השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ
בעקבות הביקורת שמתחו חברות המשקאות על החלטת השרה גילה גמליאל להחיל את חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים, תוקפת השרה את חברות המשקאות ואיגוד יצרניות המזון בחריפות ואומרת: "הציניות של חברות המשקאות המרוויחות סכומי עתק, אינה מפתיעה. הן דרסו ברגל גסה את הסביבה וזרו חול בעיני הציבור במהלכים יחצ"ניים שהתחפשו למיחזור, ועכשיו הן מאיימות לגלגל את הזיהום שהן יצרו לכיס של הצרכן. במשך שנים אנחנו רואים את הבקבוקים הגדולים מזהמים את הטבע והסביבה - הגיע הזמן שחברות המשקאות יקחו אחריות ויפסיקו לאיים. המזהם - משלם".
את הדברים אומרת גמליאל לאחר שהערב הגיבו החברות להחלטה, ואמרו: "מס גמליאל הוא ספין ציני על חשבון הציבור, שיעלה לו ביוקר מחייה! בסביבת השרה שכחו לציין שהמהלך יהיה כרוך בעליית מחירים לצרכן, זאת לצד סירבול תהליך המחזור. טענותיה של השרה להורדת יוקר המחיה תוך כדי ההחלטה, הן לא פחות מלעג לרש, תרתי משמע. יוזכר פעם נוספת, כי לשרה גמליאל הוצגו הצעות שונות שהיו מגדילות משמעותית את היקפי המיחזור, מבלי לפגוע בכיס הצרכנים. לצערנו, השרה בחרה להטיל על הציבור, בשיא המשבר הכלכלי, מס חדש - מס גמליאל - מתוך שיקולים תמוהים".
גמליאל משיבה להן, וטוענת כי הן מנצלות את משבר הקורונה. לדבריה, "החברות מנצלות את המשבר הכלכלי כדי לייצר אווירה שלילית כלפי ההחלטה, אבל אני לא אאפשר להן. זו לשון החוק - הן לא עמדו ביעדי המיחזור ולכן החלטתי להחיל את חוק הפיקדון. הגיע הזמן שחברות המשקאות יפסיקו לזהם ולהתנער מאחריות".
גמליאל הוסיפה כי לאחר בדיקה שביצעה בחודשים האחרונים תוך הקשבה לכלל הגורמים, החלת החוק דווקא עשויה להייטיב עם המשק. לדבריה, "לפי חוות דעת כלכלית שהוצגה בפניי, החלת הפיקדון צפויה לחסוך לציבור צרכני המשקאות הממחזר קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה, תצמצם את התופעה הבלתי רצויה של השלכת בקבוקי פלסטיק במרחב הציבורי ותעודד הקמת מפעל מיחזור לפלסטיק בישראל. על-כן המהלך צפוי לתרום להורדת יוקר המחיה, בעיקר עבור הצרכנים הממחזרים".
הכלי היעיל ביותר לעידוד מיחזור הוא הטלת פיקדון
גמליאל ביקשה להרחיב את חוק הפיקדון, אך לדחות את החלתו בשנה, כדי לאפשר פרק זמן התארגנות ארוך למשק. זאת, למרות שהחוק קובע כי באפשרותה להחיל את החוק בתוך חודשיים. מדי שנה קרוב לשני מיליארד מכלי משקה קטנים וגדולים. ממוצע האיסוף של מכלי משקה קטנים אשר עליהם מוטל פיקדון, עומד על כ-79%, בעוד שממוצע האיסוף של מכלי משקה גדולים נמוך בהרבה, ועומד לכל היותר על כ-54%. מרבית הבקבוקים הגדולים (כ-58%) מגיעים בסופו של דבר לפח הירוק, ורובם (כ-75%) מועברים למטמנות. בכלובי הבקבוקים נאספים רק כ-36% מהבקבוקים, ועוד כ-3% נאספים בפחים הכתומים. הרחבת החוק, כאמור, נועדה לשפר את כושר האיסוף, ולנקות את המרחב הציבורי מהבקבוקים ההופכים במהרה לפסולת המהווה מטרד סביבתי, לאחר שימוש חד פעמי קצר.
למרות המאמצים שנעשו ל"חינוך" הציבור למיחזור וולונטרי, במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי ככל שלבקבוקים אין ערך כלכלי ואין שווי, הכלי היעיל ביותר הינו הטלת פיקדון שיציב "תג מחיר" על הבקבוק וידרבן מיחזור שלו, על פני הפיכתו לפסולת נצחית הנקברת במטמנות או מוצאת את דרכה לטבע. לפי עמדת המשרד, "ההיתכנות להגעת יעדי האיסוף הקבועים בחוק באופן וולונטרי נמוכה ביותר כפי שהוכח מעל לכל ספק בעשור האחרון. אחוזי המיחזור של הבקבוקים הגדולים מדשדשים סביב ה-54% וגם זאת תחת הנחות מקילות, המאפשרות איסוף נרחב מהפח הירוק".
אוריאל לין, יו"ר איגוד לשכות המסחר, הודיע כי בכוונתו להילחם בהחלטת גמליאל ולפנות לראש הממשלה בנושא. לדבריו, "דווקא עכשו בתקופה שבה המגזר העסקי נאבק קשות לשרוד עקב משבר הקורונה, המשרד להגנת הסביבה החליט להטיל עליו רגולציה חדשה הכרוכה בעלויות נוספות. המהלך יסרבל את תהליך המחזור ואף יעלה את יוקר המחייה". גם סגן שרת התחבורה אורי מקלב, הודיע כי פנה לגמליאל ושטח בפניה את התנגדותו בנושא, ושיבח את מערך האיסוף הקיים באומרו: "אני רואה צורך מהותי בהמשך ואף הגברת המנגנון הקיים של איסוף בקבוקים גדולים במתקני איסוף הבקבוקים הנמצאים כיום בכל רחוב והנגישים לציבור 24 שעות ביממה".
מנגד, ארגוני הסביבה שיבחו את החלטה של גמליאל, וקראו לחברות המשקאות שלא להטיל עלות נוספת על הצרכנים, ולפעול בכדי ליישם פתרונות מיחזור לבקבוקי הפלסטיק מהם הן מרוויחות. בגרינפיס, אמרו הערב: "ההחלטה שמה קץ לפארסה שנמשכת שנים, ותאפשר לישראל להתיישר עם המדינות המתקשמות בתחום. זיהום הפלסטיק מזנק משנה לשנה במימדים מבהילים, והבקבוקים הם כמעט התחום היחיד שייזכה מעתה לטיפול סביר. נוצר כאן תמריץ כלכלי עבור הציבור למחזר. זהו צעד ראשון והכרחי, אך לא מספיק, בדרך לישראל נקייה מזיהום פלסטיק".