גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האתגר של משרד התקשורת: לסגור רשתות דור שלישי, בלי לפגוע בעסקים ובחברה החרדית

כניסת הדור החמישי בסלולר מדגישה את הצורך בסגירת רשתות ישנות ופינוי תדרים ● אך בישראל עדיין נעשה שימוש נרחב בדור השלישי, ביישומי "האינטרנט של הדברים" ובחברה החרדית ● המפעילים הציעו פתרון והכדור נמצא בידי משרד התקשורת

אנטנות סלולריות בחולון. הקורונה הציפה בעיות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
אנטנות סלולריות בחולון. הקורונה הציפה בעיות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

באחד מערוצי הטלוויזיה הועלתה לאחרונה הצעה ולפיה כדי להתמודד עם בעיית התקשורת בחברה החרדית בזמן הסגר - יש לממן רכישת טלפונים סלולריים מתקדמים. ההצעה הציפה את אחת הבעיות הקשות הקיימות בשוק הסלולר בישראל, וגם בעולם, והיא הצורך בסגירת רשתות סלולר ישנות (דור 3).

בשל המאפיינים של החברה החרדית והאיסור של ועדת הרבנים לשימוש בטלפונים הכוללים מצלמה ואינטרנט, נדרשים המשתמשים לרכוש טלפונים מעוקרים הפועלים על רשתות דור 3. אלא שרשתות אלה הולכות ונעלמות מן העולם בשל הצורך בפינוי תדרים לטובת דור 4 ו-5. החברה החרדית סובלת מבעיות תקשורת קשות. אלה נובעות מצד אחד מליקויים בהשקעות בתשתיות, ומצד שני מהעובדה שבמשפחות מרובות ילדים יש קושי לאפשר לימוד מרחוק בהיעדר מספיק מכשירים. מכאן קצרה הדרך לבעיה יותר מורכבת כאמור והיא שהמדינה רוצה לסגור את הרשתות הישנות המשמשות את החברה החרדית לטובת קידמה טכנולוגית של כלל השוק ומעבר לדורות מתקדמים בסלולר.

לאחרונה נחשפה ב"גלובס" תוכנית שנשקלת במשרד התקשורת לפיה המשרד בוחן את האפשרות להקצות תדרים לשימוש כל המפעילים בדור שלישי בתמורה לסגירת רשתות. בתחילת דרכה שימשה רשת דור 3 הן למתן שירותי שיחה והן למתן שירותי גלישה. עם התגברות הדרישה לצריכת דאטה והתפתחות רשתות דור 4, המפעילות הפנו את מרבית תעבורת הגלישה הסלולרית לרשת דור 4.

כיום חברות הסלולר עושות שימוש ברשתות דור 3 שלהן להעברת שירותי שיחה, וברשתות דור 4 להעברת תעבורת הגלישה של לקוחותיהן. שימוש נוסף שנעשה ברשת דור 3 הוא עבור המודמים הסלולריים המשרתים לקוחות IoT (האינטרנט של הדברים, Internt of Things), חיישנים לדוגמה. המודמים מוטמעים במוצרים שצריכת הנתונים שלהם נמוכה ומאפשרים תקשורת נתונים בין מכשירים במקומות בהם אין תקשורת קווית: מכשירי איתור לרכב, מכונות ממכר אוטומטיות, שערים חשמליים, השקיה חכמה, מונים חכמים, וכדומה.

מעל מיליון מכשירים פעילים בישראל

לפי הערכות, בישראל יש כיום מעל מיליון מכשירים פעילים המשתמשים ברשתות דור 3, ומכאן נובע האתגר הגדול שבגריטת הרשתות. מדובר במכשירי סלולר (כשרים ואחרים שאינם תומכים ברשת דור 4) ומודמים המשולבים במגוון מוצרי M2M (תקשורת בין מכונה למכונה, Machine to Machine) המשמשים עבור פתרונות IoT.

משרד התקשורת הודיע לחברות הסלולר כי בכוונתו להורות על גריטת רשתות הדור השלישי עד לשנת 2023 ולהעביר את כל התנועה לשיחות קוליות על גבי האינטרנט ברשת דור 4 (VoLTE). כמו כן, במסגרת מכרז התדרים עודד המשרד את החברות להעברת השיחות של לקוחותיהן לרשת דור 4 באמצעות תמריץ והתניית ההנחות על אגרות התדרים. הכול על מנת שניתן יהיה לפנות תדרים חשובים בדור 3. כיום משרד התקשורת מקצה לרשתות הסלולר 50 מגה הרץ בתחומי התדר האיכותיים לטובת רשתות דור 3 ופינויים הכרחי לשיפור איכות רשתות הסלולר בישראל.

הבעיה היא איך גורמים למיליון משתמשים לוותר על מכשירי דור 3 שלהם? על אחת כמה וכמה כשמדובר במשתמשים לא אנושיים ושההגעה אליהם והחלפתם מחייבת פעילות אקטיבית. לדוגמה, לא סביר כי חברה תודיע ללקוחותיה כי עליהם להגיע אליה עם כלי הרכב על מנת להחליף מודמים במכשירי איתור. השאלה השנייה שתעלה מייד לאחר מכן היא מי ישלם על כל זה?

המשמעות היא עצומה, האפשרות להגיע פיזית לכל אחד ואחד מהמודמים ולהחליפם, אינה ריאלית. אם מדובר בהנחיה רגולטורית, האם מדינת ישראל צריכה ומתכוונת לשאת בעלויות הכרוכות? התשובה היא שככל הנראה זה יקרה, אך לא בלוחות הזמנים ובדרך שמציע משרד התקשורת, אלא בתהליך אבולוציוני וולונטרי איטי וארוך.

מאיחוד רשתות ועד עצירת מכירת מכשירים

מכאן נולד הרעיון של רשת אחת משותפת לכל המפעילים, בתמורה לפינוי יתר התדרים שכל כך חשובים לשוק. מסתבר שבעקבות רעיונות שקודמו על ידי חלק מהשחקנים בשוק, משרד התקשורת בוחן מודל של צמצום שלוש רשתות הדור השלישי הקיימות לרשת אחת. זו תשרת את כלל הלקוחות וכך יתאפשר תהליך הדעיכה האבולוציוני של השימוש בדור השלישי. השוק יעשה את שלו ובקצב שלו ובמקביל יוכל המשרד להחזיר לשימוש 30 מגה הרץ יקרי ערך (מתוך 50 מגה הרץ המוקצים כיום כאמור).

המודל יוכל להתבצע במספר תצורות. אפשרות אחת שנבחנת היא חלוקה גיאוגרפית של המדינה בה כל חברה תספק את השירות באזור מוגדר. אפשרות נוספת שנבחנת היא שאת הרשת המאוחדת ינהל גוף שלישי, ניטרלי, כזה שיאפשר מצד אחד שימוש משותף ומצד שני ישמר על התחרות. בדיוק כפי שנעשה במודל השיתוף בין פרטנר לבין הוט או בין סלקום לבין אקספון.

בעבר, במסגרת הרצון להתגבר על מצוקת התדרים מצד אחד והרצון של הרגולציה לאפשר תחרות מצד שני, החליט משרד התקשורת להתגמש ולאפשר שימוש אקטיבי של של חברות מתחרות ברשתות משותפות. מודל זה מכונה MOCN (ראשי תיבות של Multi-Operator Core Network) והשימוש בו הולך והופך נפוץ יותר ויותר בעולם. הוא מבוסס על גישה ישירה של לקוחות כל המפעילות לאתר שידור (אנטנה) ללא תלות בליבה כזו או אחרת, כאשר האתר יודע להפנות את תעבורת כל לקוח אל הליבה הסלולרית של הספק שלו. המודל מפשט את המענה הטכני, אבל לא פחות חשוב מכך הוא מפשט את תהליך ההתחשבנות.

הבעיה היא שהרגולציה כיום מאפשרת לשתף רק מרכיבים פיזיים (הקרקע, התורן) ולא את המרכיבים הפעילים (גלי הרדיו, המוח), ולכן הפתרון של רשת דור 3 אחת קשה לעיכול במשרד התקשורת. אולם, למרות זאת ומתוך הבנה שגריטה מלאה של רשתות דור 3 בטווח הנראה לעין אינה ריאלית, המשרד בוחן כבר תקופה ארוכה איך יורדים מהעץ, בעניין הזה יכול להיות שכדאי שיקשיב למפעילים.

צעד אפשרי נוסף הוא עצירת מכירת מכשירים תומכי דור 3, גם בחברה החרדית וגם באינטרנט של הדברים - מי שרוצה מכשיר כשר מעוקר יכול לקבל אותו גם בדור 4, ומי שחשוב לו שמכונת השתייה שלו תתפקד יכול לדאוג לה לשדרוג טכנולוגי. פינוי התדרים אולי היה צריך לקרות מזמן, אך הקורונה והמעבר לדור החמישי פשוט מחייבים את האצת התהליך.

עוד כתבות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● בימים הקרובים חברות תעופה נוספות צפויות להצטרף למודל דומה דרך טאבה או עקבה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

הישראליות בוול סטריט שיושפעו הכי הרבה מהמבצע נגד איראן

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים