ועדת חוקה על הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
החוק למניעת אלימות כלכלית הוא חוק חשוב ובניגוד לטענותיה של עו"ד דקלה סומך קרם בטור שפרסמה לאחרונה כאן ב"גלובס", החוק נועד לשפוך אור ולהכיר בתופעה חברתית פסולה, בה אדם משתלט על המקורות והמשאבים הכלכליים והפיננסים המשותפים של המשפחה, מונע או מגביל שליטה בהם. תופעה זו אינה חדשה, בעיקר נשים סובלות ממנה, אבל לא רק. נשים אלה משתייכות לכל שכבות האוכלוסייה ולכל מגזרי החברה ועל פי רוב חוות גם אלימות פיסית, נפשית, מינית או אחרת. אולם, האלימות יכולה להיות גם כלכלית בלבד.
בחוק הישראלי אין מונח משפטי לתופעת האלימות הכלכלית על אף שמדובר בתופעה נרחבת, כואבת ומזיקה ולכן לצקת את המציאות הזאת לתוך שפת החוק זה אתגר חברתי ומשפטי. עמותת "רוח נשית", שהיתה שותפה בניסוח הצעת החוק בנושא זה ומובילה אותה בשנים האחרונות, צברה ניסיון רב בעבודת שטח עם מאות נשים נפגעות אלימות כלכלית. לפי הסטטיסטיקה, למעלה מ- 50% מהנשים הסובלות מאלימות כלשהי יחזרו לתא המשפחתי האלים בגלל תלות כלכלית. העמותה פועלת כדי לסייע לנשים לצאת ממעגל האלימות ולהגיע לעצמאות כלכלית, באמצעות מנטורינג ומתן כלים פיננסיים ותעסוקתיים.
חשוב לציין כי כשמדובר באלימות כלכלית, לא מדובר בנשים שבחרו לחיות עם בן זוג קמצן או חסכן, או שהסכימו כי בן הזוג ינהל את העניינים הכלכליים, אלא בנשים שעוברות מסכת שיטתית וסדורה של אלימות, שנמשכת שנים, במהלכן הן מנושלות משליטה על כלל המשאבים הכספים ואין ביכולתן לקבל החלטה קטנה כגדולה. חלקן מודרות משוק התעסוקה לטובת ניהול משק הבית, אם הן מורשות לצאת לעבוד ואף מרוויחות שכר יפה, משכורתן מופקדת לחשבון המשותף, אך הגישה אליו נחסמת בעבורן, מעלימים מהן באופן מכוון מידע פיננסי המתייחס להון המשפחתי וקבלת ההחלטות ביחס לנכסים הכלכליים מתבצעת ללא ידיעתן וללא שיתופן. אלימות כלכלית היא אלימות שיש לה סימנים מובהקים, גם במציאות חייהן וגם בחשבון הבנק, ואין בה כל עניין סובייקטיבי אלא אובייקטיבי לחלוטין!
האלימות הכלכלית לא מופיעה ביום אחד, היא מתגבשת ומתעצמת במהלך השנים. במקרים בהם האישה מבקשת לפרק את התא המשפחתי - 'נוחתת' עליה ההבנה כי נושלה מהנכסים המשותפים שנצברו ביחד לאורך השנים. בין הנשים הללו יש גם נשים המחזיקות במשרות ניהול בכירות, עם אחריות על שכר ותקציבים, אך בביתן שלהן התקציב הוא מחוץ לתחום. נשים אלה נותרות חסרות-כל וכתוצאה מכך לא פעם נאלצות לבחור האם להישאר עם ילדיהן בתוך התא המשפחתי האלים או לגזור על עצמן חיי עוני.
דרך נוספת לאלימות כלכלית היא יצירת חובות מצד הגבר, מבלי ידיעת בת הזוג. נשים שביקשו להתגרש גילו באורח פלא חובות כבדים, שהן שותפות להם וחויבו לשלמם, מבלי שהיה להן כל חלק ביצירתם. מצב זה התאפשר הודות לניצול יחסי האמון בין בני הזוג ומכוח ההנחה המשפטית שבני זוג שותפים בכספם ובנכסיהם.
החוק החדש חשוב ומחויב המציאות בעידן בו הסדר החברתי הניאו-ליברלי מחייב אותנו לדאוג להיותנו עצמאים בהתנהלותנו הכלכלית. אין ולא צריך להיות מצב בו איש או אישה מנועים מהתנהלות כלכלית עצמאית כי אדם אחר החליט למנוע זאת, להשתלט על המשאבים המשותפים, או על הנכסים הכספיים האישים למען חיזוק שליטתו. החוק המוצע יכיר בעוולה שכזו, ימשיג אותה ויוסיף כלים משפטיים שיופעלו על ידי בתי המשפט למניעתה או להפסקתה; אבל יותר מכל יביא החוק להעלאת המודעות הציבורית לכך שעצמאות כלכלית - גם בתוך התא המשפחתי - היא זכות יסוד עבור כל אחת ואחד, ושלא ניתן לגזול אותה מאדם או להעביר אותה לאחר.
הכותבת היא יו"ר עמותת רוח נשית וסטודנטית למגדר באוניברסיטת תל אביב, בעברה הייתה מנהלת בכירה בבנק הפועלים