גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הייתכן שהרוח יוצאת ממפרשיה של הדמוקרטיה האמריקאית?

מוטב לקוות שאי הוודאות הנוכחית בארצות הברית היא תעתוע אופטי, והיא תחלוף ותישכח ● אבל ההיסטוריה נוטה להזהיר אותנו מפני הנחות כאלה. טראומות גדולות וקטנות נוטות לטבוע חותם, לא רק על יחידים אלא גם על קבוצות, גם על אומות, ואפילו על ציוויליזציות

העימות הראשון בין ג'ו ביידן ודונלד טראמפ  / צילום: Patrick Semansky, AP
העימות הראשון בין ג'ו ביידן ודונלד טראמפ / צילום: Patrick Semansky, AP

המידה שבה המערכת הדמוקרטית תלויה על בלימה מתחוורת לנו עכשיו יום אחר יום. חודש לפני הבחירות לנשיאות בארה"ב, לא ברור כלל מה יקרה לאחר שתסתיים ההצבעה. בשבוע שעבר, הנשיא טראמפ חזר וסירב להתחייב שהוא יאפשר העברה סדירה של השלטון והיה כי יפסיד.

אומנם אפשר להבין מפני מה נשיא אינו מוכן לשקול בפומבי את האפשרות שיובס, אבל העניין כאן אינו של רטוריקה או של לשון גוף. טראמפ כופר בעצם הלגיטימיות של תהליך העשוי להניב את תבוסתו. הסימנים מעידים שבערך חצי הבוחרים יצביעו באמצעות הדואר. טראמפ מודיע שההצבעה בדואר לא תיחשב. לגיונות של עורכי דין מטעמו עומדים לערער עליה.

זהותו של המנצח בבחירות לנשיאות מוכרזת רשמית בערך חודש וחצי לאחר הבחירות, כאשר 538 חברי קולג' האלקטורים מתכנסים כדי לאשר את החלטת 50 המדינות פלוס מחוז קולומביה (שבו נמצאת הבירה וושינגטון). אבל מעשית, בדרך כלל הזהות נודעת הרבה קודם.

כמעט מתוך אינרציה

האמריקאים מתחילים לדבר על "הנשיא המיועד" (president elect) במוצאי יום הבחירות. הם עושים כן לאחר שאחד המועמדים מודה בתבוסתו. אקט ההודאה הוא חלק מרכזי של הריטואל הדמוקרטי. הוא מבטא קבלה הדדית של כללי המשחק.

הדמוקרטיות המצליחות ביותר של זמננו הן אלה שבהן הדמוקרטיה הצליחה להתנהל מאליה, כמעט מתוך אינרציה, מפני שהניסיון להציג אלטרנטיבה לא דמוקרטית היה מעורר גיחוך, או לפחות רתיעה; משהו מסוג ההערה המיוחסת לאריאל שרון כאשר נשאל מדוע אין בישראל הפיכות צבאיות. הוא אמר (אם אינני טועה), שקצינים וחיילים היו פורצים בצחוק אילו היו מצטווים לעלות על הכנסת. הם בוודאי היו צוחקים, או נרתעים, אילו הצטוו לעלות על הבית הלבן, או על הפרלמנט בווסטמינסטר.

אבל אם נשיא ארה"ב מסרב להתחייב שהוא יקבל את תוצאות הבחירות, איך יגיבו שאר חלקי המערכת? מה יעשה הקונגרס? מה יעשו בתי המשפט? מה יעשו מושלי מדינות? מה יעשו, אם בכלל, המטה הכללי של הכוחות המזוינים ושירותי הביטחון והשיטור השונים?

האם אפשר להעלות על הדעת אי-הסכמה על זהות המנצח בבחירות שתתארך עד חודש ינואר, זמן השבעתם של קונגרס חדש ושל נשיא חדש?
אלה שאלות שמעולם לא הוצגו ברצינות בהיסטוריה האמריקאית, ואולי רק לכותבי תרחישים בהוליווד יש תשובות משכנעות.

הרוח יוצאת מן המפרשים

הדמוקרטיה האמריקאית רבת פגמים, אבל היא האריכה ימים יותר מכל מערכת פוליטית נבחרת אחרת. היא עמדה במבחנים שבהם לא הצליחה לעמוד שום מערכת אחרת. היא ערכה בחירות סדירות ודמוקרטיות בעיצומן של מלחמת אזרחים, של מלחמת עולם, של מלחמות גדולות מעבר לים ושל משברים כלכליים עצומי ממדים.

נשיאים, שמיליוני אנשי צבא סרו למרותם, התמודדו בבחירות עם יריבים מרים וקולניים מן האופוזיציה, שנשקף להם סיכוי כלשהו לנצח. הנשיאים המפקדים לא איבדו את עשתונותיהם. הם לא טפלו אשמת בגידה לאומית על מועמדי האופוזיציה מפני שהעזו לכפור בזכותם להיות בשלטון. הם לא קראו לתקשורת שביקרה אותם "פייק ניוז". איש מהם לא היה מעלה בדעתו לנסות להאריך את נשיאותו בלי בחירות, מפני ש"מגיע לו". איש מהם לא היה מעלה בדעתו למנוע ספירה של המוני קולות בטענה שהם "מזויפים".

הייתכן שהרוח יוצאת ממפרשיה של הדמוקרטיה האמריקאית? רובנו גדלנו בהוויה תרבותית שהניחה את קביעותה של הדמוקרטיה הזו, אם לא את נצחיותה. לא היינו חייבים לסגוד לה, כדי לדעת שיש בה הרבה דברים הראויים לחיקוי; ושמוטב לדמוקרטיות ותיקות פחות ויציבות פחות ממנה למדוד את עצמן על-פי אבני הבוחן שהיא יצרה.
מוטב לקוות שאי הוודאות הנוכחית היא תעתוע אופטי, והיא תחלוף ותישכח. אבל ההיסטוריה נוטה להזהיר אותנו מפני הנחות כאלה. טראומות גדולות וקטנות נוטות לטבוע חותם, לא רק על יחידים אלא גם על קבוצות, גם על אומות, אפילו על ציוויליזציות. גרמניה הנוכחית עדיין חיה בצל ויימאר, הרפובליקה הדמוקרטית קצרת הימים, שכישלונה הביא את היטלר לשלטון; צרפת כוננה שיטה נשיאותית ודבקה בה זה 60 שנה, מפני שהיא התנסתה בטראומות של הרפובליקה השלישית ושל הרפובליקה הרביעית, שהניבו קיטוב ושנאה פנימית עד כדי התמוטטות.

מי צריך מדע, מי צריך בחירות

משהו השתנה בתרבות הפוליטית האמריקאית. אני מעיין בתוצאות של סקר, שמשתתפיו נשאלו במי הם נותנים יותר אמון, כדי לקבל מידע רפואי על משבר הקורונה: טראמפ או מדעני הממשלה. בעוד ש-97% מן הדמוקרטים סמכו את ידיהם על המדענים, 56% מן הרפובליקאים העדיפו את טראמפ על פני אנשי המקצוע.

הייתכן שתומכיה של מפלגת השלטון בארה"ב ויתרו על אמות מידה רציונליות? אני מתקשה להאמין בזה. הסבר סביר יותר, אם גם לא מרגיע יותר, הוא שהם מוכנים להעניק לנשיא ממפלגתם אשראי נדיב מאוד, אפילו כאשר הוא מתנער מאנשי המדע של ממשלתו, ותוקף אותם חזיתית מפני שמסקנותיהם המקצועיות אינן משרתות את האינטרסים הפוליטיים שלו.

מסה ארוכה בגיליון החדש של כתב העת "אטלנטיק" מתארת מצב עניינים שבו שלושה אנשים טוענים לכהונת הנשיא ב-20 בינואר, אבל כמובן רק אחד מהם כבר מחזיק בשלטון. בתמיכת מפלגתו הוא עלול לנסות להשתמש בכוח, כדי להוסיף ולהחזיק בו.

אין כמעט ספק שמיליונים ייצאו אז לרחובות להתנגד לנשיא שהם יחשבו ללא-לגיטימי. תהיה התוצאה אשר תהיה, הדמוקרטיה האמריקאית כבר לא תהיה מה שהייתה, ומי יודע מה תהיה. קשה להאמין, אבל זה אינו עומד לקרות בדור הבא, או במאה הבאה. זה יתחיל לקרות עוד לפני הסגר הבא.

עוד כתבות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר