גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נושים של "הבימה" נגד ההסדר: מדוע פוטרים את המדינה מאחריות לקריסה

השבוע צפוי דיון מכריע במחוזי בת"א בטענות המתנגדים להסדר הנושים המוצע: "מנסים להעביר הסדר רע והזוי בחסות הקורונה"

הבימה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
הבימה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כשנה לאחר קריסת תיאטרון הבימה ומינוי הנאמנים הזמניים, השבוע צפוי דיון מכריע בפני נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, איתן אורנשטיין, בטענות המתנגדים להסדר הנושים המוצע. זוהי ההזדמנות האחרונה של הנושים לשנות את ההסדר העומד על הפרק. מרבית המתנגדים להסדר הם ספקים של התיאטרון, בהם מחזאים, מתרגמים, במאים וחברות שונות, כגון חברות יחסי ציבור וניקיון . לעומת זאת, מרבית עובדי הבימה הביעו תמיכה בהסדר.

הנושים המתנגדים להסדר מבקשים לשנות את נקודת המוצא באשר לשאלה מי האחראי למצבו הכלכלי הקשה של התיאטרון ומפנים אצבע מאשימה כלפי המדינה. הם מביעים ביקורת קשה על כך שההסדר פוטר את המדינה באופן גורף מאחריותה לקריסה וטוענים שהסדר הנושים הוא תולדה של תרגיל פסול ונגוע באפליית נושים. לטענתם, העובדים של התיאטרון והספקים החיצוניים נדרשים לשלם מכיסם את התנהגותה המחפירה של מדינת ישראל ופקידיה.

לטענת הנושים המתנגדים, המדינה הביאה לקריסת התיאטרון על ידי הלוואה שנתנה לתיאטרון ב-1995 בריבית גבוהה מאוד. כך, לדבריהם, הובילה המדינה לכך שהתיאטרון שילם במשך ה-20 שנה האחרונות ריביות גבוהות ולא סבירות, דבר שהביא לקריסתו. הם מציינים כי בין השנים 2014-2019 התיאטרון סיים את השנה בעודף תקציבי ורק בשל ההלוואה קרס.

"כספם של הנושים מתאדה"

מצבו הכלכלי של הבימה התדרדר בסוף 2019, והוא נקלע לחובות של עשרות מיליוני שקלים. בנובמבר 2019 החליט הנשיא אורנשטיין שלא להיענות לדרישת הנושים להורות על פירוק התיאטרון. אורנשטיין הורה על עריכת הסדר נושים שיאפשר את הבראת התיאטרון וייתן מענה לכלל נושיו. ביהמ"ש מתח ביקורת נוקבת על הנהלת התיאטרון והורה על מינוי נאמנים זמניים, עו"ד דורית לוי-טילר ורו"ח חן ברדיצ'ב.

לפי הסדר הנושים המוצע על ידי הנאמנים הזמניים, המדינה מוותרת על חוב של 30 מיליון ותעביר לתיאטרון תמיכה של 4.2 מיליון שקל. כמו כן, ניתן פטור מלא למדינה מטענות הנושים כלפיה. עוד לפי ההסדר, מדי שנה יועבר לקופת ההסדר שיעור של 1.5% ממחזור פעילותו השנתי של התיאטרון לתקופה של 10 שנים. הנושים הרגילים ייפרעו מסכומי קופת ההסדר לאחר תשלום הוצאות ההסדר ופירעון חובות החברה. לפי ההסדר, הספקים יקבלו 15% מהחוב שהתיאטרון חב להם על פני 10 שנים, כך שבפועל, בערכים מהוונים מדובר באחוז זעום של 8% בלבד. בנוסף לפיה ההסדר, יוקם תאגיד חדש בבעלות העירייה שיקלוט את עובדי הבימה.

דוד בועז, בעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר ויו"ר הבימה עד 2014, יוצא נגד ההסדר המוצע. בועז, שמתכוון להתייצב לדיון הקרוב ושמבהיר כי אינו מייצג צד כלשהו אלא את עצמו ומתפונו, כתב לנשיא אורנשטיין כי "ההסדר עושה עוול כבד לנושים ומוציא את המדינה מהארובה בלבוש לבן צחור כשלג. אין זה מן הצדק שהמדינה - שתרמה יותר מכל למשבר הכלכלי של התיאטרון בכך שהטילה על הבימה הלוואה של עשרות מיליוני שקלים בריבית גבוהה, כאשר ברור היה שאין להבימה שום סיכוי לשרת הלוואה כזו - תצא נקייה מהסדר הנושים, ומאידך חובות התיאטרון למרבית הנושים ששירתו את התיאטרון בנאמנות ובמסירות - יראו את מרבית כספם מתאדה".

"הסדר נושים הזוי וחפוז"

אחד הספקים המתנגדים להסדר הוא ממי פאר מ"פאר לוין תקשורת" שהבימה חייב לו כחצי מיליון שקל. במכתבו לביהמ"ש כתב כי "החברה שאני אחד משני בעליה שירתה את הבימה קרוב ל-10 שנים... כעת מבקשים הנאמנים שנסכים להסדר הזוי שאם חלילה יאושר, נקבל החזר של 642 שקל בחודש, בזמן שעובדי התיאטרון יקבלו את רוב כספם, ועם בנק לאומי - הנושה המועדף, דאגו להגיע מראש להסדר מוסכם".

פאר הוסיף כי "אני מקווה שאור השמש ההיסטורי שיחשוף את האמת מפיו של דוד בועז, יעשה צדק ויאפשר לכל אלו שעמלו לקבל מזו שאשמה בקריסת הבימה - מדינת ישראל - את מלוא כספם עד השקל האחרון, וגם יאפשר לתאטרון החשוב הזה להמשיך להתקיים, אך בכבוד, בזכות נכונותה של עיריית ת"א-יפו והעומד בראשה להיכנס מתחת לאלונקה".

בין הנושים המתנגדים להסדר הם קבוצת מחזאים, מתרגמים ובמאים, בהם המחזאים גיורא יהלום ואורן יעקובי, המיוצגת ע"י עו"ד ד"ר הלל סומר. חברי הקבוצה תוקפים את ההסדר המוצע, מאחר שאם יאושר הם יקבלו סכום מזערי מהחוב שלו הם זכאים. לטענתם ההסדר, ניתן להשיג הסדר טוב יותר ואין בהילות באישור הסדר חפוז. הם טוענים כי הצגת ההסדר על ידי הנאמנים, כאופציה היחידה אל מול פירוק אינו מבוסס.

לדבריהם, ההסדר גובש בטרם הוקמה הממשלה הנוכחית ולא נעשה ניסיון לשפרו מול שר התרבות החדש; הנאמנים לא פרסמו הזמנה למימוש נכסים של התיאטרון; ולפי דוח הנאמנים, הפעלת התיאטרון יצרה עודף תזרימי של מיליון וחצי, לכן ניתן להמשיך ולחפש פתרון תוך הפעלה רווחית. ד"ר סומר אמר לגלובס, "מנסים להעביר את ההסדר בחסות הקורונה, בחסות המשבר והעייפות הכללית. זו תהיה טעות והמדינה תחמוק מבלי לקחת אחריות", אמר עו"ד ד"ר סומר ל"גלובס".

שמירה על מקום העבודה

בעוד הספקים יראו סכום מזערי מהחוב אחרי שנות ארוכות, עובדים רבים של התיאטרון הביעו את הסכמתם להסדר המוצע. מצבם שונה והם יכולים לקבל חלקם משכרם מביטוח לאומי, אך גם הם יוצאים מההסדר עם הפסדים ניכרים. בנוסף, העובדים חוששים מסגירת התאטרון.

אחד העובדים סיפר ל"גלובס" שההסדר אמנם רע עבורו אבל מדובר בקרב אבוד מול כוחה העצום של המדינה. לדבריו, הוא רוצה לשמור על מקום עבודתו וחושש מהאלטרנטיבה, גם במחיר של הפסד כספי גדול.

הנאמנים: "הסדר ראוי"

הנאמנים הזמניים, עו"ד לוי-טילר ורו"ח ברדיצ'ב, ציינו בכוונתם לבקש בדיון הקרוב לאשר את ההסדר. זאת, לדבריהם על אף שלא השיגו את שיעור ההסכמה הנדרשת בחוק מהנושים. הנאמנים דוחים את טענות מתנגדי ההסדר וטוענים כי המתנגדים לא הניחו "מסד ממשי לקיומה של עילת תביעה נגד המדינה", וכי ההסדר אותו מבקשים המתנגדים "דמיוני". לדברי הנאמנים, ההסדר "ראוי ומיטיב ומעניק ל'נושים בדין רגיל' סיכוי ממשי להיפרע באופן חלקי ואין מקום ליתן לקומץ נושים לא מציאותיים למנוע את אישור ההסדר".

בין יתרונות ההסדר מציגים הנאמנים את ויתור המדינה על נשייה בסכום עתק של 30 מיליון שקל, תשלום תמיכה של 4.2 מיליון שקל, בנוסף על 13 מיליון שכבר הועבר והעברת 10 מיליון מנשייה מובטחת של בנק לאומי לנשייה רגילה.

בתשובתם להתנגדויות הנושים, מבהירים הנאמנים כי האופציה היחידה הקיימת אם הסדר הנושים לא יתקבל היא פירוק התיאטרון - מצבו שבו הנושים יקבלו סכומים פחותים בהרבה מאלו המוצעים בהסדר והעובדים יאבדו את מקום עבודתם.

עוד כתבות

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב