גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם נתניהו היה לומד מברברה סטרייסנד, המחאה הייתה מתפוגגת מעצמה

לנתניהו קרה דבר מוזר: כל צעד שלו נגד המחאה רק מחזק אותה ● כל עוד המחאה הייתה בבלפור, אפשר היה לשלוף נגדה את הטענות המוכרות ● דווקא הגבלתה יצרה עבורו משבר אמיתי קשה בהרבה לניהול ● ואיך כל זה קשור לזמרת המפורסמת?

שוטרים עוצרים מפגין בת"א. מפגינים בכל הארץ יצאו במחאה על הניסיון להגביל את ההפגנות נגד ראש הממשלה / צילום: Ammar Awad, רויטרס
שוטרים עוצרים מפגין בת"א. מפגינים בכל הארץ יצאו במחאה על הניסיון להגביל את ההפגנות נגד ראש הממשלה / צילום: Ammar Awad, רויטרס

כשמדובר במשבר תקשורתי קלאסי, ניתן לבחון את הידע שיש לעיתונאי ולהגדיר מידע שעובר און רקורד ואוף רקורד וכך לנסות לנהל אותו. ברשת החברתית זו כבר אופרה אחרת - שם אין סיכומים וכל שיחה בהודעה או בטלפון עלולה להיות און רקורד במקרה הטוב ובמקרה הגרוע היא מצולמת או מוקלטת ומשודרת. מסיבה זו מומלץ להקשיב היטב לטענות, להבין ולהתאים את התגובה לטענה.

כשלא מקשיבים ובעיקר כשלא מצליחים להבין את הנורמות ואת הרעיונות מבשילים התנאים ל"אפקט סטרייסנד". המונח מתאר ניסיון השתקה של מידע שיוצא משליטה, זכר לניסיונה של השחקנית-זמרת למנוע פרסום צילום ביתה באתר אינטרנט - מאבק שזכה לחשיפה ולתשומת לב ציבורית גדולה כתוצאה מניסיון ההשתקה עצמו ופחות מתמונת הבית.

הסיפור של המחאה נגד בנימין נתניהו. המסר "למה לא נתניהו" הוא מסר מורכב שבחמש מערכות בחירות לא באמת הצליח לעבור. השילוב של הקורונה עם מצבו המשפטי יצרו את ההזדמנות או הבליטו את הכישלון שלו (תלוי באיזה נרטיב תבחרו לקרוא את המשפט, ימני או שמאלני). את המסר המורכב הזה ניסו להבהיר כמות מכובדת אבל לא מספקת של אנשים בכל סוף שבוע בגשרים, בצמתים ובבלפור - הדובדבן שבקצפת.

אי אפשר לומר שהמחאה הזו לא יצרה עניין אבל הצליחו לשמר אותה במחוזות הידועים של השמאל. גם אם מדי פעם נקלעו אליה חובשי כיפות וחרדים, הם לא היו המסה העיקרית. כל עוד זה היה המצב, אפשר היה להתייחס אליהם כ"מפיצי מחלות" וכ"מדגרת קורונה". אפשר גם היה להתייחס אליהם כאל "אנרכיסטים חסרי אחריות", "שונאי חרדים" ו"כמפגינים בתשלום שממומנים על ידי אהוד ברק". עובדות? נתונים? זה לא העידן המתאים לכך.

המסרים האלו עוברים בקבוצות פייסבוק וגם בוואטסאפ, באמצעות משפיעני רשת וגם באמצעות דף הפייסבוק של ראש הממשלה עצמו, שמבצע כאן קרב בלימה ראוי לציון בהיקפו ובעוצמתו. במסגרת הקרב הזה נתניהו מצליח למנוע תסיסה אמיתית בליכוד אבל אם נתמקד בעולם הרשתות החברתיות, ההצלחה שלו היא בבלימת לא מעט פרצות בתוך המחנה שלו.

במקום נצחונות, חיים משבת לשבת

ועדיין, משהו פה משתנה. משהו שדומה שהוא גדול אפילו על נתניהו - אלא אם במבחן התוצאה, בתוך חמש שנים, הוא יהיה זה שיצחק אחרון. העניין הוא שעד עכשיו כל אמירה או מעשה נגד נתניהו לוו במנטרה של "עוד 5 מנדטים" אבל לא רק שהמנטרה הזו שחוקה וזה כבר לא קורה, בסקרים שמתפרסמים המנדטים מגיעים למישהו אחר.

נכון, תומכי נתניהו רבים משוכנעים שלקראת הבחירות הוא יזמין מאתר איביי את הקשית המפורסמת וישתה את המנדטים של בנט, אבל לא כל תומכיו שותפים לתחושה הזו. אם פעם השיח על נתניהו היה שיח "מכביסטי" שסוגד לניצחונות, היום ניתן לקרוא לא מעט שיח "הפועלי", שלומד לחיות משבת לשבת, גם עם הפסדים. יש כאן שינוי בטון.

למעשה, לנתניהו קרה דבר מוזר: כל צעד שלו נגד המחאה רק מחזק אותה. כל עוד המחאה הייתה בבלפור, אפשר היה לשלוף נגדה את כל הטענות שהזכרנו, אבל הגבלת המחאה לטווח של קילומטר יצרה שלושה אלמנטים שככל הנראה לא חשבו עליהם: הצדקה, נגישות ונראות. עכשיו, כשהיא מתנהלת בכל עיר ובכל ישוב, ושומרת על מרחק - היא כבר לא מתאימה לתיאור זה, והצעדים נגדה מעניקים למפגינים את התחושה שהיא מוצדקת ושהדמוקרטיה אכן בסכנה.

כעת היא אף מונגשת יותר, כי במקום לדאוג לבייביסיטר ולעמוד בפקקים, הרבה יותר קל למפגינים לפתוח אתר אינטרנט, שהוקם להפגנות בטווח של קילומטר ולפי המידע ב-Who.is עומד מאחוריו אדם בשם גיל טפר, למצוא הפגנה קרובה ולהצטרף אליה בזמן שהילדים משחקים בפארק הסמוך. הרבה יותר קל לאנשים קשישים לצאת 10 מטרים מפתח ביתם והרבה יותר קל לפתוח עוד ועוד מקומות הפגנה - גם בירוחם ובגוש עציון.

ומבחינת הנראות, אם לנתניהו וצוותו הפריע הסיקור החדשותי במוצאי שבת, עכשיו הפיד כולו נשטף בתמונות, סרטונים ושידורים חיים מהפגנות בכל הארץ. נכון, הבועה שעטפה את המפגינים בבלפור, לפיה יש המון שלם שמסכים איתם, התפוצצה (ואיתה תחושת הביטחון), כעת הם מרגישים את הרחוב, את מי שלא מקבל אותם, את מי שמתנגד להם, את מי שתומך בנתניהו - אבל הנחישות שלהם לא באמת נפגעה, היא רק גברה.

ההשפעה האמיתית היא בנראות, בצליל הזמבורות שמגיע עד לבית, בפיזור ההפגנות, בתובנה שייתכן ויש סדק, שיש מחאה ושהיא לא בהכרח מורכבת מאנשים ששילמו להם, היא מורכבת מהשכנים שלנו, מאנשים שאנחנו פוגשים במכולת, מאנשים אמיתיים ולא מחייזרים.

ברברה סטרייסנד. הלקח לא נלמד / צילום: John Salangsang, Associated Press

החומרים שמהם מפגינים ניזונים

לנתניהו יש שותפה בכירה לאחריות על אפקט הסטרייסנד של המחאה והיא משטרת ישראל. כתבי הפוליטיקה והמשטרה עשויים לקשור את האחריות הזו בזהות השר הממונה, אבל חלוקת קנסות על אי שמירת מרחק בין מפגינים, על התקהלות אסורה ובדיקת תעודות זהות של מפגינים כדי לוודא שהם לא חרגו מתחום הקילומטר, אולי נכונים מבחינה מבצעית אבל הם נתפסים בעיניי המפגינים כשיטור יתר - אחד האלמנטים של מעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. והכל עולה לרשת בזמן אמת.

גם התמונות והסרטונים שמופצים ברשת על אלימות משטרתית, על שוטרים שמכים מפגינים כשהם רכובים על סוסים, הם אולי הדבר נכון בפרקטיקת ניהול הפרות סדר, אבל אלה בדיוק החומרים שמהם המפגינים ניזונים, זו בדיוק ההתנהגות שכנגדה הם מפגינים, זו בדיוק ההתנהלות שלא תורמת להרגעת הרוחות, במיוחד כשברשת צפים סרטונים שבהם המשטרה נוקטת במדיניות מכילה יותר בריכוזי אוכלוסייה אחרים.

דומה שהמשטרה צריכה עכשיו יועץ אזרחי, מורה לאזרחות, שינחה אותה כיצד לא לנהוג במפגינים. זה מתחיל מלא לשלוח לפאנל טלוויזיוני את ראש אגד חקירות. כן, גם אם הוא רהוט. זה פשוט מעלה אסוציאציה למשטרים אחרים וזה ממשיך במסרים שמתייגים את המפגינים כאלימים ומוקראים על רקע קטעי וידיאו שמתעדים אלימות מצד שוטרים.

במשך השנים הוכיח ראש הממשלה שהוא מכיר ושולט ברזי עידן השיימינג אבל אם הוא היה מחליף דיסקט מ-mode בחירות ל-mode הישרדות, ייתכן והוא היה במקום אחר.

אם נתניהו לא היה במסע בחירות תמידי, אם הוא היה מנצל את זמן המסך שלו ואת עמוד הפייסבוק כדי להיאבק בקורונה במקום במחאה, תחושת ההצדקה שלה היתה פוחתת. לו הוא היה מכיל אותן, או כפי שאריק שרון ז"ל נהג לומר: מחבק אותן חזק עד שניתן לשמוע את הקנאק - המחאה היתה מתפוגגת, היא היתה נתפסת בלתי אמינה, במקום שאליה כמעט והגיעה: מחאה של השמאל שלא יודע ששלטון מחליפים בקלפי.

הניסיון להשתיק אותה הוא זה שהצית אותה במאות מוקדים ועכשיו ספק אם זה ייעצר. נתניהו כבר התמודד וניצח מגוון יריבים אבל הוא מעולם לא התנסה במצב שבו היריב שלו מרוויח מכל צעד שלו.

"לך" ו"לכו אתם" נאבקים על נוכחות ברשת

המילה לך עם השילוב של הל', באותו הפונט שבו משתמש הליכוד, הפכה לאחד הסמלים של מחאת הרשת נגד נתניהו. אותה מילה, שהייתה שימוש במצרים בזמן המחאות נגד מובארק, עשתה גיור, הפכה לשלט ולמסגרת לתמונת פרופיל נפוצה בפייסבוק.

צילום עם הפילטר "לך" שמציף אלפי פרופילים בפייסבוק / צילום: פייסבוק

כנגד המחאה נכתבו המון פוסטים ברשת, חלקם מנסים ולעיתים גם מצליחים לחורר את המחאה ולהמשיך לתייג אותה כמחאת שמאל. אבל בניגוד להפגנות שנותרות ללא מענה בשטח, נגד האייקון החדש של המחאה יש כבר פעולות תגמול נחרצות יותר. ראוי להודות שברשת קל יותר להתבטא ולהתארגן, אבל זה נכון לשני הצדדים.

וכך מול ה"לך" הופיעה מסגרת התמונה: "לכו אתם", ואיתה נולדה התחרות הקלאסית - מי מגיע לקהל רחב יותר. נוכחות ברשת זה המשחק. עם זאת, יש הבדל מהותי בין "לך" ל"לכו אתם". האחד הוא אמירה ממוקדת באדם ספציפי שנמצא בתפקיד מסויים, השני היא קריאה לגירושין בתוך המשפחה. האחד ריאלי, אולי על סף הבלתי אפשרי, אבל יקרה מתישהו. השני לא ריאלי בעליל והוא אצבע בעין. תגובת נגד ללא מחשבה מעמיקה. למעשה, האקט הזה מקביל ל"להחליף את העם", שהיה מטבע לשון שמאלני במשך שנים רבות.

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברי רשת, ובעל הבלוג "המשבריסט"

עוד כתבות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"