משחק ללא קהל בין מכבי ת"א להפועל חיפה בבלומפילד / צילום: בר לביא, גלובס
הספורט הישראלי מושבת בעקבות הסגר בזמן שבאירופה משחקים כרגיל, בחלק מהמקומות אפילו עם נוכחות של קהל ביציעים. לאור ממדי התחלואה בישראל אפשר בכל זאת להבין את ההחלטה שלא להחריג כאן את הספורט המקצועני כל עוד יש סגר.
כמו שלאמנים אסור להופיע, כמו שחנויות ומסעדות סגרו שערים, כמו שלאנשים "רגילים" אסור לזוז - למה שכדורגלנים וכדורסלנים שגם ככה מרוויחים יפה ייהנו כרגע. עם כל הרצון לראות אותם ככאלו, עובדים חיוניים הם לא.
הבעיה העיקרית של הספורטאים המקצועניים היא באופן שהציבור בישראל תופס את הספורט. מישהו ראה כאן איזה שבריר של תנועת מחאה שדורשת להחזיר את הכדורגל והכדורסל לעם? במשך שנים התרחקו האוהדים לכיוון הליגות הגדולות של אירופה, לצפייה בטלוויזיה, ואת זה הרי הם יכולים לקבל עכשיו באופן רגיל - ממשחקי NBA, טניס, יורוליג, בעצם הכל.
אף אחד לא תופס את הכדורגל והכדורסל המקומיים כאסקפיזם ממשבר הקורונה או מההתרחשויות ברחובות. אפשר לזכות בקצת אסקפיזם עם ליברפול נגד צ'לסי. גם טניס מהרולאן גארוס זה בסדר.
הקולות היחידים שפורצים בימים האחרונים הם אלו של כמה שחקני כדורגל, אבל אלו קולות רפים, לא ממוקדים, ולא משמעותיים. גם קולם של הבעלים בקושי נשמע. מבחינת חלק מהם אולי עדיף בכלל ככה - לסגור את העסק שמפסיד בימים רגילים ומפסיד עוד יותר בימי קורונה.
במינהלת הליגה בכדורגל מתכוונים להציג כאמצעי לחץ תוכנית של "הכל או כלום". עד כדי כך שאם לא חוזרים אולי לא תהיה ליגה. יו"ר המינהלת ארז כלפון אומר ל"גלובס" כי "לא הגיוני שבכל אירופה משחקים כדורגל, גם אם שחקנים חולים, ורק בישראל לא".
כלפון אומר כי "עד ה-14 באוקטובר, הזמן שקבעה נכון לעכשיו הממשלה לסוף הסגר, חייבים לחזור לאימונים. אם זה לא יקרה, נתכנס ונקבל החלטות קשות - או קיצור הליגה, שמשמעותה עוד מכה כלכלית קשה לקבוצות, או עצירת הליגה".
ושוב, עצירת הליגה או ביטול העונה, למי יזיז כאן בדיוק? מי ייצא לרחובות על ביטול עונת כדורגל במדינה שהצרה האחרונה שלה עכשיו היא כדורגל.
הדם הכחול של הקבוצות שמשחקות בליגות אירופאיות
מבחינת הממשלה הנגיף הזה הוא מסוכן בשלב הזה עד כדי שחל איסור לקיים ספורט מקצועני. אבל הוא נהייה הרבה מסוכן כשעולה החשש מהתעסקות עם גופי הספורט הבינלאומיים.
ההחלטה הגורפת שלא לקיים כאן כדורגל וכדורסל מקצועני לא חלה על מפעלים אירופיים - מכבי ת"א בכדורסל ממשיכה לשחק ביורוליג ולכן גם מותר לשחקנים שלה להתאמן כרגיל עם מגע גופני; את התרגיל המושלם עשו קבוצות הכדורסל שנרשמו לליגה הבלקנית "האירופאית" שהמשחקים שלה יתקיימו בכלל בישראל בהשתתפות של קבוצות ישראליות בלבד (עד שלבי ההכרעה).
מכבי ת"א והפועל ב"ש משחקות בליגה האירופית ולכן "הסכנה" של הקורונה בעת אימונים לא חלה עליהם. וכך גם לגבי נבחרת ישראל בכדורגל ששיחקה השבוע במוקדמות היורו מול סקוטלנד.
במכבי ת"א והפועל ב"ש המשחקים התקיימו במקביל להתפרצות תחלואה נרחבת בתוך סגל הקבוצה. וגם נבחרת ישראל המריאה לסקוטלנד עם לפחות שחקן אחד שהתברר רק לאחר הנחיתה בגלזגו כחולה קורונה (לואי טאהא). כלומר, ההשתייכות למפעל אירופי נותנת לקבוצה אפשרות להמשיך פעילות למרות לא מעט שחקנים שנדבקו בנגיף.
המשחק הכפול הזה גם ישפיע על המשך העונה כמובן ויעלה את שאלת הספורטיביות. האם למכבי ת"א והפועל ב"ש שמורשות להתאמן כרגיל בזכות העובדה שהעפילו לאירופה ישנה עדיפות על קבוצות אחרות שלא מתאמנות? ברור שכן.
הקורונה הכלכלית שוחקת את הקבוצות שממשיכות לשחק
בינתיים באירופה משחקים כדורגל אבל מתחילים לקבל את התמונה המלאה של נזקי הקורונה. יו"ר הסרייה A האיטלקית לואיג'י דה סיירבו אמר כי הליגה נערכת להפסד של 500 מיליון אירו בעיקר בגלל היעדר קהל במגרשים.
בראיון לערוץ הטלוויזיה הממלכתי Rai אמר דה סיירבו ש"כל העסק קרוב מאוד להתמוטטות". כדי להזרים כסף לקבוצות הוציאו בליגה האיטלקית למכירה 10% מהחברה שמחזיקה בזכויות השידור של הליגה. שני גופים הגישו הצעות רכישה - CVC Capital ו-Bain Capital, וההערכה כי תמורת הזכות לקבל תמלוגים מזכויות השידור של הליגה ל-10 השנים הבאות הן יזרימו כ-450 מיליון אירו למינהלת הסרייה A.
גם בקבוצות המצב לא טוב. האלופה יובנטוס דיווחה על הפסד של 71.4 מיליון אירו ב"עונת הקורונה" 2019/20 - הגבוה ביותר בתולדות המועדון.
גם בכדורגל הספרדי הנזקים של הקורונה הם עצומים. ברצלונה פרסמה השבוע את המאזן שלה לעונת 2019/20, שמצביע על הפסד של 97 מיליון אירו, רק בגלל השליש האחרון של העונה ששוחק ללא קהל ביציעים. מה יהיה אם כל המשחקים בעונה הזאת יהיו ללא קהל? העונה שחלפה הסתיימה עם מחזור של 855 מיליון אירו - 203 מיליון אירו פחות מההכנסה שהוערכה בעת בניית התקציב.
את ההשפעות של העונה תרגיש ברצלונה גם בשנים הבאות: עונת הקורונה - שמשקפת רק שליש עונה שנפגעה - הכפילה את החובות של המועדון שעומדים כעת לפי הדיווח של ברצלונה מהשבוע על 488 מיליון אירו.
גם בבונדסליגה הגרמנית התלות באוהדים הופכת את המצב של הקבוצות לבעייתי - שאלקה דיווחה השבוע על הפסד של 9.7 מיליון אירו במחצית הראשונה של 2020 וחובות שהאמירו ל-205.3 מיליון אירו. דורטמונד, קבוצה בריאה בדרך כלל שנוהגת להעניק דיבידנד לבעלי המניות, פרסמה לאחרונה שעונת 2019/20 הסתיימה בהפסד של 43.9 מיליון אירו.
וגם הפרמיירליג האנגלית לא חסינה: מנצ'סטר יונייטד צפויה לפרסם בימים הקרובים את הדוחות שלה לעונה שחלפה, ולפי ESPN "הצפי הוא להפסד של יותר מ-125 מיליון דולר בעקבות המגפה".
המגפה עושה את מה שלא הצליחה לעשות הרגולציה
איך הענן שמרחף על הכדורגל מסתדר עם הוצאה פרועה של 3.9 מיליארד אירו שהשקיעו בחמש בליגות הבכירות (אנגליה, ספרד, גרמניה, איטליה, צרפת) בחלון ההעברות על רכישת שחקנים חדשים? מסתדר מאוד. קודם כל, בקיץ שעבר הוציאו הקבוצות 5.55 מיליארד אירו.
אבל יותר מזה, הקבוצות השנה לא רק שהוציאו פחות אלא דאגו גם למכור שחקנים בצד השני. כך שבפועל ההוצאה נטו (רכישת שחקנים בניכוי מכירה) על רכש בחמש הליגות הבכירות הסתכמה בקיץ ב-927 מיליון אירו. ממוצע של 9 מיליון אירו בלבד לקבוצה.
אם שמים בצד את הפרמיירליג האנגלית שמעוותת את המספרים כלפי מעלה, הרי שבארבע הליגות הבכירות מרגישים מאוד את המשבר ויישמו מהר: ההוצאה נטו על רכש בבונדסליגה, בסרייה A, בליגה הצרפתית ובספרדית הסתכמה בחלון הראשון של עידן הקורונה ב-42 מיליון אירו. במילים אחרות - חצי מיליון אירו בממוצע לקבוצה.
והנה, את מה שלא הצליחו לעשות באופ"א במשך עשור עם רגולציה מחמירה, עשתה מגפה עולמית בתוך חצי שנה.