גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמת החפירות בין ענקיות הטכנולוגיה והממשל רחוקה מסיום

כחלק ממלחמת הסחר, טראמפ פתח במערכה אגרסיבית נגד חברות הטכנולוגיה הסיניות, שגם חילופי שלטון בוושינגטון לא יעצרו ● את הענקיות האמריקאיות הוא תקף, אך מי שמובילים קו יותר חריף הם דווקא חברי הקונגרס הדמוקרטים ● "גלובס" מסכם את המדיניות של ממשל טראמפ בתחום הטכנולוגי  ● המדריך לטראמפיסט, פרויקט מיוחד 

סונדאר פיצ'אי מעיד בועדת השיפוט של הקונגרס האמריקאי בנושא שימוש בנתוני משתמשים בגוגל / צילום: Jim Young, רויטרס
סונדאר פיצ'אי מעיד בועדת השיפוט של הקונגרס האמריקאי בנושא שימוש בנתוני משתמשים בגוגל / צילום: Jim Young, רויטרס

מדיניות "אמריקה תחילה" ושאיפתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להחזיר את אמריקה לגדולתה, השפיעו בצורה דרמטית על תעשיית הטכנולוגיה בארבע השנים האחרונות. מאמציו של ממשל טראמפ להשאיר טכנולוגיה בידיים אמריקאיות הקשתה על מיזוגים ורכישות בתעשיית הטק העולמית, בעוד מלחמתו של טראמפ לצמצם את השפעתן של ענקיות הטכנולוגיה הסיניות במערב קידמה צעד נוסף את החזון על פיצול האינטרנט. רצונו של הנשיא האמריקאי להעמיד את העובד האמריקאי במרכז, הובילה להגבלת ויזות העבודה הייעודיות המשמשות את חברות הטק האמריקאיות לגיוס עובדים וסיבכה את חלום הריילוקיישן של מהנדסים הודים וגם ישראלים.

כרפובליקני, גישתו של טראמפ דגלה באופן כללי בפחות רגולציה, חקיקה ומיסוי על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, כפי שבא לידי ביטוי בתמיכתו בעמדת החברות ביחס למעמד עובדי כלכלת החלטורה בארה"ב. אלא שהתנהלותו של הנשיא מול חברות הטק היתה הפכפכה למדי והושפעה לא פעם משיקולים אישיים ונקמניים, על בסיס היחס שניתן לפרסומיו ברשתות החברתיות.

לקראת הבחירות הקרבות, כתבה זו מנסה לשרטט את "מורשת טראמפ" בתחום הטכנולוגי ולחזות במה צפויה להיבדל גישתו של המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן, אם ייבחר לנשיאות, בנושאים אלו.

גם רשתות חברתיות הן ביטחון לאומי

אחד הגופים העסוקים ביותר בוושינגטון בשנים האחרונות היה הוועדה לבחינת ההשקעות הזרות (CFIUS), המופקדת על בחינת רכישות של חברות אמריקאיות משיקולי ביטחון לאומי. הוועדה נולדה באמצע שנות ה-70 על רקע חשש מהשקעות של מדינות אופ"ק, ובשנות ה-80 היא קיבלה סמכויות אופרטיביות במטרה לבלום רכישות יפניות בארה"ב, אך לאורך שנים נותרה גוף אנונימי ושולי יחסית. למעשה, עד לתקופת טראמפ חסמו נשיאים אמריקאים רק שלוש עסקות רכישה בעקבות המלצת CFIUS.

אולם בתקופת טראמפ הפכה CFIUS לכוח המרכזי מאחורי מאמצי הנשיא למנוע מכירה של נכסים טכנולוגיים אמריקאיים לידיים זרות ולהגביל את כוחן של חברות טכנולוגיה סיניות. היתרון בשימוש דווקא בכלי זה עבור טראמפ ברור: צווים שמוציא הנשיא על בסיס חקירות CFIUS חסינים מעתירות בבתי המשפט. הדומיננטית של הוועדה ניכרת במספרים: נכון ל-2019 בחנה CFIUS בסך הכל 325 עסקאות, עלייה חדה לעומת 210 עסקאות בלבד שנבחנו ב-2015.

ב-2017 חסם טראמפ ניסיון של קרן השקעות סינית לרכוש את חברת השבבים לאטיס מפורטלנד תמורת 1.3 מיליארד דולר, ושנה לאחר מכן נחסמה עסקה של 117 מיליארד דולר, במסגרתה רצתה ברודקום מסינגפור לרכוש את חברת השבבים האמריקאית קוואלקום. אך הנושא השנוי במחלוקת ביותר שבה עסקה CFIUS בעידן טראמפ הוא אפליקציית הסרטונים טיקטוק.

בייטדנס הסינית רכשה ב-2017 את אפליקציית מיוזיקלי שפעלה מארה"ב ושנה מאוחר יותר איחדה אותה עם טיקטוק. באותה תקופה בייטדנס אפילו לא הגישה את העסקה לבדיקת CFIUS, כיוון שרכישת אפליקציית ליפסינק לא נתפסה כאיום פוטנציאלי על הביטחון הלאומי . רק שב-2019 החליטה CFIUS מיוזמתה לפתוח בחקירה על העסקה, בטענה שהיא נוגעת למידע האישי על עשרות מיליוני אמריקאים. חקירה זו הובילה את טראמפ להוציא צו המורה לבייטדנס למכור את החזקותיה בטיקטוק.

מקרה טיקטוק העלה ספקות כבדים האם מה שעומד באמת מאחורי ההחלטה הוא רק שיקולים של ביטחון לאומי. רצונה של ארה"ב להגן על מידע משתמשים אמריקאים מובן, אך אפילו סין הסגורה מאפשרת לחברות אמריקאיות כדוגמת אפל ולינדקין לפעול במדינה, כל עוד הן ממשיכות לשמור את הנתונים על המשתמשים באופן מקומי. ההתעקשות האמריקאית שבייטדנס תמכור הריחה כניסיון לחסל מתמודדת זרה באופן לא הוגן, בניגוד לאתוס של תחרות חופשית ותוך פגיעה בזכויות הקניין - שני עקרונות שקידמו את עולם הטכנולוגיה במערב בעשורים האחרונים. דווקא המתווה הנוכחי המסתמן של מכירת חלק מטיקטוק לוולמארט ואורקל האמריקאיות נראה כפיתרון מעט סביר יותר, אם יקבל בעצמו את האישור מאותה CFIUS.

השימוש ב-CFIUS לא היה הדרך היחידה בה ניסה ממשל טראמפ להגביל את כוחן של חברות טכנולוגיה סיניות. טראמפ הטיל גם סנקציות רחבות על חברות טק סיניות, תחילה נגד ZTE הסינית, אחר כך נגד וואווי ובסיבוב הנוכחי על יצרנית השבבים הסינים SMIC. על כל אלה יש להוסיף את יוזמת הרשת נקייה ששואפת לחסום אפליקציות, כבלים תת ימיים, שירותי ענן ומפעילי טלקום סינים לא רק בארה"ב אלא במערב כולו.

יוזמות אלו מגשימות הלכה למעשה את החזון על פיצול האינטרנט לחלקים נפרדים, שנראה קרוב מתמיד. נכון, גם בנושא הזה סין התחילה, כשהקימה את חומת האש הגדולה וחסמה שורה ארוכה של שירותים מערביים, אך טראמפ נראה נחוש לנתק את צינורות החיבור האחרונים של הרשת הגלובלית.

בחירה של טראמפ לקדנציה שנייה תוביל בוודאות להמשך מגמת הפרוטקציוניזם הטכנולוגי, אך קרוב לוודאי שגם ניצחון דמוקרטי לא ישנה יותר מדי את המגמה. "האינטרס האמריקאי להגביל את הגישה של מדינות זרות וסין בראשן למידע אישי על מאות מיליוני אמריקאים והאינטרס לשמור על עליונות על החברות הסיניות, לא ישתנו במקרה של חילופי שלטון. גם השימוש ב-CFIUS ככלי למימוש האינטרסים האלו צפוי להמשיך", מעריך עו"ד יאיר גבע, ראש מחלקת הייטק והטכנולוגיה במשרד הרצוג פוקס נאמן. "המהות לא תשנה, אבל יכולים להיות שינויים קוסמטיים, כשהמאבק יקבל צורה יותר מוסדרת תחת ממשל דמוקרטי, שיאמץ כללים יותר שקופים המקנים וודאות לגבי הליך קבלת האישורים ומה מותר ואסור".

מכה קלה בכנף לענקיות הטכנולוגיה

בחודש מאי הצמידה לראשונה טוויטר הודעה על בדיקת עובדות לציוץ של הנשיא. טראמפ צייץ אז שהצבעה דרך הדואר תוביל לזיופים ורמאויות, טענות שטוויטר סימנה כלא מבוססות. ימים ספורים לאחר מכן חתם טראמפ על צו המורה לרשויות פדרליות לפעול כדי להגביל את ההגנה המשפטית לה זוכות הרשתות החברתיות בכל הנוגע להסרת תוכן גולשים במסגרת סעיף 230 בחוק ההגינות בתקשורת. טראמפ חזר בחודש שעבר על איומו לבטל את סעיף ההגנה, אף שצעד כזה ידרוש בפועל תהליך חקיקה ארוך. מקרה זה מבטא היטב את גישתו של טראמפ לענקיות הטכנולוגיה, שתודלקה לא פעם ממניעים אישיים.

כהונתו של טראמפ התאפיינה בשינוי לרעה בדעת הקהל הציבורית נגד ענקיות הטכנולוגיה, שנתפסות על ידי חלק גדול מהציבור האמריקאי כמי שמנצלות את כוחן. לשינוי הזה אחראי גם הקמפיין לבחירתו של טראמפ בעצמו, שהשתמש בשירותיה של חברת קיימברידג' אנליטיקה הידועה לשמצה. אותה קיימברידג' שאבה מאגר עצום של נתונים אישיים על בוחרים אמריקאים מפייסבוק כדי להציף אותם בתעמולה ממוקדת. אל מול הסנטימנט השלילי בציבור, פתחו שתי רשויות ההגבלים העסקיים בארה"ב, נציבות הסחר הפדרלית (FTC) ומשרד המשפטים, בשורה של חקירות נגד גוגל, פייסבוק ואמזון על פגיעה בתחרות. עד כה חקירות אלו לא הובילו לתוצאות כלשהן.

"בתקופת טראמפ רשויות ההגבלים העסקיים שימשו בעיקר כמשאב שנועד לספק את הגחמות של השליט. הרשויות פעלו מתוך רטוריקה פוליטית קלה במקום על בסיס כללים ותהליכים חוקיים ומסודרים", תוקף פרופ' ברק אורבך, מומחה להגבלים מאוניברסיטת אריזונה. "בסופו של דבר, כל זה התגלה כלא אפקטיבי ולרשויות הללו היו הצלחות מוגבלות מאוד, כשגם החלטות שהתקבלו בתחום ההגבלים, לא עמדו בסוף במבחן בית המשפט, אפילו מול שופטים שמרניים".

האיום הממשי יותר על ענקיות הטכנולוגיה הגיע דווקא מוועדת ההגבלים העסקיים של בית הנבחרים, הנשלטת על ידי רוב דמוקרטי. הוועדה ניהלה חקירה במשך 16 חודשים וביולי האחרון הזמינה את ארבעת המנכ"לים באופן תקדימי לשימוע אגרסיבי מולה. תוצאת החקירה שפורסמה השבוע היא הדוח הרשמי החריף ביותר שנכתב על חברות טק, הממליץ לרסן את כוחן ולפרק מהן פעילויות עסקיות. עם זאת, הדרך ליישום המלצות אלו עוד ארוכה ותדרוש שיתוף פעולה עם הרפובליקנים, שהביאו הסתייגויות מהדוח.

גם בכל הנוגע לרגולציה שתגביל את ענקיות הטכנולוגיה בנושאי פרטיות לא היו פריצות דרך בארה"ב במהלך כהונת טראמפ. אותה פרשת קיימברידג' אנליטיקה הסתיימה בקנס של 5 מיליארד דולר שהטילה נציבות הסחר הפדרלית על פייסבוק, תוצאה שמומחה הפרטיות פרופ' מיכאל בירנהק מאוניברסיטת תל אביב מגדיר בתור "מכה קלה בכנף".

מארק צוקרברג בשימוע בקונגרס / צילום: Matt Rourke, רויטרס

"ממשל טראמפ לא השאיר חותם לטובה או לרעה בנושאים של פרטיות, כשלאורך השנים האחרונות מי שהמשיכה להוביל את התחום של חקיקת פרטיות, היתה אירופה עם חוק ההגנה על המידע המקיף GDPR שנכנס לתוקף ב-2018", אומר בירנהק. "גם בתוך ארה"ב המדינות השונות כמו קליפורניה ואילינוי לקחו את ההובלה על פני הרשות הפדרלית ואימצו חוקי הגנת פרטיות ספציפיים".

האופן בו ביידן ינהג מול ענקיות הטכנולוגיה הוא עדיין עניין פתוח. ביידן ויועציו השמיעו לא פעם הצהרות לוחמניות על כך שמנהלי חברות הטכנולוגיה הטעו את העם האמריקאי. ביידן מסכים עם טראמפ כי יש לבטל את ההגנות של חברות האינטרנט תחת סעיף 230, אך בעוד הנשיא מתרעם על פגיעה בחופש הביטוי לכאורה, הוא מאשים את הרשתות החברתיות בפחות מדי פיקוח על מיסאינפורמציה ונאומי שנאה. מאידך ביידן נחשב למועמד מתון מאוד וכוח המשימה שהקים יחד עם הסנאטור ברני סנדרס המליץ על פירוק חברות הטכנולוגיה בשל התנהגות לא תחרותית רק כ "מוצא אחרון".

"לביידן לא באמת אכפת מהגבלים עסקיים, כי הוא בנה את הקריירה שלו בתקופה שבה התחום הזה נחשב מת בארה"ב. לכן הוא עשוי לחלק מינויים לגופי ההגבלים העסקיים לצד היותר רדיקלי במפלגה הדמוקרטית שתומך בפירוק החברות", חוזה אורבך . "זה מבטיח שיהיה הרבה רעש וצלצולים וניסיון להציק לחברות הטק, אולי זה אפילו יצליח במקרים מסוימים, אבל בסופו של יום היכולת לפגוע בענקיות האלה מוגבלת, כי הן מגיעות תמיד מוכנות יותר מהרגולטורים".

ג'ף בזוס בשימוע בקונגרס / צילום: Matt Rourke, רויטרס

לפקח או לא לפקח על כלכלת החלטורה

ההבדלים הברורים ביותר בין טראמפ לביידן הם בנושאים הנוגעים להגירה ולשוק העבודה. כחלק ממאבקו נגד הגירה לארה"ב, ממשל טראמפ הקשיח בשנים האחרונות בהדרגה את התנאים לקבלת ויזות עבודה מסוג H1-B, המשמשות את חברות טכנולוגיה כדי לשכור מהנדסים ומפתחים זרים. בעוד נכון ל-2016 רק 6.1% מהבקשות האלו נדחו, ב-2019 עלה שיעור הדחיות כבר ל-15.1%. השבוע הודיע ממשל טראמפ על הקשחה נוספת בקריטריונים שצפויה להעלות את שיעור הדחיות לשליש, מה שיפגע גם בחברות הייטק ישראליות המניידות עובדים לארה"ב.

במקביל בחודש יוני חתם טראמפ על צו המקפיא הנפקת ויזות H1-B חדשות עד סוף השנה לפחות, בנימוק שהעובדים הזרים יפגעו בהתאוששות שוק התעסוקה האמריקאי ממשבר הקורונה. החלטה זו עוררה ביקורת רחבה מצד מנהלי חברות הטכנולוגיה האמריקאיות, ביניהם מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי ומנכ"ל אפל טים קוק, שהזכירו לטראמפ כי מהגרים היו מי שהפכו את אמריקה לגדולה בפעם הראשונה. עתירה נגד הצו, שבין מגישיה אמזון ומיקרוסופט, התקבלה על ידי שופט פדרלי בסן פרנסיסקו, שקבע כי טראמפ חרג מסמכותו בהקפאת הוויזות, והנושא יובא ככל הנראה בפני בית משפט לערעורים.

טים קוק בשימוע בקונגרס / צילום: Matt Rourke, רויטרס

גם ביידן עצמו תקף בעצמו את הצו הנשיאותי. בשידור אינטרנטי לרגל יום העצמאות ההודי באוגוסט, אמר ביידן שההחלטה להקפיא את אשרות H1-B מזיקה וציין כי אותן ויזות הו אלו "שבעשרות השנים האחרונות הפכו את אמריקה לחזקה יותר". ביידן הבטיח לחולל רפורמת בוויזות H1-B ולהגדיל את כמותן.

נושא מהותי נוסף בו נקט ממשל טראמפ בעמדה ברורה, הפעם דווקא לטובת חברות הטק הגדולות, הוא מעמדם של עובדי כלכלת החלטורה המתרחבת, ובעיקר נהגים בשירותים כמו אובר וליפט. באפריל 2019 פרסם משרד העבודה האמריקאי מסמך עמדה הקובע כי נהגי אובר הם קבלנים עצמאיים ולא עובדים שכירים. המשמעות מרחיקת הלכת של קביעה זו היא שהנהגים אינם זכאים להגנות משפטיות מהמעביד, ולתשלום על ימי מחלה, שעות נוספות ושכר מינימום.

המדינה בה מתנהל הקרב הקשה ביותר סביב עובדי כלכלת החלטורה היא קליפורניה, שם אומץ בשנה שעברה חוק AB5 הקובע כי מרבית המועסקים בארגון יוכרו כעובדים. בעקבות לובי מסיבי של אובר וליפט, השאלה האם אותו החוק יחול גם עליהן, תעלה למשאל במדינה בחודש הבא. בעוד ביידן קרא למצביעים בקליפורניה להצביע נגד החרגת החברות ממחויבויות מעביד, בקמפיין טראמפ אימצו לגמרי את טענת אובר וליפט לפיה החלת החוק המיועד תפגע ביכולת העובדים לנהל את לוח הזמנים שלהם באופן חופשי ופתוח.

עוד כתבות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

טראמפ מגיב לביטול המכסים: "חרפה, יש לנו חלופות, אלטרנטיבות נהדרות"

המדדים עולים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר