איך לסגור את החובות בהוצאה לפועל / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
עם מאות אלפי בלתי מועסקים ואלפי עסקים שנקלעו לקשיים, הקורונה הכלכלית צפויה להגדיל דרמטית את היקפי החובות שעמם מתמודדים הישראלים. חלק מהחובות האלה הם לא יצליחו להחזיר, וההשלכות עלולות להיות קשות, אפילו טראגיות. חיים שלמים שאנשים בנו בעמל כפיהם עלולים להיהרס. זהו מעגל חובות שבו אנשים או עסקים שלא שילמו להם, מעכבים בתורם תשלומים לאנשים אחרים.
מהשוואת החודשים ינואר-אוגוסט 2020 השנה לתקופה המקבילה אשתקד, עולה כי נרשמה עלייה של 45% במספר הבקשות לחדלות פירעון שהסתכמו השנה ב-14.5 אלף בקשות. על פי הערכות, מספר הבקשות צפוי להגיע בסוף השנה ל-22-21 אלף, כך שתיאורטית, מספר הפונים להליך של פשיטת רגל עלול לקפוץ אפילו פי שלושה. תחזית סבירה יותר היא גידול של עשרות אחוזים.
כיצד השפיע משבר הקורונה עד כה על רשות האכיפה והגבייה? נתונים שהגיעו לידי "גלובס" מצביעים על עלייה של 40% בפניות הציבור (עורכי דין, חייבים, נושים ועמותות), בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עוד לא רואים שם עלייה בכמות התביעות כנגד חייבים, אך ככל הנראה מדובר רק בעניין של זמן.
המגמה השלילית הזו ניכרת גם בדירוגי האשראי של הישראלים. דירוג האשראי הוא הציון שמייצג את הסיכוי לכך שאנשים יוכלו להחזיר הלוואות. לפי נתוני BdiCoface המעודכנים לחודש יוני האחרון, מספר הישראלים שדירוג האשראי שלהם הוא נמוך או נמוך מאוד גדל ב-13% בהשוואה ליוני אשתקד, ועומד על 1,063,300 איש. מדובר באנשים שהסיכוי שלא יוכלו להחזיר את חובם עומד על 47%-10%. די ברור שניתוח הנתונים כיום, שלושה חודשים מאוחר יותר, יצביע על כך שהמגמה הזו רק הוחרפה.
הכיוון ברור: ככל שמשבר הקורונה מתמשך, כך איתנותם הפיננסית של הישראלים נחלשת והם צפויים לצבור עוד ועוד חובות ולהתקשות לעמוד בהחזרים. לכן יצאנו השבוע, ב"המדריך המעשי לכיס שלכם", לחקור את נושא החובות, בדגש על חובות משקי בית. בממשלה מבינים שמספר גדל והולך של ישראלים עלול למצוא את עצמו מתמודד בקרוב מול ההוצאה לפועל והליכי חדלות פירעון, ולכן מציעים שורה של הקלות לבעלי חוב כדי שיוכלו להסדירו כמה שיותר מהר. סדרת הכתבות שלנו בנושא תפרט את ההקלות הללו בשפה פשוטה וברורה, לצד שורה של עצות שמספקים מומחים לתחום החובות שיסבירו כיצד ניתן להתמודד עם חובות שנצברו מול הבנקים וחברות כרטיסי אשראי.
נתייחס גם לבעיה שקיימת מן העבר השני של המתרס: אנשים שחייבים להם כסף, והם מעוניינים לפעול כדי להשיבו אליהם.
***
כשאנשים צוברים חובות שהם אינם יכולים לשלם, הם עלולים למצוא את עצמם בשלב ראשון מתמודדים כאמור מול ההוצאה לפועל שתנסה לגבות את החוב. אם הם עדיין לא מצליחים לשלם, השלב הבא והיותר חמור הוא הגעה לחדלות פירעון, כלומר פשיטת רגל. לפי סיגל יעקבי, הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים, כבר עכשיו רואים את תחילתה של המגמה הזו. "60 אלף בקשות לפשיטת רגל בשנה זו תחזית אימים שתיאורטית עלולה לקרות. אנחנו מסתובבים בשטח ורואים בעיניים את העסקים הסגורים", אומרת יעקבי. "להערכתנו עוד לא ראינו אצלנו את שיא המשבר. אנשים מנסים להחזיק את הראש מעל המים".
לדברי פרופ' רון חריס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב שמתמחה בתחום, "מחקרים בעולם ובארץ מראים קשר ברור בין תקופות של משברים כלכליים לבין אי עמידה בהחזר חובות, מה שעשוי להתבטא גם בסופו של דבר גם בהליכי הוצאה לפועל וחדלות פירעון". כפי שמזכיר חריס, חלק מהחובות האלה יתנקזו - בשלב ראשון - אל רשות האכיפה והגבייה, ובשמה המוכר, ההוצאה לפועל. כאשר אדם או חברה אינם משלמים את חובם לאיש או חברה אחרים, אלה יכולים לפנות אל ההוצאה לפועל כדי שתפעל באמצעיה להשבת החוב.
אבל עוד לפני משבר הקורונה, היו בישראל קרוב ל-550 אלף אנשים מעל גיל 18 עם חובות בהוצאה לפועל, זאת לצד 67 אלף תאגידים וחברות עם חובות. במילים אחרות, אחד מכל 11 ישראלים בגירים מחזיק בחוב להוצאה לפועל - 9% מהאוכלוסייה. הסיבה העיקרית להגעה להוצאה לפועל היא אבטלה, כך לפי סטטיסטיקות של רשות האכיפה והגבייה עצמה. כך שיש להניח שככל שיתרבו המובטלים - ובעיקר כשדמי האבטלה ודחיות ההלוואות יסתיימו וככל שייסגרו עוד ועוד עסקים - יגיע ה'בום' הגדול של פשיטות רגל והליכי הוצאה לפועל.
"אחרי שתיגמר תקופת דחיית ההלוואות, נתחיל לראות בהוצאה לפועל יותר אנשים ממעמד הביניים. הם יהיו החייבים החדשים", מעריכה עו"ד רעות כהן, מהקליניקה לזכויות אדם בהליך אזרחי באוניברסיטת חיפה, שמלווה חייבים מול ההוצאה לפועל.
גם תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה, מעריך שהגידול בתביעות יגיע, עם זאת, הוא מציין כי "נכון לעכשיו, בנקים וחברות אשראי לא ממהרים לפתוח תיקי הוצאה לפועל, ומנסים למצות הליכים מול חייבים, בטח בזמנים כאלה". ברשות, בכל מקרה, כבר נערכו לזמנים הנוכחיים עם התיקון לחוק ההוצאה לפועל שעבר באחרונה בכנסת ומקנה הקלות, כך שיותר אנשים יצליחו להחזיר את חובותיהם מבלי להיקלע לפשיטת רגל.
אם בכל זאת נקלעתם למצב הזה מה חשוב לדעת? "גלובס" עושה סדר.
תקופת אזהרה: תשלמו פחות על אגרה
אם צברתם חוב שהגיע לכדי כך שנושה פותח תיק על שמכם בהוצאה לפועל, בשלב הראשון מגיע אליכם מסמך הביתה שמודיע על כך. זהו מסמך אזהרה, והוא מסמן את פתיחתה של תקופת האזהרה. בימים כתיקונם התקופה הזו נמשכת 21-30 ימים, שבמהלכה אפשר פשוט לשלם את החוב, ולא ננקטים כנגדכם שום הליכים.
בכל זאת, יש מחיר: החוב יהיה גדול מהחוב המקורי כי נלווית לו אגרה, שכר טרחת עורך הדין של הנושה וריבית. הריבית בשלב זה היא 1% (ריבית פיגורים של 7.5% נגבית רק אחרי שעוברת תקופה האזהרה ולא משלמים), ויש הנחה על שכר טרחת עורך דין ואגרה. האגרה תהיה 60 שקל בלבד, כשלפני הקורונה היא הייתה לרוב בסכומים גבוהים יותר (כ-1% מסך החוב).
לא סתם יש כעת הנחות על אגרה, ריבית ושכר עורכי הדין. הרכיבים הללו גורמים לכך שגם חובות קטנים עלולים לתפוח במאות אחוזים, ועל כך הצביע גם דוח מבקר המדינה שנגע לפעילות הרשות מ-2016. לפי הדוח, באוגוסט 2015 עמד היקף כלל החובות בתיקים על יותר מ-650 מיליארד שקל, כשקרוב ל-90% מהסכום הם ריבית והוצאות נוספות. ההנחות הנוכחיות הן בהוראת שעה, וטוב יהיה אם יאומצו גם באופן קבוע.
חוב קטן: אפשר לבקש הסדר מיוחד
במצב רגיל, אם אתם לא יכולים לשלם את מלוא החוב מיד אלא זקוקים להסדר, עליכם לבקש להיכנס להסדר חוב. בשלב זה נכנס לתמונה גורם שמכונה "רשם הוצאה לפועל", שהוא לרוב "רשמת". מעמדו של הרשם שווה למעמד שופט בישראל (אותם תנאי קבלה והליכי מינוי לתפקיד). תפקידו הוא להסתכל על מכלול היכולת הכספית שלכם ועל ההוצאות, ולפרוס את החוב לאורך תקופה מסוימת כך שתוכלו לעמוד בו.
הרשמים מקבלים החלטה באופן עצמאי, והערעור עליה הוא רק לבית המשפט. אם אתם משלמים כסדרם שלושה תשלומים ראשונים כפי שקבע הרשם, אתם נכנסים לסטטוס של "חייב משלם". הסטטוס הזה מזכה אתכם - גם בימים רגילים - בהנחה של 25% על הריבית על החוב, ועיכוב של חלק מהליכי הגבייה. כך זה בחובות בכל סכום שהוא.
מה קורה כעת? אם החוב הוא של פחות מ-50 אלף שקל - ואלה הם רוב החובות - יש אפשרות להיכנס גם, או רק, ל"הסדר תשלומים מיוחד" שפורס את החוב על פני שנתיים. ההקלות מתבטאות בהנחות באגרה, שכר טרחת עורך דין ובריבית שתפחת ב-50% (מריבית שנתית של 7.5%) משלב אישור ההסדר ואילך. זאת, כל עוד משלמים תוך 45 ימים ממועד קבלת מסמך האזהרה. אם לא נכנסים להסדר המיוחד, כל ההנחות שניתנו עד עכשיו (ראו סעיף קודם) מתבטלות. הסכומים האלה יכולים להגיע למאות ואפילו אלפי שקלים.
מי יכול להיכנס להסדר המיוחד? אנשים שנפתחו להם תיקים מיום כניסת התיקון לחוק לתוקף (24.9). גם אנשים שנפתחו להם תיקים מתחילת מאי יכולים לבקש להיכלל בהסדר המיוחד, והוא יחול מהמועד הנוכחי ואילך. הם יזכו ל-50% הנחה בריבית, אך לא יהיו הנחות באגרה ובשכ"ט.
עוד דבר שחשוב לעשות הוא להודיע לרשות שאתם רוצים להיכנס להסדר. "ההסדר לא ניתן אוטומטית, אלא צריך לבקש אותו, כדי שאנשים יהיו מודעים להטבה ויהיו מודעים לתהליך. כך הם מחויבים אליו יותר", מסביר מוסקוביץ.
מעבר לכך, לרשמים יש כעת אפשרות להאריך את פריסת החוב לחייבים משלוש-ארבע שנים, שהיו פרקי הזמן המקסימליים עד כה, עד לשבע שנים במסגרת הסדר, מה שמכונה "צו תשלומים". הם יוכלו לעשות כן בכל התיקים שיעמדו בפניהם מעתה ואילך, ללא קשר לתקופת הקורונה. הרציונל הוא לאפשר מרחב כמה שיותר גדול להחזר חובות, ולצמצם מקרים של פשיטות רגל.
עיקול החפצים בבית: רק אחרי חצי שנה
אסוציאציה שיש להרבה אנשים כשהם שומעים 'הוצאה לפועל' היא של מעין-שוטרים שדופקים בדלת ומרוקנים דירה מחפציה. התהליך הזה (המכונה עיקול מטלטלין) אמנם עשוי לקרות, אבל כיום הוא מאוד נדיר.
בכל מקרה, לפי החוק החדש הוא יכול להתרחש רק אחרי חצי שנה ממועד קבלת מסמך האזהרה, ורק אם החוב בתיק גבוה מ-2,500 שקל. לפני כן, עיקול החפצים יכול היה להתרחש בשלב מוקדם יותר וגם בחובות נמוכים יותר.
תיקי משכנתה: דחיית מועד הטיפול
נגד אנשים שלא שילמו את תשלומי המשכנתה שלהם לבנק, ניתן יהיה לפתוח תיק בהוצאה לפועל רק אחרי שבעה חודשי פיגור, במקום שישה חודשי פיגור הקבועים בחוק. ברגע שכבר נפתח תיק, אפשר לפרוע את החוב במשך 50 הימים שאחרי קבלת מכתב האזהרה, במקום 20 ימים, כפי שהיה המצב טרום הקורונה.
שלבים בחייו של חוב
ההוצאה לפועל
רשות האכיפה והגבייה היא יחידה של משרד המשפטים, שעוסקת בגביית חובות. אחת הזרועות שלה היא ההוצאה לפועל. אם אינכם יכולים לשלם את שכר הדירה למשכיר; אם יש לכם חברה שלא יכולה לשלם לספק; ואפילו אם לא שילמתם מזונות - הנושים יכולים להגיש תביעה להוצאה לפועל, והיא תפעל מולכם כדי לגבות את החוב. אדם לא יכול לפתוח לעצמו תיק בהוצאה לפועל, אלא רק הנושה שלו. הנושה יכול להיות אדם או חברה פרטית וגם גוף ציבורי.
חדלות פירעון
אם אי אפשר להסדיר את החוב בהוצאה לפועל, כי לאדם או לחברה אין כל דרך לשלם, השלב הבא הוא הגשת בקשה לפשיטת רגל, כלומר: חדלות פירעון. אפשר גם להגיש ישירות בקשה לחדלות פירעון, בלי לעבור קודם בהוצאה לפועל.
חובות של מתחת ל-150 אלף שקל מטופלים ברשות האכיפה והגבייה. חובות של מעל לסכום זה, מטופלים באגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, אשר ממונה על הליכי חדלות פירעון והוא גם הרשם לענייני ירושה. אדם עם חובות או הנושים שלו יכולים להגיש בקשה לחדלות פירעון. חברות שמגיעות לחדלות פירעון יפורקו או ישוקמו.
מה קורה לאנשים שצוברים חוב
כיצד חוב שצברנו עלול להתגלגל עד כדי תיק בהוצאה לפועל? "הרבה פעמים מדובר בחובות שהם לא סכומים משני חיים", אומר תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה, שתחתיה שוכנת ההוצאה לפועל. "זה יכול להיות חוב טלפון שלא שולם, חוב מכביש 6 או חוב לארונה. לפעמים אנשים פשוט שכחו לשלם".
האם יש שלב שקודם לפנייה מצד בעל החוב להוצאה לפועל? התשובה היא כן. בשלב ראשון, הנושה חייב לשלוח לבעל החוב מכתב התראה, שבו הוא מיידע אותו ביחס לחוב ונותן לו אפשרות אחרונה לשלם במשך 30-45 ימים. אם אין מענה למכתב, הנושה יכול לפתוח תיק כנגד החייב בהוצאה לפועל.
אחרי פתיחת התיק מגיע מכתב התראה מרשות האכיפה והגבייה, כשתקופת ההתראה אורכת - כעת, לאחר תיקון החוק - 50-60 ימים. במהלך התקופה הזו אפשר להסדיר את החוב, והעניין מסתיים. "הפעילות שלנו תלויה ביוזמה של הנושה. הוא צריך לבקש את פתיחת התיק, ונקיטת פעולות נוספות אם צריך. לא נעשה את זה במקומו (לבד מההליכים המקוצרים)", מדגיש מוסקוביץ.
אם בעל החוב עדיין לא משלם בתקופת האזהרה, והנושה מבקש נקיטת הליכים נגדו, הרשות אכן עושה זאת. "בשלב ראשון מאתרים את כל המקומות שבהם יכול להיות שיש לו כסף, עד כדי עיקול המשכורת (לבד מסכום מוגן מתוך המשכורת, שהוא שווה ערך לקצבת הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי, ה"ו)", אומר מוסקוביץ.
עוד עיקולים והקפאות שייתכנו הם של כרטיסי אשראי, וגם של רכב ורישיון הרכב והמטלטלין (חפצי הבית) לצורך מכירתם. "זה מה שרואים בסרטים, אבל אנחנו כמעט לא עושים בזה שימוש. מדובר ב-0.4% מסך הכסף שאנחנו גובים בשנה, שהוא 1.5 מיליארד שקל". אם החייב מוסיף להתעלם מפעולות הרשות, פעולות העיקול ממשיכות. בסופו של דבר יש שיעור די קטן של חייבים שמצליח לחמוק מידי רשות האכיפה והגבייה, והרוב מסדיר את החוב בדרך זו או אחרת.
מה בדיוק בודקים הרשמים?
"הם בוחנים את הנכסים, ההוצאות וההכנסות, והם בוחנים מה זו הוצאה לגיטימית. למשל, אם אדם שוכר דירת חמישה חדרים בצפון תל אביב ומשלם עליה 15 אלף שקל בחודש, אבל לא יכול להחזיר חוב - האם זו הוצאה לגיטימית? יש גם מקרים שמסתיימים בהסדרי פשרה וגישורים. אלה פתרונות שהעובדים שלנו חותרים לקדם". ¿