ד”ר שלומית ווגמן–רטנר / צילום: רן יחזקאל
בישיבת הממשלה השבוע הציגה יו"ר הרשות לפרטיות ד"ר שלומית ווגמן-רטנר חוות דעת של הרשות ובה ביקורת קשה על המשך השימוש באיכוני השב"כ לשם קטיעת שרשראות ההדבקה של מגפת הקורונה.
לפי חוות הדעת שהוכנה ברשות להגנת הפרטיות אין מחלוקת על כך שכלי איכוני השב"כ לא מנע את הגל השני, לא סייע בבלימת המגיפה ואין שום הצדקה להמשך הפגיעה חסרת התקדים בפרטיותם של כלל תושבי ישראל.
בימים האחרונים, נתוני התחלואה בריכוזי ערים חרדיות, מבהירים כי לא רק שכלי השב"כ לא סייע לעצירת התחלואה, הוא אף הביא ל"עיוורון" של נבחרי הציבור, שהסתמכו על השב"כ ולא טיפלו בציבור הישראלי שבידו אין ניידים חכמים המחוברים למערכות האיכון.
אולם למרות כל אמירות חריפות מאוד בדו"ח נגד כלי איכוני השב"כ, וגמן-רטנר אינה קוראת בדו"ח הכתוב לממשלה להפסיק את השימוש בכלי השב"כ.
האיכונים מחכים לחקיקה ראשית
איכוני השב"כ הוכנסו לשימוש באמצעות תקנות שעת חירום בגל הראשון בחודשים אפריל ומאי ולאחר מחאה ציבורית נרחבת, ועתירה לבג"ץ של מספר ארגונים הופסק השימוש בכלי האיכון עד להעברת חקיקה ראשית בנושא.
בחודש יולי עבר תיקון לחוק השב"כ ועל אף שראש השב"כ נדב ארגמן, ביקש מן הממשלה להימנע מן השימוש בכלי, הוא הוכנס לפעולה פעם נוספת.
המהלך זכה שוב לביקורת נרחבת, שכן ישראל הנה המדינה המערבית היחידה בעולם המשתמשת בגוף ביטחון למעקב סלולרי אחרי אזרחי המדינה. אחרי הקורונה, יהיה אפשר לחשוב שהמדינה תחפש לעקוב באמצעות השב"כ גם אחרי חולי שפעת ו/או חצבת או סתם אחרי עבריינים מהירות בכבישים.
בחוות הדעת של הרשות נכתב כי "בראשית חודש יולי עמד מספר החולים המאומתים בישראל על כ-26 אלף. כיום ישנם כ-236 אלף חולים מאומתים. זאת, כאשר 6% בלבד ממי שקיבלו הודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון השב"כ, אובחנו בסופו של יום כחולים בנגיף, ו-94% לא אובחנו כחולים או שנמצא כי חובת בידודם הייתה מוטעית" (המספר 236 אלף יוחס ללפני כמה ימים, כאשר היום (ה׳) עומד מספר החולים בישראל על כ 250 אלף - ט.ש).
יצויין שבשב"כ מציינים כי מי ראשית המגיפה הם הצליחו לאתר 40 אלף חולים, כאמור מתוך כ-250 אלף.
חקירות אפידמיולוגיות הסתברו כמדויקות הרבה יותר
בדו"ח שהוגש לממשלה מציינת הרשות להגנת הפרטיות "חקירות אפידמיולוגיות הסתברו כמדויקות הרבה יותר. במספרים מוחלטים, הגם שכמות האנשים שנשלחו לבידוד כתוצאה מחקירה אפידמיולוגית עומדת על כמחצית מכמות האנשים שנשלחו לבידוד באמצעות כלי השב"כ, החקירות כשלעצמן איתרו מספר רב יותר של חולים מאומתים. כ-10%, לכל הפחות, ממי שאותרו כמגעים בחקירה אפידמיולוגית אובחנו בסופו של יום כחולים בנגיף".
החרדים לא משתמשים בניידים חכמים
בדוח מצוין כי כלי השב"כ פוגע אנושות בכלכלה. "הכלי גוזר על רבבות ישראלים הגבלה דרסטית על חופש התנועה שלהם, מבלי שבאו במגע עם חולה קורונה. הדבר משפיע גם באופן ניכר על הכלכלה ועל יכולתו של המשק הישראלי לקיים "שגרת קורונה" עם תום הסגר הנוכחי."
עוד מצוין בדוח כי 62% מן ההשגות שהוגשו על ידי מי שקיבל הודעה על חובת בידוד באמצעות כלי השב"כ, התקבלו והובילו לשחרור מבידוד (כ-122 אלף השגות).
"הרשות להגנת הפרטיות סבורה כי במציאות הנוכחית ובמכלול הנתונים, לרבות דפוסי התפשטותו של הנגיף שלא היו ברורים בתחילת המגיפה, ולנוכח מוקדי ההדבקה המשמעותיים, יעילותו של הכלי הטכנולוגי של השב"כ מוטלת כיום בספק ממשי, באופן המשליך במישרין על מידתיות השימוש. בפועל קיים ספק עד כמה כלי השב"כ הוא כיום אמצעי יעיל להשגת המטרה", נכתב בדוח .
מאחר ועיקר ההדבקה נעשית בחללים סגורים ולא במרחב הפתוח, הרי שבתוך בתי הכנסת, קניונים (הסגורים ממילא), בתי ספר (הסגורים החודש) - אין לכלי השב"כ שום משמעות. איכוני השב"כ לא יכולים להתבצע כאשר אדם נמצא במרחב הסגור.
אם יוצאים מתוך נקודת הנחה שכלי השב"כ לא מתמודד עם מי שסוגר את הנייד בשבתות וחגים, או נמצא במקומות סגורים כמו בתי ספר, ישיבות ובתי כנסת, הרי שכלי השב"כ מחיל את עצמו כיום על האוכלוסייה הרחבה המשתמשת בטלפונים ניידים.
וכך נכתב בדוח: "כידוע, עיקר ההדבקות מתרחשות בחללים סגורים הומי אדם, בהם כלי השב"כ אינו יעיל. בנוסף, כלי השב"כ גם כלל אינו יעיל בקרב אוכלוסיות מסוימות אשר אינן נושאות עמן מכשירים סלולריים באופן קבוע (כגון בקרב קטינים בגילאים מסוימים, במערכת החינוך, בבתי תפילה בשבתות וחגים ועוד). אם נוסיף לכך את מגבלותיו של הכלי, ההודעות הרבות הנשלחות לאנשים שכלל לא היו במגע עם חולה, והמשבר החריף באמון הציבור, מתקבלת תוצאה של אפקטיביות נמוכה, שדי בה כשלעצמה כדי להשליך על מידתיות המשך השימוש בכלי".
בהמשך הדו"ח הרשות ממליצה לעבור לשימוש באפיליקציה ייעודית, כמו המגן. אפליקציות מן הסוג הזה מסתמכות על חישוב מרחקים בין שני ניידים באמצעות BlueThooth ולא איתור מיקום באמצעות GPS ותא שטח ולכן, היא הרבה פחות חודרנית לפרטיות של האדם.