צוללת צבאית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
התנועה לאיכות השלטון הודיעה כי הגיעה להידברות עם המדינה בנוגע לתצהירים החסויים שהוגשו במסגרת עתירת התנועה לפתוח את החקירה בפרשת הצוללות. הצדדים ידונו במטרה למצוא את הדרך לפרסם לציבור חלקים מהתצהירים.
לדברי יו"ר התנועה עו"ד ד"ר אליעד שרגא: "אזרחי מדינת ישראל יודעים שהתנועה למען איכות השלטון הגישה תצהירים מטלטלים בכל מה שנוגע לפרשת השחיתות בצוללות. זוהי פרשת השחיתות החמורה ביותר שנחשפה אי פעם במדינת ישראל. היום הגענו להידברות עם המדינה על הדרך שבה גם יישמר ביטחון המדינה לאור התצהירים החסויים שהגשנו לביהמ"ש העליון. במקביל גם ביקשנו שתתבצע חקירה על כך שהודלף תצהיר מאגד התצהירים שהגשנו".
מקודם יותר היום ניסתה המדינה למנוע פרסום תצהירים שהוגשו לבג"ץ במסגרת עתירת התנועה לאיכות השלטון, המבקשת לפתוח את החקירה בפרשת הצוללות. במקביל, צפוי היועץ המשפטי להגיב לעתירה ולהסביר לבג"ץ מדוע לא נפתחת חקירה פלילית בחשד למעורבות ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשה, על אף הראיות כבדות המשקל נגדו שהוגשו בעתירה על ידי התנועה.
אתמול (ד') התקיימה שיירת ענק של מייצגי צוללות מטעם תנועת המחאה "חקירה עכשיו". כ- 70 מייצגי צוללות יצאו מקריית שמונה דרך חיפה, תל אביב ועד לבית המשפט העליון. המפגינים התניידו על רכבים, אופנועים, טרקטרוני אוויר ומטוסי אולטרה לייט.
במסגרת העתירה, הגישה התנועה תצהיר של מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, דן הראל שמסר עדות גם בחקירת המשטרה. בתצהיר שחשף לאחרונה גיא פלג בחדשות ערוץ 12, הראל מעיד כי נתניהו הפעיל עליו לחצים חריגים כדי שישראל תרכוש צוללות וכלי שיט מתאגיד טיסנקרופ הגרמני. הראל העיד כי הוא רצה לקיים מכרז לצורך בחירה בתאגיד שייבנה עבור ישראל את כלי השייט, אך משרד רה"מ ומשרד המל"ל לחצו עליו לבצע את הרכש מגרמניה וספציפית מטיסנקרופ.
הראל העיד כי ראש המל"ל דאז, יוסי כהן, דרש ממנו לבטל את המכרז, תוך שכתב כי זוהי הנחיית רה"מ. לדברי הראל, הוא הבהיר שללא הוראה בכתב ישירות מראש הממשלה ובחתימתו, "אין בכוונתי לבטל את המכרז וגם אז, אבקש להיפגש איתו ולהבין מדוע". ואולם, לדברי הראל בתצהירו, "דרישתי זו לא נענתה בתגובה כלשהי... היועמ"ש של המשרד, עו"ד בן ארי, דיווח לי גם כן כי גם עו"ד שמרון מבקש לעצור את ההליך, בהתאם לעמדת רה"מ נתניהו. לא העליתי על דעתי באותה העת שעו"ד שמרון קשור גם לנציג של טיסנקרופ בישראל, וכי הוא פועל תמורת תשלום בשירותו של סוכן החברה מיקי גנור, בנוסף על פעולתו עבור רה"מ".
ההחלטה שלא לחקור את נתניהו בתיק 3000, תיק פרשת הצוללות, התקבלה על ידי היועמ"ש בתחילת חקירת המשטרה בנובמבר 2016. מהחקירה עלה שראש הממשלה עסק רבות בהליך רכש הצוללות וכלי השייט, חלק ממקורביו נחקרו באזהרה בפרשה. בין היתר בוגי יעלון, ששימש כשר הביטחון בתקופה הרלוונטית וטען כי לא ייתכן שנתניהו לא ידע על מעשי מקורביו.
בדצמבר 2019 הפרקליטות הגיעה למסקנה כי רכש ביטחוני של צוללות וכלי שייט מחברת טיסנקרופ הגרמנית על ידי מדינת ישראל, בשנים 2017-2009, נעשה תוך הטיית מכרזים והעברת תשלומי שוחד. הפרקליטות הודיעה כי החליטה לזמן לשימוע לפני העמדה לדין את כל הבכירים שנחקרו בפרשה, בהם אנשים שהיו מקורבים לנתניהו.
במהלך שנת 2019 צצו פרטים חדשים שהציפו מחדש את השאלה, האם ייתכן שלנתניהו יכולה בכל זאת לצמוח טובת הנאה אישית מהעסקאות. ממידע שחשף נתניהו עצמו במסגרת בקשתו לקבל סיוע במימון הליכיו המשפטיים מאנשי העסקים הזרים ספנסר פרטרידג' ונתן מיליקובסקי (בן דודו האמריקאי של נתניהו), עלה כי האחרון החזיק במניות חברת פלדה המשמשת כספק של חברת טיסנקרופ הגרמנית - יצרנית הצוללות.
עוד התברר כי נתניהו היה בעל מניות מיעוט בחברה עד 2010, אז מכר את מניות המיעוט שלו לבן דודו מיליקובסקי בכ-16 מיליון שקל. לאחרונה התברר כי היועמ"ש מתכוון לסגור את תיק המניות ולא לחקור את נתניהו גם בפרשיית המשנה הזו.