גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באים בטוב: קבלו את הקמפיין של עמותת הקרנות "קורת"

פרויקט "באים בטוב" של "גלובס" רתם את מיטב אנשי הקריאייטיב בישראל בכדי לייצר קמפיינים יצירתיים וחכמים שיסייעו לעמותות לקדם את מטרותיהן, דווקא בתקופה קשה זו ● אחרי עמותת "נירים", מגיע תורה של "קורת" המעניקה תוכניות מימון לעסקים קטנים בקרב אוכלוסיות המתקשות לגייס אשראי

הקמפיין של עמותת "קורת" ו"באים בטוב" / עיבוד: גלובס
הקמפיין של עמותת "קורת" ו"באים בטוב" / עיבוד: גלובס

המגזר השלישי הוא אחד המגזרים שנפגעו קשות ממשבר הקורונה שהוביל להידוק החגורה בקרב חברות במשק וגופים תורמים אחרים. מהמקום הזה צמח פרויקט "באים בטוב" של "גלובס" שרתם את מיטב אנשי הקריאייטיב בישראל, בכדי לייצר קמפיינים יצירתיים וחכמים שיסייעו לעמותות לקדם את מטרותיהן.

במסגרת הפרויקט הגישו מועמדות כ-400 עמותות, גדולות וקטנות, ששיתפו עמנו את סיפורן ואת האתגרים העיקריים שניצבים בפניהן בימים אלה. מתוכן נבחרו 12 עמותות שיזכו בקמפיין פרסומי ללא עלות שיפורסם באתר, בעיתון ובאפליקציה של "גלובס". הבחירה לא הייתה פשוטה. המטרה הייתה לבחור במגוון רחב של עמותות שמייצגות את קשת האוכלוסיה והפעילויות בחברה הישראלית. כל צמד ממומחי הקריאטיב שהתנדבו לפרויקט קיבל לידיו את הטיפול בעמותה אחרת.

הקמפיין של עמותת "קורת" ו"באים בטוב"

הצוות כולל את מירן פחמן ויגאל חזן, יעל גרזון ענבר ותמר לויט, איתן כהן ואלון זייפרט, צבי לוין ושרי סימן טוב, מחמוד ג'בארין וראגדה אבו חוסין, רונה יעקבי ועידו בן-דור, דודו הרוש ורומם סרנגה, ניר פרח ותמר דביר, אסף כץ ואוראל ביתן, ניר גרנות וערן ברקן, אלחנדרו פלדמן וליאור שוהם ומיטל אשכנזי ויוסי סבג.

העמותה הראשונה שחנכה את הפרויקט היא עמותת נירים, מסגרת חינוכית טיפולית לבני ולבנות נוער שנמצאים בסיכון. העמותה השנייה היא קרנות קורת.

שיפור המודל בעסקים זעירים

עמותת קורת הוקמה ב-1994 במטרה לפתח ולהפעיל תוכניות מימון בנקאיות וחוץ בנקאיות עבור עסקים קטנים וזעירים בקרב אוכלוסיות המתקשות לגייס אשראי מגופים מסחריים. סמנכ"לית קורת חגית רובינשטיין מספרת כי KORET המקורית היא עמותה מסן פרנסיסקו ארה"ב שהחליטה לעזור להקים בישראל עמותה שתעסוק במגזר הפרטי בדגש על עסקים קטנים. "אנחנו עוסקים בתחום של פיתוח עסקים קטנים וזעירים. אחרי שאנחנו מזהים כשלים שקשורים לשירותי מימון בעיקר, אנחנו מפתחים תוכניות שבאות למצוא מודל עבודה", היא אומרת.

בקורת מועסקים 32 נשים וגברים. בתחילת פעילותה פיתחה קורת את מודל קרן הערבות בשיתוף עם בנקים מסחריים, תוכניות ערבות שפועלות גם כיום.

נוסף על כך, לקורת התמחות בתוכניות אשראי חוץ בנקאי, ומאז 2006 היא מפעילה תוכניות שונות שמיועדות לאוכלוסיות שפחות "אהודות" בקרב המערכת הבנקאית. "אנחנו מובילים את התחום של המיקרו פיננס לעסקים זעירים ולאוכלוסיות פריפריאליות, כאלה שלרוב יסורבו בפניות לבנק או שיתנו להם הלוואות בתנאים לא טובים".

חגית רובינשטיין / צילום: תמונה פרטית

אחת התוכניות הבולטות בעמותה היא התוכנית "סוואה" (ביחד בערבית) שהתחילה בקרב נשים ערביות. "נשים לרוב יהיו מופלות כשהן מגיעות לבנק. פיתחנו תוכנית מיוחדת לנשים בשיתוף בנק הפועלים שקהל היעד שלה הן נשים בדואיות וערביות שמעוניינות לפתח עסק זעיר קיים או חדש ואין מי שנותן להן סיוע. אפשר למצוא בקרב הנשים הללו בדואית שמגדלת עדר כבשים, יש נשים שמתעסקות בכל מה שקשור לטיפוח הגוף והיופי, בעלות משפחתונים, עוסקות במלאכות יד, באוכל, בתפירה. לרוב מדובר במסחר קטן שיכול להתחיל בחדר בבית ואז עובר לחנות מתחת לבית ואז לחנות ברחוב".

"ב-2011 נכנסה הממשלה לתמונה במסגרת מיזם משותף לתוכניות מימון חוץ בנקאי לבעלי עסקים זעירים שמתקשים לקבל אשראי הוגן מבנקים מסחריים, בהם נשים ערביות, דרוזיות ובדואיות. אנחנו מגיעים ל-1,500 לקוחות בשנה. הרחבנו את הפעילות מהדרום לנשים בדואיות עד לרמת הגולן", אומרת רובינשטיין ומפרטת כי "בשלוש השנים האחרונות אחרי שזיהנו קושי ביוצאי אתיופיה, נשים וגברים לקבל אשראי רגיל בבנק הרחבנו את התוכנית גם עבורם".

יש עסקים במצב קטסטרופלי

קורת מעניקה גם אשראי חוץ בנקאי בהלוואות עד 50 אלף שקל, אחרי שבתום תהליך ממושך העמותה קיבלה רישיון רשמי ממשרד האוצר להעניק הלוואות חוץ בנקאיות.

מתחילת פעילותה העמותה נתנה ערבות למימון בנקאי לכ-10,000 עסקים קטנים בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל והעניקה כ-14 אלף הלוואות זעירות חוץ בנקאיות בהיקף של 100 מיליון שקל.

עד כמה משבר הקורונה פגע בעוסקים הזעירים שאתם מסייעים להם?
"אלה שעובדים מהבית יותר גמישים לעומת מישהו שמחזיק חנות שיש עליה הוצאות קבועות. ועדיין העסקים הקטנים והזעירים נפגעו מאוד קשה, לחלק גדול מהם התוכניות של המדינה לא ממש עוזרות ואם כן זה בגרושים. יש כאלה שהם במצב קטסטרופלי, ממש בלי אוכל". 

המפגש עם האוכלוסיות הפגיעות ביותר במרקם החברתי אינו פשוט ולכן, מסבירה רובינשטיין כי "אחד העקרונות הוא שכאשר בונים תוכנית לאוכלוסייה מסוימת העובדים והעובדות של העמותה יהיו בעצמם מאוכלוסיית היעד, ככה אנחנו מעצימים את הקשר ויודעים בדיוק מה הקהל צריך ואיך להתמודד איתו".

איך בונים אמון מול קהל שהאמון שלו במערכת רק הולך וקטן?
"נושא האמון הוא אחד הדברים הכי משמעותיים וההוכחה לזה שהתוכניות שלנו מצליחות. יש המון תוכניות שכותבים עליהן בעיתון, מספרים עליהן בטלוויזיה מפזרים פליירים, ואחרי חודשים שלושה הגופים פשוט נעלמים. ההצלחה הגדולה שלנו זה שאנחנו נוכחים בישובים עצמם, ב'גלובס' אולי פחות שמעו עלינו אבל בראמה, בנצרת או ברהט שמעו.
"אנחנו עובדים בשטח בכל מקום. בתחילת הדרך יש תהליך כזה של 'למה שאאמין לכם'. אבל אנחנו נמצאים וממשיכים להיות שם עד שמבינים שאנחנו פה כדי להישאר. יש אוכלוסיות שאנחנו היחידים שמדברים איתן כמו למשל במזרח ירושלים. מעבר לעזרה שאנחנו נותנים לעוסק ולתא המשפחתי לפתח פרנסה, נערכה מדידה כמה המדינה הרוויחה מהפעילות הזו. גילינו שעל כל שקל שאנחנו משקיעים בתוכנית יש רווח של 19 שקלים למדינה. זה כולל כוח הקנייה ופרנסה למקום שהיא פשוט לא הייתה בו".

טור צד: מטרת הבריף: חשיפת היקף העבודה

אנשי הקריאטיב שצוותו לקורת הם מחמוד ג'בארין, סמנכ"ל קריאטיב במשרד הפרסום LINES וראגדה אבו חוסין, מנהלת רשתות חברתיות בפלטפורמות מגוונות. ג'בארין משתף שלא הכיר את קורת לפני כן אבל שהחיבור היה מהיר "התחברנו לעשייה של הקרן שעוסקת בלהוציא אנשים ממעגלי העוני, אנשים שנסגרו בפניהם דלתות על ידי גופים שונים כמו המערכת הבנקאית הקשה. עוד משהו שהתחברנו אליו מתייחס לתרומת העסקים הזעירים למשק שהיא עצומה".

ג'בארין מספר כי מטרת הבריף הייתה להעלות את המודעות לעבודה של הקרן "מול קהל יעד אחר שכולל את מקבלי ההחלטות, אנשים שמשפיעים במשק ואנשי רגולציה במטרה לחשוף את היקף העבודה שמבצעת קורת ולקבל תמיכה וסיוע מהקהל הזה. הסיוע יכול להיות כספי בתרומות ובהיבטים אחרים. יצאנו מנקודת הנחה שהפרסום בפלטפורמה של גלובס, מכוון לקהל מסוים שהוא לא קהל היעד של קורת בפעילות שלה, קהל שיכול לעזור לקרן".

מחמוד ג'בארין, ממנהלי הקריאטיב / צילום: יח"צ

לדברי ג'בארין לא הייתה הגדרת יעד שמסמלת את הצלחת הפרויקט "אנחנו מאמינים ש'גלובס' יגיע למקומות הנכונים, יעזור לנו לחשוף את קורת מול העמותות והגורמים בממשלה ומול בעלי הון".

במודעת הפרסום נראית דלת שמטבע מוגדל של שקל אחד מחזיק אותה פתוחה. סביב הדלת, על הקיר תלויות תמונות אנשים. ג'בארין מסביר "ברוח התקופה שבה מדברים על עסקים שנקלעו לקשיים ועל דלתות שנסגרות להם, רצינו להדגיש שיש דלת פתוחה ושהיא נשארת פתוחה עבור כסף זעיר. השקל מונע את סגירת הדלת במטרה להמחיש שכסף קטן כזה יכול להציל עוד עסק, הוא יכול לתמוך בנשים שרוצות לצאת ממעגלי העוני שעבורן הכסף הקטן הזה יכול להפוך עסק לבית. בתמונות רואים אנשים שקיבלו הלוואות עד כה, וגם הסכום שלהן מופיע: 100 מיליון שקל של הלוואות זעירות שחולקו עד היום".

גילוי מלא:
פרויקט "באים בטוב" הוא יוזמה של מחלקת פיתוח עסקי ב"גלובס" ואינו מערב חסות מסחרית חיצונית.

עוד כתבות

עפר ברטל. מועמד מחוץ לקופסה צילום שלומי יוסף

גם אם ימונה פרקליט מדינה מחוץ למערכת, אף מבצר לא ייפול

ועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה מתכנסת כדי לראיין את 11 המועמדים לתפקיד החשוב • שלמה למברגר ועמית איסמן נראים כמועמדים המתאימים ביותר אבל אם הפוליטיקאים ימנעו את בחירתם, דווקא מועמד בעל תפיסה סנגוריאלית כעפר ברטל, יכול להתאים

איקאה בישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מאיקאה ועד הראל ויזל: כך ניצחה הקומבינה את הקורונה

שוק הכרמל נותר סגור אבל שוק מחנה יהודה קיבל הרשאה להיפתח • מקס סטוק זכו למעמד של עסק חיוני שמאפשר להמשיך לעבוד גם במהלך הסגר • והראל ויזל ואיקאה הדגישו כמה טוב להיות בצד החזק בזמן מגפה • כך יצרה הקורונה הבדלי מעמדות במשק הישראלי

אופירה אסייג / צילום: רונן אקרמן יח"צ

הכללים הבסיסיים נשכחו. ואז הגיעה אופירה אסייג

תקשורת המיינסטרים נכנעה ברובה לסטנדרטים עיתונאיים רופסים והתרגלה להנהן לראשים מדברים שמדקלמים דפי מסרים ● השפה הבוטה שלה אולי מטעה, אבל אסייג עובדת בשביל הצופים

FW:  טיסת אל על עם  משלחת ישראלית לדובאי משדה תעופה בן גוריון / צילום: סיון פרג'

נמשך גל העזיבות באל על: הסמנכ"לים יוסי ברזני ונמרוד בורוביץ' פורשים

סמנכ"ל התחזוקה וההנדסה יוסי ברזני ונמרוד בורוביץ' סמנכ"ל אסטרטגיה, הצטיידות מטוסים ופיתוח עסקי, שכיהן בין השאר גם כיו"ר תמ"מ, הודיעו שהם עוזבים את החברה ● אתמול פורסם כי אביגל שורק יחליף את גונן אוסישקין כמנכ"ל החברה

מבצעי בלאק פריידי / צילום: Shannon Stapleton, רויטרס

בלאק פריידיי מגיע ואלו המניות שעשויות ליהנות בגדול מחגיגת הרכישות ברשת

חגי הקניות של נובמבר מגיעים לשיא בסופ"ש הקרוב ● איך הם צפויים להיראות בצל הקורונה ולאלו מניות כדאי לשים לב במיוחד?

אביגדור יצחקי / צילום: איל יצהר

הכובעים של אביגדור יצחקי: בבוקר יו"ר הפיס, בערב עובד בשביל מרכזי הקניות

מבדיקת גלובס עולה כי יצחקי שמשמש כיו"ר מפעל הפיס במשרה חלקית של 70%, מספק שירותי ייעוץ ולובי בתשלום עבור קבוצת ביג, ולוקח חלק במאבקה לחזור לפעילות אחרי תקופת הסגר, ובסוגיות שונות

הצפות בגוש דן / צילום: מתוך יוטיוב

הצפות ברחבי הארץ: כיבוי והצלה חילצו לכודים, נזק כבד לתשתיות ורכוש

עד לשעות הצהריים המוקדמות, טיפלו כוחות הכיבוי וההצלה ב-140 אירועי הצפות, הכוללים בתים, מרתפים, חניונים תת קרקעיים ורכבים

יותם דהאן. סיור פואטי-אקולוגי / צילום: אנטולי מיכאלו

מיודפת וכליל ועד "העיר האבודה": מכירים לעומק את הגליל המערבי

סדרת טיולים בגליל המערבי בהובלת מורי דרך מקומיים ● כל אחד מהם יביא פן אחר של האזור

חניית קניון ריקה. לקניונים רבים שנקנו עם משכנתאות לעשר שנים יש יותר חובות מהכנסות / צילום: Shutterstock

ארה"ב: המגפה מתפשטת, וקניונים עותרים לפשיטת רגל או נסגרים

שוכרים רבים שהמכירות שלהם חלשות ימשיכו לפגוע במגזר הקניונים גם אחרי הקורונה

Andy Wong AP נשים מבוגרות ברחוב בבייגין

סין מציגה: כך נראים החיים ללא מזומנים בארנק (וזה לא כזה פשוט כמו שנדמה)

שורה של סרטונים שפורסמו בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות המחישו את הקושי של אזרחים סינים מבוגרים להסתדר במציאות הדיגיטלית ● כעת הממשלה הסינית דורשת מחברות ועסקים לחזור ולתת שירות גם בערוצים הישנים - פנים אל פנים, ובמזומן

מתנדב בניסוי החיסון לקורונה של אסטרהזנקה / צילום: Siphiwe Sibeko/Pool, Associated Press

מה גרם לטעות בניסוי של אסטרהזנקה והאם החיסון לקורונה בסכנה?

אסטרהזנקה נתנה בטעות רק חצי מנה של החיסון שלה בניסוי הקליני ודווקא מינון זה התגלה כיעיל יותר ● האם אפשר לבסס אישור למוצר על תוצאות שהתקבלו כך? ה-FDA הביע סקפטיות

"לתמיכה רגשית הקש 3" / איור: חן ליבמן

חברות מחפשות פתרונות יצירתיים למניעת שחיקה של עובדים בימי המגפה

מימי חופש בהפתעה ועד קבוצות תמיכה הדדית וסדנאות ניהול אמפתי למנהלים ● חברות אמריקאיות רבות כמו דל, HP, רשת הילטון ואחרות מחפשות פתרונות לתחושות הדכדוך והשחיקה שיצר עידן הקורונה

כרמלה מנשה / עוזר צלמת: אריאל בלאק

תא"ל מרדכי כהנא הגיש תביעת לשון הרע נגד תאגיד "כאן" וכרמלה מנשה

טוען כי עם תחילת חקירתו פרסמה מנשה בשידורי התאגיד כתבות בהן הוצגו החשדות נגדו כעובדות, וגם כאשר הסתבר כי "ההר הוליד עכבר", לא פורסמה התנצלות

מעגן הדייגים בג'סר א־זרקא / צילום: יותם יעקבסון

נחל תנינים: גשר עתיק מחודש, פריחה סתווית וציפורים נודדות

הגשר שמעל נחל תנינים בשמורת מעגן מיכאל שוקם, ומי שיגיע אליו יוכל ליהנות גם משמורת נחל תנינים הסמוכה, עם פריחה סתווית וציפורים נודדות, וגם מכפר הדייגים ג'סר א-זרקא

אתר שאיבת נפט באיראן / צילום: ראהיב הומוודני, רויטרס

נשיא איראן רוחאני: ישראל אחראית לחיסול מדען הגרעין

בהודעה שנמסרה מטעם חסן רוחאני, נמסר כי חיסולו של אחד ראשי תכנית הגרעין של איראן מראה את היאוש שאליו נקלעה ישראל ● שגריר איראן באו"ם פנה למזכ"ל הארגון ולמועצת הביטחון וטען כי יש בידי איראן סימנים לכך שישראל אחראית לחיסול

וולבו XC40 פלאג-אין יח"צ

גרסת הפלאג-אין של וולבו לא מרשימה מבחוץ, אך מפתיעה מבפנים

גרסת הפלאג-אין של ה-XC40 לא מרשימה במיוחד מבחוץ, וגם לא מאוד מרווחת ביחס למתחרות ● היא מחפה על כך עם יחידת הנעה מתוחכמת וביצועים מהנים

חמי רודנר בהופעה במגדלי הים התיכון / צילום: אודי גורן

הכירו את ההופעות הכי טובות שאתם לא מוזמנים אליהן

כשקיסריה ושוני סגורים ואולמות ההזאפה מעלים אבק, המופעים הכי לוהטים קורים בבתי הדיור המוגן ● בקפסולות, באוויר הפתוח או מהמרפסת - אמני ישראל מרקידים את בני הגיל השלישי, עם חוזים שיכולים להגיע גם ל־20 הופעות לסיבוב ● רמי קליינשטיין: "אני לא רגיל לקהל שמתיישב במקומות על השעון"

נדב פרי / צילום: איל יצהר

הממונה על קבילות הציבור בתאגיד: נדב פרי לא יכול לשמש פרשן פוליטי

לדברי הממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור הציבורי, נדב פרי, המכהן כיום כסמנכ"ל רגולציה וקשרי חוץ בדלק קידוחים, איננו יכול לשמש פרשן פוליטי בתאגיד ●  "מצב בו בשעה 20:00 הוא ישמש כפרשן פוליטי ובשעה 11:00 יתראיין כדובר חברת דלק במסגרת תחקיר כזה או אחר - הינו לא תקין בלשון המעטה"

מודליאני 10 תל אביב. הדמיה / צילום: יח"צ

"צריך להבין שזה בסדר שמישהו אחד יקבל טיפה יותר בשביל האינטרס של כולם"

הדיירים ברחוב מודליאני 10 בתל אביב התפנו לאחרונה מהבניין לקראת הריסתו ובניית בניין חדש ● "פרויקטים כאלה, לא צריכים לקחת יותר מארבע שנים – שנתיים אישורים ועוד שנתיים בנייה"

בניין בית הדין הרבני הגדול בירושלים / צילום: יוסי זמיר

תמיכה כלכלית של ההורים אינה מקנה להם זכויות יתר בדירה

הורי הבעל העבירו בכל חודש תמיכה כספית לבני הזוג ● בית הדין הרבני הגדול קבע כי ההעברה לא נועדה בהכרח לכיסוי המשכנתה, אלא כמתנה לבני הזוג