גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעסיקים וארגוני עובדים לבג"ץ: "המדינה צריכה לקחת אחריות על ימי הבידוד"

ממשיכות להצטבר הטענות נגד ההסכם המטיל את עלות ימי הבידוד על העובדים, המעסיקים והמדינה ● המתנגדים להסכם מגיעים הן ממגזר העצמאים והמעסיקים והן מצד ארגוני העובדים – אשר נמצאים בד"כ משני צידי המתרס ● כולם דורשים דבר אחד: שהמדינה תישא בעלות כל ימי הבידוד

חניון היבדק־וסע בת"א, יולי / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
חניון היבדק־וסע בת"א, יולי / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

סערת "הסכם עלות ימי הבידוד" נמשכת: אתמול (ד'), עם פרסום ההסכם של משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, אשר במסגרתו חולקה עלות ימי הבידוד בין העובדים, המעסיקים והמדינה, התעוררה סערה בקרב ארגוני מעסיקים רבים, שטענו כי מדובר בהסכם שפוגע בזכויות המעסיקים במשק. במקביל, גם ארגוני עובדים מתחו ביקורת על ההסכם אשר לטענתם פוגע גם בזכויות העובדים.

היום ממשיכות להצטבר הטענות נגד ההסכם, במסגרת ההליכים המשפטיים בבג"ץ שהכריע בנושא ובמכתבים ששוגרו לאוצר, כאשר המתנגדים להסכם מגיעים הן ממגזר העצמאים והמעסיקים והן מצד ארגוני העובדים במשק - אשר נמצאים בד"כ משני צידי המתרס. כולם דורשים דבר אחד: שהמדינה תיקח אחריות מלאה ותישא בעצמה בעלות כל ימי הבידוד.

ביולי האחרון קבע בג"ץ כי בידוד אינו מחלה, ולכן לא ניתן להמשיך להשית על המעסיקים במשק את התשלום הגורף עבור ימי הבידוד. בג"ץ ביטל את תעודות המחלה הגורפות שהוציא משרד הבריאות לעובדים שנאלצים לשהות בבידוד, ושלח את המדינה למצוא תשובה לשאלה מי יישא בעלות ימי הבידוד. הביטול היה אמור להיכנס לתוקף אתמול, ב-30 לספטמבר, אך המדינה הגישה בקשה "בהסכמה" לדחיית המועד בכחודש לצורך חקיקה ההסכמות שהושגו בינה לבין המעסיקים לכאורה.

על פי ההסכמות, ימי הבידוד ירדו ממכסת ימי המחלה של העובד, כאשר התשלום עבור הימים ימשיך, כקבוע בחוק, להתחלק בין העובד למעביד (לפי מספר ימי המחלה שנוצלו). יחד עם זאת הוסכם, כי המדינה תשפה את המעסיקים בסכום של 50% מגובה עלות ימי הבידוד למעסיק. בנוסף נקבע כי עובד אשר ניצל את מלוא ימי המחלה שלו יהיה זכאי לימים נוספים לצורך הבידוד והמדינה תישא לבדה בעלויות ימים אלה.

הבוקר הגישו התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל וארגון חברות הניקיון תגובתה לבקשה לדחיית מועד ביצוע פסק הדין, אשר במסגרתה תוקפים הארגונים את הצדדים החתומים על ההסכם וטוענים כי ההסכם לא משקף את עמדת רוב המעסיקים במשק. "המוצג בבקשה לפיו, הושגה 'הסכמה' עם 'המעסיקים' אינו נכון ולמעשה מהווה היפוכם של העובדות כהווייתן. המדינה לא באה במגע ולא ניהלה הידברות כלשהי עם העותרים 2-3 (התאחדות בעלי המלאה וארגון חברות הניקיון, א' ל"ו) וגם לא עם הגוף המייצג היחידי בישראל המוסמך להגיע להסכמות בשם כלל המעסיקים במגזר הפרטי, לרבות העותרות - נשיאות המגזר העסקי, ועוד 11 ארגוני מעסיקים נוספים בהם מועסקים הרוב המוחלט של העובדים בישראל".

עוד נטען בתגובה, כי הגוף היחיד עמו בא במגע משרד האוצר - נשיאות המעסיקים והעסקים - אינו מייצג את המעסיקים בישראל ואף לא את מרביתם, ואין בהסכמתו ככל שהוגשה, כדי לייצג את עמדת המעסיקים בישראל או לחייבם. "המדינה לא ציינה בבקשתה שנשיאות המגזר העסקי מתנגדת נחרצות למתווה היחיד שהמדינה הסכימה לו, ומשהארגון המייצג את המעסיקים במגזר הפרטי בישראל התנגד, החלה המדינה מנהלת הדברות רק עם נשיאות המעסיקים והעסקים מתוך ידיעה שזו אינה מייצגת את המעסיקים, וראתה בה כ'חוליה חלשה' בתקווה לבצע מחטף עוקף בג"ץ ולהביאו לכדי חקיקה, שממילא לא תתקבל", נכתב בתגובה.

לטענת התאחדות בעלי המלאכה וארגון חברות הניקיון, המדינה לא ניצלה את פרק הזמן שקצב לה בית המשפט (כחודשיים מאז מתן פסק הדין ועד לכניסתה לתוקף של ההחלטה) ואף לא חלק סביר ממנו, כאשר זימנה לראשונה את הנשיאות להדברות בשלהי ספטמבר, ובחלוף ישיבה אחת שבה הציגו פקידי האוצר פתרון אחד ויחיד והוא לבצע את אשר נפסל על ידי בית המשפט בפסק הדין ולהמשיך לנהוג בימי הבידוד כימי מחלה, ולהמשיך להטיל את הנטל הכלכלי לתשלומם על המעסיקים. "עמדת העותרות ונשיאות המגזר העסקי היא שאין לראות בימי הבידוד כימי מחלה, אין יום מחלה שהנו אירוע רפואי כיום בידוד שהנו אירוע משפטי לכל דבר (בהסתייגות כמובן אבל דומה יותר לשהיית עובד במילואים), והשוואה בין סטטוס עובד בבידוד לעובד במחלה הנה בעלת השלכות רוחב ניכרות הכרוכות בין היתר בזכות לסיים העסקה, לזמן לשימוע וכהנה נושאים הקשורים ביחסי העבודה ולפיכך אין הדבר אפשרי או מתאים", נכתב בעתירה.

לטענת המתנגדות, המשך הטלת הנטל הכלכלי לתשלום ימי הבידוד על מעסיקים פרטיים יוביל את המשק לכדי קריסה. זאת מאחר שהמדינה לא הביאה לידי ביטוי כלל במענקים, ששילמה לחלק קטן מהמעסיקים הפרטיים במשק בעקבות המשבר, את הנטל שהוטל עליהם, שלא כדין, עד כה ובמשך 8 חודשים רצופים לממן לבדם ועל חשבונם את מלוא ימי הבידוד. לטענתם, המעסיקים הוציאו עד כה סכום עתק של למעלה מ-3 מיליארד שקל על ימי הבידוד ונכון להיום, מצויים בממוצע כ-45 אלף איש בבידוד מדי יום, כאשר כל הנטל למימון שהייתם בבידוד מוטל על המעסיקים הפרטיים.

מדרון חלקלק לפגיעה בזכויות העובדים

התאחדות המלאכה והתעשייה ואיגוד חברות הניקיון דורשות כעת מבג"ץ לדחות את הבקשה לדחיית מועד החלת פסק הדין ולחייב את המדינה לממן בינתיים על חשבונה את מלוא תשלום ימי הבידוד, עד שתמצא פתרון ראוי. בתגובה נכתב כי "משמעות קבלת הבקשה היא הנצחת המעשה הבלתי חוקי והמחטף המסוכן שמנסה המדינה לבצע על גבם של המעסיקים הפרטיים, כאשר במקביל להגשת הבקשה אמש, פרסם משרד האוצר ופרסמה גם נשיאות המעסיקים הנחיות למעסיקים בדבר 'מתווה' בלתי מוסכם שכביכול הושג. זאת, מתוך הנחה בלתי נתפסת שלחץ הזמן היום האחרון לכניסת תוקפו של פסק הדין, יוביל ליישום מעשה חסר אחריות שיגרום נזק כנראה בלתי הפיך למעסיקים בישראל".

אבל לא רק המעסיקים תוקפים את ההסדר. חלק מארגוני העובדים מצטרפים לביקורת החריפה נגד ההסדר, וטוענים כי לא ייתכן שהמדינה תגזול את ימי המחלה המוקנים לעובדים בחוק בעבור הבידוד ותמנע שני ימי שכר בשל מצב החירום הלאומי שעליו היא אחראית באופן בלעדי - ולא העובדים. כך, הסתדרות העובדים הלאומית הגישה היום לבג"ץ בקשה להצטרף לצדדים בעתירה העוסקת בעלות ימי הבידוד, שבה נטען כי ההסכמות עם האוצר פוגעות בזכויות העובדים. בבקשה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין רן קונפינו, מנהל המחלקה המשפטית בהסתדרות הלאומית ופז מוזר ובר ליאודון ממשרד ליבליך מוזר גליק, נטען כי קבלת ההסכמות תהווה "מדרון חלקלק" לפגיעה בזכויות הפרט של העובדים במשק, ובמיוחד העובדים המוחלשים שאינם מאוגדים ולכן אינם יכולים להגיע להסכמות עם מעסיקיהם.

"ההסכמות המסתמנות מתבצעות על חשבון ימי המחלה של העובדים ותוך פגיעה חמורה בזכויות בסיסיות של עובדים בישראל. מי שנותן ידו להסכמה לפיה העובד מאבד את ימי המחלה שלו בעודו שוהה בבידוד (וכלל אינו חולה), נוטל ביד גסה את זכויותיו הבסיסיות של העובד ומרוקנן מתוכן", נכתב בבקשת ההסתדרות הלאומית. "מה יעשה עובד שנשאר בבידוד שיגלה כי כאשר הוא או ילדו באמת יחלו (חלילה) בחורף הקרוב? או יחלה בקורונה חלילה? הוא יוותר ללא ימי מחלה כלל, שכן הם נלקחו ממנו בתקופת בידוד שחייבה אותו המדינה לשהות בה".

לטענת ההסתדרות הלאומית, "ימי המחלה של העובדים לא קיימים מטעמים סמליים והם אינם בונוס - מדובר בימים חשובים ויקרים לעובדים, שמטרתם להשאירם ברווחה כאשר הם נקלעים למצב רפואי כזה או אחר, המאלץ אותם להיעדר מעבודתם ולא לבצעה. 'ההסכמות' מותירות למעשה כל עובד שיצא לבידוד (כאמור בעל כורחו וללא הסכמתו) ללא ימי מחלה, כאשר יהיה זקוק להם".

כמו במלחמה - המדינה צריכה לשאת בעלות

במקביל להליכים אלה, שיגרו היום חברות ועמותות הסיעוד מכתב בהול לשר האוצר, ישראל כ"ץ, ולשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, איציק שמולי, במסגרתו הביעו אף הן "התנגדות למתווה התשלום עבור ימי הבידוד של העובדים במשק". במכתב, החתום על ידי דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל, נכתב, כי חברות ועמותות הסיעוד, המעסיקות מאות אלפי עובדים, שהם "עובדים חיוניים" מסורים העובדים לילות כימים מאז פרוץ משבר הקורונה, מתנגדים בתוקף להסכמות שהושגו.

במדינת ישראל ישנם כיום כ-250 אלף קשישים זכאי חוק הסיעוד, בהם מטפלים כ-100 אלף מטפלים ומטפלות סיעודיים ישראלים ועוד כ-40 אלף מטפלים זרים. לטענת רז, המטפלים, יחד עם העובדים הסוציאליים, הם למעשה החמצן של הקשישים, הקשר היחיד שלהם לעולם שבחוץ, ובתקופת הקורונה הם מתמסרים לטובת המטופלים שלהם. "וכיצד כעת גומלת להם המדינה על עבודתם? האם היא מעניקה להם פיצוי או שיפוי? לתדהמתנו, בדיוק להיפך; דורשת מהם וממעסיקיהם לשלם בעצמם על ימי הבידוד שהם נאלצים לספוג כתוצאה מהעבודה החיונית שהמדינה דורשת מהם לעשות", כותב רז.

עוד מוסיף רז: "אנו נמצאים בשעת חירום, מלחמה מתמשכת, נגד אויב שכמוהו טרם פגשנו. לכן, בדיוק כמו במלחמה, המדינה היא זו שצריכה לשאת בעלויות של ימי הבידוד, בדיוק כפי שהיא נושאת בעלויות של ימי מילואים, צווי חירום, היעדרות בשל מלחמה או תרגילים ואימונים אליהם נדרשים העובדים במשק להגיע במטרה להגן על מדינת ישראל. אם המדינה היא זו שמחליטה כי על עובד זה או אחר להיכנס לבידוד - המדינה היא גם זו שצריכה לשאת בהוצאות הבידוד, לא העובד ולא המעסיק. אסור שהעובדים ישלמו על ימי הבידוד, וכמובן שגם אין סיבה שהמעסיקים במשק, שנפגעו כלכלית בתקופת הקורונה וכבר ספגו נזקים של מיליארדי שקלים בגין ימי הבידוד של עובדיהם, ייספגו את העלויות".

לטענת רז, בשעה קשה זו, אסור למדינה להוסיף פגיעה כלכלית נוספת על המעסיקים והעובדים במשק. אני פונה אלייך בבקשה לשינוי מיידי של ההסכמות.

עוד כתבות

הכנס השנתי על שם פרופ' ירון אזרחי - "מדמיינים מחדש דמוקרטיה" - מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה / צילום: צילום מסך

"מהי עיתונות, מיהו עיתונאי, מיהו מו"ל, ומי שם ילד בן 18 או 20 בגל"צ להכריע מי הטוב ומי הרע"

בפאנל של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה אלונה בר און מו"ל גלובס כי "הבעיה העיקרית של העיתונות כיום היא היעדר אתוס, תרבות ומקצוענות" ● גיא רולניק סגן מו"ל הארץ אמר כי לשיטתו תיקי 2,000 ו-4,000 היו אמורים להוביל לחשבון נפש בעיתונות וכי בכל מקרה הקשיים הכלכליים לא הם אלו שדרדרו את האתיקה ● גולן יוכפז מנכ"ל חדשות 13 לשעבר טען שהעיתונות נפלה לכרוניקה בסיקור הקורונה ועו"ד נגה רובינשטיין דיברה על העיכוב שבו נמצאת הרגולציה הישראלית ביחס לטיפול בגוגל ובפייסבוק ● את הפאנל הנחתה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס  / צילום: דימה טליאנסקי

לא רק ללין ושילב: הפועלים נכנס לשותפות עם פוקס גם בג'מבו

פועלים שוקי הון נכנסת לשותפות עם קבוצת האופנה הציבורית ברשת ג'מבו - הקמעונאית היוונית המוזלת אותה פוקס צפויה להביא לישראל ● במסגרת העסקה פועלים שוקי הון תרכוש מהשותף של פוקס בשילב, אלעד רונן, 20% משילב, וכן 20% מתאגיד JUMBO, בתמורה לכ-40 מיליון שקל

אילוסטרציה / צילום: ריחי רחמן

התחזקות הדולר היכתה באדמה: ירידה של 50% ברווח הרבעוני

הסיבה העיקרית לפגיעה החריפה בחברת האגרוכימיה - אי-הצלחתה להעלות את מחירי המכירה של מוצריה במונחי מטבע מקומי

מארק צוקרברג / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

פייסבוק עקפה את התחזיות בעקבות מעבר של פרסום לאונליין

מספר המשתמשים היומיים והחודשיים של פייסבוק בארה"ב ובקנדה ירד מעט בהשוואה לרבעון השני, אז הוא הגיע לרמה גבוהה בשל משבר הקורונה ● בחברה צופים אי ודאות משמעותית לגבי הפעילות ב-2021

ג'ף בזוס / צילום: Charles Krupa, AP

אמזון לא עוצרת: ניפצה את תחזית הרווח למניה ב-300%; ההכנסות זינקו ב-37%

הרווח למניה הסתכם ב-12.37 דולרים - מעל לתחזיות השוק לרווח של 7.41 דולרים למניה ● ההכנסות הסתכמו ב-96.15 מיליארד דולר לעומת הצפי להכנסות של 92.7 מיליארד דולר ● אמזון מעלה את התחזיות לרבעון הבא, אם כי הטווח לרווח התפעולי רחב מדי

סונדאר פיצ'אי מעיד בועדת השיפוט של הקונגרס האמריקאי בנושא שימוש בנתוני משתמשים בגוגל / צילום: Jim Young, רויטרס

גוגל ריסקה את התחזיות לרבעון: מציגה צמיחה של 14% - הרבה מעל לצפי

הרווח הנקי למניה עמד על 16.4 דולר – יותר מחמישה דולרים מעל התחזיות ● הרווח הנקי הסתכם ב-11.3 מיליארד דולר - זינוק של 61% לעומת הרבעון המקביל אשתקד

טראמפ רוקד בעצרת באוהיו בשבת / צילום: Jeff Chiu, Associated Press

הסושיאל הולך להכריע את הבחירות בארה"ב. השאלה לטובת מי

ביידן מצידו עוד לא סיים ללמוד על הסושיאל את מה שטראמפ הספיק כבר לשכוח ● מאידך, הוא הספיק ללמוד לא מעט מהטעויות של הילארי ● אמנם עוד לא ניתן לדעת מי ינצח ואפילו לא מתי נדע זאת, אבל מנצח בטוח אחד כבר יש

נמל חיפה / צילום: איל יצהר, גלובס

מבלווטניק ועד אונגר: אלו הקבוצות שניגשו למכרז לרכישת נמל חיפה. בולטים בהיעדרם - הסינים

הסתיים שלב הרישום של המתעניינים בהפעלת הנמל ●  בין המתעניינים - מספנות ישראל, אנשי העסקים דני אונגר ולן בלווטניק וקרנות כמו אלייד, ג'נריישן ועוד ● בין החברות הזרות - מפעילי נמלים גדולים מארה"ב, בלגיה וטורקיה ● בלטו בהיעדרן - החברות הסיניות שבעבר גילו עניין בהפרטה

טים קוק, מנכ"ל אפל /  צילום: רויטרס Thomas Peter

ההכנסות מהאייפון אכזבו - ומניית אפל יורדת במסחר המאוחר

הפתעה לטובה במכירות האייפדים ומחשבי מק פיצו על הירידה בהכנסות מהאייפונים, והחברה עקפה את התחזיות ● אפל לא סיפקה תחזית לרבעון הבא, שיכלול את מכירות האייפונים החדשים

ניר בן משה  / צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

ראש המלמ"ב ניר בן משה פורש מתפקידו

בן משה כיהן בתפקיד הממונה על הביטחון במערכת הביטחון מ-2015, ולפי הודעת משרד הביטחון, הוביל מספר מהלכים במערך ובגופים הכפופים לו

ג'ו יורגנסן / צילום: Alicia Devine, רויטרס

לא רק ביידן וטראמפ: מי עוד מועמדים לנשיאות ארה"ב

המערכת הפוליטית האמריקאית היא דו-מפלגתית הנשלטת על ידי המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקאית ● אך הן לא לבד. מלבדן יש עוד מפלגות רבות ● חלקן מעמידות לבחירה גם מועמדים לנשיאות ארצות הברית

דרור פויר / צילום: יונתן בלום, גלובס

עִזבו אותי לגסוס במסדרון, הצילו את נטלי דדון!

המרוץ לפיתוח החיסון הוא בקושי חימום ומתאבן למרוץ האמיתי - המרוץ לחיסון עצמו ● ואם אתם לא חושבים שהמקורבים יזכו לחיסון ראשונים, כנראה שהפרוטקציה שלכם כל-כך חזקה שאתם כבר לא שמים לב אליה

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

חברת KAPE שבשליטת טדי שגיא גייסה 115 מיליון דולר

הגיוס בוצע בהנפקת מניות שזכתה לביקושים גבוהים ● טדי שגיא הזרים כמחצית מהסכום ● מוסדיים מישראל הזרימו ביקושים בעשרות מיליוני דולרים

מסעדת טוטו / צילום: שני מוזס, גלובס

משבר הקורונה משתק את ענף המסעדות: כך נראית הבוקר מסעדת היוקרה טוטו בת"א

טוטו נחשבה למסעדת יוקרה וותיקה אשר פעלה בשטח רחב ידיים, בכניסת למגדל המוזיאון בתל אביב ● המסעדה תועדה הבוקר כשהיא מפורקת וריקה לחלוטין ● ירון שלו, בעלי המסעדה: "לא נכון לי כרגע להגיב. כל המסעדות סגורות כרגע"

בית בכפר שלם / צילום: איל יצהר, גלובס

תושבים בכפר שלם נגד קבוצת גבאי: טוענים להפרת הסכם מכוונת

עשרות תושבים בכפר שלם שקשורים במשפחה אחת הגישו תביעה נגד קבוצת גבאי בטענה כי החברה מפרה הסכם מולם, ומנסה לקצץ בזכויותיהם, כחלק מיוזמה להקים במקום פרויקט פינוי בינוי ● קבוצת גבאי: "החברה עומדת מאחורי ההסכמים החתומים ולא פגעה בתמורות"

קמפיין משרד הבריאות / צילום: יח"צ

ביטוח, בריאות: 9 מיליון והקורונה כובשות את טבלת הפרסומות

הפרסומת של משרד הבריאות באמצעות לפ"מ היא הזכורה ביותר ● 9 מיליון - האהובה ● הקמפיין של Quik - סופרמרקט אונליין הוא המושקע ביותר מבחינה תקציבית

נטפליקס. עלייה מסיבית בצריכת שירותי טלוויזיה בארה"ב / צילום: Antoine Kreme, רויטרס

נטפליקס רוכבת על הקורונה ומעלה את מחירי החבילות בארה"ב

לעת עתה הדיווח מתייחס בארה"ב ולא לשאר העולם אך אין לדעת ● הסיבה היא הגידול בתחרות מצד שחקניות חדשות שמוזילות את מחירי החבילות

אפי נוה  / צילום: שלומי יוסף

פרשת אפי נוה: מרוב עצים לא רואים את סימון המטרה

לא זכורה לי דוגמה כה קיצונית כמו פרשת אפי נוה, שבה המערכת נרתמה לדרוס מכל זווית אפשרית אדם שסומן על ידה ● אם הפרקליטות מסוגלת להודות בטעויות, זו ההזדמנות בה' הידיעה

ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות

הפור נפל: זה מה שהחליט האוצר במאבק על צמצום המסגרות לכרטיסי אשראי בבנקים הגדולים

על פי טיוטת הצו שפרסם האוצר צמצום המסגרות לכרטיסי אשראי ישונה כך שבשלב הראשון המסגרת המינימלית תעמוד על 7,500 שקל לעומת 5,000 שקל בחוק המקורי ● בנוסף הופחתה ההוראה לצמצום המסגרת הכללית בבנקים, ביחס להיקפן בסוף 2015

חתימת הסכם השלום עם איחוד האמירויות ובחריין בבית הלבן / צילום: Alex Brandon, AP

מדינות מהמפרץ פנו לישראל כדי לבחון רכישת מערכות נגד טילים

ההסכמים בין המדינות הובילו לפניות ראשוניות מצד המפרציות לרכישות מהתעשיות הביטחוניות בישראל - כך נודע ל"גלובס" ● ההתעניינות כוללת הצטיידות במיגון לכלי רכב משוריינים, מערכות נגד טילים ומערכות "מעיל רוח" מתוצרת רפאל ● במפרץ מעוניינים לשפר את ההגנה על מתקני הנפט בעקבות התקיפה בסעודיה ב-2019