לאחר עימותים וסערות חסרי תקדים בהליך בחירת ששת המועמדים הסופיים לארבעה מקומות פנויים בדירקטוריון בנק הפועלים, ביום חמישי הבא יהיה רגע השיא. בסופו ישנה דירקטוריון הבנק את פניו, וזאת חודשים ספורים לאחר פטירתו של היו"ר הקודם, עודד ערן המנוח, והחלפתו בהליך מהיר על ידי הדירקטור ראובן קרופיק.
ב-22 באוקטובר תתקיים האסיפה הכללית שבה יצביעו בעלי מניות של הבנק על זהות הדירקטורים שיצטרפו או יישארו בבנק: שני דירקטורים רגילים, שייבחרו מבין פרופ' סטנלי פישר, ישראל טראו ותמר בר-נוי גוטלין; ושני תפקידי דח"צים עליהם מתחרה שלישיה אחרת: הדירקטוריות המכהנות בבנק דליה לב ורונית אברמזון ומולן הח"כ לשעבר עיסאווי פריג'.
הגם שמוקדם לקבוע מסמרות לגבי התוצאות הצפויות, נראה כי יש קונצנזוס בקרב הגופים המייעצים סביב אישור המועמדות של פישר, לשעבר נגיד בנק ישראל, סגן יו"ר הפדרל ריזרב האמריקאי, סגן יו"ר סיטיגרופ ובכיר בקרן המטבע העולמית, וסביב אישור המועמדות של רונית אברמזון לכהונה נוספת כדח"צית.
למעשה, אם מינויה של אברמזון משדר יציבות הרי שהצטרפותו הצפויה של פישר, ומעמדו בארץ ובעולם, תוביל כנראה לשינוי במאזני הכוחות בדירקטוריון - גם אם הוא לא ישאף להפוך ליו"ר הבנק באופן מיידי. בכל מקרה יהיו עוד מצטרפים חדשים לדירקטוריון, שיביאו לשינוי, בבנק שחווה תהפוכות אדירות בשנה וחצי האחרונות - מההודעה של המנכ"ל הקודם על התפטרותו, דרך בחירה במנכ"ל חיצוני ועד לפרידה המצערת מהיו"ר הקודם, וכל זאת בעולם שחווה משבר כלכלי יוצא דופן בחומרתו.
בנק הפועלים הוא בנק ללא גרעין שליטה וככזה הוא מאופיין בריבוי בעלי מניות, כשאלה שקובעים את הכיוון הם בעיקר הגופים המוסדיים. ברוב החברות הציבוריות המקומיות המוסדיים הדומיננטיים הם אלה המקומיים, אלא שבמקרה של הפועלים מדובר בדומיננטיות גם של מוסדיים מחו"ל.
כמו שקורה בחברות ציבוריות רבות, בימים האחרונים נפגשים כמה מהמועמדים עם המוסדיים בתקווה לשכנע אותם להצביע להם. "כל המועמדים אנשים מנוסים טובים, כשאלה שבאים מנסים להאיר על היתרונות שלהם ולא יוצאים כנגד מועמדים אחרים. זה קורה בעיתונות ומאחורי הקלעים, אם וככל שזה קורה", אומר גורם בשוק.
"ברור שאם יש דירקטור מכהן זה יתרון, כי לוקח זמן להכיר את הבנק", אומר גורם אחר בשוק, שמציין כי "זה עדיין לא חד-חד ערכי. כולם מועמדים טובים ומנוסים, שמדברים על עצמם ומודעים לתהליך ולכך שהוא מתנהל גם בתקשורת". גורם מוסדי נוסף שיתף אותנו באומרו כי "המאבקים האלו בבנקים לא ממש מעניינים אותנו כאנשי השקעות. אנו מצביעים לגופו של עניין ואין לאיש מושג איך זה יסתיים".
אין קונצנזוס גורף בין המייעצים לאסיפה
עם זאת, אם לרוב ניתן להעריך מה יקרה בהצבעות שכאלה דרך קונצנזוס של החברות המייעצות הרי שהפעם קשה לצייר בביטחון רב יחסית את המועמדים המובילים, להוציא שניים שכאמור מצבם כנראה טוב משל היתר.
במה מדובר? חברת הייעוץ אנטרופי בעד מינויו של פישר לדירקטור רגיל בחברה (כשיש המעריכים שהוא רוצה בעתיד להפוך ליו"ר הבנק, הגם שהוא לא הצהיר דבר בנושא באופן פומבי) כשלצדו הם ממליצים לבחור גם בטראו, כשהם ממליצים נגד מועמדותה של בר-נוי גוטליב לתפקיד. בנוגע לדח"צים, באנטרופי ממליצים לבעלי המניות לבחור באברמזון ובפריג' ולהתנגד לכהונה נוספת של לב.
מנגד, חברת הייעוץ הבינלאומית ISS, שנגישה בהרבה למשקיעים הזרים בפועלים, גם בעד המועמדויות של פישר ושל אברמזון, אך הם חלוקים על דעת אנטרופי ביחס לשני הצמדים האחרים שמתחרים על שני המקומות האחרים. כך, ב-ISS בעד גוטליב ונגד טראו לתפקיד דירקטור רגיל, והם נגד פריג' ובעד לב לתפקיד הדח"צ הנותר לצד אברמזון.
ישנה חברת ייעוץ נוספת שכוחה בקרב המוסדיים המקומיים עלה בשנה החולפת והיא חברת עמדה. ככל הידוע ל"גלובס" אין לעמדה המלצה מיוחדת כשהם אומרים שכולם ראויים ומתאימים ועל המוסדיים לבחור את מי שהם רוצים.
כרוניקה של סערות שבסופה הדירקטוריון ישתנה
כאמור, הליך המינוי הנוכחי בפועלים רווי סערות, כפי שהיה גם הליך בחירת המנכ"ל בבנק שהתקיים במחצית השנייה של 2019. בסוף אוגוסט האחרון הודיעה הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, אז עוד בראשות השופט בדימוס משה גל, על שישה מועמדים מטעמה: פישר, טראו ואליהו קצב שנועדו להתמודד על שני תפקידי דירקטור רגיל (שיאפשר לאחר מכן מינוי גם ליו"ר הבנק). לצדם נבחרו אברמזון, אירה סובל ופריג' כמועמדים לשני תפקידי דירקטור חיצוני בבנק.
מעבר לעניין האדיר שפרץ בשל מועמדותו של פישר, הבחירה של הוועדה היוותה למעשה הודעה מובלעת על הדחתה של לב שכבר מכהנת בבנק קדנציה אחת כדח"צית. למעשה, הבחירה בפישר לא עברה חלק כשמיד לאחר הפרסום התברר כי הבחירה בו נעשתה בניגוד לעמדתו ותוך נטרול הצבעתו של נציג בנק הפועלים היחיד בהליך, הדירקטור דוד אבנר - דבר שהוביל להתפטרותו החריגה של אבנר מהוועדה, תוך הטחת האשמות שהטילו צל כבד על הממשל התאגידי של הוועדה. זה קרה לאחר שהנציג השני של בנק הפועלים בוועדה נאלץ לעזוב אותה בשל הפיכתו ליו"ר הבנק, קרופיק, וזאת מבלי שהחברים הקבועים בוועדה אישרו את החלפתו בנציג אחר למרות שככל הידוע הבנק ביקש לעשות כן.
אך כאן לא הסתיימה סערה סביב ועם הוועדה. כעבור זמן מה נודע שוועדת הביקורת בבנק פסלה את מועמדותם של סובל ושל קצב "בשל מניעויות סף", וזה הוביל את הוועדה למינוי דירקטורים לסלול את חזרתה של לב למרוץ במקומה של סובל, וצירופה של בר-נוי גוטלין שבאה במקום קצב.
