גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כלכלת דור 5: מהירות הגלישה בנייד היא לא לב העניין

השינוי האמיתי יקרה רק אם הממשלה תפנים שהיא צריכה לבסס את כלכלת ישראל על הדור החמישי ועל הסיבים האופטיים ● התובנות של חברת הייעוץ BCG לגבי ארה"ב נכונות גם לנו: להפסיק לספור אתרים ומנויים ולהתחיל לחשוב כיצד משנים אקלים כלכלי

אנטנת 5G. גם הממשלות צריכות לקלוט שעליהן לשנות גישה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
אנטנת 5G. גם הממשלות צריכות לקלוט שעליהן לשנות גישה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

המכרז לדור החמישי (5G) נסגר, ההבטחות הובטחו, יחסי הציבור למהלך ואפילו הפרסומות כבר הוכנו. אבל לצד הברכות, התופים והמחולות, יש גם אבל, והוא גדול. קודם כל, בשורה יש: הדור ה-5 בסלולר שונה מקודמיו ולא מסתכם רק בגלישה מהירה יותר. הוא צפוי להביא לקפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית ולמהפכה שתשפיע על כל תחומי חיינו - בתים חכמים, ערים חכמות, רפואה חכמה, טלוויזיה מתקדמת הרבה יותר, למידה מרחוק משופרת וחלקה יותר, רכבים אוטונומיים שמתקשרים אחד עם השני, תעשייה מתקדמת ועוד.

משרד התקשורת העניק כבר רישיונות הפעלה לשלוש חברות סלולריות, לאחר שהן עמדו בתנאי להקמת 250 אתרים בתקן הטכנולוגי. פלאפון, פרטנר והוט מובייל (החולקות את רשת PHI) מיהרו להודיע על עמידה בתנאי עוד בספטמבר, כדי שיוכלו לקבל מענק מוגדל על עמידתן ביעד ברבעון השלישי. סלקום ואקספון לא הספיקו להקים את האתרים ברבעון השלישי ולכן ככל הנראה ישלימו את הפרויקט ברבעון הרביעי ויקבלו לפיכך מענק מופחת.

אבל כאמור, לצד ההישג חשוב גם לשים את הדברים בפרופורציה. ייקח כמה שנים עד שנתחיל להבין מה בכלל המשמעות של דור חמישי בסלולר. הקמה של 250 אתרים סלולריים היא לא דור חמישי. די להסתכל במפה של פלאפון שפרסה את הרשת ב-150 ערים והייתה הראשונה שעמדה בתנאי משרד התקשורת, כדי להבין עוד כמה עבודה יש לפנינו.

רשת סלולרית נבנית בקלסטרים (מקבצי אנטנות המכסות אזור מסוים), ולכן הקמת אנטנה של דור חמישי בקרית גת או בערבה לא אומרת הרבה - הלקוחות באזור הכיסוי שיהיה ברשותם מכשיר תומך ייהנו ממהירות גלישה משופרת. וזהו. לצד החשיבות שבהענקת התמריץ לפריסה, שאכן עשה את עבודתו, צריך שיהיו תמריצים על כיסוי של יישובים או ערים שלמות כדי שחוויית הדור החמישי תורגש באופן הרבה יותר אפקטיבי.

אין צורך לספור אנטנות או מכשירים

עבודה שעשתה חברת הייעוץ הבינלאומית Boston Consulting Group תחת הכותרת "בונים את כלכלת הדור החמישי של ארה"ב", מחזקת את התיאוריה שלפיה העיסוק בדור החמישי דרך ספירת אתרים סלולריים, או המכשירים התומכים, מחטיא את המטרה. הדור החמישי לא ייבנה מעוד מכשיר שניתן יהיה לגלוש דרכו באפליקציה כזו או אחרת יותר מהר. זה לא העניין. הדרך לקדם את הדור החמישי עוברת בממשלות ולאחר מכן דרך התעשייה. זה אומר שמדינות חייבות לשנות תפיסה ולהבין שלא מדובר בשיפור מהירות אלא שמשהו חדש באמת קורה, או כמו ש-BCG אומרת: "הדור החמישי מזרז פיתוח של פתרונות דיגיטליים שיעזרו להמציא מחדש את האופן שבו העסק פועל ולהפוך את האופן שבו אנשים מתקשרים זה עם זה. במהלך העשור הקרוב, רשתות דור חמישי עשויות לשבש כמעט כל ענף בעולם".

לדברי BCG, מרבית המדינות וקובעי המדיניות דיברו על "מרוץ עולמי לדור החמישי עם נרטיב המתמקד באיזו מדינה מובילה במדדים צרים כגון מספר מנויי דור חמישי ומספר אתרי סלולר בכל נקודת זמן נתונה. המספרים הללו עשויים להיות מעניינים, אך הם מציירים תמונה חלקית ולעיתים קרובות מטעה. המשמעות האמיתית של הדור החמישי נעוצה בעובדה שהיא תייצר צמיחה כלכלית, תיצור מקומות עבודה חדשים ותעצב מחדש חדשנות".

לצד הענקת רישיונות ההפעלה, התרחש בשבוע שעבר עוד אירוע חשוב. משרד התקשורת חידש את עבודתה של ועדת המכרזים, שרק זה עתה סיימה את עבודתה במסגרת מכרזי הדור החמישי, והחליט להוציא למכרז עוד סדרה של רצועות תדרים בתחומים שונים. למה זה חשוב? כאשר אנחנו מדברים על תדרים בישראל, וכנראה גם בעולם, יש ויכוח מהותי בשאלה האם הרגולטור צריך לחכות להבשלה של הטכנולוגיות השונות (דור רביעי, חמישי וכו') או שהתפקיד שלו הוא להקצות את התדרים כמה שיותר מהר וכמה שיותר מוקדם, כדי שהמפעילים יוכלו להיערך בהתאם.

בגישה הראשונה תומכים כמובן המפעילים. לא היה מכרז תדרים בישראל בלי טענות מצד המפעילים על כך שהוא מוקדם מדי. אם זה היה תלוי בהם, המכרז האחרון היה צריך לחכות עד שיימצא חיסון לקורונה. הגישה השנייה אומרת "אם תבנה את זה, הם יבואו". היא זו שגם הוכיחה את עצמה בעבר: תנו לחברות את התדרים, הם כבר יבנו את הרשתות וייצרו את הביקושים.

איך לייצר מציאות כלכלית-חברתית חדשה לחלוטין

נדמה שבנושא זה BCG היא לחלוטין בגישה השנייה. בחברה מונים חמישה מפתחות לשינוי, שמטרתו היא להביא את מקבלי ההחלטות להכרה בצורך בהקמת כלכלה שמבוססת על הדור החמישי, במקום להמשיך ולספר כמות אתרים סלולריים.

המפתח הראשון הוא זמינות ספקטרום: כדי לפרוץ למלוא הפוטנציאל של רשתות דור חמישי, החברות הסלולריות זקוקות לשורה של רצועות בכמה תחומי תדרים (נמוך, בינוי וגבוה) - כדי לתכנן כיצד לבנות את התועלות המרביות מהרשתות; השני הוא השקעות שהמפעילים צריכים לבצע בתשתיות ההקמה - הפחתת נטל רגולטורי בכל הרמות הממשלתיות תאיץ הקמת רשתות ותגדיל חדירה של מנויים; השלישי הוא עידוד חדשנות ברמת המדינה. קובעי המדיניות צריכים לעודד השקעות במחקר ופיתוח שיטפחו חדשנות; הרביעי הוא אקלים עסקי שמשלב גישה למימון, פתיחות לסיכון ומדיניות ידידותית לעסקים שיאפשרו סביבה של חדשנות טכנולוגית; והחמישי הוא כישרון: הסמכות ותארים בתחומי טכנולוגיה הם קריטיים כדי להבטיח שכוח העבודה בארה"ב יהיה מצויד בכישורים הנכונים כדי ליצור בעתיד שינויים טכנולוגיים משמעותיים.

שינויים אלה יניעו לדעת BCG את התפתחות כלכלת הדור החמישי שתעבור דרך שלושה שלבים: הראשון הוא הקמה של רשתות סלולריות מהירות שיאפשרו העברת נתונים בקצב גבוה, יותר התקנים ומכשירים תומכים ושיפור ההשהיה או קיצור זמני התגובה - שהם קריטיים למשל כמו בתחום התחבורה האוטונומית. בקיצור בניית התשתית לעתיד.

השלב השני הוא העמקת החדירה של הרשתות והמנויים מה שבהדרגה יאפשר שיפור בשימושים שכבר קיימים ויביא להעצמת החוויה באפליקציות שאנחנו כבר משתמשים בהן. במלים אחרות השינוי בחיים הדיגיטליים יעלה מדרגה ויהפוך ליותר משמעותי ומורגש בכל התחומים.

השלב השלישי כבר נוגע להתבססות של הדור החמישי ולנוכחות שלו בחיים שלנו. יישומי דור חמישי יהפכו כמעט את כל התעשייה הגדולה בארה"ב, קובעים ב-BCG. הם יובילו לפריון עבודה גדול יותר, יגבירו את התחרותיות העולמית של חברות וישפרו את בריאות הציבור ואת בטיחותו.

ואם לרגע נחזור לישראל, האתגר של משרד התקשורת רק בראשיתו, אבל די ברור שאי אפשר להטיל את המשימה הכבדה הזו על כתפיו הצרות. מדובר בפרויקט שהוא חוצה משרדי ממשלה ומחייב מבט על בשאלה כיצד מייצרים מציאות כלכלית-חברתית חדשה לחלוטין שמבוססת על הדור החמישי ועל הסיבים האופטיים.

איך ניתן לעשות זאת? אחת האפשרויות היא הקמה של משרד ממשלתי או רשות חדשה שיכללו את ישראל דיגיטלית וגופים נוספים. מעין פרויקטור לדור החמישי.

חמש נקודות המפתח לבניית כלכלת הדור החמישי

זמינות ספקטרום: החברות הסלולריות זקוקות לרצועות בכמה תחומי תדרים
הקמת רשתות: הפחתת נטל רגולטורי בכל הרמות הממשלתיות תאיץ חדירה
עידוד חדשנות: קובעי המדיניות צריכים לעודד השקעות במחקר ופיתוח
אקלים עסקי: יש לשלב גישה למימון, פתיחות לסיכון ומדיניות ידידותית לעסקים
איתור כישרונות: הסמכות ותארים בתחומי טכנולוגיה יבטיחו כוח עבודה לעתיד

עוד כתבות

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי