ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו לא מרוצה מניהול משבר הקורונה. בראיון ברדיו ללא הפסקה 103FM ב-13.102020 היא טענה שהסגר שהממשלה הטילה בחגים היה טעות, וגייסה לעזרתה תומך מפתיע: "ארגון הבריאות העולמי פרסם אתמול שסגר זה לא יעיל, שהם ממליצים למדינות לא להשתמש בסגרים, ושהנזק הוא בעיקר לאוכלוסיות המוחלשות".
כששאלנו את מלינובסקי על מה היא מסתמכת, היא ביקשה לתקן את עצמה קצת: לא הארגון עצמו דיבר נגד סגרים, אלא אחד מנציגיו הבכירים. היא הפנתה אותנו לדיווח ב"אפוק טיימס" - עיתון בינלאומי שמרבה לכתוב נגד הפרת זכויות האדם בסין - שלפיו שליח מיוחד של ארגון הבריאות העולמי ממליץ לא להשתמש בסגרים ככלי המרכזי לבלימת "וירוס המפלגה הקומוניסטית הסינית". זה הכינוי המקובל לקורונה ב"אפוק טיימס" - עיתון בינלאומי שמרבה לכתוב נגד הפרת זכויות האדם בסין.
אבל "אפוק טיימס" הוא לא המקור היחיד לדיווח הזה. ההמלצות של הבכיר צוטטו באותו יום גם בעיתונים מכובדים בכל רחבי תבל - בפיליפינים ובאינדונזיה, בהולנד ובארה"ב, בין השאר ב"ניו יורק טיימס".
לא רק מלינובסקי קפצה עליהם. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צייץ בטוויטר כי "ארגון הבריאות העולמי הודה כרגע שצדקתי. סגרים הורגים מדינות בכל העולם". טראמפ מרבה לבקר את הגבלות התנועה שמטילים מושלי מדינות בארה"ב, בייחוד אנשי המפלגה הדמוקרטית.
מה עומד מאחורי הכותרות האלה? כמה ארגוני בדיקות בעולם ניגשו לבדוק את הציוץ של טראמפ, ומתברר שהתמונה יותר מורכבת.
ממליצים על דרך האמצע
ד"ר דיוויד נבארו מבריטניה הוא אחד משישה רופאים שארגון הבריאות העולמי הסמיך כשליחים מיוחדים למוכנות ולתגובה ל-COVID-19, כדי להפיץ בעולם המלצות ומידע ולהשתתף בדיוני מדיניות.
ב-9 באוקטובר, בראיון מצולם למגזין Spectator, הוא נשאל על המחיר הכלכלי הכבד שהסגרים גובים מהציבור ומהיחסים הבינלאומיים - ירידה בצריכה, פגיעה בסחר עם מדינות עניות, אובדן משרות במדינות האלה. נבארו הסכים: "אנחנו בארגון הבריאות העולמי לא מעודדים סגרים כאמצעי העיקרי לשליטה בנגיף. סגר מוצדק בעינינו רק במקרה אחד, כדי להתארגן מחדש, להצטייד, להגן על צוותי רפואה מותשים. אבל באופן כללי אנחנו מעדיפים להימנע מזה". נבארו קרא לגישה הזאת "דרך האמצע".
הראיון היכה גלים, בעיקר בזכות סרטון קצר שהופץ מתוכו. אבל נבארו לא דיבר על שינוי בעמדת הארגון, ובוודאי לא הודה ש"טראמפ צדק". להיפך - הוא חזר על עמדה שמלווה את הארגון מתחילת המגפה.
ראשי ארגון הבריאות העולמי טענו מאז תחילת המגפה שסגרים צריכים להצטרף לפעולות כמו ריבוי בדיקות ומערך קטיעה של שרשראות הדבקה. עוד באפריל אמר מנכ"ל הארגון ד"ר תדרוס אדהנום גברייסוס: "ציינתי פעמים רבות שהגבלות ריחוק חברתי הן רק חלק מהמשוואה, ודרושים אמצעי בריאות רבים נוספים". הוא הוסיף שסגרים במדינות עניות לא יהיו יעילים כמו במדינות עשירות. "עניים, מהגרים ופליטים רבים חיים ממילא בצפיפות ובלי גישה לשירותי בריאות. איך תשרוד סגר אם אתה תלוי בעבודה היומית כדי לאכול?"
השליח: דבריי הוצאו מהקשרם
בהודעה ב-21 באוגוסט, גברייסוס התייחס מפורשות לסגרים. "סגרים הם לא פתרון לטווח הארוך בשום מדינה. אנחנו לא צריכים לבחור בין החיים לפרנסה או בין הבריאות לכלכלה", הוא אמר. "להיפך, המגיפה מזכירה לנו שאי-אפשר להפריד בריאות מכלכלה". אף על פי כן, הוא הדגיש, "בהרבה מדינות הסגרים אפשרו לדכא את ההדבקה ולהפחית את העומס על מערכות הבריאות".
גם הטענה שהגבלות התנועה גורמות נזקים עקיפים לא חדשה. בחודש מאי הזהיר ארגון הבריאות העולמי שחיסונים לעשרות מיליוני ילדים במדינות עניות לא הגיעו ליעדם, בין השאר בגלל סגרים וירידה בתעבורה האווירית הבינלאומית. בתחילת יוני פורסם מחקר מטעמו שהצביע על פגיעה עולמית בטיפול במחלות לא מידבקות כמו סרטן וסוכרת עקב המגבלות האלה. "הסיבה הנפוצה ביותר להפסקה של טיפולים או לצמצומם הייתה ביטול תורים שנקבעו מראש וירידה בזמינות של תחבורה ציבורית".
בודקי העובדות של "פוליטיפקט" שאלו את נבארו אם דבריו בסרטון משקפים את עמדת הארגון. הוא השיב: "ההערות הוצאו לחלוטין מהקשר. עמדת ארגון הבריאות העולמי עקבית".
בשורה התחתונה: דברי מלינובסקי חצי נכונים. שליח בכיר של ארגון הבריאות העולמי אמר שהארגון מעדיף מדיניות שמאפשרת שגרת חיים לצד הקורונה, אך לא פוסל סגר בנסיבות חריגות. זו עמדה ותיקה של הארגון.
תחקיר: המשרוקית של גלובס
