גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אין הכנסות, החרדה מתחילה לחלחל, בלילות לא ישנים והשדים מקבלים פרופורציות גדולות"

אבי שלמה, בן 55, נשוי ואב לשלושה, בעלים של "עמים וטעמים", עסק לאירוח דרוזי וימי כיף בצפון ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

אבי שלמה, בעלי עסק לאירוח דרוזי "עמים וטעמים" / צילום: תמונה פרטית
אבי שלמה, בעלי עסק לאירוח דרוזי "עמים וטעמים" / צילום: תמונה פרטית

לפני 20 שנה הקים אבי שלמה את "עמים וטעמים", עסק לעריכת ימי כיף וגיבוש המבוססים על אירוח דרוזי חוויתי, הכנסת אורחים מסורתית ומטעמים אותנטיים בכפר עוספיא על רכס הכרמל.

העסק שגשג ובכפר עוספיא עברו בשנים בהם קיים העסק עשרות אלפי אנשים - קבוצות שהגיעו ממשרדי ממשלה, מחברות הייטק וועדי עובדים מכל הארץ וגם קבוצות ממסגרות חינוכיות, בתי ספר ופרויקט תגלית. "בממוצע, בכל שנה, הגיעו אלינו לחמש המשפחות המארחות שלנו כ-50 אלף איש בשנה, שזה כ-5,000-6,000 אנשים בחודש", מתאר שלמה את הימים "ההם" של לפני משבר הקורונה.

העסק העסיק חמש משפחות, נשים דרוזיות, שהתפרנסו מהבישול והאירוח בסלון ביתם ועוד כ-20 סטודנטים ופנסיונרים שעבדו כמדריכים.

"ואז הגיעה הקורונה ובאבחת חרב חתכה את הכול", אומר שלמה. "לפני כן, בשום תוכנית עסקית אף אחד לא חשב על מגפה עולמית כאחד האיומים על העסק, ופתאום יש אפס עבודה. בצעד ממשלתי סוגרים אותך, אבל חברה עם מחזור של שלושה מיליון שקל שנסגרת ברגע אחד לא יכולה לרדת גם בהוצאות ברגע אחד. ההוצאות ממשיכות לרדת, ההכנסות עומדות על אפס והבור התזרימי הולך וגדל".

בין רגע כלכלת התא המשפחתי של שלמה התערערה. "אשתי שהייתה גם עוגן שלנו, כבכירה בענף ההייטק, פוטרה, אז כל הבית לא יציב. אין הכנסות, החרדה מתחילה לחלחל, בלילות לא ישנים והשדים מקבלים פרופורציות גדולות ואתה תוהה בינך לבין עצמך מה ילד יום. אי הוודאות השמיטה את הקרקע מתחת לרגליים שלי".

רגע אחרי הסגר הראשון - במקרה ממש ומתוך כוונה של שלמה לעשות מעשה טוב - נוצרה לשלמה הכנסה קטנה שעזרה להחזיק את העסק חיי, למרות שעולם התיירות והאירועים לא חזר לפעילות מלאה.

שלמה שמע ברדיו כלה שנאלצה לבטל בשנית את חתונתה בעקבות הקורונה, ומתוך רצון לסייע הוא הציע בדף הפייסבוק שלו את מקום האירוח שלו בעוספייה, 500 מטר מעל פני הים, מול נוף עוצר נשימה, בחינם לכל מי שרוצה לקיים חתונה קטנה, בכפוף למגבלות.

"רשמתי פוסט שאני מציע את המקום חינם למי שרוצה לקיים חופה וקידושין ולהתחתן ואחרי 4 שעות ראיתי 1,700 שיתופים לפוסט שלי. הייתי בהלם. עד אז רק אשתי ואחיות שלי עשו לי שיתופים. ואז התחילו להתקשר אלי, והתראיינתי בתקשורת ובעקבות זאת עשינו שם 20 חתונות. זה מילא אותי אושר".

שבחי ירושלים וקידושין בעוספיא

המעשה הטוב של שלמה הוליד גם פרנסה, לאחר שהזוגות שקיבלו את המקום בחינם בחרו בשירותי ההסעדה של נשות עוספיא העובדות עימו כקייטרינג של האירועים שלהם.

"ריגש אותי לשמוע את שבחי ירושלים וקידושין בעוספיא, שבעבר - לפני 1,300 שנה - הייתה ישוב יהודי. הזמנתי את האנשים בחינם מכל הלב, והם גם פתחו את הלב ונתנו חזרה. הם לקחו מהמבשלות שלנו את האוכל הדרוזי. אבל גם אלה שלא לקחו פרגנו. הייתה לנו חתונה אחת של חרדים שאוכלים גלאט כשר, והכשרות שלנו היא של הרבנות הראשית אז הם לא לקחו מאתנו את התפריט, אבל הם השאירו לנו בסוך האירוע מעטפה עם 2,000 שקל בלי שנבקש. יש פה ערבות הדדית. זה מחמם את הלב".

ההכנסות מהפעילות הזאת לא היו גבוהות כבעבר, אבל היה משהו. ואז הגיע הסגר השני. "כל מי שראשו על כתפיו מבין שאנחנו לקראת חורף ויחד עם החשש מהקורונה והערבוב בין שפעת לצינון והחשש מזה שמי שמקנח מולך את האף עלול להדביק אותך, אין ספק שגם אם יהיו הקלות אז קהל היעד שלי לא יגיע אלי לעסק, לאירוח של קבוצות, מחשש שאחד ידביק את כולם. בינתיים ההוצאות ממשיכות לרדת והעסק על קצה הצוק", אומר שלמה.

קיבלת מענקי סיוע מהמדינה?
"זה מה שהכי כואב לי, שמישהו עלה על פטנט ומופיע בפריים טיים ואומר פייק ניוז שמחלקים לעצמאים מיליארדים וזורק מספרים באוויר, אבל בשורה התחתונה לבנק לא נכנס כלום. מי שאמון על המענקים מספר לנו בפריים טיים על עשרות מיליארדים, ועל מספרים שאנחנו לא יכולים לעכל, שייכנסו במיידי לחשבונות הבנק שלנו העצמאים, ובשורה התחתונה זה לא קורה. אני קיבלתי מענק שבטל בשישים. קטן מאוד. ואני בקבוצות ווטסאפ של ענף התיירות וקבוצות נוספות ורואה שהרבה מאוד אנשים במצב שלי, וקיבלו מענק זעום או לא קיבלו בכלל, ואף אחד לא יודע למה".

שלמה מתקומם על מה שהמדינה עושה לעצמאים. "הם מעכבים את הכסף שמגיע לנו בלי סיבה, דורשים עוד מסמך ועוד מסמך, למרות שכל המידע על ההכנסות וההוצאות שלנו נמצא אצלם. שיתנו ובסוף שנה, כמו בכל שנה, נתחשבן. היה ונתתם לי יותר, אז אני אחזיר. אבל לא נותנים, ואנחנו קורסים. יש אלפים כמוני שלא נכנס להם כסף".

ובמיוחד חושש שלמה לענף התיירות. "ענף התיירות, אני לא יודע אם ישרוד ממנו 20% ואם כשהקורונה תהיה מאחורינו יהיה מישהו שיוכל לאסוף את שברי הענף שמכניס 3.5-4 מיליארד שקל למדינה מדי שנה. במשרד האוצר היו צריכים להחריג את הענף הזה, ולהבין שהוא צריך את מכונה ההנשמה הכלכלית מהר, עכשיו.
"אני במטה המאבק הארצי של ענף התיירות ומדי יום פונים אלי חברים, קולגות, שרעבים ללחם ומאיימים בהתאבדות. אנשים טובים מכל קצוות הארץ אוספים ארגזי מזון ושולחים אליהם הביתה. חלקם אמהות חד הוריות שנמצאות 8 חודשים באפס הכנסות עם ארבעה ילדים ותשלום שכירות".

לפי נבואת הזעם של שלמה, הקטסטרופה בעקבות התנהלות הממשלה ממש מעבר לפינה. "עוד מעט סוף שנה, ייגמרו לאנשים כל החסכונות ויחזרו חיובי המשכנתאות שאנשים קיבלו עליהם גרייס ונידחו לסוף שנה, ואנשים לא יוכלו להחזיר ויעמדו מול עיקול של הבתים. הבנקים לא נמצאים לצדנו. הם לא מתחת לאלונקה והם לא עוזרים לנו.
"המשבר הגדול יגיע עוד חודש-חודשיים כשאנשים יסיימו את החסכונות שלהם ושל הילדים שהם אספו לבר מצווה וללימודים של הילדים, כי הכול נפרט כדי לשלם חשמל ומים ולשים אוכל על השולחן. ואז הכול יתמוטט פה. עוד מעט יבוא השד הגדול".

יש עדיין דרך לעצור את כדור השלג הזה?
"חייבים לתת חמצן לעסקים הקטנים. שהמגזר הציבורי יושיט יד, יתן מעצמו עובדים ותקציבים ויעזור לעצמאים להחזיק את הראש מעל המים. שתהיה פה ערבות הדדית בחברה. כואב לי לשמוע שהחברות הגדולות במשק מבקשות מהמנהלות שלהם לבדוק בימים האלה את האפשרות לבילוי ביוון או בארץ ירוקה אחרת לגיבוש של העובדים בשעה שהעצמאים הקטנים גוססים. אנחנו רקמה אנושית אחת. העסקים על פת לחם. זה לא חרטה. נחת אדיר של עצמאים עומדים להתרסק. בממשלה לא מבינים כמה עמוק המשבר".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il

עוד כתבות

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

טראמפ הכריז על הסכם סחר עם וייטנאם, נאסד"ק עולה ב-0.8%; הישראליות שמזנקות

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד מזנקות בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי