גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעסיקים וארגוני עובדים לבג"ץ: "המדינה צריכה לקחת אחריות על ימי הבידוד"

ממשיכות להצטבר הטענות נגד ההסכם המטיל את עלות ימי הבידוד על העובדים, המעסיקים והמדינה ● המתנגדים להסכם מגיעים הן ממגזר העצמאים והמעסיקים והן מצד ארגוני העובדים – אשר נמצאים בד"כ משני צידי המתרס ● כולם דורשים דבר אחד: שהמדינה תישא בעלות כל ימי הבידוד

חניון היבדק־וסע בת"א, יולי / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
חניון היבדק־וסע בת"א, יולי / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

סערת "הסכם עלות ימי הבידוד" נמשכת: אתמול (ד'), עם פרסום ההסכם של משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, אשר במסגרתו חולקה עלות ימי הבידוד בין העובדים, המעסיקים והמדינה, התעוררה סערה בקרב ארגוני מעסיקים רבים, שטענו כי מדובר בהסכם שפוגע בזכויות המעסיקים במשק. במקביל, גם ארגוני עובדים מתחו ביקורת על ההסכם אשר לטענתם פוגע גם בזכויות העובדים.

היום ממשיכות להצטבר הטענות נגד ההסכם, במסגרת ההליכים המשפטיים בבג"ץ שהכריע בנושא ובמכתבים ששוגרו לאוצר, כאשר המתנגדים להסכם מגיעים הן ממגזר העצמאים והמעסיקים והן מצד ארגוני העובדים במשק - אשר נמצאים בד"כ משני צידי המתרס. כולם דורשים דבר אחד: שהמדינה תיקח אחריות מלאה ותישא בעצמה בעלות כל ימי הבידוד.

ביולי האחרון קבע בג"ץ כי בידוד אינו מחלה, ולכן לא ניתן להמשיך להשית על המעסיקים במשק את התשלום הגורף עבור ימי הבידוד. בג"ץ ביטל את תעודות המחלה הגורפות שהוציא משרד הבריאות לעובדים שנאלצים לשהות בבידוד, ושלח את המדינה למצוא תשובה לשאלה מי יישא בעלות ימי הבידוד. הביטול היה אמור להיכנס לתוקף אתמול, ב-30 לספטמבר, אך המדינה הגישה בקשה "בהסכמה" לדחיית המועד בכחודש לצורך חקיקה ההסכמות שהושגו בינה לבין המעסיקים לכאורה.

על פי ההסכמות, ימי הבידוד ירדו ממכסת ימי המחלה של העובד, כאשר התשלום עבור הימים ימשיך, כקבוע בחוק, להתחלק בין העובד למעביד (לפי מספר ימי המחלה שנוצלו). יחד עם זאת הוסכם, כי המדינה תשפה את המעסיקים בסכום של 50% מגובה עלות ימי הבידוד למעסיק. בנוסף נקבע כי עובד אשר ניצל את מלוא ימי המחלה שלו יהיה זכאי לימים נוספים לצורך הבידוד והמדינה תישא לבדה בעלויות ימים אלה.

הבוקר הגישו התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל וארגון חברות הניקיון תגובתה לבקשה לדחיית מועד ביצוע פסק הדין, אשר במסגרתה תוקפים הארגונים את הצדדים החתומים על ההסכם וטוענים כי ההסכם לא משקף את עמדת רוב המעסיקים במשק. "המוצג בבקשה לפיו, הושגה 'הסכמה' עם 'המעסיקים' אינו נכון ולמעשה מהווה היפוכם של העובדות כהווייתן. המדינה לא באה במגע ולא ניהלה הידברות כלשהי עם העותרים 2-3 (התאחדות בעלי המלאה וארגון חברות הניקיון, א' ל"ו) וגם לא עם הגוף המייצג היחידי בישראל המוסמך להגיע להסכמות בשם כלל המעסיקים במגזר הפרטי, לרבות העותרות - נשיאות המגזר העסקי, ועוד 11 ארגוני מעסיקים נוספים בהם מועסקים הרוב המוחלט של העובדים בישראל".

עוד נטען בתגובה, כי הגוף היחיד עמו בא במגע משרד האוצר - נשיאות המעסיקים והעסקים - אינו מייצג את המעסיקים בישראל ואף לא את מרביתם, ואין בהסכמתו ככל שהוגשה, כדי לייצג את עמדת המעסיקים בישראל או לחייבם. "המדינה לא ציינה בבקשתה שנשיאות המגזר העסקי מתנגדת נחרצות למתווה היחיד שהמדינה הסכימה לו, ומשהארגון המייצג את המעסיקים במגזר הפרטי בישראל התנגד, החלה המדינה מנהלת הדברות רק עם נשיאות המעסיקים והעסקים מתוך ידיעה שזו אינה מייצגת את המעסיקים, וראתה בה כ'חוליה חלשה' בתקווה לבצע מחטף עוקף בג"ץ ולהביאו לכדי חקיקה, שממילא לא תתקבל", נכתב בתגובה.

לטענת התאחדות בעלי המלאכה וארגון חברות הניקיון, המדינה לא ניצלה את פרק הזמן שקצב לה בית המשפט (כחודשיים מאז מתן פסק הדין ועד לכניסתה לתוקף של ההחלטה) ואף לא חלק סביר ממנו, כאשר זימנה לראשונה את הנשיאות להדברות בשלהי ספטמבר, ובחלוף ישיבה אחת שבה הציגו פקידי האוצר פתרון אחד ויחיד והוא לבצע את אשר נפסל על ידי בית המשפט בפסק הדין ולהמשיך לנהוג בימי הבידוד כימי מחלה, ולהמשיך להטיל את הנטל הכלכלי לתשלומם על המעסיקים. "עמדת העותרות ונשיאות המגזר העסקי היא שאין לראות בימי הבידוד כימי מחלה, אין יום מחלה שהנו אירוע רפואי כיום בידוד שהנו אירוע משפטי לכל דבר (בהסתייגות כמובן אבל דומה יותר לשהיית עובד במילואים), והשוואה בין סטטוס עובד בבידוד לעובד במחלה הנה בעלת השלכות רוחב ניכרות הכרוכות בין היתר בזכות לסיים העסקה, לזמן לשימוע וכהנה נושאים הקשורים ביחסי העבודה ולפיכך אין הדבר אפשרי או מתאים", נכתב בעתירה.

לטענת המתנגדות, המשך הטלת הנטל הכלכלי לתשלום ימי הבידוד על מעסיקים פרטיים יוביל את המשק לכדי קריסה. זאת מאחר שהמדינה לא הביאה לידי ביטוי כלל במענקים, ששילמה לחלק קטן מהמעסיקים הפרטיים במשק בעקבות המשבר, את הנטל שהוטל עליהם, שלא כדין, עד כה ובמשך 8 חודשים רצופים לממן לבדם ועל חשבונם את מלוא ימי הבידוד. לטענתם, המעסיקים הוציאו עד כה סכום עתק של למעלה מ-3 מיליארד שקל על ימי הבידוד ונכון להיום, מצויים בממוצע כ-45 אלף איש בבידוד מדי יום, כאשר כל הנטל למימון שהייתם בבידוד מוטל על המעסיקים הפרטיים.

מדרון חלקלק לפגיעה בזכויות העובדים

התאחדות המלאכה והתעשייה ואיגוד חברות הניקיון דורשות כעת מבג"ץ לדחות את הבקשה לדחיית מועד החלת פסק הדין ולחייב את המדינה לממן בינתיים על חשבונה את מלוא תשלום ימי הבידוד, עד שתמצא פתרון ראוי. בתגובה נכתב כי "משמעות קבלת הבקשה היא הנצחת המעשה הבלתי חוקי והמחטף המסוכן שמנסה המדינה לבצע על גבם של המעסיקים הפרטיים, כאשר במקביל להגשת הבקשה אמש, פרסם משרד האוצר ופרסמה גם נשיאות המעסיקים הנחיות למעסיקים בדבר 'מתווה' בלתי מוסכם שכביכול הושג. זאת, מתוך הנחה בלתי נתפסת שלחץ הזמן היום האחרון לכניסת תוקפו של פסק הדין, יוביל ליישום מעשה חסר אחריות שיגרום נזק כנראה בלתי הפיך למעסיקים בישראל".

אבל לא רק המעסיקים תוקפים את ההסדר. חלק מארגוני העובדים מצטרפים לביקורת החריפה נגד ההסדר, וטוענים כי לא ייתכן שהמדינה תגזול את ימי המחלה המוקנים לעובדים בחוק בעבור הבידוד ותמנע שני ימי שכר בשל מצב החירום הלאומי שעליו היא אחראית באופן בלעדי - ולא העובדים. כך, הסתדרות העובדים הלאומית הגישה היום לבג"ץ בקשה להצטרף לצדדים בעתירה העוסקת בעלות ימי הבידוד, שבה נטען כי ההסכמות עם האוצר פוגעות בזכויות העובדים. בבקשה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין רן קונפינו, מנהל המחלקה המשפטית בהסתדרות הלאומית ופז מוזר ובר ליאודון ממשרד ליבליך מוזר גליק, נטען כי קבלת ההסכמות תהווה "מדרון חלקלק" לפגיעה בזכויות הפרט של העובדים במשק, ובמיוחד העובדים המוחלשים שאינם מאוגדים ולכן אינם יכולים להגיע להסכמות עם מעסיקיהם.

"ההסכמות המסתמנות מתבצעות על חשבון ימי המחלה של העובדים ותוך פגיעה חמורה בזכויות בסיסיות של עובדים בישראל. מי שנותן ידו להסכמה לפיה העובד מאבד את ימי המחלה שלו בעודו שוהה בבידוד (וכלל אינו חולה), נוטל ביד גסה את זכויותיו הבסיסיות של העובד ומרוקנן מתוכן", נכתב בבקשת ההסתדרות הלאומית. "מה יעשה עובד שנשאר בבידוד שיגלה כי כאשר הוא או ילדו באמת יחלו (חלילה) בחורף הקרוב? או יחלה בקורונה חלילה? הוא יוותר ללא ימי מחלה כלל, שכן הם נלקחו ממנו בתקופת בידוד שחייבה אותו המדינה לשהות בה".

לטענת ההסתדרות הלאומית, "ימי המחלה של העובדים לא קיימים מטעמים סמליים והם אינם בונוס - מדובר בימים חשובים ויקרים לעובדים, שמטרתם להשאירם ברווחה כאשר הם נקלעים למצב רפואי כזה או אחר, המאלץ אותם להיעדר מעבודתם ולא לבצעה. 'ההסכמות' מותירות למעשה כל עובד שיצא לבידוד (כאמור בעל כורחו וללא הסכמתו) ללא ימי מחלה, כאשר יהיה זקוק להם".

כמו במלחמה - המדינה צריכה לשאת בעלות

במקביל להליכים אלה, שיגרו היום חברות ועמותות הסיעוד מכתב בהול לשר האוצר, ישראל כ"ץ, ולשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, איציק שמולי, במסגרתו הביעו אף הן "התנגדות למתווה התשלום עבור ימי הבידוד של העובדים במשק". במכתב, החתום על ידי דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל, נכתב, כי חברות ועמותות הסיעוד, המעסיקות מאות אלפי עובדים, שהם "עובדים חיוניים" מסורים העובדים לילות כימים מאז פרוץ משבר הקורונה, מתנגדים בתוקף להסכמות שהושגו.

במדינת ישראל ישנם כיום כ-250 אלף קשישים זכאי חוק הסיעוד, בהם מטפלים כ-100 אלף מטפלים ומטפלות סיעודיים ישראלים ועוד כ-40 אלף מטפלים זרים. לטענת רז, המטפלים, יחד עם העובדים הסוציאליים, הם למעשה החמצן של הקשישים, הקשר היחיד שלהם לעולם שבחוץ, ובתקופת הקורונה הם מתמסרים לטובת המטופלים שלהם. "וכיצד כעת גומלת להם המדינה על עבודתם? האם היא מעניקה להם פיצוי או שיפוי? לתדהמתנו, בדיוק להיפך; דורשת מהם וממעסיקיהם לשלם בעצמם על ימי הבידוד שהם נאלצים לספוג כתוצאה מהעבודה החיונית שהמדינה דורשת מהם לעשות", כותב רז.

עוד מוסיף רז: "אנו נמצאים בשעת חירום, מלחמה מתמשכת, נגד אויב שכמוהו טרם פגשנו. לכן, בדיוק כמו במלחמה, המדינה היא זו שצריכה לשאת בעלויות של ימי הבידוד, בדיוק כפי שהיא נושאת בעלויות של ימי מילואים, צווי חירום, היעדרות בשל מלחמה או תרגילים ואימונים אליהם נדרשים העובדים במשק להגיע במטרה להגן על מדינת ישראל. אם המדינה היא זו שמחליטה כי על עובד זה או אחר להיכנס לבידוד - המדינה היא גם זו שצריכה לשאת בהוצאות הבידוד, לא העובד ולא המעסיק. אסור שהעובדים ישלמו על ימי הבידוד, וכמובן שגם אין סיבה שהמעסיקים במשק, שנפגעו כלכלית בתקופת הקורונה וכבר ספגו נזקים של מיליארדי שקלים בגין ימי הבידוד של עובדיהם, ייספגו את העלויות".

לטענת רז, בשעה קשה זו, אסור למדינה להוסיף פגיעה כלכלית נוספת על המעסיקים והעובדים במשק. אני פונה אלייך בבקשה לשינוי מיידי של ההסכמות.

עוד כתבות

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

אלוף תומר בר / צילום: דובר צה''ל

בין עזה לאיראן: קווים לדמות של מפקד חיל האוויר תומר בר

דורות של מפקדי חיל אוויר חלמו להיות בנעליים של האלוף תומר בר, האיש שפיקד על חיסול נסראללה ובכירי חמאס והוביל את התקיפה ההיסטורית באיראן ● אולם, כשמקורביו משוחחים איתו על כך, הוא משיב: "אני מוכן לוותר על הכול ולחזור ל־6 באוקטובר" ● ממכתב הסרבנים, דרך הטבח בעוטף ועד להישגים של חיל האוויר תחתיו: מיהו תומר בר?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"