יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
לאחר שבתחילת השבוע הודיעה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל כי חוק הפיקדון יחול בעוד שנה, יו"ר ועדת הכלכלה יעקב מרגי מאיים להחיל את החוק בעוד חודשיים. לדבריו: "מצד אחד היא הסביבתית שהחליטה על הטלת הפיקדון על הבקבוקים הגדולים, ומצד שני מרגי הפועל שיעשה את העבודה השחורה וידחה את היישום בשנה. אם הפלטפורמה שהיא תייצר יהיה בה כדי ליישם מודל שיוביל ליעדים כפי שאני רואה אותם, אני מוכן להשבית את כל הדיונים האחרים כדי להשיג את התכלית הראויה. אם לא, לצערי הרב, השרה תצטרך להתמודד עם תוצאות ההחלטה שלה. בתוך חודשיים חוק הפיקדון ייכנס לתוקף".
חוק הפיקדון קובע כי אם חברות המשקאות לא עומדות ביעדי איסוף הבקבוקים כשם שקבע הרגולטור, בסמכות השרה להגנת הסביבה להודיע כי היא מרחיבה את החוק כך שפיקדון יוטל גם על בקבוקי משקה גדולים. אתמול פורסם ברשומות כי החברות לא עמדו ביעדי האיסוף העומדים על 55% מסך הבקבוקים שנמכרו בשנת 2016, ובכך נכנס לתוקפו סעיף 'הטייס האוטומטי' בחוק הפיקדון, הקובע שבתוך חודשיים יורחב החוק. ואמנם, בכדי לאפשר למשק זמן התארגנות למציאות החדשה, גמליאל תבקש מיו"ר ועדת הכלכלה לדחות בצו את יישום החוק בשנה. החלת החוק בטווח של חודשיים, עלולה להוביל למצב שבו תשתיות המחזור הקיימות לא תואמות את המציאות בשטח, ולפגוע במערך המחזור.
ח"כ מרגי זימן לפני כחודש את השרה גמליאל לדיון בוועדה בנושא חוק הפקידון, על רקע הבג"ץ שהגיש ארגון הסביבה אדם, טבע ודין נגד משרדה, על אי הרחבת החוק. בדיון, קרא מרגי לגמליאל ליישם מתווה שלא ישית עלויות נוספות על הציבור, ודן בחלופות השונות ליישום החוק. חלק מחברי הכנסת החברים בוועדה, התנגדו להרחבתו. בסופו של דבר, ביקש מרגי מגמליאל לעדכן את הוועדה בהחלטה בטרם הגשת התגובה לבג"ץ או קבלת החלטה בעניין.
לבסוף, גילה מרגי לתדהמתו מהתקשורת על החלטת השרה להרחיב את החוק ללא שיתופו בהליך, במהלכו של דיון אחר שניהל בוועדה. לדבריו, הוא איננו מתנגד להרחבת החוק גם לבקבוקי המשקה הגדולים, אך תשתיות המחזור הנוכחיות בישראל אינן טובות דיין והרחבת החוק כעת ללא הכנת תשתית רחבה שתגדיל את יכולת המחזור לצד אי השתת מלוא העלות על הצרכן, היא הכרחית חלק מקבלת החלטה על שינוי המצב הקיים. לפי מרגי, התערבותו בהחלטתה של גמליאל וחתימה על הארכה בשנה על ידי הוועדה מבלי שהוצגה בפניה תוכנית רחבה שיש בה 'סגירת קצוות' מלאה של כל החורים והבעיות שעלולות להתעורר, תוביל לכך שבסופו של דבר אם ייכשל המהלך, אצבע מאשימה תופנה גם כלפיו וכלפי הוועדה שבראשה הוא עומד.
"צריך למחזר במקסימום את מכלי המשקי הגדולים. אם הדרך היחידה היא פיקדון, אני אעשה הכל בשביל הפיקדון ולו רק שהמחיר לא יושת על הצרכן. אני מאוד אשמח להיות שותף להחלת חוק הפיקדון בלבד שעשיתי את כל ההגנות כדי שהצרכן לא יהיה זה שישלם. מי שמייצר את הזיהום - הוא זה שצריך לשלם על ההשלכות שלו. זה העיקרון שמנחה אותנו", הוא אומר ל"גלובס". "הגיע הזמן למחזר ולדאוג לזה שרוב המכלים הגדולים יגיעו לכדי מחזור. אנחנו בעידן אחר. רק חבל שאנחנו לא לומדים לקח בישראל, ותמיד מחכים לדקה ה-90, ליום של הבג"ץ כדי לקבל החלטה".
"אני לא אמרח זמן ואני אעשה הכל כדי שזה יצליח"
הרחבת החוק דורשת כאמור יצירת תשתיות מתאימות לקליטת הבקבוקים, הצבת מכונות אוטומטיות, וגם 'חינוך' מחדש של הצרכן. מדובר במערך מורכב, הדורש התארגנות רחבה. לפי מרגי, כיום, הצרכנים שבוחרים להפקיד את הבקבוקים בהם השתמשו למחזור, עושים זאת בתוך מערכת מסורבלת, כשהמרכולים לא אחת מערימים על הצרכנים קשיים, ובכך רבים מהם בוחרים להשליך את הבקבוקים לפח. במציאות הזו, 30 האגורות הנוספות לא מוחזרות לצרכן, וכעת ישנו סיכוי שהמחיר יתייקר והחברות לא ייספגו מרצונן החופשי את מלואו.
"אני מוכן לקדם את זה, ובלבד שיהיו תמריצים למחזור. המזהם צריך לשלם, וכולם יצטרכו לשאת בעלות המחזור. הצרכן, גם אם ישלם מעט, לא יישא לבד במלוא העלות. אני לא אתן לצרכן תמריץ לקנות, הוא גם ישלם קצת, אבל אל תמכרו לי את זה שהוא 'ימחזר'", אומר מרגי. "הרשתות היום לא פועלות ולא מעודדות למחזור. היצרנים ישלמו על הזיהום והחברה הישראלית תעבור על חינוך ותמריצים. אני לא אומר לא לעשות, אני אומר לעשות את זה מושלם, תוך טיפול בכלל הקשיים שעולים מכך, ובהם גם הסיכון שנעשיר ארגוני פשיעה שיאספו את הבקבוקים שהצרכן לא מחזיר".
מרגי מדגיש שיש לוודא שהחוק לא יהיה 'אות מתה', ולדאוג שמחזור בישראל יעבור מתיחת פנים, ויהפוך נגיש יותר. לאחר שהכריזה השרה על הרחבת החוק, אין בסמכותו לבצע שינויים החורגים מהצו - אלא רק לאשר את דחיית מועד ההחלה בשלב זה. ואולם, הוועדה יכולה להחליט להחיל את החוק גם בעוד מספר שנים, ולא בעוד שנה כפי שביקשה גמליאל. "אני לא רוצה לדחות לחמש שנים, אני רוצה לקבל לידיים, לעבד במקום. אני לא אמרח זמן ואני אעשה הכל כדי שזה יצליח", אומר מרגי.
ביטול החלטת גמליאל דורש פנייה להליך חקיקה לביטול חוק הפיקדון, שכן לא מדובר בחוק חדש, אלא ביישום מנגנון הקיים בחוק הנוכחי. אך פתח לשינויים, עם זאת, טמון בהליך שיתרחש במהלך השנה הקרובה; באם מרגי לא יממש את האיום שלא לדון בצו ואכן תאשר הוועדה את דחיית החלת הפיקדון לשנה הבאה, בכוונת המשרד להגנת הסביבה לקדם במהלך תקופת ההיערכות "מספר מהלכים אשר יטייבו את יישום החוק בטווח הקצר ובטווח הארוך", במסגרת תיקוני חקיקה. כאשר החוק ייפתח לתיקונים, תוכל ועדת הכלכלה לדון בו מחדש במלואו, ולתקנו כראות עיניה.
חיסכון של 60 מיליון שקל בשנה
לאחר עשור שבו חוק הפיקדון חל רק על בקבוקי משקה קטנים, הודיעה ביום ראשון כאמור השרה גמליאל על כוונתה להרחיבו, לאור אי העמידה של החברות ביעדי האיסוף.
כשכיהן זאב אלקין כשר להגנת הסביבה, הוא העדיף להטיל על החברות קנס של 49 מיליון שקל על אי העמידה ביעדים במקום להחיל את החוק, אך הקנס לא שולם, שכן החברות פנו לערכאות משפטיות. גם כעת, ישנה הערכה לפיה ייבחרו חברות המשקאות להגיש בג"ץ נגד החלטתה של גמליאל, ובכך לנצל את פרק הזמן הארוך שניתן להן כדי לפעול לביטול ההחלטה.
לפי המשרד להגנת הסביבה, החלת הפיקדון צפויה לחסוך לציבור צרכני המשקאות הממחזר קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה (כתוצאה מספיגת חלק מעלות הפיקדון על ידי היצרנים והיבואנים, בעוד שצרכן ממחזר יקבל בחזרה את מלוא החזר הפיקדון), ולצמצם את התופעה של השלכת בקבוקי הפלסטיק במרחב הציבורי. כנגזרת של החלת החוק על הבקבוקים הגדולים, יעלו יעדי האיסוף באופן הדרגתי, עד לממוצע של מינימום 73% בשנה.
הצעד של גמליאל נתקל בהתנגדות רחבה: מחברות המשקאות, לקמעונאיות, תאגידי המחזור אלה ותמיר, וחלק מחברי הכנסת. בדיון שנערך בכנסת, אמרו חברות המשקאות כי חובת הפיקדון תעלה את מחירי הבקבוקים ב-70 אגורות, ותשית על הציבור עלות של 300-500 מיליון שקל. מנגד, מנכ"ל חברת פארטו שייעצה למשרד להגנת הסביבה, דורון לביא, אמר כי ניתן להעלות את אחוזי האיסוף ליותר מ-70% ולחסוך למשק 15 מיליון שקל בשנה. לדבריו, העלויות לקמעונאים יפחתו בחצי. פורום ה-15 אף הוא תמך בהרחבה ובירך את השרה על החלטה, שכן פינוי כלובי הבקבוקים יחסכו כסף ושטח לערים.
לא נמסרה תגובה מטעם השרה גמליאל.