בדיקות קורונה בדרייב אין, תל אביב / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
למרות ההתנגדויות של ארגוני המעסיקים במשק, לצד ארגוני עובדים שונים, משרד האוצר ממשיך לקדם את החקיקה הקובעת כי עלות ימי הבידוד תתחלק בין העובדים, המעסיקים והמדינה, ועל חשבון ימי המחלה של העובד.
אתמול (ג') פרסם משרד האוצר להערות הציבור תזכיר חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) שמטרתו להסדיר את עלות ימי הבידוד. בתזכיר החוק מוצע לקבוע הוראת שעה, לפיה החל מיום פרסום הוראת השעה ועד ל-30 ביוני 2021, עובד שנעדר מעבודתו עקב היותו בבידוד לפי צו בריאות העם, יהיה זכאי להשתמש בימי המחלה שצבורים לטובתו אצל המעסיק.
עוד נקבע בתזכיר החוק כי התשלום בעבור ימי המחלה יהיה בהתאם לקבוע בחוק: תשלום של 0% מערך יום מחלה על היום הראשון, 50% מערך יום מחלה על היום השני, 50% מערך יום מחלה על היום השלישי ו-100% החל מהיום הרביעי לבידוד. המדינה והמעסיקים יחלקו את עלות הבידוד הנותרת שווה בשווה.
כמענה לעובדים שאין ברשותם מכסת ימי מחלה - כלומר: עובדים שניצלו את מלוא ימי המחלה שלהם השנה - נקבע כי עובדים אלו יקבלו תשלום עבור ימי הבידוד, בהתאם לחלוקה הבאה: 0% מהשכר על היום הראשון, 50% מהשכר על היום השני, 50% מהשכר על היום השלישי, ו-70% החל מהיום הרביעי והלאה. העלות במקרה זה תמומן במלואה על-ידי המדינה. כך, לעמדת האוצר, יימנע התמריץ השלילי בדבר הימנעות מבידוד ויוסר החשש כי עובדים יגיעו לעבודה למרות שהיו חייבים לשהות בבידוד.
דורשים שהמדינה תיקח אחריות מלאה
הרקע לחקיקה הנה פסיקת בג"ץ מיולי האחרון לפיה "בידוד אינו מחלה", ולכן לא ניתן להמשיך להשית על המעסיקים במשק את התשלום הגורף עבור ימי הבידוד. בג"ץ ביטל את תעודות המחלה הגורפות שהוציא משרד הבריאות לעובדים שנאלצים לשהות בבידוד, ושלח את המדינה למצוא תשובה לשאלה מי יישא בעלות ימי הבידוד. הביטול של תעודות המחלה היה אמור להיכנס לתוקף ב-30 לספטמבר, אך המדינה הגישה בקשה לדחיית המועד בכחודש לצורך חקיקה ההסכמות שהושגו בינה לבין המעסיקים לכאורה.
על פי ההסכמות אז, ימי הבידוד ירדו ממכסת ימי המחלה של העובד, כאשר התשלום עבור הימים ימשיך, כקבוע בחוק, להתחלק בין העובד למעביד (לפי מספר ימי המחלה שנוצלו). יחד עם זאת הוסכם, כי המדינה תשפה את המעסיקים בסכום של 50% מגובה עלות ימי הבידוד למעסיק. בנוסף נקבע כי עובד אשר ניצל את מלוא ימי המחלה שלו יהיה זכאי לימים נוספים לצורך הבידוד והמדינה תישא לבדה בעלויות ימים אלה.
ההסכם, שעומד בבסיס החקיקה ונחתם בין משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, עורר סערה בקרב ארגוני מעסיקים רבים, שטענו כי מדובר בהסכם שפוגע בזכויות המעסיקים במשק. במקביל, גם ארגוני עובדים מתחו ביקורת על ההסכם אשר לטענתם פוגע גם בזכויות העובדים. כל המתנגדים דרשו דבר אחד: שהמדינה תיקח אחריות מלאה ותישא בעצמה בעלות כל ימי הבידוד.
גם לאחר שבג"ץ העניק למשרד האוצר את האורכה המבוקשת לצורך עיגון ההסכמות בחוק, המשיכו ארגוני מעסיקים, בהם התאחדות המלאכה והתעשייה, איגוד חברות הניקיון, לה"ב ואחרים לדרוש כי האוצר יפתח את המשא ומתן מחדש וישב גם איתם על שולחן הדיונים, אך באוצר לא שעו לבקשות ותחת זאת פרסמו את תזכיר החוק המעגן את חלוקת עלות ימי הבידוד בין העובדים, המעסיקים והמדינה.
המעסיקים שילמו למעלה מ-3.5 מיליארד שקל על ימי בידוד
אתמול נערך דיון סוער בוועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום עסקים קטנים ובינוניים, בראשות ח"כ קרן ברק, בנושא ההשלכות של ההסכמות בעניין תשלום ימי הבידוד של העובדים במשק, מתוך מכסת ימי החלה, על העסקים הקטנים והבינוניים.
ח"כ ברק פתחה את הדיון ואמרה כי המתווה שסוכם בין האוצר להסתדרות והמעסיקים לא תואם עם נציגי בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. בתום הדיון אמרה ח"כ ברק כי ועדת המשנה קוראת לאוצר לדון עם נציגי העצמאים בתוך שבוע, ולהציג מתווה מעודכן.
ח"כ ברק הגישה הצעת חוק שונה מהצעת האוצר, לפיה ימי הבידוד ישולמי על ידי המוסד לביטוח לאומי, כמו ימי מילואים. לדבריה, ההסכם שהושג בין האוצר, להסתדרות והמעסיקים הגדולים לא לקח בחשבון את העסקים הקטנים והבינוניים.
גם יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הביע התנגדות לחקיקה שמקדם האוצר ואמר כי הסיכום שנעשה נועד לעקוף את החלטת בג"ץ. עוד ציין, כי המעסיקים שילמו למעלה מ-3.5 מיליארד שקל לעובדים על ימי בידוד. "היינו בדיון אחר באוצר ואמרנו שזה גדול על המגזר העסקי ואנחנו לא יכולים לעמוד בזה. לא יכול להיות שעובדים יפרו הנחיות וישתתפו בחתונות, הפגנות והתקהלויות והמעסיקים ישלמו. 95% מהמדינות בעולם לקחו את התשלום הזה על עצמן, כמו שבישראל משלמים על ימי מילואים, וככה זה צריך להיות", אמר.
נשיא לה"ב, רועי כהן, אמר כי נציגי העצמאים והעסקים הקטנים לא הסכימו ולא מסכימים למתווה הזה. "סבתא בישלה לכולם את הדייסה, נתנו לשכירים, לעובדי המדינה ורק לעצמאים לא נשאר. כל חבר כנסת שירים את ידו בעד פגיעה בעסקים הקטנים נזכור לו את זה לעולם. ההסכם שהושג בין האוצר, להסתדרות והמעסיקים הגדולים לא לקח בחשבון את העסקים הקטנים והבינוניים, את המסעדה, המוסך או את חנות הרחוב. לא יכול להיות שעובדים שיפרו הנחיות וישתתפו בחתונות, הפגנות והתקהלויות והמעסיקים ישלמו בצ'ק פתוח למדינה. רוב מהמדינות בעולם לקחו את התשלום הזה על עצמן, כמו שבישראל משלמים על ימי מילואים, וככה זה צריך להיות. אני בדעה שגם העובד לא צריך לשאת בעלות ימי המחלה שברשותו כי ברגע שכן יצטרך את ימי המחלה ייתכן ולא יהיה לזכותו ימי מחלה".
מייסד קבוצת "אני שולמן", אביר קארה, אמר כי השיטה של המדינה היא להשית על המעסיקים מה שהיא לא יכולה לשלם בעצמה. "אנחנו לא אשמים בקורונה ואין סיבה שעסקים יישאו בתשלום ימי בידוד. אם לא תטפלו בזה בסוף לא יהיה כאן עסקים שיצליחו לשלם מסים כדי לממן את כל מה שקורה כאן", אמר.
מנכ"לית התאחדות בעלי המלאה, רוית גרוס, סיפרה כי בעל מספרה שנאלץ לסגור ולשלוח עובדים לבידוד, בשל ביקור של לקוחה חולה, היה צריך לשלם 55 אלף שקל בעוד שמהמדינה הוא לא קיבל שקל.
בהתאחדות המלאכה והתעשייה ביצעו אומדן עלות נזק בגין ימי בידוד לעסק קטן בענפי התעשייה והמלאכה ומצאו כי העלות המצטברת לעסק בענפי טיפוח היופי האישי, המעסיק 3 עובדים, בגין ימי הבידוד, מסתכמת בסכום של 55.2 אלף שקל והנזק המצטבר בגין ימי בידוד לעסק המעסיק 7 עובדים בתחומי התעשייה, וש-3 מעובדיו נכנסו לבידוד, נאמד בסך של 111,332 שקל.
לדברי ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל, "ההסדר המוצע הוא בבחינת לעג לרש בעבור מעסיקים שבמשך 8 חודשים הוציאו מאות מיליוני שקל, על מימון ימי בידוד שהממשלה בורחת מאחריותה להם. נמשיך להיאבק על מנת שנטל תשלום ימי הבידוד, גם אלו שהיו עד עכשיו וגם אלה שיהיו מעתה, לא יהיו בבחינת מעמסה נוספת על מגזר עסקי שגם כך מתמודד עם מציאות קשה ומאתגרת".
רכז התעסוקה באגף התקציבים באוצר, איציק דניאל, הגיב לטענות המעסיקים אתמול במהלך הדיון בוועדת העסקים הקטנים ואמר כי המענה לעסקים בא לידי ביטוי בחל"ת ובמענקים, וכי ברוב המדינות בעולם הלכו למודל של תשלום דמי מחלה בימי הבידוד. הוא הוסיף כי המתווה יובא לאישור הכנסת כבר בשבוע הבא. זמן קצר לאחר סיום הדיון התפרסם תזכיר החוק, המעניק לציבור חמישה ימים להביע את התנגדותו, ולאחר מכן יועבר לאישור הממשלה.
גם סגן הממונה על התקציבים באוצר, אסף וסרצוג, הגן על הסכם של האוצר ואמר כי המדינה יכלה גם שלא להתערב במחלוקת בין העובדים למעסיקים, קרי: לא לשלם דבר.