כיתה בבית ספר יסודי בתל אביב, מסודרת לשמירת מרחק בין תלמידים / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
נדירות ההזדמנויות בהן ניתנת לנו האפשרות לדף חלק נקי ולשינוי מהיסוד. משבר קולוסאלי כמו הקורונה יכול לשמש טריגר לכך, בוודאי במערכת החינוך והלמידה שעוד טרם הקורונה נקלעה למשבר עמוק.
שוק העבודה זועק מזה זמן רב על חוסר התאמה של כ-80% בין הדרישות והביקושים לבין היכולות והכישורים של בוגרי מערכת החינוך. על פי נתוני ה-OECD חוסר ההלימה בין הנלמד במערכת החינוך לצרכי שוק העבודה פוגע לטווח ארוך בחוסנה של מדינת ישראל, בפריון ובצמיחה ואולי יותר מכל ברלוונטיות של מערכת החינוך.
מאז פרוץ המגפה, 1.5 מיליארד תלמידים.ות ברחבי העולם נשלחו הביתה ללמוד מרחוק, בתקווה שזו תסייע לעצירת שרשרת ההדבקה. גם בישראל הכיתה נכנסה הביתה ונוצרו מודלים שונים של למידה היברידית. בשל המגפה, מערכת הלמידה נדרשת לאדפטציה ולאג'יליות בדומה למערכות אחרות. לצד האתגר וחוסר הבהירות טמונה ההזדמנות. במציאות החדשה נפרצו גבולות הכיתה הפיזיים ונוצר רצף בין המערכת הפורמלית, הבלתי פורמלית והבית, רצף למידה שנמשך לאורך כל שעות היממה במסגרות שונות. ניצני ההבנה שאין ילד.ה של בוקר וילד.ה של צהריים מחלחלים.
בתי הספר, המבנים, התכנים ושיטות ההוראה שלא השתנו כמעט בכלל למעלה ממאה שנה, מצאו עצמם מתעוררים לשחר של יום חדש ללא הכנה למציאות שיצרה הקורונה. חוסר הוודאות והבלבול לגבי חזרה לשגרת למידה, החזרה מהגל הראשון שכשלה ואסטרטגית יציאה לא ברורה מוסיפים גם הם לכאוס שמתהווה בשטח.
ה"שיבוש" בשיטות החינוך והלמידה המסורתיות והמשבר שמתרחש משמעותים ולא מאפשרים למערכת החינוך לחזור לסדר הישן. אלו מאפשרים להרכיב משקפיים חלופיות ופתח ליישום מתודות חדשניות וניסויים "על רטוב". נפתחה הזדמנות אמיתית לשנות מהיסוד, לעבור מחינוך ללמידה, לשנות את הפרדיגמה ולהצמיח דור בעל כישורים ויכולות המותאמים למציאות החדשה ולדרישות שוק התעסוקה העתידי. דור שלמידה עצמית, סקרנות וחקר אינם זרים לו. ההזדמנות ללמוד איך ללמוד היא כאן ועכשיו.
המשמעות של למידה אחרת המותאמת למאה ה-21 איננה עוד הקניית ידע ושינון אלא במציאת הדרך ללמוד, להעמיק, לשאול שאלות ולפתח את המצפן האישי ללמידה. בעידן של שינויים אקספוננציאלים נדרשת מוכנות ופדגוגיה אחרת מכפי שהיתה בעבר. מעבר מצבירת מידע, אשר נגיש היום בכל מקום, לפיתוח מיומנויות רכות כמו סקרנות ויצירתיות והיכולת לעבד מידע ולשאול שאלות בעולם שמשתנה כל הזמן, יכולת לפיתוח שיח זהות ערכים ובניית בסיס לחיים משותפים. זהו ארגז כלים הכרחי להשתלבות בשוק העבודה העתידי. זהו צו השעה.
מעבר למערכת שבמרכזה לומד עצמאי בעל הנעה פנימית ללמידה ולקיחת אחריות מחייב פיתוח של סט כישורים הנשענים על כישורי חיים כגון שיתוף פעולה, גמישות, עצמאות ולמידה לאורך החיים, כישורי חשיבה עמוקה שכוללים חשיבה ביקורתית, יצירתיות, חדשנות ופתרון בעיות וכישורים טכנולוגים.
מעבר למערכת מבוססת למידה אינו מייתר את בית הספר והמורה אלא מחייב אותם לשנות צורה. המורה ישמש כמנהיג.ת למידה, מורה דרך מאמן ומנטור המסייע ללומד למצוא את דרכו על פי צרכיו. באחריותו של כל מנהיג.ת למידה להעצים את התלמידים לקחת סיכונים, להיות חדשניים ולנצל את ההזדמנויות ללמידה שנקרות בדרכם. בית הספר יהפוך למקום שממוקד בחיברות ורישות מקום בו אפשר ללמוד שיתופי פעולה ועבודת צוות, מקום שממוקד ברווחה האישית של כל תלמיד ולא בהקניה ושינון.
המודל המסורתי מבוסס על סטנדרטיזציה ופס ייצור אחיד כמו במפעל וזאת למרות שכל תלמיד דורש התייחסות אחרת. הפרסונליזציה - למידה מותאמת אישית, היא המפתח למודל החדש. הטכנולוגיה היא הכלי שמאפשר את שינוי המודל בו כל תלמיד יכול ללמוד בקצב שלו. היא מאפשרת למידה בכל מקום. על על מנת לוודא שאף אחד לא נשאר מאחור יש לתת לכלל הלומדים במרכז ובפריפריה נגישות לכלים הללו. חיבור ל-WIFI, חומרה ותכנים דיגיטלים אינם עוד בגדר מותרות אלא בגדר זכות יסוד לכל תלמיד.ה כדי שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם. אלו יחזקו את החוסן האישי של הלומדים, יכינו אותם למצבים משתנים וישנו את המשוואה כתובת שווה עתיד.
כמדינה חפצת חיים אנו מחויבים להוביל בחזית החדשנות ולשמור על מעמדנו כאומת הסטארט-אפ. על מנת לעשות זאת נדרש טיפול שורש במערכת החינוך, כזה שיניח תשתית ליסודות הלמידה - חשיבה מערכתית, חשיבה עתידית, חשיבה ערכית, חשיבה אסטרטגית ושיתופי פעולה. ללא אלו אין חדשנות וקידמה ברת קיימא. כדי להצית עתיד אחר ולהישאר רלוונטים יש לעבור ממערכת חינוך למערכת למידה, לא רק בצורה אלא גם במהות.
הכותבות הן מייסדות ומנכ"ליות משותפות של Think Creative, יועצות אסטרטגיות ומחברות התוכנית "אסטרטגיית צמיחה של מערכת החינוך בעקבות משבר הקורונה" ותוכנית העשור לחינוך במדינת ישראל "חינוך 2030" עבור הקבינט הציבורי לחינוך