גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלי שמאחורי החיסון של מודרנה: "ההתעשרות שלי הייתה לא צפויה, לא ציפיתי לסכומים שהגיעו"

ד"ר טל זקס, המנהל הרפואי של מודרנה, הודף את טענות המבקרים על יהירות החברה ומסביר מדוע החיסון של מודרנה עדיף על זה של פייזר • האם יחזור בעתיד לישראל? "אני מקווה שהמדינה תמשיך להתפתח בכיוון הביוטק, ואהיה איפה שיותר יעיל" ● הראיון  נערך ופורסם במקור לפני היוודע תוצאות הניסוי של מודרנה, ומפורסם כעת שנית לאור הנתונים החיוביים

ניסוי בחיסון של מודרנה. בעיגול: ד"ר טל זקס / צילום: Ted S. Warren / AP, יוטיוב
ניסוי בחיסון של מודרנה. בעיגול: ד"ר טל זקס / צילום: Ted S. Warren / AP, יוטיוב

מודרנה האמריקאית, חברת סטארט-אפ בת כעשור בלבד שעדיין לא הביאה מוצר לשוק, הייתה החברה הראשונה שנכנסה לניסויים קליניים בחיסון לקורונה. ישראל כבר רכשה מנות של החיסון, שטרם אושר, ב-250 מיליון שקל.

ד"ר טל זקס, המנהל הרפואי של החברה ואחד מבכיריה, מאוד אופטימי. "אני מאמין שהחיסון יהיה יעיל. השאלה האמיתית היא עד כמה יעיל", הוא אמר בראיון ל"גלובס" לפני פרסום תוצאות הניסוי של החברה.

מה צפוי לקרות עד סוף נובמבר?
"יש שלוש נקודות בדיקה. אחרי ש-53 משתתפים בניסוי יחלו בקורונה, אחרי 106 חולים ואחרי 151 חולים. ועדת מומחים בלתי תלויה, העוקבת גם אחרי הניסויים של אסטרהזנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון (ועצרה בינתיים את הניסויים של שתי החברות האלה בשל בעיות בטיחות - ג"ו), תבחן את הנתונים בכל אחת מהנקודות הללו. אנחנו מקבלים הודעה כשאחד ממשתתפי הניסוי נמצא חיובי לקורונה, אבל איננו יודעים אם הוא בקבוצת הניסוי או בקבוצת הביקורת. התוצאה האידיאלית היא שנפתח את המעטפות אחרי 53 חולים, ונגלה שהם בקבוצת הביקורת. זה אומר שהחיסון עובד ב-100% או קרוב לכך. רוב החיסונים לא עובדים ב-100%. גם אם 75% מתוך 53 החולים הראשונים יהיו בקבוצת הפלצבו, עדיין החיסון ייחשב יעיל".

"החיסון שלנו גורם לפיתוח נוגדנים בגוף. אלה הם אותם נוגדנים שמזריקים מבחוץ במוצרים של ריג'נרון ואלי לילי. כלומר בנוסף לחיסון מניעתי, המוצר שלנו יכול להיות גם חיסון טיפולי במי שכבר חלה בקורונה. בכל מודל חיות הראינו שהמוצר מונע שכפול של הווירוס ומשפר את מצב המחלה.

"אמנם אמא שלי תמיד אומרת לי לענוב עניבה אדומה או לקשור חוט אדום נגד עין הרע, אבל אני אהיה מאוד מופתע אם החיסון לא יעבוד".

מחברה גדולה לסטארט-אפ קטן

זקס מספר שכסיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת בן גוריון, השאיפה שלו הייתה להיות אונקולוג ילדים. "במקביל לתפקיד שלי כרופא, עשיתי גם דוקטורט מחקרי, וכך הייתה לי הזדמנות לעבוד במכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI, שהוא חלק מה-NIH), בהנחייתו של פרופ' סטיב רוזנברג, מחלוצי תחום האימונותרפיה. אלה היו שלוש שנים נהדרות, אבל הרגשתי שאני מצטיין יותר כרופא מאשר כחוקר בסיסי.

"חשבתי שאולי אוכל לעשות מחקר יישומי יותר. חזרתי להתמחות באוניברסיטת פנסילבניה, אך כשסיימתי אותה, הבנתי שהתרגום של המדע לרפואה בעצם מתקיים בתעשייה. כך הגעתי לחברת סאנופי. מוניתי שם לסגן נשיא בכיר וראש תחום האונקולוגיה.

"תוך כדי העבודה בסאנופי המשכתי לבחון טכנולוגיות חדשות שיכולות לעשות שינוי אמיתי בעולם הרפואה. כשנתקלתי בפלטפורמה של מודרנה, שמשתמשת ב-RNA כדי לייצר תרופות וחיסונים מהמון סוגים, זו הייתה הצעה שלא הצלחתי לסרב לה. לאשתי, מירב, זה נראה סיכון מוגזם. לעזוב משרה של סמנכ"ל בכיר בחברה גדולה לטובת סטארט-אפ? לי זה דווקא נראה הגיוני, בזכות הטכנולוגיה והיכולת לתרגם את הפוטנציאל למציאות תוך זמן קצר".

מה כל כך מיוחד בפלטפורמה הזו?
התשתית הטכנולוגית שלנו היא מולקולת mRNA, שאנחנו מגינים עליה באמצעות מעטפת ליפידית, כלומר מעטפת של חומצות שומן. ה-RNA הזה נכנס לתא ושם מייצר כל חלבון שאנחנו רוצים. זה יכול להיות נוגדן למחלה זיהומית, או חלבון שחסר אצל חולה במחלה גנטית, או חלבון שמעודד ייצור כלי דם. מוצר כזה שפיתחנו עומד במרכז שיתוף פעולה עם חברת אסטרהזנקה, שמזריקה אותו לחולים שסבלו מאוטם, כחלק מניתוח לב פתוח. אנחנו משתפים פעולה עם חברת וורטקס, כדי לטפל בריאות של ילדים עם סיסטיק פיברוזיס. עושר האפליקציות הוא כמעט אין סופי. חיסונים אמורים להיות היישום הפשוט ביותר, ובקורונה ניתן לקדם את המוצרים מאוד מהר".

כשהצטרפת למודרנה, החברה עסקה בטיפול בסרטן?
"אחד הדברים שמודרנה עשתה בתחילת הדרך הוא פיתוח של חיסון מותאם אישית לסרטן. כדי לעשות זאת חייבים כמובן לעבוד מהר, כי לחולי סרטן יש זמן קצר. היינו לוקחים דגימה מגידול, מפענחים את הרצף הגנטי של התאים, ומזהים בתוכו מוטציות ייחודיות המבדילות את התא הסרטני של המטופל הזה, מהתא הרגיל שלו, ואז מתכננים רצף RNA שייקלט בתאים וידרבן אותם ליצור נוגדן לאותה מוטציה בתא הסרטני. באמצעות הפלטפורמה החישובית שלנו, אנחנו יכולים לזהות איזה מהנוגדנים יהיה הכי אפקטיבי. הפיתוח הזה התחיל פחות או יותר בזמן שהצטרפתי לחברה, היום אנחנו בשלב II של הניסויים במוצר הזה.

"כאמור, אי אפשר בכלל להתחיל לפתח מוצר כזה, אם אנחנו לא יודעים לתכנן חיסון חדש עבור כל מטופל במהירות רבה, ברגע שאנחנו יודעים נגד איזה רצף הוא מופנה. לכן זה לא באמת היה אמור להפתיע את כל מי שהכיר אותנו, שגם את החיסון לקורונה פיתחנו במהירות רבה".

נשמע שאתם יכולים ליצור במהירות ובקלות תרופות למחלות רבות, ובכל זאת, עד היום לא הבאתם מוצר לשוק.

"מודרנה הגיעה לשלב הפיתוח רק לפני חמש שנים. היו לנו אתגרים. למשל, היינו צריכים למצוא את שיטת העיטוף שתאפשר הולכה של התרופה למקום הרצוי. אבל אם פעם אחת זה הצליח, יש סיכוי טוב שזה יצליח שוב. מודרנה הכניסה יותר תרופות לניסויים קליניים בעשור הראשון לחייה מכפי שעשתה עד כה כל חברה משחר הביוטכנולוגיה, פי ארבעה מחברות התרופות הכי מצליחות במדד הזה".

מישהו יצטרך לאכול את הכובע בסוף

ב-2017 דיווח אתר הביוטק STAT כי מודרנה, "חברת הביוטק הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר בשוק" (אז כ-5 מיליארד דולר), נתקלה בבעיות בטיחות במוצרים שפיתחה בטכנולוגיה החדשה שלה. ציינו שם את הפער בין ההבטחות של מנכ"ל החברה סטיבן בנסל לעתיד "לא ייאמן" לחברה לבין התוצאה: את המוצר הראשון החברה כלל לא הכניסה לניסויים קליניים, ובמקום זאת היא הציגה "טכנולוגיה חדשה ומסתורית", כפי שנכתב אז. בקרוב אולי נדע אם הכתב דמיאן גרייד, שהיה חתום על הדברים, יצטרך לאכול את הכובע, או שאולי יהיה זה דווקא בנסל, שלא שינה מאז מאום בהתנהלותו הצבעונית מול שוק ההון.

ביולי האחרון, פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס כתבה ובה טענות מפי מקורות אנונימיים על כך שמודרנה התנהלה ביהירות של חברה צעירה ולא מנוסה, וניסתה להכתיב את פרוטוקול הניסוי בקורונה ל-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית). זקס מכחיש ומסביר: "החברה אולי צעירה, אבל העובדים שלה ותיקים בתעשייה ומכירים היטב את אנשי ה-FDA. במידה מסוימת, ה-FDA עצמה נמצאת תחת לחץ, אפילו יותר מאיתנו, ואולי הכתבה הזאת נבעה מכך.

"מה שנכון הוא, שאנחנו היינו הראשונים שהציגו ל-FDA פרוטוקול לניסוי שלב III בקורונה, והייתה לנו דעה לגבי מה שצריך לעשות, עוד לפני שהם כתבו את ההנחיות שלהם. אני באמת זוכר יום שישי אחד שבו התלבטנו לגבי הדרך הנכונה לעשות משהו, וביום שני כתבתי להם, 'התייעצתי עם מומחים והם אמרו שכך צריך לעשות את זה, והיינו רוצים לעשות כך למרות שביום שישי לא הסכמתם עם זה'. בסופו של דבר, הם הסכימו וגם הכניסו את זה להנחיות לחברות אחרות באותו שלב ניסוי. החברות שפגשו אותם אחרינו הלכו בתלם שאנחנו חרשנו".

מה ההבדל העיקרי בין החיסון שלכם לבין זה של חברת פייזר, שמשתמשת בטכנולוגיה דומה?
"יש שני הבדלים עיקריים. קודם כול, אנחנו נותנים מנה גדולה יותר של חיסון, שיכולה ליצר יותר נוגדנים מנטרלים במבוגרים, ושנית, יש לנו יתרון בשרשרת ההפצה. המוצר שלנו משונע בהקפאה של מינוס 20 מעלות וניתן לשמור אותו במקרר במשך שבוע בטמפרטורה של 2-8 מעלות, כלומר ניתן להשתמש בשרשראות הפצה קיימות. למוצר של פייזר דרושים מכלים מיוחדים של קרח יבש ומערך הפצה מיוחד. כישראלי, אני שמח שהמדינה החליטה לרכוש דווקא את המוצר שלנו".

היום זקס מקדיש את רוב זמנו לפרויקט הקורונה. חלק מהפרויקטים האחרים מנוהלים על ידי חברי צוות אחרים, ופרויקטים נוספים הואטו בינתיים. מבחינת כוח אדם, מודרנה צמחה בשנה האחרונה פחות משווי השוק שלה. בתחילת השנה היו לה 830 עובדים, וביוני האחרון, 970 עובדים.

אילו שינויים אתה מרגיש בחברה בשנה האחרונה?
"התחלנו לעבוד על המוצר בינואר, אבל רק בפברואר-מרץ התחלנו להבין את עוצמת הצורך. הייתי צריך לבנות צוות באופן וירטואלי. כל חברי הצוות לא פגשו זה את זה פנים אל פנים. מתברר שזה אפשרי, ואנחנו אפילו יותר יעילים. העבודה גם יותר שוויונית. לכולנו יש אותה כמות פיקסלים על המסך. זה מאפשר לכר נרחב יותר של אנשים להתבטא. לאינטרוברטים זה עידן של פריחה".

נעשיתם דומים יותר לחברה ישראלית?
"נכון שתמיד ניסיתי להשטיח היררכיות בכל מקום שבו עבדתי, ובמקרה אני ישראלי. אז אולי".

על מימוש המניות ב-50 מיליון דולר: "ההתעשרות שלי הייתה לא צפויה, לא ציפיתי לסכומים שהגיעו"

מאז פרוץ המגפה מימש זקס מניות שלו בחברה תמורת 50 מיליון דולר, מה שהפך אותו לא רק לאיש שבמוקד החדשות אלא גם לאדם עשיר.

איך כל האירוע הזה השפיע עליך באופן אישי? עכשיו אתה מפורסם.
"זה לא משפיע על היומיום שלי, עד שנביא את החיסון לשוק".

אתה לא סתם מפורסם, אלא עשיר ומפורסם.
"כן... זה שהתעשרתי, זה היה לא צפוי וגם לא נשלט כי זו מכירה עיוורת. אם אני רוצה לממש מניות, הרשויות כופות עליי, כאיש פנים בחברה, לעשות זאת בתוכנית מכירת מניות עיוורת, שבמסגרתה המניות נמכרות אוטומטית ברגע שהן מגיעות לרף מסוים שהגדרתי מזמן, עוד לפני הניסוי הראשון. בחיים לא ציפיתי לסכומים שהגיעו, ועכשיו אני גם לא יכול לעצור את זה".

למה שתרצה לעצור את זה?
"כי אולי זה לא נראה טוב שהמנהל הרפואי של החברה מוכר מניות".

אם תגשים את עצמך במודרנה, תשקול לחזור אחר כך לישראל?
"בארה"ב יכולתי להגשים את החלום לתרגם למציאות את המדע. אני מקווה שישראל תמשיך להתפתח בכיוון הביוטק, ואיפה שאהיה יותר יעיל, שם אהיה". 

מודרנה

הוקמה ב-2010 בארה"ב ● פועלת בתחום הפיתוח של תרופות וחיסונים מבוססי RNA ● מנכ"ל: סטפן בנסל ● מתחילת השנה הכפילה את שוויה ב-3.5 ● כעת הוא עומד על 38 מיליארד דולר ● בחברה 970 עובדים ● אם הניסוי בחיסון הקורונה יצליח, יהיה זה המוצר הראשון שהחברה תוציא לשוק

ד"ר טל זקס

בן 54 ● המנהל הרפואי של מודרנה מאז 2016 ● למד רפואה באוניברסיטת בן-גוריון ● התמחה ברפואה פנימית באוניברסיטת טמפל ובאונקולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה ● לפני מודרנה, כיהן כסגן נשיא בכיר וראש תחום אונקולוגיה בחברת התרופות סאנופי ● לאחרונה מימש מניות מודרנה ביותר מ-50 מיליון דולר

* הכתבה פורסמה במקור ב-20 באוקטובר וקודמה מחדש ב-16 בנובמבר 2020

עוד כתבות

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

שמאי רז אברהם / צילום: רון כהן

שמאים מכריעים נגד ועדות מקומיות: מעכבות תשלומים עבורנו

מספר ועדות מקומיות מעכבות תשלומים לשמאים מכריעים, בנוגע להכרעות של היטלי השבחה, ובכך מעכבות את ההליך ופוגעות ביזמים ובאנשים פרטיים, כך לפי כמה משרדי שמאים • השמאי רז אברהם: "הוועדות המקומיות מתעשרות על חשבון הנישומים"

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

גיוס חרדים: האם השיטה של יאיר לפיד הצליחה?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

יו"ר רשות ניירות ערך: הרפורמה בדוחות החברות תושלם עד סוף 2026

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר" ● וגם: איך הוא רואה את ההתפתחויות בשוק ההון?