יגואר שמצא מסתור, יושב על ענף כשמסביבו הכל שרוף בגלל שריפות הענק שפקדו את יערות הגשם / צילום: Leandro Cagiano / Greenpeace
רק לפני כשנה עקב העולם בדריכות אחר השריפות האימתניות באמזונס. יער הגשם הולך ומצטמצם לאורך שנים, בשל הצתות שטחים לשם בירוא חלקים נרחבים עבור פעילות מסחרית, ושריפות היוצאות מכלל שליטה ופוגשות יובש יוצא דופן, הגובר בשל תנאים אותם יוצר משבר האקלים. אך השנה, בזמן שמשבר הקורונה כובש את הכותרות והופך להיות עיקר העניין עבור הציבור, השריפות באמזונס הולכות וגוברות באין מפריע. בספטמבר החולף נרשמה עלייה של 60% במוקדי האש באמזונס לעומת אשתקד ו-180% בגידול הנקודות החמות שנרשמו בשטחי הפנטנאל. יער הגשם הגדול בעולם מתקרב לנקודת האל חזור - בה הוא יגווע ויהפוך מיער עד לסוואנה.
'ספטמבר השחור' של האמזונס מתמקד בעיקר בפנטנאל, אזור אדמות הבוצה (wetlands) של האמזונס - אחד האזורים עם המגוון הביולוגי הגדול ביותר בעולם. לפי גרינפיס, 26% משמורת הפנטנאל נאחזה השנה באש, כאשר אחת השריפות כבר הספיקה לכלות עד אמצע ספטמבר שטח הגדול משטחה של העיר ניו יורק כולה.
החודש גם תועד המספר הגבוה ביתר של מוקדי אש ב-20 השנים האחרונות, מאז החל הרישום. בשטחי הפנטנאל מנסים כבאים, עובדי מגזר התיירות ומתנדבים רבים להילחם בשריפות - משימה כמעט בלתי אפשרית, היות שהאוויר כה דחוס בעשן עד שאי אפשר לטוס עם מטוס כיבוי מעל השריפות.
האזור, המוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, משמש בית ללוטרות ענק, יגוארים, קופי שאגן, אנקונדות צהובות, איילי ביצות, דובי נמלים, קפיבארות ועוד. ובזמן שביתן עולה בלהבות, חיות נדירות נשרפות או נמלטות, מנסות להציל את חייהן. על כביש חוצה פנטנאל איתרו ביולוגים ומורי דרך מקומיים יגוארים משוטטים בשממה מפויחת, גוועים ברעב ובצמא, כשכפותיהם שרופות עד לעצם. לפי "רויטרס", אותרו גם גופות של אליגטורים שמלתעותיהם כמו קפאו בצרחה אילמת - הפעולה האחרונה שהצליחו לבצע לפני שנספו בלהבות.
תרגיל ביחסי ציבור
גם לפני ספטמבר, היה המצב בכי רע. נאס"א מעריכה כי בין החודשים ינואר לאוגוסט השנה עלו באש מעל 20 אלף קמ"ר של יער הגשם. השיא הקודם היה בשנת 2005, כאשר כ-12 אלף קמ"ר עלו באש באותה תקופה. לפי ההערכות, גודל השריפות דומה לגל השריפות שעלה לכותרות בשנה שעברה, כאשר הבעיה הגיעה לקנה מידה גלובאלי וגרמה למתיחות בין ברזיל לשותפות הסחר שלה, בעיקר באיחוד האירופי. בפסגת האו"ם בנושא המגוון הביולוגי, נשיא צרפת מקרון חזר והדגיש כי לא יחתום על עסקת סחר של האיחוד האירופי וברזיל בשל כריתת היערות, אך לעת עתה נותר היער ללא הגנה מספקת.
בשנה שעברה גרמו השריפות באמזונס לגל נרחב של ביקורת כלפי ממשלתו של ז'איר בולסונארו - שמתעדפת את פיתוח הקרקע על פני הגנת הסביבה - שאליו התלוו איומי חרם כלכלי. ממשלת ברזיל הגיבה בהכרזה על 120 ימים ללא שריפות, והחלה במבצע צבאי לשם כך. לפי מומחים ופעילי סביבה, ההכרזה הייתה רק תרגיל ביחסי ציבור, ולא השפיעה על מאמצי שימור יער הגשם. כאשר נאס"א ניתחו את נתוני השנה האחרונה, הם גילו כי האיסור על שריפות למשך 120 יום לא נאכף כלל, ורוב השריפות שהתגלו בשנת 2020 החלו באותה תקופה.
מדענים רבים מגדירים את אירועי השריפות כחסרי תקדים. למרות שהן לא הצליחו למשוך את תשומת הלב העולמית, הן גורמות להרס רב במיוחד. כאשר דיווחי נאס"א הגיעו, בולסונארו אמר שהלוויינים בטח מזהים "סתם מדורות". הוא גם התנגח בארגוני הסביבה, וקרא להם "גידול סרטני שעוד לא הצלחנו להרוג".
ישראל שותפה להרס
תחום גידול הבקר אחראי ל-80% מכריתת היערות באמזונס הברזילאית, ובחקירות עולה כי השריפות בפנטנאל החלו בחוות בקר באזור. בעלי החוות וחקלאי הסויה למאכל הבקר שורפים שטחי יער רבים בחודשים יולי-אוגוסט, כאשר כמות המשקעים נמוכה. השנה שריפות אלו הצליחו לעבור מחסומים אזוריים כמו נהרות וכבישים, הודות לרוחות חזקות שליבו והאיצו את האש. כמו כן, בדרך כלל בין אוקטובר למרץ יורדים גשמים רבים באזור, אך בשנה החולפת היו בצורת וכמות משקעים נמוכה מהממוצע.
ובזמן שיערות האמזונס נשרפים, במחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר, מזהירים החוקרים: חלק גדול מהאמזונס עלול להיות על סף אובדן אופיו המובהק, ולהפוך מיער גשם צפוף עצים לסוואנה פתוחה עם מעט עצים. יערות הגשם רגישים מאוד לשריפות, לבצורות ולשינויים ברמות הגשמים והלחות, אך עד כה סברו חוקרים שהפיכת האמזונס לסוואנה רחוקה בעשרות שנים. לפי המחקר החדש, שפורסם בכתב העת "Nature Communications" על ידי חוקרים ממרכז החוסן של שטוקהולם, 40% מיערות הגשם באמזונס קרובים מאוד לנקודת האל חזור שבה יהפכו לסוואנה ויחדלו להתקיים כיער גשם.
במחאה על הפירוק השיטתי של הגנות הסביבה על ידי ראש ממשלת ברזיל, שהוביל את המדינה לאחד המשברים הסביבתיים הקשים בהיסטוריה שלה, גרינפיס מציג את פסלו של בולסונארו באזור פנטנאל שנהרס בשריפות. "אנחנו כבר במצב חירום אקלימי. הרס האמזונס ומערכות אקולוגיות חיוניות אחרות בברזיל לא רק יחמיר את המשבר הזה, אלא יוביל להתמוטטות אקלימית", אומר ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל. "ממדי האסון בפנטנאל ובאמזונס השנה מאותתים על חלון זמן קטן ביותר, שבו אנחנו נדרשים לחשיבת עומק על האופן בו אנחנו ניזונים ומנצלים את היערות".
ממשלות העולם, וגם ממשלת ישראל, צריכות להראות לממשל בולסונארו שמדיניותו, שתומכת באופן בלתי מסויג בחוואים המשתלחים ביערות העד, אינה מקובלת יותר - ושלהמשכה היו השלכות. "משקיעים, בנקים, חברות עולמיות ומנהיגים כבר סימנו את חששותיהם, ואיימו למשוך את השקעותיהם מברזיל מכיוון שהם אינם רוצים להיות קשורים לפשעי הסביבה ולהרס הנרחב המתרחש במדינה" מספר אייקנבאום. "ישראל היא אחת מצרכניות הבקר הגדולה בעולם, ושותפה בכירה להרס האמזונס. אנו מצפים ממשרד החקלאות ומרשתות השיווק להפסיק לאלתר לספק בקר שמקורו באדמה החרוכה של יערות העד".