גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין מיידוף לברמלי: איך להשקיע בלי לטבוע

תחום ההשקעות בכלל, ובפרט ההשקעות האלטרנטיביות, ידע בעבר פרשיות מעילה הונאה שהגדולות שבהן זכו לפרסום עולמי והפכו תמרורי אזהרה למשקיעים ולגורמי פיקוח ובקרה ● בארץ הסתיימה בשבוע שעבר פרשת אמיר ברמלי וקרן קלע, וזו הזדמנות טובה לסקור כמה נקודות שהקפדה עליהן תפחית את הסיכון

ברנרד מיידוף / צילום: רויטרס
ברנרד מיידוף / צילום: רויטרס

"בבורסה, אריות מרוויחים כסף ונמרים מרוויחים כסף, אבל כבשים נשחטים" (ג'קסון בראון, מוזיקאי וזמר רוק אמריקאי). 

בטורים קודמים שכתבתי ל"גלובס", הצגתי פעמים רבות את היתרונות היחסיים של תחום ההשקעות האלטרנטיביות, ואת התרומה של רכיב השקעות זה להפחתת הסיכון בתיק ההשקעות. הפעם חשבתי שנכון לעסוק בצד הסיכונים, ובפרט סיכוני המעילה וההונאה.

עד 2008 היו חלק מהמוצרים האלטרנטיביים "קופסה שחורה" למשקיעים, ולעיתים, הבדיקה המקצועית והמשפטית ומנגנוני הבקרה והפיקוח של הקרנות לקו בחסר. משבר 2008 גרר משקיעים רבים להפסדים עד כדי מחיקת כל השקעתם, ויצר האצה משמעותית בבקרה, בפיקוח ובבדיקות הנדרשות בהשקעה במוצרים אלטרנטיביים.

המקרה המפורסם במשבר 2008 הוא הונאת הענק שביצע ברני מיידוף בכספי המשקיעים בקרן הגידור שאותה ניהל, שהפסדיהם נאמדים בכ-20 מיליארד דולר. ברני מיידוף הבטיח למשקיעי הקרן תשואה מובטחת של 10% בשנה, והשתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לממן משקיעים ישנים (הונאת פונזי).

בדומה להונאות פונזי אחרות, הפרשה התפוצצה עקב פנייה של מספר רב של לקוחות למשיכת כספם, דבר שהוביל לקריסת הקרן. בית המשפט חילט את נכסיו של מיידוף וגזר עליו 150 שנות מאסר. בישראל אירעו לאורך השנים מקרים של הונאת משקיעים, כאשר בשבוע שעבר הסתיימה פרשה נוספת של מעילה בכספי משקיעים, ובמרכזה קרן קלע ובעליה אמיר ברמלי.

ברמלי הורשע בשורה של עבירות ובפרט בשימוש בכספי הקרן לא למטרות שלשמן הושקעו, הבטחת תשואה והונאת פונזי (מימון החזרים למשקיעים מכספי לקוחות מצטרפים).

מעילות והונאות אינן נחלתו הבלעדית של שוק ההון. לפני כעשור פנתה חברת דה בירס, קונצרן היהלומים הענק, לחברות המתמחות באמצעי אבטחה מתקדמים, עקב העובדה ש-25% מהיהלומים הגולמיים שהיא כורה נעלמים ונגנבים כבר במכרות. הקרבה של העובדים לחומר הגלם, שהינו גם המוצר, גבוהה, ולכן, למרות אמצעי האבטחה הקפדניים, מתרחשות גניבות בהיקפים אדירים.

בשוק הפיננסי, חומר הגלם, אמצעי הייצור והמוצר הם כסף, ורב הקושי בהגנה עליו בפני גניבות, מעילות ושימוש לא ראוי. לדוגמה, בשנים 2007-2018 אותרו במערכת הבנקאית הישראלית 184 מקרי מעילה בהיקף כולל של יותר מ-125 מיליון שקל - בממוצע כ-17 מקרים בשנה. כמובן שמעילות והונאות מתרחשות גם בגורמים פיננסיים שאינם בנקים.

בטור זה אנסה להעלות נקודות חשובות בבחינת מוצרים אלטרנטיביים (וגם מוצרים שאינם אלטרנטיביים). מרבית הרעיונות אינם מצריכים מומחיות וחלקם יישמעו טריוויאליים, אבל הנסיון מוכיח כי לא מעט משקיעים נוטים להתעלם ולנהות אחרי אישיות המציג ו"נתונים מרשימים" המוצגים להם.

בכל השקעה, ובפרט השקעה אלטרנטיבית, מהוות הנקודות הבאות - כאשר הן מופיעות - תמרור אזהרה למשקיע, כלומר סימן המצריך העמקת הבדיקה לפני השקעה או בחינת הצורך בסיום ההתקשרות: היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה מובנים; הבטחת תשואה; לחץ לביצוע ההשקעה; היעדר גב כלכלי; כישלונות עבר; הרשאות רחבות מאוד למנהלים (משפטיות וזכויות חתימה); החלפה של גורמי פיקוח ובקרה; עזיבת מנהל בכיר בחברה; הימנעות מקשר עם לקוחות; ו"סיפורי אגדות".

מה נחפש ולא נחפש אצל מנהל המוצר

ניסיון: אחד הדברים החשובים שעל משקיע לשאול את עצמו בבחירת מוצר אלטרנטיבי, הוא האם המנהל המציע מוצר מסוים הינו בעל ניסיון באותה הפעילות, כמה שנות ניסיון צבר ומה היו תוצאותיו.

תוצאות עבר: כאשר מסתכלים על תוצאות עבר של מנהל יש לבחון אותן ביחס לקבוצת ייחוס מתאימה ולרמות הסיכון שאותן לקח. בנוסף, למנהלים שחצו משברים בתוצאה טובה יש יתרון ביחס למנהלים "חדשים", שטרם התנסו בתקופות משבר (בדיוק כפי שלקברניט ספינה שהתנסה בסערות יש יתרון על אחרים).

הבטחת תשואה (ובפרט תשואה חריגה): זהו אחד מסימני האזהרה הבולטים במספר רב של מקרי מעילה בשוק האלטרנטיבי. תשואות גבוהות אמורות להיות מלוות בסיכון גבוה למשקיעים, והבטחת תשואה (ובפרט גבוהה) הינה לרוב זריית חול בעיני המשקיע ביחס לסיכון/סיכוי במוצר הנרכש.

מנגנוני בקרה, פיקוח וזהות אינטרסים

בקרה, פיקוח ושקיפות: למסמכים המשפטיים, תהליכי העבודה (בפרט תנועות כספיות ודיווחים) וליכולת הבקרה על המנהל חשיבות עצומה. "פרשת מיידוף" לא יכלה להתרחש אם היו ללקוחות תהליכי בקרה ושקיפות מינימליים. הימצאותם של גורמי פיקוח ובקרה בבחינת התיק, הפקת הדיווחים, אישורי הוצאה של כספים ועוד, מקטינים מאוד סיכונים.

הפרדת רשויות: רצוי להימנע ממצב שבו גורמי הפיקוח והבקרה (האדמינסטרטור, הנאמן והקסטודיאן) הינם בבעלות דומה, ובפרט כאשר אלו קשורים למנהל המוצר.

דיווח ובקרה ורואה החשבון המלווה: מנהלי המוצרים מוציאים דיווחים חודשים, רבעוניים ושנתיים ללקוחות. דיווחים אלו (לפחות השנתיים) חשוב שייבדקו על-ידי צד שלישי (רו"ח) וכמובן עדיף שרו"ח זה יהיה מוכר (למשרד מוכר יש יותר מה להפסיד, והסבירות ל"העלמת עין" מהתנהלות לא תקינה נמוכה). כמובן ש"עזיבת רו"ח" הינה סימן מטריד.

אדמיניסטרטור: קרנות רבות מפעילות אדמיניסטרטור חיצוני להן. תפקיד האדמיניסטרטור מוגדר במסמכי הקרן, ופעמים רבות הוא יבצע בקרה ויפיק את הדיווחים לקרן. אדמיניסטרטור איכותי עשוי להקשות על קרן לייצר מצגי שווא כלפי המשקיעים.

נאמן: קרנות רבות מחזיקות נאמן חיצוני שאחד מתפקידיו למנוע משיכת כספים מחשבונות הקרן שלא למטרות המוגדרות בחוזה. ללא חתימת הנאמן לא יתאפשר למנהלי הקרן למשוך כספים לדמי ניהול וכן להוציא כספים שלא למטרות המוגדרות במסמכי הקרן.

קסטודיאן: קסטודיאן בוחן בין היתר את נתוני השערוך והסליקה, והינו אחד ממנגנוני הבקרה למשקיע. קסטודיאן מנוסה ובעל שם מחזק את ביטחון המשקיעים.

"הבית" של המוצר: השקעה במוצר המנוהל על-ידי גורם גדול שמנהל מוצרי השקעה ופעילויות נוספות מקטינה את סיכון המשקיע הקטן. מעבר לתהליכי בקרה ופיקוח פנימיים שיש בגופים אלו, ינקטו גופים אלו יתר זהירות בשל הסיכון למוניטין שלהם, וכן ייטו להכניס את היד לכיס ביתר קלות בהתרחש מקרה כאמור.

אסטרטגיית הטרמפיסט: המשקיעים המוסדיים הגדולים משקיעים משאבים ניכרים בנסיון לצמצם סיכוני השקעה, מעילות והונאות. כחלק מה-DD שעורך גוף מוסדי גדול ייכללו כל הדברים האמורים מעלה, וכן ייסרק ביסודיות חוזה השותפות. במקרה זה אסטרטגיית הטרמפיסט מפחיתה סיכון.

פיזור: פיזור ההשקעות במספר מוצרים שונים (ככל האפשר) מצמצם כמובן גם את הסיכון הנובע ממעילה או הונאה במוצר בודד.

התחום האלטרנטיבי נהפך למרכיב מהותי ומשמעותי בתיקי ההשקעות, ולאורך העשורים האחרונים נבנו בו מנגנוני בקרה ופיקוח שמטרתם להקטין למינימום את סיכוני המעילה וההונאה. ברשימה זו ניסיתי להציג נקודות שהקפדה עליהן יכולה לצמצם את הסיכון הכרוך באובדן השקעה עקב מעילה או הונאה. שמירה על כללים בסיסיים בהשקעה והתרחקות מגורמים לא מפוקחים המבטיחים "התעשרות מהירה" יסייעו לכם להימנע ממפח נפש.

"למדתי מאוחר מדי שהרבה יותר קל ומשתלם לגנוב כסף מהציבור בדרכים חוקיות מאשר בדרכים לא חוקיות" (מאיר לנסקי, מראשי המאפיה בניו יורק במאה הקודמת). 

הכותב הוא שותף באופטימום קפיטל - בנקאות להשקעות. אין לראות באמור לעיל ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בניירות הערך או בנכסים הפיננסיים המאוזכרים בטור או כשידול, במישרין או בעקיפין, לקנות, למכור או להחזיק את המוצרים הפיננסיים כאמור. אין באמור לעיל כדי להחליף שיקול דעת עצמאי ו/או התייעצות עם יועץ מומחה בקשר לעובדות מקרה פרטניות לרבות שיקולי מס. לכותב או גורמים הקשורים עימו יש או יכולות להיות החזקות או עניין אחר במוצרים הפיננסיים המאוזכרים לעיל

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה