיר מאד בספטמבר.
מבדיקת רצף הימים החמים שהיו בספטמבר 2020 לעומת העבר, נרשם רצף חריג לחודש ספטמבר ובמקרים מסוימים לשנה כולה. מספר דוגמאות: בירושלים (גבעת רם) היה השנה רצף של 24 ימים עם טמפרטורה של 31 מ"צ ומעלה מ-28 באוגוסט עד 20 בספטמבר. מתחילת המדידות ב-1867 לא היה רצף דומה שעיקרו בספטמבר. בחודשים יולי-אוגוסט היו שני מקרים כאלה בלבד, ב-1922 וב-1887.
בבאר שבע היו 12 ימים רצופים עם יותר מ-36 מ"צ. בעבר אירעו מקרים דומים בספטמבר 1931 ובאוגוסט 1922. בכפר בלום היו 8 ימים רצופים עם יותר מ-40 מ"צ. לא היה רצף דומה מתחילת המדידות בתחנה לפני יותר מ-65 שנה, בכל חודשי השנה. בבית דגן היה רצף של 16 ימים עם יותר מ-33 מ"צ. רצף כזה לא היה בתחנה זו מתחילת המדידות ב-1962 (רצף קצר יותר של 14 ימים היה באוגוסט 2015).
מספר אירועי החום והלחות הקיצוניים הכפיל את עצמו ב-40 השנים האחרונות
גלי חום הם גורם המוביל לתמותה ברחבי העולם: בגל חום ב-2003 נפטרו במערב אירופה 70 אלף בני אדם בתוך שבועיים-שלושה, גם במדינות חזקות כלכלית כמו צרפת, בלגיה וספרד. רוב המתים היו קשישים, מעל גיל 65.
מספר אירועי החום והלחות הקיצוניים הכפיל את עצמו ב-40 השנים האחרונות, ומדענים צופים כי משבר האקלים ההולך ומחריף ויוביל ליותר גלי חום ארוכים וממושכים, עד כדי קיץ בלתי נסבל, שלא יאפשר מחייה באזורים מסוימים בעולם.
גלי החום, לא מכים ומזיקים רק ליבשה; מחקר שפורסם בחודש האחרון, קובע כי שכיחות גלי חום ימיים גברה פי 20 בגלל משבר האקלים. החוקרים, שפירסמו את מסקנותיהם בכתב העת המדעי Science , בחנו את שבעה גלי חום ימיים ברחבי כדור הארץ. הם מצאו שמשבר האקלים העלה את הסבירות לגלי חום ימיים פי 20 לפחות.
עליית הטמפרטורות בישראל כמעט כפולה מהממוצע העולמי - שתי מעלות מאז תחילת המדידות. על פי התרחיש הפסימי, אם פליטת גזי חממה תמשיך במגמה הנוכחית, הטמפרטורות יעלו בעוד 1.2 מעלות עד 2050, ומספר הימים שבהם הטמפרטורה בארץ תעלה על 30 מעלות, תגדל בעשורים הקרובים ב-40 ימים בשנה.
ההשלכות הכלכליות של עליית הטמפרטורה הן רבות. החל מהצורך להשקיע בתשתיות ובהסתגלות לעולם חם יותר, ועד לירידה בפרודוקטיביות עובדים, וחשיפה משמעותית יותר לתופעות קיצון, דוגמת שריפות חמורות. מחקר אמריקאי, שפורסם בכתב העת נייצ'ר, מעריך כי ההתחממות הגלובלית תוריד את ההכנסה העולמית בכ־23% עד שנת 2100. בקרב המדינות העניות ביותר תהיה ההשפעה קיצונית יותר, וכלכלתן תצטמק ב־75%.