גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדיקות קורונה בדרייב אין, תל אביב / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

לאורך החודשים האחרונים בהם חווה ישראל התפרצות מחודשת של קורונה, ביצע משרד הבריאות סקר סרולוגי במטרה להעריך את היקף הימצאות הנוגדנים לנגיף הקורונה בקרב אזרחי ישראל. מתוצאות ראשונית שמפרסם המשרד היום, עולה כי שיעור ההימצאות של נוגדנים באוכלוסיית המדגם הוא 3.8% (5.5% לאחר השוואת משתנים לשיעורם באוכלוסייה הכללית בישראל).

הסיקור הסרולוגי התבצע בחודשים יולי עד ספטמבר 2020, וכלל כ-55,000 נבדקים המתגוררים במאות יישובים בפריסה ארצית. בסיקור נבחנו מדדים של מין, גיל ומאפייני יישוב (מחוז, גודל, לאום ודת). בגברים היה שיעור ההימצאות גבוה ביחס לזה שנמצא בנשים (4.9% לעומת 3.1%). ילדים בקבוצת הגיל 10-18  הציגו את שיעור ההימצאות הגבוה ביותר (8.1%). שיעור הבדיקות החיוביות במחוז ירושלים היה הגבוה ביותר (9.5%), מחוז מרכז (2.9%), מחוז תל אביב (2.2%) מחוז צפון (1.9%) ומחוז חיפה (1.1%). בישובים גדולים (מעל 50,000 תושבים) היה שיעור ההימצאות 4.3%, גבוה מזה שביישובים בינוניים (3.2%) וקטנים (3.4%).

ביישובים לא יהודים היה שיעור ההימצאות 2.1%, ביישובים יהודים 3.6% וביישובים עם אוכלוסייה מעורבת 5.5%. שיעור ההימצאות בישובים חרדים היה גבוה פי 5 לערך ביחס לזה שביישובים לא חרדים. בישובים שהוגדרו כאדומים בגל הראשון היה שיעור ההימצאות גבוה פי ארבעה מזה שביישובים שלא הוגדרו כאדומים. לפי משרד הבריאות, ייתכן כי הבדיקה הסרולוגית תאומץ בזמן הקרוב כשיטה לזיהוי בני אדם שנדבקו בעבר במחלה והיא תסייע לזהות מחלימים מהמחלה וקיצור/מניעת בידוד בבני אדם שחלו בעבר והחלימו.

חסינות עדר? לא בקרוב

השיטה הסרולוגית מאפשרת לאמוד את מספר האנשים באוכלוסייה אשר נחשפו לנגיף קורונה החדש ופיתחו כנגדו נוגדנים. יתרונה של שיטה זו היא שניתן ללמוד באמצעותה על חשיפה קודמת של הנבדק לנגיף, גם בקרב מי שלא הראה תסמיני מחלה או בדיקות חיוביות בזמן שחלה.

בזמן שבחודשים האחרונים גבר השיח על אפשרות של 'חיסון עדר', ממצאי הסיקור מלמדים לפי משרד הבריאות כי שיעור החשיפה בישראל רחוק ממה שיכול להיות מוגדר כך. יתר על כן, רמת נוגדנים גבוהה בדם אינה מעידה בהכרח על קיום חסינות לטווח ארוך - המחקר בנושא עדיין בראשיתו, וייתכן כי גם אנשים אשר פיתחו נוגדנים, אינם חסינים באופן ארוך טווח, ואולי אף למספר בודד של חודשים בלבד.

לפי פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה, הסקר הסרולוגי מצביע על כך שאל תיאוריית חסינות העדר יש להתייחס עם קורטוב של מלח בשלב זה. "שיעורי ההימצאות הבודדים של נוגדנים בכלל האוכלוסייה, המעידים על חשיפת עבר לנגיף, גם אם הוכפלו במהלך חודש ספטמבר - הם עדיין רחוקים מרחק רב מההנחה של תיאוריית חסינות העדר", היא אומרת. "המשמעות היא שהמשך החשיפה לנגיף, תוביל לעוד המשך תחלואה בקהילה, המשך תחלואה קשה והמשך תמותה. אנחנו לא רואים האטה בתחלואה ביישובים חרדים, ששם לפי חלק מהתיאורטיקנים שהניחו חסינות עדר ב-20% - אך הנחתם נסתרה. היינו מצפים לראות שם האטה בהדבקות, וזה לא נראה בשטח בשלב זה. אלו הם הישובים שמובילים בשיעור הבדיקות החיוביות".

לפי קלדרון-מרגלית, "הדרך היחידה להגיע לחסינות עדר היא באמצעות חיסון, ולאור עדויות ראשוניות על אפשרות קיומן של הדבקות חוזרות, ייתכן כי גם מנה אחת של חיסון לא תספיק. החסינות הנוצרת באופן טבעי, סביר שאיננה לנצח. בשלב זה, ההתמודדות עם המגפה, צריכה להתבסס על עקרונות של זהירות מונעת, ולהפחית ככל הניתן את ההדבקות עד להימצאות חיסון יעיל. עטיית מסכות, ריחוק חברתי והימנעות מהתקהלות במקומות סגורים".

אחת המסקנות העולות מן הנתונים היא שבישראל חלק גדול מהמקרים תועד ואובחן, ושיעור נמוך יחסית "פוספס" על ידי הרשויות. לפי נתוני התחלואה של משרד הבריאות המבוססים על מקרים שאומתו באמצעות בדיקת PCR מדויקות, נרשמו עד כה 282,782 מקרי קורונה בישראל. מדובר ב-3.2% מהאוכלוסייה בישראל, שייתכן כי פיתחה נוגדני. לפי הבדיקה הסרולוגית, "שיעור ההימצאות של נוגדנים באוכלוסיית המדגם הוא 3.8%" - כלומר קרוב מאוד לשיעור שנמצא לפי בדיקות ה-PCR.

המשרד מעריך כי "לאחר השוואת משתנים לשיעורם באוכלוסייה הכללית בישראל" עומד שיעור הנדבקים בקורונה על 5.5%, שיעור שגם הוא אינו רחוק משיעור התחלואה שנמדד באמצעות הבדיקות הקיימות. במדינות אחרות מעריכות הרשויות כי שיעור התחלואה האמיתי עומד לעתים על פי עשרה (בהודו למשל) משיעור התחלואה שנמדד באמצעות בדיקות PCR. בישראל מדובר על פחות מפי שניים. סקר סרולוגי מקיף שבוצע על ידי אוניברסיטת סטנפורד ושפורסם לפני עשרה ימים העריך כי ל-9% מאוכלוסיית ארה"ב יש נוגדנים לקורונה; שיעור המקרים המתועדים במדינה (באמצעות בדיקות PCR) עומד על 2.3% בלבד. חשוב לציין כי בעבר הועלו הסתייגויות בנוגע לבדיקות הסרולוגיות ומדענים טענו כי הן מציגות נוגדנים גם בקרב מי שחלו בנגיפי קורונה אחרים בעבר, ולא ב-19-COVID.