ביטקוין והאיחוד האירופי / צילום: שאטרסטוק
במאה ה-11 הייתה סין המדינה הראשונה שעשתה שימוש בכסף "פיאט" (fiat) - כסף שערכו קיים מתוקף חוק מדינה. אחרי סין באו עוד מדינות רבות - והשימוש בכסף פיאט נפוץ ברחבי העולם. גם כיום, במאה ה-21, נראה כי סין מובילה שינוי בהיסטוריה של הכסף.
באחרונה התחיל הבנק המרכזי של סין בפרויקט פיילוט של הנפקת CBDC (קיצור של Central Bank Digital Currency - מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי), ואף פירסם עמדה שלפיה על סין להיות המדינה הראשונה שתנפיק CBDC. ב-9 באוקטובר, כפי שדווח ב"גלובס", פירסמה קבוצת בנקים מרכזיים מובילים בעולם לראשונה דוח משותף המגדיר את עקרונות היסוד ומאפייני הליבה של CBDC (הדוח אינו קובע עמדה בנוגע להנפקת CBDC על ידי המדינות).
לאורך ההיסטוריה, הכסף לבש והחליף צורות רבות. אמצעי התשלום התפתחו בהתאם לטעמים, לאילוצים ולצרכים המשתנים של האנושות ובהתאם להתפתחויות של הטכנולוגיות. בעבר, המטבעות ששימשו כסף היו בעלי ערך עצמי בהתאם למתכות היקרות הטבועות בהם, ואילו כסף פיאט הנהוג כיום הוא מטבע או נייר (שטר) חסרי ערך, שערכו קיים מתוקף חוק מדינה. הכסף לובש את מאפייני התקופה - וערכו נגזר מרמת האמון שיש בו.
העובדה שכיום מרבית העסקאות בעולם מבוצעות באמצעות העברת מידע אלקטרוני ומגוון אמצעי התשלום הדיגיטליים המוצעים לציבור, מלמדת שכבר עשינו צעד נוסף בהתפתחות של הכסף העתידי, ושכיום הרכיב החפצי כלל לא נדרש כאמצעי תשלום.
קיימת שונות מהותית בין CBDC להעברות הדיגיטליות המבוצעות כיום, וגם בינו לבין מטבעות הקריפטו. CBDC הוא כסף דיגיטלי שהבנק המרכזי במדינה מנפיק במקום להדפיס שטר, והוא נבדל מהכלכלה הדיגיטלית של ימינו: ראשית, בדומה למזומן, CBDC מהווה התחייבות של הבנק המרכזי במדינה (ולא של הבנקים המסחריים שבהם מופקדים כיום הכספים); ניתן להפקידו בארנק דיגיטלי ולשלם באמצעותו ללא חשבון בבנק מסחרי כפי שמתחייב כיום; התשלום באמצעותו הוא מיידי וסופי; ניתן להשתמש בו ללא חיבור לאינטרנט (במצב לא מקוון); וכן, ניתן להגדיר רמות שונות של אנונימיות למשתמשים בו (לעומת היעדר אנונימיות מוחלט בהעברות הדיגיטליות המבוצעות כיום).
אין עדיין אפיון מוסכם ל-CBDC
CBDC נבדל מהמטבעות הדיגיטליים הפרטיים כמו ביטקוין או ליברה (המטבע הדיגיטלי שמפתח ארגון בהובלת פייסבוק), שכן מטבעות אלה אינם מונפקים על ידי בנק מרכזי ואינם זוכים לגיבוי של בנק מרכזי במדינה, שיערוב לערכם הנקוב ולשימור האמון בהם. ברוב מדינות העולם, מטבעות דיגיטליים פרטיים כאלה אינם מטבע המהווה הילך חוקי - ואין חובה לקבלם כתמורה (בישראל נחשבים מטבעות קריפטו ל"נכס").
בדוח המשותף שפורסם באחרונה על ידי קבוצה של בנקים מרכזיים, הוגדרו עקרונות היסוד להנפקת CBDC: דו-קיום עם מזומן וסוגי כסף אחרים במערכת תשלומים גמישה וחדשנית; כל השקה צריכה לתמוך ביעדי מדיניות רחבים יותר ולא לפגוע ביציבות המוניטרית והפיננסית; וכן שתכונותיו צריכות לקדם חדשנות ויעילות.
מלבד זאת, אין עדיין אפיון מוסכם ל-CBDC - וההנחה היא שיהיו הבדלים בין המטבעות שיונפקו על ידי המדינות השונות (ככל שיונפקו), שישקפו את הערכים והתרבות של כל מדינה. כך למשל, עשויה להיות שונות בנגישות של המטבע - לציבור כולו (Retail CBDC) או רק למוסדות פיננסיים (Wholesale CBDC); במידת האנונימיות בשימוש במטבע; בשיטת ההנפקה של המטבע - הנפקה על ידי בנק מרכזי (CBDC), או מטבע דיגיטלי "סינטטי" שיונפק על ידי גופים פרטיים ויגובה ויפוקח על ידי הבנק המרכזי (sCBDC); ביחס ההמרה שלו למטבע הפיאט הקיים; בשאלה האם יישא ריבית ואם לאו, ועוד.
להנפקה השלכות רגולטוריות ומשפטיות
הנפקת CBDC מציעה לבנקים מרכזיים הזדמנות להקטין את עלויות הנפקת המזומנים, להגביר את התחרות במערכת הפיננסית תוך שיתופי פעולה עם תעשיית הפינטק, לאפשר לציבור העברות כספים מהירות בעלויות נמוכות ולצמצם את היקפי הכלכלה השחורה והלבנות ההון.
עם זאת, בהנפקת CBDC טמונים גם סיכונים שונים, ובהם סיכון לפגיעה בהיקף הפיקדונות בבנקים המסחריים וצמצום האשראי, סיכוני סייבר ופגיעה בפרטיות.
הנפקת CBDC מחייבת חקיקה ורגולציה מתאימה, ברמת המדינה וברמה הבינלאומית, שיגדירו את מאפייניו של המטבע הדיגיטלי, יסדירו את כללי הסליקה ואת הדרישות הטכנולוגיות ואבטחת המידע של המערכות, ויבטיחו פיקוח על השחקנים השונים במערכת.
אחת השאלות המשפטיות המרכזיות שתשפיע על עיצוב ה-CBDC היא רמת האנונימיות של המשתמשים במטבע, כשנדרש למצוא את נקודת האיזון שתאפשר מקסימום אנונימיות ומינימום פגיעה בפרטיות. אנונימיות מוחלטת תאפשר כלכלה שחורה והלבנת הון, ואילו היעדר אנונימיות יפגע בפרטיות ויאפשר אבחנה פסולה.
כשסין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, מובילה הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק מרכזי - יריית הפתיחה כבר נורתה. הנפקת CBDC נראית כהתפתחות טבעית של ההיסטוריה של הכסף, וייתכן כי הגענו לנקודת שינוי היסטורית, שבה המדינות מקדמות הנפקת CBDC, תוך ניטרול הסיכונים באמצעות מערכות טכנולוגיות, חקיקה ורגולציה מתאימה, שיבטיחו קבלת אמון מהציבור והפיכת הקובץ הדיגיטלי לכסף.
הכותבת היא שותפה במחלקת הבנקאות והמימון במשרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן