הנשיא טראמפ סופר שטרות לפני שהוא תורם אותם לצדקה בתום אירוע תפילה ב"כנסייה הבינלאומית" בלאס וגאס / צילום: Carlos Barria, רויטרס
"מה לכל הרוחות אתם חושבים שאני עושה כאן, בלילה מקפיא עצמות? אתם חושבים שאני עושה את זה בשביל הבריאות שלי?". השואל היה דונלד טראמפ, במוצאי שבת, בשעת ערב מאוחרת. הוא עמד בג'יינסוויל, במדינת וויסקונסין, בצפון המערב התיכון של ארה"ב. שם, הסתיו מתקרב אל קיצו. סביר להניח שפתיתי שלג יתחילו להיערם עוד לפני יום הבחירות, בשלושה בנובמבר.
זה לא מה שהרופאים היו מייעצים לגבר בן 74 לעשות ימים אחדים לאחר שהחלים מקורונה. אבל טראמפ לא זקוק לעצתם. הוא קורא תיגר על כל הציפיות הטבעיות, כולל זו המניחה שהוא עומד לאבד את נשיאותו בעוד 14 יום.
הוא הגיע לוויסקונסין, ואל נכון יחזור ויגיע אליה בשבועיים הבאים, מפני ש"אתם יודעים משהו? אם אנחנו מנצחים בוויסקונסין, אנחנו מנצחים בכל המשחק".
הוא הוא הסדר הקיים
זו הגזמה קלה. וויסקונסין לבדה לא תעניק לו את הבית הלבן. אבל וויסקונסין היא עכשיו חלק של מה שמצטיירת כנוסחת הניצחון היחידה של הנשיא. דרכו לבית הלבן עוברת בדיוק במקום שבו עברה דרכו לפני ארבע שנים: בשלוש מדינות תעשייתיות במערב התיכון. לצד וויסקונסין נמצאות שם פנסילווניה ומישיגן.
זה מסלול מכשולים, מפני ש-2016 הייתה שנה מיוחדת במינה. טראמפ היה התגלמות האופוזיציה לסדר הקיים. הוא ניקז את כל תחושות המרירות והכעס של מיליונים שהרגישו נשכחים. הוא ייצג את ההיפך המבורך ממה שהמעמד הבינוני הנמוך של המערב התיכון תיעב. גם כך הוא ניצח בשלוש הנ"ל על חודם של 85 אלף קולות מתוך 13 מיליון ויותר. עכשיו, הוא הוא הסדר הקיים, והסקרים חוזרים ומראים שרוב גדול של האמריקאים אינם סומכים את ידיהם על התנהלותו.
להיטותו של טראמפ לחקות את נוסחת נצחונו מקבלת ביטויים רציניים - וקוריוזיים. ביום ו' שעבר הוא אפילו השווה את מנועי הבואינג 757, זה של 2016 עם זה של 2020. הוא הביע נוסטלגיה לזה של אז, בצבעי אדום-זהב. יש לו אחד כזה בבית, הוא אמר.
ג'ו לעומת הילרי
אתר הרשת realclearpolitics.com מואיל לפרסם עקומה השוואתית של סקרי 2016 ושל סקרי 2020. ובכן, 21 יום לפני הבחירות הקודמות, מדד הסקרים של האתר הזה העמיד את הילרי קלינטון ביתרון ארצי של 7.1% על טראמפ. היא גברה עליו לבסוף בהפרש של 2%, שלא הספיק לה לנצח בחבר האלקטורים. הפסדיה הדחוקים בשלוש המערב-תיכוניות חרצו את גורלה.
מדד הסקרים של האתר הזה העמיד בראשון את ג'ו ביידן ביתרון של 8.9% על פני טראמפ (שני מדדי-סקרים בולטים אחרים, שאנחנו מצטטים מפעם לפעם, מעניקים לביידן יתרון גדול קצת יותר, 9.5% ו-10.6%).
ב-2016, יתרונה של קלינטון לא היה מוחץ, אבל היה סולידי בהחלט. הרושם הסביר מאוד היה שהיא עומדת על סף ניצחון. אין צורך אפוא להתפלא שרבים מתומכי טראמפ מאמינים כי ההיסטוריה עומדת לחזור.
משקרים בסקרים?
למרבה העניין, כל אימת שסוקרים מבקשים ממרואייניהם, בלי קשר להעדפותיהם האישיות, להעריך את סיכויי המועמדים, הרוב נוטים להניח את ניצחון טראמפ, לפעמים בהפרש ניכר, גם כאשר הסקר עצמו מצביע על יתרון של ביידן.
הפרדוקס המעניין הזה מראה אולי שלנשיא יש תומכים סמויים, המעדיפים שלא לגלות את כוונות ההצבעה האמתיות שלהם. אבל באותה מידה יתכן שרוב האמריקאים זוכרים בהשתאות איך טראמפ הערים פעם אחת על כל הציפיות הטבעיות, ומניחים שהוא יוכל לחזור ולעשות זאת שוב.
ביום ראשון התפרסם רק סקר ארצי חדש אחד, ממכון שהצליח לחזות פחות או יותר את תוצאות 2016. המכון הזה, TIPP, מראה כי יתרונו של ביידן פחת לעומת סקר קודם. גם הקודם של TIPP העניק לביידן יתרון קטן מזה של סקרים אחרים. עכשיו יתרונו עומד על 5%.
סקר אחר, של סי.בי.אס, הראה אתמול כי הפרש יתרונו של ביידן בוויסקונסין עומד על 5%. קשה להימנע מלהיזכר שבדיוק יתרון כזה, 5%, העניק סקר מקומי רב מוניטין בוויסקונסין להילרי קלינטון ערב הבחירות של 2016. לא, ההיסטוריה אינה חוזרת, אבל שטות תהיה להתעלם לחלוטין מלקחיה. על אף הסקרים ועל אף ההסתברויות הסטטיסטיות, שיעור כלשהו של אי-ודאות עדיין תלוי באוויר.
להקשות עוד יותר על קריאת הסקרים מוטב להביא בחשבון גם את הנתון הבא: 28 מיליון אמריקאים כבר הצביעו, או 20.2% מכל מצביעי 2016. לשון אחר, מה שיקרה מכאן ואילך, כולל עימות הטלוויזיה של יום ה' השבוע, לא ישפיע עוד כהוא זה על חמישית המצביעים. המספר הזה יוסיף לגדול בימים הבאים, ואתו תגדל כנראה אי-הוודאות.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny