ערן יעקב / צילום: איל יצהר
"התנהגות רשות המסים מעוררת אי נוחות"; "מצופה מרשות המסים שרוצה לגבות כסף מאזרח שתבדוק את העובדות לאשורן"; "השומה שהוציאה רשות המסים לוקה בחוסר סבירות קיצונית"; הרשות ניסתה "להרדים" את הנישום, ויצרה אצלו רושם כי הוא מוזמן ל"שיחה קלילה" בעוד הוא הוזמן לשימוע - את הביקורת הזאת נגד רשות המסים לא מותחים אזרחים שנדרשים לשלם סכומי מס נכבדים למדינה או נקלעו למחלוקת מול הרשות, וגם לא באי כוחם. האחראים על הביקורת הנוקבת הם שופטי המיסוי בבתי המשפט המחוזיים.
ככלל, בתי המשפט לא נוטים למתוח ביקורת כלפי רשות המסים בפסקי הדין, ושופטים שנהגו כך נחשבו לחריגים בנוף. מעבר לכך, נתונים שהתפרסמו במחקרים שנחשפו ב"גלובס" בשנים האחרונות העלו כי רוב הערעורים המוגשים למחוזי על שומות מס של רשות המסים - נדחים (כ-80%-70% - תלוי בשנה הרלוונטית); ובבית המשפט העליון המצב אפילו יותר מובהק לטובת רשות המסים - שם היא "הווינרית" הגדולה, ומנצחת את הנישומים ברוב המוחלט של התיקים (מעל 90%). אבל גם כאשר רשות המסים הפסידה, השופטים לא מיהרו לבקר את שיקול הדעת שהפעילו פקידי המס או התנהלות הרשות. ואולם, במסגרת מספר פסקי דין שניתנו בחצי השנה האחרונה לא היססו השופטים שפסקו בתיק למתוח ביקורת על התנהלות הרשות. האם מדובר בשינוי מגמה?
במסגרת מספר ערעורי מס מהתקופה האחרונה פסקו בתי המשפט לטובת הנישומים, ואף לא נמנעו מלהעביר ביקורת נוקבת על התנהלות רשות המסים ונציגיה.
הרשות טענה כי הנישום איחר לערער, אבל ההשגה הושגה בזמן
בין היתר, בארבעה פסקי דין מהחצי שנה האחרונה בלבד - של השופטים אבי גורמן מביהמ"ש המחוזי מרכז ואורית ויינשטיין מביהמ"ש המחוזי בחיפה - הועברה ביקורת חריפה על רשות המסים. אחד מספק הדין הללו הוא פסק הדין בעניין יגאל מסיכה, שניתן בחודש שעבר. נגד מסיכה ננקטו הליכי גבייה שונים של חוב מס, בהם הטלת עיקולים, על ידי רשויות מע"מ משנות ה-90 ועד היום. מנהל מע"מ נתניה טען בבית המשפט כי ההשגה שהגיש מסיכה נגד החוב בשנת 1994 הוגשה באיחור ולכן יש לסלק את ערעורו על הסף ולאפשר למנהל מע"מ להמשיך בהליכי הגבייה.
לתמיכה בטענתו הגיש מנהל מע"מ לבית המשפט מעל 200 עמודי ראיות וטענות. אך השופט אבי גורמן גילה במהלך הדיונים כי לא רק שהשגת מסיכה לא הוגשה באיחור, אלא שבמחשבי רשות המסים הופיעו אינדיקציות חד משמעיות לכך שהיא הוגשה בזמן - אך אלה לא הוצגו לבית המשפט. השופט לא חסך ביקורת על התנהלות הרשות בעניין וכתב בפסק דינו כי "התברר כי המשיב (רשות המסים, א' ל"ו) מנע מהמערער (מסיכה, א' ל"ו) ומבתי המשפט מידע רלוונטי שהיה באמתחתו (או נכון יותר - במחשביו) ו"מדובר בהתנהלות שאינה מקובלת". השופט הוסיף כי העניין "כה חמור" בעיניו עד שהוא משמיט את הקרקע מטענות רשות המסים, וכן הוסיף, כי "מצופה כי ממנהל מע"מ, המבקש כיום לגבות מאדם חוב בסך העולה כיום על חצי מיליון שקל, יוודא את העובדות לאשורן וינקוט בזהירות המתחייבת - לבל יטעה את בית המשפט".
השופט גורמן לא הסתפק בביקורת, בקבלת הערעור ובקביעה כי יש להחזיר למסיכה כספים שנגבו על חשבון החוב הנטען לאורך השנים, אלא גם חייב את מנהל מע"מ בהוצאות בסך 30 אלף שקל לטובת מסיכה (ע"מ 19458-04-20).
נהג המונית הואשם בהעלמת מס, אבל בית המשפט קבע ש"אין כל אינדיקציה"
בפסק דין אחר של השופט גורמן מאפריל השנה, בעניין אהרן יוסופוב - נהג מונית מרמלה שהרשות טענה כי דיווח על הכנסה נמוכה מדי ובלתי סבירה ולכן דרשה ממנו מס גבוה מזה שעליו דיווח - קבע השופט, כי לאור שורת מחדלים של רשות המסים בתיק יש לקבל את הערעור של נהג המונית על השומה שהוצאה לו. בפסק הדין מפורטות שורה של טעויות חישוביות, התעלמות מנתונים עובדתיים והוצאת שומה מופרזת. בין היתר כתב השופט, כי השומה שהוציאה רשות המסים "לוקה בחוסר סבירות קיצונית, אשר היה על המשיב (מנהל מע"מ רמלה, א' ל"ו) בעצמו לגלותה ולהימנע מלכתחילה מהוצאת שומה זו. הפער הקיצוני בין גובה הפדיון הממוצע לק"מ אליו הגיע המשיב בחישוביו לבין גובה הפדיון הממוצע שנקבע בתיקים אחרים הוא כה גבוה, עד כי השתת שומה כזו על נהג בן 67 אשר נתוניו כמו אלה של המערער, מחייבים בדיקה וזהירות, אשר לא ננקטו". עוד כתב השופט, כי מדובר "בתיק בו אין כל אינדיקציה של ממש להעלמת מס" (ע"מ 36068-01-18).
הנישום זכה בערעור, ורשות המסים התעלמה מפסק הדין
בפסק דין בעניין יעקב פאר מהחודש שעבר, במסגרתו קיבלה בקשה לביזיון ביהמ"ש נגד רשות המסים, כתבה השופטת אורית ויינשטיין מביהמ"ש המחוזי חיפה כי התנהלות רשות המסים והתגובות שהגיש לביהמ"ש "מעוררים תחושת אי נוחות משמעותית, וזאת בלשון המעטה".
יעקב פאר זכה לפני מספר חודשים בערעור מס שניהל מול רשות המסים וכעת טען בפני בית המשפט בחיפה כי מנהל מע"מ חיפה במודע ובמכוון אינו מקיים את פסק הדין. נגד המדינה ורשות המסים מוגשות מעט מאוד בקשות לביזיון בית המשפט, ובדרך כלל שמוגשות בקשות לביזיון בית המשפט כנגד אחת מרשויות המדינה הן נדחות על הסף או נדחות לאחר בירור עובדתי קצר או אפילו על הסף. הפעם נקבע, כי רשות המסים באופן מכוון לא קיימה פסק דין ונמתחה ביקורת חריפה נגד המדינה על התנהלותה (12-11-10086).
"ניסיון 'להרדים' ולהכשיל את הנישום"
בפסק דין נוסף שנתנה במרץ השנה - שעסק בשאלה האם רשאי פקיד שומה חדרה לפתוח הסכם שומה שכרת נישום עם פקיד שומה תל אביב 3 - קבעה השופטת ויינשטיין כי בשל שורת הכשלים שנעשו על ידי רשות המסים בתיק, אינטרס ההסתמכות של הנישום גובר על הצורך להגיע לשומת מס אמת. זאת, תוך ביקורת חריפה כלפי הרשות. "חובתו של המשיב (פקיד שומה חדרה, א' ל"ו) היא לערוך שומות מקצועיות ומעמיקות - ולא שומות רשלניות ושטחיות... ליתן הזדמנות נאותה לנישומים ומיצגיהם להשמיע את טענותיהם בצורה סדורה ושלמה - ולא להראות למראית עין בלבד כמי שנתן אפשרות להשמיע טענות - טרם שתתקבל על ידו החלטה", כתבה וקבעה כי לא ניתנה למערער הזדמנות כנה לשטוח טענותיו בפני רשות המסים.
עוד כתבה השופטת, כי היא מרגישה שהרשות אף ניסתה להכשיל את הנישום כאשר פקיד שומה חדרה לא ציין מיוזמתו את מהות הדיון אליו הוא מזמן את המערער בשיחת הטלפון, וכאשר המערער ביקש לברר למה הוא מוזמן לדיון כדי להיערך עם מסמכים שאולי עליו להביא לדיון - לא ניתנת למערער תשובה ברורה. "נציגי המשיב (פקיד שומה חדרה) לא זו בלבד שאינם מזכירים כלל את המילה "שימוע" - אשר ללא ספק הייתה יוצרת דריכות והיערכות אחרת אצל המערער - ואף לא מבהירים כי הדיון יעסוק בהסכם השומה שנחתם שלוש שנים קודם, אלא גם נראה כי ניסו ליצור בליבו של המערער את הרושם כי הדיון אליו הוא מוזמן אינו אלא לשיחה "קלילה", שאילת מספר שאלות ותו לא, שאליה המערער לא צריך כלל להתכונן או להביא עמו מסמכים. אגדיל אף ואומר, כי הרושם שנוצר למשמע שיחת הטלפון והעיון בתמליל השיחה הוא כי מטרתם של נציגי המשיב (פקיד שומה חדרה) היתה "להרדים" את המערער, כלומר - לא לייצר אצלו מודעות ממשית למהות הפגישה אליה זומן, וזאת על מנת שהמערער יגיע לפגישה במועד המוקדם והמהיר ביותר, בשים לב ל'שעון המתקתק' לקראת תום תקופת ההתיישנות" (ע"מ 47420-01-18).
רשות המסים: "במרבית פסקי הדין בתי המשפט מאמצים את עמדתנו"
פסקי דין אלה מצטרפים למספר ערעורי מס מהותיים שבמסגרתם נדחתה עמדת רשות המסים, בהם פסה"ד בעניין רועי חיון, מי שכונה "ילד הפלא של שוק ההון" בעבר, בו נקבע כי כספים שחולטו במסגרת ההליכים הפליליים שהתנהלו כנגד רועי חיון יוכרו כהוצאה מוכרת לצורכי מס; וכן פסק הדין בעניין איש העסקים שלמה נחמה במסגרתו נקבע כי מכירת "דירת מעטפת" לא גמורה, אשר הושלמה לדירת מגורים רגע קצר בלבד לפני המכירה, למרות שהמוכר לא התעניין בשיפוץ, זכאית לפטור ממס שבח כדירה שהושלמה.
כל אלה יוצרים אצל המייצגים תחושה, כי בתי המשפט מתחילים לשרטט גם לרשות המסים גבולות התנהלות נכונות, ולא רק לנישומים. לדברי עו"ד מוטי בללתי, שותף מסים במשרד GKH, "תפקידה של רשות המיסים הוא לשמור על הקופה הציבורית של כולנו וחשוב להדגיש שככלל הרשות עושה מלאכתה בצורה מקצועית, ישרה והגונה. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שמעת לעת אנו נחשפים למקרים בהם נעשה עוול לאזרח הקטן שמתמודד מול רשות המיסים כתוצאה משימוש מופרז בכוחה של הרשות, בשל פעולה בחוסר סמכות או מאחר שלא הופעל שיקול דעת סביר על ידי פקיד ספציפי.
"מנקודת מבטו האישית של נישום שנעשה לו עוול באחד מאותם מקרים חריגים, אין כלל חשיבות לכך שבאופן כללי הרשות פועלת בצורה מקצועית ואחראית ואותו נישום שחש לעיתים שכל עולמו חרב עליו מבקש לשים מבטחו בבית המשפט. בתקופה האחרונה אנו ערים לשופטי מס שאינם חוששים לבחון ולאמת את הנתונים המוצגים על ידי רשות המיסים בבתי המשפט ואף לבקר באופן מפורש ונוקב את רשות המיסים במסגרת פסקי הדין הניתנים על ידם וזאת ככל שהם נחשפים לעוולה שנעשתה על ידה. מנקודת מבטי, כל אימת שהביקורת כלפי רשות המיסים נעשית בצורה מכובדת, עניינית ומקצועית מדובר בביקורת בונה המהווה שינוי חיובי ומרענן שלאורך הזמן יוביל לשיפור הרשות. כמייצג אני יכול להעיד כי ככלל רשות המיסים נוהגת ללמוד ולהפנים את הביקורת המוצגת כלפיה בבתי המשפט ולכן יש לפסקי הדין האמורים משמעות עצומה שמחלחלת לתוך מסדרונות מס הכנסה".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "יש לראות את פסקי הדין הללו בהקשר הרחב ובכלל זה את העובדה שבמרבית פסקי הדין בתי המשפט מאמצים את עמדת רשות המסים. רשות המסים לומדת בקפידה את כלל פסקי הדין בעניינה, את הצורך להפיק מהם מסקנות ואת השאלה אם יש מקום להגיש ערעור כאשר עמדתנו נידחית".