בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר
"מפקחי רשות המסים מופלים אל מול הכלכלנים העובדים בשירות המדינה בחוזה אישי, ושכרם נמוך משמעותית מהקולגות שלהם. כך למשל, רו"ח מוסמך שעובד בתפקיד מפקח שומה ברשות המסים, בעל ותק של כ-20 שנה, משתכר שכר ברוטו של כ-10,000 שקל בלבד בעוד שמקבילו בחוזה כלכלנים בשירות המדינה מרוויח כ-14,500 שקל".
הטענה הזאת היא הבסיס לתביעה בהיקף 42 מיליון שקל שהגישו השבוע 180 מפקחים של רשות המסים נגד משרד האוצר ורשות המסים, במסגרתה הם דורשים להשוות את תנאי שכרם לשכר אותו מקבלים כלכלנים בתפקידים דומים בשירות המדינה.
כל התובעים הנם אקדמאים בעלי רישיון מקצועי כרו"ח, תואר בכלכלה, תואר בחשבונאות או בעלי רישיון מקצועי כשמאי מקרקעין, העובדים ברשות המסים כמפקחים בשלושה אגפי המס השונים - מס הכנסה, מס ערך מוסף ומיסוי מקרקעין, הן במשרדי השומה והן במחלקות המקצועיות של רשות המסים .
התובעים, המיוצגים על ידי ההסתדרות הלאומית וארגון "אחדות" מבית ההסתדרות הלאומית, מלינים על השכר הנמוך אותם מקבלים מפקחי רשות המסים ואפלייתם אל מול כלכלנים בשירות המדינה המועסקים בחוזה כלכלנים בו תנאי השכר גבוהים משמעותית.
לטענתם, שכרם הנמוך של המפקחים ברשות המסים נדון כבר בשנת 2009 בוועדה שהוקמה לאור פרשת שחיתות ברשות המסים שנחשפה בינואר 2007, אשר הובילה להרשעת בכירים ברשות המסים בפלילים. היועץ המשפטי של רשות המסים מונה לעמוד בראש ועדה להפקת לקחים וזו הגישה את המלצותיה למנהל הרשות בשנת 2011. בין היתר, המליצה הוועדה על שיפור תנאי השכר של מפקחי רשות המסים.
"על המערכת לתגמל את העובדים בהתאם"
בדוח הוועדה נכתב: "חברי הוועדה סבורים, כי ככול שהרשות מעוניינת שעובדים מקצועיים ואיכותיים יוותרו ברשות לאורך זמן ויראו בעבודה ברשות דרך חיים, ולא קרש קפיצה לשוק הפרטי, מוטלת על המערכת לתגמל את העובדים בהתאם. מתן תגמול ראוי ישרת בראש ובראשונה את מערך המס ואת האינטרס הציבורי".
בהמשך, גם בדוח של הצוות להגברת האכיפה והגבייה והמלחמה בהון השחור, שהוגש לשר האוצר בינואר 2013 הומלץ בין השאר כי הרשות תקים צוות המשך לבחינת דרכים לגיוס עובדים מקצועיים לרשות ושימורם במערכת.
באוקטובר 2018, במסגרת דוח מבקר המדינה צוין, כי מסקנות הוועדה שהוקמה כדי להפיק לקחים מפרשת השחיתות ברשות המסים עדיין לא יושמו והמבקר שב והמליץ על שיפור תנאי השכר של מפקחי רשות המסים תוך שהוא מעיר לרשות כי "עליה להשלים, בתיאום עם נציבות שירות המדינה תוכנית רב שנתית לשימור ההון האנושי". עוד נקבע בדוח, כי "בתחום המסים קיימים פערי שכר גבוהים בין המקובל בשוק הפרטי למקובל במגזר הציבורי".
"בפועל", נכתב בתביעה, "דבר לא נעשה, ושכרם של מפקחי רשות המסים נמוך משמעותית מהשכר אותו מקבלים כלכלנים בתפקידים המקבילים לתפקידיהם של התובעים".
לטענת התובעים, "כל הניסיונות להשוות את תנאי שכרם של מפקחי רשות המסים לשכר אותו מקבלים כלכלנים בתפקידים דומים, לא צלחו כאשר המדינה מתעלמת מפניות המפקחים", ולכן לא נותרה להם ברירה אלא להגיש תביעה.
בתביעה, שהוגשה לבית הדין לעבודה, טוענים התובעים כי "תפקיד מפקחי רשות המסים כולל ביצוע עבודות שומה וגבייה - עבודה המצריכה כישורים ויכולות של קריאה, הבנה וניתוח של דוחות כספיים - והם מבצעים עבודות שומה במיליארדי שקלים בשנה. עבודתם מהווה את לב העשייה של רשות המסים ואת בסיס תקציב המדינה".
לטענתם, באמצעות עו"ד אילן קמינצקי ועו"ד זיוה אופק, בכלל שירות המדינה מועסקים רו"ח או כלכלנים או חשבונאיים או שמאים על פי חוזה כלכלנים בתפקידים המקבילים לתפקידיהם של התובעים ולהכשרה האקדמית והמקצועית הנדרשת בתפקידם. מעבר לכך, נטען, במחלקות המקצועיות ברשות המסים ישנם עובדים המבצעים באופן זהה ובמדויק את אותה עבודת השומה כאשר עובד שומה אחד מקבל שכר כלכלנים בעוד שחברו שמבצע את אותה עבודה כתף מול כתף לא הוצעה לו האפשרות לעבוד בחוזה כלכלנים והוא משתכר אלפי שקלים פחות מחבירו לעבודה.
למרות זאת, נטען, "לתובעים מעולם לא הוצע לעבוד בחוזה כלכלנים והם מועסקים על פי דירוג ודרגה בדירוג המח"ר, כששכרם נמוך משמעותית מתנאי השכר הקבועים בחוזה כלכלנים בניגוד להוראות נציבות שירות המדינה ובניגוד לחובת השוויון החלה על המדינה הן כרשות והן כמעסיק".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים תבחן את הטענות אשר הועלו בתביעה בשיתוף הגורמים הרלבנטיים ובהם הפרקליטות ונציבות שירות המדינה. תגובת המדינה תינתן במסגרת ההליך בבית הדין".