גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה קרה לסקר שאמור היה לשקף את תמונת התחלואה במדינה

תוצאותיו של הסקר הסרולוגי שבוצע ביולי פורסמו רק לאחרונה, ולא רק שהוא לא רלוונטי למצבה הנוכחי המגפה - יש ויכוח גם על תוצאותיו ועל שיטת המחקר שמאחוריו ● האם יש מקום כעת לסקר סרולוגי שני ואיך אפשר לעשות אותו טוב יותר?

בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון  / צילום: דוברות בית החולים רבין
בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון / צילום: דוברות בית החולים רבין

תוצאות הסקר הסרולוגי הישראלי לבדיקת שכיחות הקורונה באוכלוסייה התפרסמו לפני כעשרה ימים, כשלושה חודשים אחרי שהחל ואחרי שנאספו רוב הנתונים. הממצאים התקבלו בביקורת מפוהקת - מסתבר שרוב הנתונים לסקר נאספו כבר ביולי ובתחילת אוגוסט, אולם בשל הקושי לאסוף אותם מקבוצות אוכלוסייה מסויימות, למשל ילדים, מועד הסיום נדחה ונדחה ועד הפרסום השתנו לגמרי פני המגפה בישראל.

הסקר זיהה למעשה את אחוז הנדבקים בגל הראשון, אך הגל השני היה עוצמתי ממנו וגם שונה לחלוטין בפרמטרים משמעותיים. בסוף יולי היו בישראל רק כ-65 אלף מאומתים רשמיים, לעומת 300 אלף היום. ביולי בוצעו רק כ-20-30 אלף בדיקות ביום, לעומת 30-50 אלף כיום. שני הנתונים האלה משנים לגמרי את הפער בין כמות המאומתים לבין שיעור החיוביים בסקר.

בנוסף, ביולי נבדקו רק בעלי תסמינים, והיום מדיניות הבדיקות היא ליברלית יותר ומבוצעות יותר בדיקות סקר. ביולי רוב התחלואה התרכזה בכמה מגזרים, ואילו היום היא מפושטת יותר.

כך, אם המטרה היא להשוות בין מספר המאומתים לבין מספר החולים בפועל, הסתמכות על נתונים מיולי עשויה להיות מטעה מאוד. אז האם יש מקום כעת לסקר סרולוגי שני ואיך אפשר לעשות אותו טוב יותר?

מה המספרים אומרים על המצב היום?

אם שואלים את האפידמיולוגים המומחים העוסקים בתחום הקורונה מה הם למדים מהסקר הראשון, הם מגרדים בראש ומתקשים להשיב תשובה ברורה. מסקנות הסקר הן כי נכון למועד ביצועו, כ-3.8% מתוך 55 אלף הנדגמים היו נשאי קורונה, וכאשר מתקננים את הסקר כך שגודל הקבוצות הנדגמות ייצג את גודלן באוכלוסיה, מתגלה כי כ-5.5% מן הישראלים נשאו נוגדנים לקורונה (מכאן נראה כי התקבל אחוז חיוביים גבוה יותר, דווקא בקבוצות שקשה יותר לדגום).

שיעור הימצאות הנוגדנים היה מעט גבוה יותר בגברים לעומת נשים וגבוה במיוחד בילדים בני 10-18, שהם אמנם גם הקבוצה הגדולה ביותר מבין החיוביים המאומתים. במחוז ירושליים נרשם נכון ליולי מספר החיוביים הגבוה ביותר, לעומת מחוז המרכז, חיפה והצפון. ביישובים חרדיים היה שיעור החיוביים גבוה פי חמישה מאשר ביישובים שאינם מוגדרים חרדים.

אולם, עולה השאלה מה אומרים המספרים האלה על היום? איך משקללים את מה שלמדנו מאז החל הסקר, שאנשים עלולים לאבד את הנוגדנים לקורונה אחרי שנדבקו?

הביקורות לגבי הסקר הסרולוגי פורסמו כבר עם השקתו. הסטטיסטיקאי הראשי (ראש הלמ"ס) פרופ' דני פפרמן התריע נגד שיטת דגימה לא מוצלחת. הוא העריך כי הגישה הטובה ביותר היא קודם כל לדגום את האוכלוסיה מתוך הרשומות הרפואיות של קופות החולים ואז לפנות לנדגמים. בקופות החולים העדיפו לעומת זאת "לתפוס" ציבור שמגיע ממילא לקופות ולהציע לו את הדגימה. פפרמן הסביר כי דגימה כזו תהיה מוטה משום שתכיל אוכלוסיה עם מחלות רקע או עם עניין מוגבר בבריאות. עוד אמר אז פפרמן, כי יהיה מעניין לדגום פרטים המתגוררים באותה הדירה, כדי לראות את הסיכוי להדבקה באותו הבית, אך במתווה שנקבע לסקר, הדבר אינו אפשרי.

ביקורות נוספות כלפי הסקר היו כי השיטה לאיתור הנבדקים הייתה שונה בין הקופות. היו גם הבדלים בין הזמנים שבהם בוצע רוב הסקר. למשל, במכבי הסתיים הסקר תוך כמה שבועות ואילו בכללית הוא נמשך זמן רב יותר, כך שקשה אפילו להשוות בין התוצאות של הקופות השונות.

לדברי ד"ר ענת עקה זוהר, מנהלת מערך הערכה ומחקר במכבי: "הסקר נועד לשאול שאלה אחת - כמה אנשים חלו בקורונה בישראל לעומת מספר המאומתים. אם אני מסתכלת על התוצאות של הסקר ומניחה לרגע בצד את כל הביקורת, הרי שאפשר לומר שאין חיסון עדר בשלב הזה. עם כל ההסתייגויות ניתן לומר שכנראה לא היו כל כך הרבה חיוביים א-סימפטומטיים שהסתובבו חופשי והדביקו בלי לבצע בדיקה. כל זה נכון לפחות לגבי יולי.

"אחוז החיוביים במכבי בסקר היה 1.1%, לעומת 0.2% מהאוכלוסיה שהיו אז מאומתים, ו-2.7% היום. כך שכנראה הנתון הכללי של כל הקופות שעומד על 3.8% בפועל לעומת 5.5% מתוקנן, מבוסס על חיוביים רבים יותר בקופות האחרות, שגם דגמו חלק גדול יותר מן המטופלים שלהם מאוחר יותר.

"השורה התחתונה היא, שאם המדינה רצתה לזהות את שיעור ההימצאות האמיתי של המחלה בציבור, הסקר לא ממש עונה על כך, ביחוד למצב הנוכחי".

מה מספר החולים בקרב ילדים?

עקה זוהר מציינת כי כי אחת השאלות המעניינות הייתה מה שיעור התחלואה הסמויה בילדים. "אבל הייצוג שלהם בסקר היה ייצוג חסר. למשל, אצלנו אומרים ששיעור ההימצאות אצל הילדים בני 5 ומטה היה 1%, אבל קשה לגייס ילדים לסקר הזה. בעצם, בהתאם לתוכנית, סקרתי רק 122 ילדים בגילאים האלה ומהם שניים היו חיוביים. אחד היה מאומת לקורונה, והשני לא. מה אני יכולה ללמוד מזה"?

עקה זוהר חושבת שהסקר הבא צריך להיראות אחרת. "אחת השאלות המהותיות שאפשר לענות עליהן מבדיקה סרולוגית היא מתי מופיעים הנתונים ומתי הם נעלמים והאם היעלמותם מאפשרת הידבקות שנייה. כבר נתקלתי באנשים שהייתה להם בדיקת PCR חיובית וסרולוגיה שלילית, אז האם הם פיתחו בכלל נוגדנים אי פעם? וכמה זמן לקח להם להיעלם"?

לדבריה, "אחרי שהבנו שאנחנו לא מתחילים אפילו להתקרב לחיסון עדר, וגם סקרים דומים ממדינות אחרות מראים זאת, השאלה הזו של כמה זמן שורדים הנוגדנים ומהי התחלואה הסמויה בילדים - אלה שתי השאלות הכי מעניינות. אנחנו צריכים לעשות בדיקות סקר קבועות, לקבוצות המייצגות את האוכלוסייה מצד אחד ולאנשים שחלו מצד שני. אנחנו נוכל לבדוק מתי הנוגדנים מופיעים ומתי הם הופכים לנוגדנים לטווח ארוך (IGG) ומתי הם נעלמים. נוכל להשוות זאת לתסמינים. אף מדינה עדיין לא עשתה סקר סרולוגי מתמשך".

אז בעצם לדגום, לדוגמה, כמה ילדים מכל בית ספר ולבדוק אותם פעם בשבוע לאורך זמן? אלה המון בדיקות
עקה-זוהר: "לא נורא. אפשר לעשות מדגם מייצג. משרד הבריאות קנה המון ערכות לבדיקות סרולוגיה, פשוט צריך להחליט מה עושים ולעשות. אם הסקר הזה יהיה משולב גם במידע מחקירות אפידמיולוגיות, נוכל להתחיל להבין מי הדביק את מי, ואז נוכל לדעת אם ילדים מדביקים מורים והורים גם כשהם א-תסמיניים או שזה עובד רק הפוך. אבל כרגע המידע מהחקירות האפדמיולוגיות לא נגיש לי".

כמה זמן הנוגדנים שורדים?

מנהלת היחידה למניעה ובקרה של זיהומים בבית החולים שיבא, פרופ' גילי רגב-יוחאי, החלה לפני כמה חודשים לערוך בדיקות סרולוגיות לצוות הרפואי של בית החולים. "הרופאים שלנו מגיעים מכל הארץ ורוב מי שחלה מביניהם, נדבק בבית ולא בבית החולים. לכן הם עשויים להיות מדגם יחסית מייצג. ובאמת, המספרים שלנו תואמים את המספרים של הסקר הארצי לגבי יולי. בספטמבר היינו עם 10% חיוביים. אני לא מסיקה מכך ש'נעבור עוד חמישה גלים כאלה ונגיע בשמחה לחסינות עדר'. לחתור לחסינות עדר זה לא פרקטי מבחינת ספיקת בית החולים, ולא מוסרי בעליל, כי אי אפשר באמת להגן על המבוגרים, וכי אנחנו רואים גם צעירים בריאים שהמחלה שלהם קשה או ממושכת מאוד.

"אבל אם כבר אנשים חלו, אז אנחנו רוצים לחקור אותם, וקודם כל אנחנו בודקים כמה זמן הנוגדנים שלהם שורדים. מבין 200 רופאים בשיבא שחלו ומשתתפים בסקר שלי, אצל שלושה-ארבעה כבר אי אפשר למצוא נוגדנים. בעולם ישנן כמה עדויות לאנשים שחלו בקורונה פעמיים, ואצלם כבר לא היו נוגדנים, מה שמחזק את ההערכה כי מי שיש לו נוגדנים לא יידבק פעם שנייה".

לאחרונה משרד הבריאות הודיע כי מי שיש לו נוגדנים לקורונה, מוגדר כמחלים ולא חייב בבידוד לאחר מגע עם חולה מאומת או אחרי חזרה ממדינה אדומה. שינוי זה מעלה את הביקוש לבדיקות סרולוגיות, שכיום לא ניתן להשיג מחוץ לסקרים מחקריים או למיזם של חברת טרגט מדקר עם פרופ' רגב-יוחאי, לבדיקות סרולוגיות בנוגדנים.

לדברי מירי סיני, מנכ"ל טרגט מרקט, קבוצת האם של טרגט מדקר: "אנחנו מעריכים היום כי החולים הלא מאומתים הם בערך פי 2 מכמות המאומתים. ככל שכמות בדיקות הקורונה השוטפות עולה, הפער קטן. מנגד, הגידול בתחלואה עלול דווקא להגדיל גם את הסיכון לפספוס. אולי אפשר לעשות את הסקר הבא בכיתה שתידגם אחת לחודש. אם יסתבר שיש באזור מאוד אדום כיתה שבה רבים כבר נדבקו ויש להם נוגדנים, אולי דווקא במקום הזה אפשר לפתוח את הלימודים. אנחנו לא רואים בבדיקות הסרולוגיות בדיקות סקר, אלא כלי יישומי". 

הסקר הסרולוגי של חודש יולי

55 אלף - מספר הבדיקות שבוצעו

3.8% מהנבדקים התגלו כנשאי קורונה

5.5% - אחוז הישראלים שנדבקו בקורונה לפי הסקר

עוד כתבות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?