גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק בגלל הקורונה: הגברים בחברה הערבית במשבר תעסוקתי מתמשך

מחקר חדש ממכון אהרון מגלה שעוד לפני משבר הקורונה החלה מגמת ירידה בתעסוקת הגברים בחברה הערבית, הנובעת מפערי השכלה ופגיעות לתהליכי אוטומציה ● בין ההמלצות שלהן: לשנות את מדיניות דמי האבטלה ולאחד את הגופים העוסקים בתעסוקת החברה הערבית

אישי ציבור ערבים וראשי רשויות מפגינים מול משרד האוצר / צילום: דוברות הרשימה המשותפת
אישי ציבור ערבים וראשי רשויות מפגינים מול משרד האוצר / צילום: דוברות הרשימה המשותפת

ההערכות שהשכבות והמגזרים החלשים נפגעים מהקורונה מקבלות חיזוק רב בנתונים הזורמים מהפעילות הכלכלית של חודשי המגפה, ומתוצאותיה השליליות. הכלכלה בחברה הערבית, כך נראה, היא הנפגעת הגדולה ביותר. לפי נתוני כונס הנכסים, מתחילת השנה נרשם גידול חד במספר הפניות לחדלות פירעון, והעלייה הגדולה ביותר נרשמה בקרב עסקים בחברה הערבית.

נתוני התעסוקה מציגים תמונה קשה דומה. מחקר של ד"ר מריאן תחאוכו וד"ר טלי מרום ממכון אהרון, בית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתוחי בהרצליה, מראה שהתעסוקה בחברה הערבית נסוגה לפחות עשור לאחור. לפי המחקר, שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות צלל ל-21% לעומת 37% בינואר השנה, ובקרב הגברים הוא הידרדר ל-49% לעומת 70% בינואר. הפער מהחברה היהודית עצום, של עשרות אחוזים. הנתונים המקבילים בחברה היהודית הלא חרדית מראים שיעור תעסוקה של 64% בגברים, ו-52% בנשים.

אלא שהקורונה רק הקצינה את המשבר התעסוקתי של החברה הערבית, שהחל כבר קודם. תחאוכו אומרת ל"גלובס" שהקשיים של המועסקים בחברה הערבית החריפו בשנים האחרונות, רמת ואיכות התעסוקה יורדת והקורונה נתנה מכה אנושה נוספת.

הגברים נפגעים יותר מהנשים

לדברי תחאוכו, קבוצות הגיל הצעירות יותר הן הסובלות העיקריות מהירידה בתעסוקה. המובטלים עד גיל 44 מהווים 76% מכלל המובטלים בחברה הערבית נכון לנתוני יולי 2020. הבעיה חריפה במיוחד בתעשייה ובעבודות שאינן דורשות השכלה או מיומנויות מיוחדות. רוב הגברים בגיל העבודה, בהיפוך תמונה מהנשים הערביות, הם בעלי השכלה בסיסית בלבד. הנתון הזה מסביר את הירידה בתעסוקה בתעשייה, שבה האוטומציה מחליפה ידיים עובדות.

חתאוכו נותנת הסבר מעניין לפער ההשכלה הזה בין נשים לגברים: "בחברה הערבית הסיכוי הכמעט יחיד של נשים להגיע לעצמאות כלכלית הוא דרך השכלה. כך קובע המבנה החברתי. ההורים הם הדוחפים את הנשים להשכלה גבוהה ומשקיעים בהן הרבה יותר, שכן זו הדרך היחידה להתקדם. ומה עם הגברים/הבנים? אלה יוכלו להסתדר בתעסוקה כי הכול פתוח בפניהם".

ד"ר מריאן תחאוכו / צילום: אורן שלו

הוסיפו לכך את המיקוד של הממשלה בעשור האחרון בהעלאת רמת התעסוקה בקרב הנשים הערביות, שהיה נמוך במיוחד - וכך הגברים באותה חברה נותרו מאחור.

"העולם זז קדימה והגברים בחברה הערבית עומדים במקום", אומרת תחאוכו. "כבר 20 שנה אין שינוי של ממש בשיעור הסטודנטים הערבים הגברים, בניגוד למה שטוענים במל"ג. הם לא הולכים לאקדמיה, אין להם מיומנויות ולכן יכולתם להתפתח ולזוז עם השינויים בשוק העבודה, ולכן הם נפגעים יותר". והנתונים לשנת 2019 מראים זאת באופן מובהק. ירידה של 20%-30% בשיעור התעסוקה של גברים ערבים במקצועות השירותים, המכירות והבלתי מקצועיים ככלל.

משבר הקורונה הכה עוד. שני שלישים מהמובטלים בחברה הערבית לרבות, היוצאים לחל"ת ביולי 2020, היו בעלי השכלה תיכונית לכל היותר, לעומת מחצית המובטלים בחברה היהודית.

גם ההתאוששות היחסית של הקיץ דילגה על רוב החברה הערבית, ושוב בעיקר על הלא משכילים ומיומנים. בעוד שבחברה היהודית בין יולי לאוגוסט שיעור האבטלה ירד ב-5%, בחברה הערבית הוא עלה ב-6% ובקרב בעלי ההשכלה התיכונית ומטה ב-23%.

דרושה תוכנית חירום מיידית

אופי התעסוקה הזה של החברה הערבית משפיע גם על פערי השכר. נכון לנתוני 2018, הפער בין גברים בחברה הערבית לגברים בחברה היהודית עמדו על 70%.

לדברי תחאוכו, תמונת המצב מחייבת תכנית חירום מיידית לטיפול בקטסטרופה התעסוקתית. המלצה ראשונה שלה היא לשנות את מדיניות דמי האבטלה והחל"ת שלדבריה כיום מתמרצים אלפי עובדים להישאר בבית במקום לחזור לעבודה. מי שיוצא מהשוק למשך שנה ויותר, סיכוייו לחזור אליו קטנים בהרבה.

המלצה מרכזית ואסטרטגית היא שיפור מצב מערכת החינוך של החברה הערבית, שלא מכינה מספיק את בוגריה להשתלבות תעסוקתית וכלכלית. עוד בהמלצות, לאחד את הפעילות המפוזרת היום בין כמה וכמה גורמים, שירות התעסוקה שבמשרד הכלכלה, אגף הכשרות וזרוע העבודה שבמשרד העבודה, מערכי סיוע והכשרה המפוזרים במשרדים אחרים כמו המשרד לשוויון חברתי, הביטוח הלאומי ועוד.

לדברי ד"ר טלי מרום, "חייבת להיות כתובת אחת שמרכזת את כל המידע על המובטלים והמועמדים לעבודה. אין מאגר מידע אחד שבו יכול מעסיק למצוא את העובדים הנדרשים לו, והמדינה לא יודעת את תמונת המצב לאשורה. הגוף המאוחד צריך לקבוע ולנהל את ההכשרות; לאתר ולזהות את ביקושי מעסיקים, לזהות צווארי בקבוק וחסמים ולטפל בהם, וכל זה תוך איגום משאבים ומניעת כפילות במערכת".

ד"ר טלי מרום / צילום: אורן שלו

תחאוכו מדגישה את הצורך באבחון תעסוקתי מתקדם משמעותי יותר בחברה הערבית, מאחר שהצעירים בה לא עוברים בדרך כלל את האבחון וההכוונה שעוברים צעירים בחברה היהודית לקראת ובמהלך השירות הצבאי. 

לדבריה, הצעיר הערבי לא יודע מספיק עברית -  כישור בסיסי לשוק העבודה. לפי נתוני המחקר, בן החברה הזאת ששולט בעברית מרוויח 33% יותר מזה שאינו שולט בה. כמו כן, הוא נדרש להכשרה בסיסית משמעותית כדי להתקרב לרמת האוריינות הדיגיטלית בחברה היהודית. היא מציינת מכשול נוסף - צעירי החברה הערבית לא ממש מכירים את שוק התעסוקה הישראלי, את האפשרויות הגלומות בו ואת היכולת שלהם להשתלב. לכן צריך גוף מרכזי שיידע לעשות את ההכוונה הזאת. 

אין הכשרות בערבית

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, מאשר את תמונת המצב הבעייתית בטיפול המדינה בבעיה. לדבריו, אין גבולות ברורים בין הגופים השונים המטפלים בתעסוקת ערבים. לדבריו, יש מדיניות - גם אם לא אחידה - ביחס לחברה הערבית, אך הזרועות השונות הפועלות בתחום אינן מתואמות ביניהן. הוא הציע להקים ועדת מומחים שתבחן את הסוגיה ותקבע את המהלכים לאיחוד כוחות ואולי אף לגוף אחד שיפעל בתחום הזה, כפי שקורה בעולם המערבי.

גראור מוסיף את בעיית התשתיות הרעועות לרשימת החסמים התעסוקתיים. "בתקופת הקורונה, למשל, ניסינו לקיים קורסים והכשרות בלימוד עברית, אבל בשל התשתיות הרעועות זה לא מצליח - איך אפשר ללמוד עברית דרך הסמארטפון בקליטה סלולרית בלבד", הוא אומר. הוא מקווה כי ניתן יהיה להתחיל בקרוב בקורסים פרונטליים בקבוצות קטנות.

משבר-תעסוקת-הגברים-בחברה-הערבית

בעיה אחרת שהוא עומד עליה היא היעדר מרכזי תעסוקה קרובים ליישובים הערביים. הדבר מוביל להישענות משמעותית על תחבורה, ומאחר שהתחבורה הציבורית אינה מספקת, הקושי התעסוקתי גדל, בעיקר לנשים ערביות. 

בשיחה איתו מתברר שבישראל אין הכשרות מקצועיות ממשלתיות בשפה הערבית. רק כעת מתכננים הכשרות כאלה. הוא מסביר שידיעת השפה העברית הכרחית לשוק העבודה ולכן גם ההכשרות מתבצעות בשפה זו. 

"חייבים איחוד כוחות כרגע - תכלול הפעילות שכן הפיצול פוגע בטיפול אמיתי, ויש צורך בגידול של ממש בתקציבים המיועדים לכך", הוא מסכם. 

מחכים לתוכנית חומש חדשה

לראש הממשלה נתניהו מיוחסת האמירה שמצבנו (הכלכלי) מעולה בניכוי חרדים וערבים, אבל דווקא בגלל האמירה הזו אין כנתניהו להבין שכדי להשתפר במדדים הבינלאומיים ישראל חייבת לקדם את האוכלוסיות האלה. והצעד הכי משמעותי שעשתה ממשלה בישראל בסוגיה הזו היה תוכנית החומש המכונה 922 - לקידום החברה הערבית, שהיקפה 12-15 מיליארד שקל, תלוי איך סופרים, והיא אמורה להסתיים השנה.

נאומו של חבר הכנסת מנסור עבאס יו"ר רע"מ (הרשימה המשותפת) בדיון השבוע הופנה לכן ישירות לראש הממשלה נתניהו: "ראש ממשלה שמסוגל כל יום שני וחמישי להביא תוכנית שלום עם מדינה ערבית, אז הוא כן מסוגל להביא 4 תוכניות מקיפות רציניות ולפתור את הבעיות הקרדינליות של החברה הערבית". והוא מנה אותן - תוכנית מקיפה למיגור הפשע, הנשען על המצוקה הכלכלית, הארכת תוכנית 922 האמורה להסתיים בדצמבר, פתרון למשבר הדיור והכרה ביישובים הבלתי מוכרים שבהם העוני והמצוקה החריפים ביותר. בתום הדיון, ביקש נתניהו פירוט של הבקשות. 

אחד מקשיי מימוש התוכנית הוא אי מינוי מחליף לראש הרשות לקידום כלכלי של החברה הערבית מאז סיום תפקידו של איימן סיף לפני שנתיים. התפקיד לא אויש זמן רב, ובסוף השנה שעברה מונתה ממלאת מקום, ליאור הנץ, שהניחה את היסודות לתוכנית החומש החדשה, אבל מינוי של קבע בושש להגיע, בין השאר בשל המשבר הפוליטי המתמשך. השבוע התקיים עוד שלב בוועדת האיתור לתפקיד, וההערכה היא שאם לא תיפול הממשלה יהיה מינוי עד סוף השנה.

משרדה של שרת הפריפריה מירב כהן כבר פנה להארכת תוכנית 922 כדי שניתן יהיה לממש את הכספים שטרם מומשו, ובינתיים מכינים שם גם את תוכנית ההמשך.

עוד כתבות

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון