גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין מיידוף לברמלי: איך להשקיע בלי לטבוע

תחום ההשקעות בכלל, ובפרט ההשקעות האלטרנטיביות, ידע בעבר פרשיות מעילה הונאה שהגדולות שבהן זכו לפרסום עולמי והפכו תמרורי אזהרה למשקיעים ולגורמי פיקוח ובקרה ● בארץ הסתיימה בשבוע שעבר פרשת אמיר ברמלי וקרן קלע, וזו הזדמנות טובה לסקור כמה נקודות שהקפדה עליהן תפחית את הסיכון

ברנרד מיידוף / צילום: רויטרס
ברנרד מיידוף / צילום: רויטרס

"בבורסה, אריות מרוויחים כסף ונמרים מרוויחים כסף, אבל כבשים נשחטים" (ג'קסון בראון, מוזיקאי וזמר רוק אמריקאי). 

בטורים קודמים שכתבתי ל"גלובס", הצגתי פעמים רבות את היתרונות היחסיים של תחום ההשקעות האלטרנטיביות, ואת התרומה של רכיב השקעות זה להפחתת הסיכון בתיק ההשקעות. הפעם חשבתי שנכון לעסוק בצד הסיכונים, ובפרט סיכוני המעילה וההונאה.

עד 2008 היו חלק מהמוצרים האלטרנטיביים "קופסה שחורה" למשקיעים, ולעיתים, הבדיקה המקצועית והמשפטית ומנגנוני הבקרה והפיקוח של הקרנות לקו בחסר. משבר 2008 גרר משקיעים רבים להפסדים עד כדי מחיקת כל השקעתם, ויצר האצה משמעותית בבקרה, בפיקוח ובבדיקות הנדרשות בהשקעה במוצרים אלטרנטיביים.

המקרה המפורסם במשבר 2008 הוא הונאת הענק שביצע ברני מיידוף בכספי המשקיעים בקרן הגידור שאותה ניהל, שהפסדיהם נאמדים בכ-20 מיליארד דולר. ברני מיידוף הבטיח למשקיעי הקרן תשואה מובטחת של 10% בשנה, והשתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לממן משקיעים ישנים (הונאת פונזי).

בדומה להונאות פונזי אחרות, הפרשה התפוצצה עקב פנייה של מספר רב של לקוחות למשיכת כספם, דבר שהוביל לקריסת הקרן. בית המשפט חילט את נכסיו של מיידוף וגזר עליו 150 שנות מאסר. בישראל אירעו לאורך השנים מקרים של הונאת משקיעים, כאשר בשבוע שעבר הסתיימה פרשה נוספת של מעילה בכספי משקיעים, ובמרכזה קרן קלע ובעליה אמיר ברמלי.

ברמלי הורשע בשורה של עבירות ובפרט בשימוש בכספי הקרן לא למטרות שלשמן הושקעו, הבטחת תשואה והונאת פונזי (מימון החזרים למשקיעים מכספי לקוחות מצטרפים).

מעילות והונאות אינן נחלתו הבלעדית של שוק ההון. לפני כעשור פנתה חברת דה בירס, קונצרן היהלומים הענק, לחברות המתמחות באמצעי אבטחה מתקדמים, עקב העובדה ש-25% מהיהלומים הגולמיים שהיא כורה נעלמים ונגנבים כבר במכרות. הקרבה של העובדים לחומר הגלם, שהינו גם המוצר, גבוהה, ולכן, למרות אמצעי האבטחה הקפדניים, מתרחשות גניבות בהיקפים אדירים.

בשוק הפיננסי, חומר הגלם, אמצעי הייצור והמוצר הם כסף, ורב הקושי בהגנה עליו בפני גניבות, מעילות ושימוש לא ראוי. לדוגמה, בשנים 2007-2018 אותרו במערכת הבנקאית הישראלית 184 מקרי מעילה בהיקף כולל של יותר מ-125 מיליון שקל - בממוצע כ-17 מקרים בשנה. כמובן שמעילות והונאות מתרחשות גם בגורמים פיננסיים שאינם בנקים.

בטור זה אנסה להעלות נקודות חשובות בבחינת מוצרים אלטרנטיביים (וגם מוצרים שאינם אלטרנטיביים). מרבית הרעיונות אינם מצריכים מומחיות וחלקם יישמעו טריוויאליים, אבל הנסיון מוכיח כי לא מעט משקיעים נוטים להתעלם ולנהות אחרי אישיות המציג ו"נתונים מרשימים" המוצגים להם.

בכל השקעה, ובפרט השקעה אלטרנטיבית, מהוות הנקודות הבאות - כאשר הן מופיעות - תמרור אזהרה למשקיע, כלומר סימן המצריך העמקת הבדיקה לפני השקעה או בחינת הצורך בסיום ההתקשרות: היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה מובנים; הבטחת תשואה; לחץ לביצוע ההשקעה; היעדר גב כלכלי; כישלונות עבר; הרשאות רחבות מאוד למנהלים (משפטיות וזכויות חתימה); החלפה של גורמי פיקוח ובקרה; עזיבת מנהל בכיר בחברה; הימנעות מקשר עם לקוחות; ו"סיפורי אגדות".

מה נחפש ולא נחפש אצל מנהל המוצר

ניסיון: אחד הדברים החשובים שעל משקיע לשאול את עצמו בבחירת מוצר אלטרנטיבי, הוא האם המנהל המציע מוצר מסוים הינו בעל ניסיון באותה הפעילות, כמה שנות ניסיון צבר ומה היו תוצאותיו.

תוצאות עבר: כאשר מסתכלים על תוצאות עבר של מנהל יש לבחון אותן ביחס לקבוצת ייחוס מתאימה ולרמות הסיכון שאותן לקח. בנוסף, למנהלים שחצו משברים בתוצאה טובה יש יתרון ביחס למנהלים "חדשים", שטרם התנסו בתקופות משבר (בדיוק כפי שלקברניט ספינה שהתנסה בסערות יש יתרון על אחרים).

הבטחת תשואה (ובפרט תשואה חריגה): זהו אחד מסימני האזהרה הבולטים במספר רב של מקרי מעילה בשוק האלטרנטיבי. תשואות גבוהות אמורות להיות מלוות בסיכון גבוה למשקיעים, והבטחת תשואה (ובפרט גבוהה) הינה לרוב זריית חול בעיני המשקיע ביחס לסיכון/סיכוי במוצר הנרכש.

מנגנוני בקרה, פיקוח וזהות אינטרסים

בקרה, פיקוח ושקיפות: למסמכים המשפטיים, תהליכי העבודה (בפרט תנועות כספיות ודיווחים) וליכולת הבקרה על המנהל חשיבות עצומה. "פרשת מיידוף" לא יכלה להתרחש אם היו ללקוחות תהליכי בקרה ושקיפות מינימליים. הימצאותם של גורמי פיקוח ובקרה בבחינת התיק, הפקת הדיווחים, אישורי הוצאה של כספים ועוד, מקטינים מאוד סיכונים.

הפרדת רשויות: רצוי להימנע ממצב שבו גורמי הפיקוח והבקרה (האדמינסטרטור, הנאמן והקסטודיאן) הינם בבעלות דומה, ובפרט כאשר אלו קשורים למנהל המוצר.

דיווח ובקרה ורואה החשבון המלווה: מנהלי המוצרים מוציאים דיווחים חודשים, רבעוניים ושנתיים ללקוחות. דיווחים אלו (לפחות השנתיים) חשוב שייבדקו על-ידי צד שלישי (רו"ח) וכמובן עדיף שרו"ח זה יהיה מוכר (למשרד מוכר יש יותר מה להפסיד, והסבירות ל"העלמת עין" מהתנהלות לא תקינה נמוכה). כמובן ש"עזיבת רו"ח" הינה סימן מטריד.

אדמיניסטרטור: קרנות רבות מפעילות אדמיניסטרטור חיצוני להן. תפקיד האדמיניסטרטור מוגדר במסמכי הקרן, ופעמים רבות הוא יבצע בקרה ויפיק את הדיווחים לקרן. אדמיניסטרטור איכותי עשוי להקשות על קרן לייצר מצגי שווא כלפי המשקיעים.

נאמן: קרנות רבות מחזיקות נאמן חיצוני שאחד מתפקידיו למנוע משיכת כספים מחשבונות הקרן שלא למטרות המוגדרות בחוזה. ללא חתימת הנאמן לא יתאפשר למנהלי הקרן למשוך כספים לדמי ניהול וכן להוציא כספים שלא למטרות המוגדרות במסמכי הקרן.

קסטודיאן: קסטודיאן בוחן בין היתר את נתוני השערוך והסליקה, והינו אחד ממנגנוני הבקרה למשקיע. קסטודיאן מנוסה ובעל שם מחזק את ביטחון המשקיעים.

"הבית" של המוצר: השקעה במוצר המנוהל על-ידי גורם גדול שמנהל מוצרי השקעה ופעילויות נוספות מקטינה את סיכון המשקיע הקטן. מעבר לתהליכי בקרה ופיקוח פנימיים שיש בגופים אלו, ינקטו גופים אלו יתר זהירות בשל הסיכון למוניטין שלהם, וכן ייטו להכניס את היד לכיס ביתר קלות בהתרחש מקרה כאמור.

אסטרטגיית הטרמפיסט: המשקיעים המוסדיים הגדולים משקיעים משאבים ניכרים בנסיון לצמצם סיכוני השקעה, מעילות והונאות. כחלק מה-DD שעורך גוף מוסדי גדול ייכללו כל הדברים האמורים מעלה, וכן ייסרק ביסודיות חוזה השותפות. במקרה זה אסטרטגיית הטרמפיסט מפחיתה סיכון.

פיזור: פיזור ההשקעות במספר מוצרים שונים (ככל האפשר) מצמצם כמובן גם את הסיכון הנובע ממעילה או הונאה במוצר בודד.

התחום האלטרנטיבי נהפך למרכיב מהותי ומשמעותי בתיקי ההשקעות, ולאורך העשורים האחרונים נבנו בו מנגנוני בקרה ופיקוח שמטרתם להקטין למינימום את סיכוני המעילה וההונאה. ברשימה זו ניסיתי להציג נקודות שהקפדה עליהן יכולה לצמצם את הסיכון הכרוך באובדן השקעה עקב מעילה או הונאה. שמירה על כללים בסיסיים בהשקעה והתרחקות מגורמים לא מפוקחים המבטיחים "התעשרות מהירה" יסייעו לכם להימנע ממפח נפש.

"למדתי מאוחר מדי שהרבה יותר קל ומשתלם לגנוב כסף מהציבור בדרכים חוקיות מאשר בדרכים לא חוקיות" (מאיר לנסקי, מראשי המאפיה בניו יורק במאה הקודמת). 

הכותב הוא שותף באופטימום קפיטל - בנקאות להשקעות. אין לראות באמור לעיל ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בניירות הערך או בנכסים הפיננסיים המאוזכרים בטור או כשידול, במישרין או בעקיפין, לקנות, למכור או להחזיק את המוצרים הפיננסיים כאמור. אין באמור לעיל כדי להחליף שיקול דעת עצמאי ו/או התייעצות עם יועץ מומחה בקשר לעובדות מקרה פרטניות לרבות שיקולי מס. לכותב או גורמים הקשורים עימו יש או יכולות להיות החזקות או עניין אחר במוצרים הפיננסיים המאוזכרים לעיל

עוד כתבות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?