גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם אם טראמפ יפסיד את הבית הלבן, השמרנים שולטים בבית המשפט העליון

אפילו יותר מבישראל, ביהמ"ש העליון האמריקאי נהנה מכוח פוליטי רב, בהיותו המפרש העליון של החוקה • לכן העובדה שהנשיא טראמפ יסיים את הקדנציה הראשונה שלו, ואולי האחרונה, כשהוא מותיר את העליון עם רוב שמרני מובהק - הוא ניצחון אדיר של השמרנות בארה"ב

קוני בארט והנשיא טראמפ באירוע ההכרזה למועמדות שלה לעליון בגן הורדים / צילום: Alex Brandon, Associated Press
קוני בארט והנשיא טראמפ באירוע ההכרזה למועמדות שלה לעליון בגן הורדים / צילום: Alex Brandon, Associated Press

בעוד פחות מחודש ימים תערכנה הבחירות לנשיאות ארצות הברית והמתח בשיאו. נושאים שונים נמצאים על סדר יומו של הציבור האמריקאי, בראשם כמובן נגיף הקורונה המשתולל והמחיר הכלכלי הכבד שהוא גובה מהכלכלה החזקה בעולם. אך ישנו נושא נוסף, בעל השלכות מרחיקות לכת, שאינו זוכה לתשומת הלב שלה הוא ראוי, והוא המאבק על דמותו של בית המשפט העליון האמריקאי.

על מדיניותו של הנשיא המכהן דונלד טראמפ בשלל סוגיות, החל מכלכלה ועד ליחסי החוץ, ניתן להתווכח. ברוב התחומים הרקורד של הנשיא הוא מעורב: לצד הישגים יפים בחלק מהתחומים רשם טראמפ גם כישלונות מאכזבים. אך בזירה אחת מדיניותו רשמה הצלחה מסחררת, מן הזווית השמרנית לפחות, והיא הזירה המשפטית. בכל הנוגע לבית המשפט העליון האמריקאי, הרקורד של טראמפ מרשים ביותר עם מינויים של שני שופטים שמרנים ועם מינוי פוטנציאלי נוסף, שלישי במספר, של השופטת השמרנית אמי קוני בארט, מינוי שלו יצא לפועל ימסד רוב שמרני מובהק בבית המשפט העליון ביחס של 6 שופטים שמרנים מול 3 ליברלים.

כך למשל, השופט ניל גורסיץ' הוא מינוי של טראמפ. גורסיץ' הוא "אוריג'ינליסט" מובהק שקורא ליישם את החוק בצורה דקדקנית בהתאם לכוונת המחוקק. הוא והשופט ברט קאבנו מתנגדים לחקיקה שאינה צמודת מסגרת חוקתית שמטרתה לחולל שינויים חברתיים פרוגרסיביים. בארט, שיתכן ותתמנה גם היא בקרוב, ציינה כי מקור השראתה הוא השופט השמרן הדגול אנטונין סקאליה, סיבה לדאגה עבור הדמוקרטים. בהתחשב בכך שנשיאים מתחלפים כעבור 4 עד 8 שנים, בעוד ששופטים נותרים על כיסאם עד סוף חייהם, למינויים הללו של טראמפ יש השלכות מרחיקות לכת על דמותה של ארצות הברית בשנים שיבואו. בכל הנוגע למינוי שופטים אם כן, טראמפ בהחלט קידם את מטרותיה של התנועה השמרנית באמריקה.

ואולם עננה מרחפת מעל הישגיו של טראמפ ומאיימת לפגוע בהן. ג'ו ביידן, המועמד הדמוקרטי לנשיאות, סירב עד כה להתחייב כי ימנע מלנקוט בצעד הקרוי court packing במידה ויבחר ואם הדמוקרטים ישיגו רוב בסנאט. המשמעות של court packing היא, בפשטות, הרחבה של מספר השופטים בבית המשפט העליון במטרה להקטין את משקלם של השופטים המכהנים הקיימים (שמרנים ברובם, כאמור, הודות למינויו של טראמפ) על ידי הוספת שופטים חדשים המחזיקים בהשקפת העולם האידיאולוגית-פוליטית של הנשיא המכהן.

צעד שכזה הינו כשר אבל מסריח. כשר, כי הינו חוקתי. בסעיף מספר 2 בחוקה מצוין כי בידי הנשיא נתונה הסמכות, בעצתו ובהסכמתו של הסנאט, למנות "שופטים לבית המשפט העליון". סעיף מספר 3 בחוקה מתייחס ל"בית משפט אחד" ול"שופטים". היות ושני הסעיפים אינם נוקבים במספרים מדויקים אלא משתמשים בלשון רבים מעורפלת, ברור כי יש בכוחו של הנשיא, באישור בית הנבחרים, להרחיב את מספר השופטים וההיסטוריה אכן עמוסה בתקדימים שכאלה.

בית המשפט העליון האמריקאי החל את דרכו עם שישה שופטים בלבד. ברבות השנים, המספר ירד לחמישה, טיפס לשבעה ואף לעשרה שופטים. רק ב-1869, שמונים שנים לאחר אימוצה של החוקה, נקבע כי מספרם של שופטי העליון יהיה תשעה, ומאז לא שונה המספר. המקרה הידוע ביותר בהיסטוריה אמריקאית של איום ב-court packing הוא זה של הנשיא רוזוולט. רוזוולט, שהתייאש מכך שההרכב השמרני של בעליון פוסל סעיפים שונים בתוכנית הניו-דיל שלו, רקם תוכנית למנות שופט חדש על כל שופט מכהן שגילו חצה את גיל 70 (וכאלו היו חמישה באותה העת). האיום של רוזוולט עשה את שלו ושניים מהשופטים השמרנים שינו את דפוס ההצבעה שלהם במה שזכה לכינוי: "the switch in time that saved nine". שופטי העליון שמרו על תשעה מושבים בתמורה לאישור תוכנית הניו דיל.

אפילו יותר מבישראל, בית המשפט העליון האמריקאי נהנה מכוח פוליטי רב, בהיותו המפרש העליון של החוקה ומכוח סמכותו לנקוט בצעדים של ביקורת שיפוטית. היות והחוקה אמריקאית אינה מאפשרת לנשיא או לבית הנבחרים לפטר שופטים (אך היא כן מאפשרת להדיחם בנסיבות יוצאות דופן), הרחבת מספר השופטים הינה למעשה הנשק היחידי שעומד לרשות הנשיא להצר את השתוללותו של ביהמ"ש העליון ואחת מהדרכים לעקוף אותו כחסם בפני יישומה של מדיניות שמרנית או פרוגרסיבית, בהתאם לדמות הנשיא ולהרכב בית המשפט.

החלטה של ביידן להרחיב את מספר שופטי העליון תהיה נועזת למדי ומשונה לנוכח אופיו הפרגמטי והזהיר. קשה להאמין שהוא יהיה הנשיא הראשון ב-150 השנים האחרונות שינקט בצעד הזה, צעד שיספק הצדקה לנשיאים רפובליקאים עתידיים לנקוט בדיוק באותו הצעד. אם ביידן ימנע מלנקוט בצעד הזה, הרי שעל אף ניצחונו, השפעתו של טראמפ תישאר נוכחת. מי שלא רצה את השמרנים בבית הלבן, קיבל אותם בבית המשפט העליון. 

הכותב הוא ד"ר להיסטוריה אמריקאית, ראש תוכנית אדם סמית' בקרן תקווה

עוד כתבות

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות